https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%93%D7%A9_%D7%90 פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים דש א - היסטוריית גרסאות 2026-05-01T05:06:59Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%93%D7%A9_%D7%90&diff=147773&oldid=prev Wikiboss: Added ben shmuel book. 2020-12-22T17:55:22Z <p>Added ben shmuel book.</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:55, 22 בדצמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים דש א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|דש|א}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== סעיף א | דיני העבד שמצווים עליו ==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''הקדמה לסעיף'''</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''א.''' אדם מצווה על שביתת עבדו שנאמר: &amp;quot;למען ינוח עבדך ואמתך כמוך&amp;quot;, &amp;quot;וינפשר בן אמתך והגר&amp;quot;. ולמדו חכמים שיש הבדל בסוגי החיוב של האדון שעבדו ישבות בשבת.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''ב.''' עבד של יהודי עובר תהליך של גיור בכניסתו לעבדות. כאשר היהודי משחרר את העבד (דבר שאסור לעשותו) העבד הופך לישראל גמור. יש כמה דרגות בקבלת המצוות של העבד:</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;ol style="list-style-type: decimal;"&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;מל וטבל וקיבל עול מצוות- אסור לעשות מלאכות בשבת (ודינו כאשה לכל המצוות).&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;לא מל ולא טבל וקיבל על עצמו שבע מצוות בני נח- מותר לעשות לעצמו מלאכה ואסור לעשות בשביל יהודים (מהתורה).&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;לא מל ולא טבל ולא קיבל על עצמו אף מצווה- נחלקו הראשונים האם אסור לעשות מלאכות ליהודים מהתורה או רק מדרבנן כמו כל גוי אחר.&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;עבד שכיר - אין חיוב שביתתו על רבו כלל.&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;&lt;/ol&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;blockquote&gt;התורה אומרת: 'למען ינוח עבדך ואמתך כמוך', ומזה לומדת הגמרא ביבמות (מח:) שעבד שטבל ומל וקיבל עליו מצוות (ודינו שחייב במצוות כאשה) חייב בשביתה בשבת כמו יהודי.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בפסוק אחר נאמר: 'וינפש בן אמתך והגר'. והגמרא שם דורשת מפסוק זה, שגם עבד שעדיין לא מל אסור לעשות מלאכות בשבת, ומכך שנאמר 'והגר' דורשת הגמרא שגם גר תושב חייב בשביתה (לרש&amp;quot;י: גר תושב הוא גוי שקיבל עליו שלא לעבוד ע&amp;quot;ז ושבע מצוות אבל כן מחלל שבת, לרא&amp;quot;ש: גוי שגדל אצל יהודי ועובד אצלו ועושה מלאכות לצורך היהודי).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי שמעון בן אלעזר סובר (כריתות ט.) שגם גר תושב וגם עבד ואמה יכולים לעשות מלאכה לעצמם כמו שישראל עושה מלאכה לעצמו בחול (וכל מה שנאסר מהפסוקים זה שהעבד יעשה מלאכה בשביל היהודי, אבל לעצמו אין איסור שהרי עוד לא קיבל עליו את כל המצוות אלא רק שבע מצוות בני נח, ושבת אינה בכלל זה).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/blockquote&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רמב&amp;quot;ם, טור ☜ ושו&amp;quot;ע: חייבים להפריש עבד שמל וטבל וקיבל על עצמו את כל המצוות מלעשות מלאכות בשבת (אפילו לעצמו). אבל אם לא מל ולא טבל (טור ושו&amp;quot;ע: וטבל) אלא רק קיבל על עצמו שבע מצוות בני נח, אין חיוב למונעו מלעשות מלאכה לצורך עצמו, אבל אסור לצוות עליו לעשות מלאכות בשבילנו (ואיסור זה שייך מהתורה בין על רבו ובין על שאר ישראל (הרב המגיד)).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;ol&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;מותר להשכיר עבדו לגוי שיעשה בו מלאכות וצריך להתנות עימו שלא יעבוד בו בשבת. ואין זה דומה לבהמה שאסור להשכירה לגוי, כיוון ששם הגוי לא נאמן, אבל כאן העבד נאמן על זה, והגוי לא יעשה בעבד מלאכה בעל כורחו (פרי מגדים).&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;גר תושב הוא מי שקיבל על עצמו שבע מצוות בני נח, ושלא לעבוד ע&amp;quot;ז אפילו בשיתוף (משנ&amp;quot;ב).&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;לעבד שמותר לעשות מלאכות, יכול הוא לעשות מלאכת עצמו (תיקון בגדיו וכו'), וכן לעבוד כדי לספק מזונותיו יתר על מה שמקבל מאדונו (משנ&amp;quot;ב).&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;אסור לעבד לעשות מלאכה לצורך רבו אפילו אם לא ציווה אותו כיוון שניחא לרבו בזה. ובמלאכה דרבנן יש שאסרו (מג&amp;quot;א ועוד) ויש שהתירו (תוספת שבת).&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;&lt;/ol&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=== ❖ עבד שלא קיבל על עצמו שום מצווה ===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הראשונים נחלקו מה הדין בעבד שלא מל ולא טבל ולא קיבל על עצמו שום מצווה. מצד אחד הוא עובד אצל היהודי וגופו קנוי לו, ומצד שני דינו במצוות כגוי גמור.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''''◄''''' רשב&amp;quot;א, ר&amp;quot;ן, נמוקי יוסף, ורבינו ירוחם. וכן סמ&amp;quot;ג, תרומה, הגהות מימוניות וטור (ע&amp;quot;פ הב&amp;quot;י): אסור מהתורה לומר לו לעשות מלאכות בשביל יהודי (ולכן כל עוד אין פיקוח נפש אסור לומר לו לעשות מלאכות, אפילו לצורך חולה שאין בו סכנה או לצורך מת ביו&amp;quot;ט ראשון).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''''◄''''' רמב&amp;quot;ם ורמב&amp;quot;ן (לפי מהרי&amp;quot;א): לרבו אסור מהתורה ולשאר ישראל אסור מדרבנן.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''''◄''''' רמב&amp;quot;ם, רמב&amp;quot;ן ומגיד משנה: אסור רק מדרבנן כמו כל גוי, גם לרבו וגם לשאר ישראל (ומותר לצוות עליו בשביל חולה שאין בו סכנה או בשביל מת ביו&amp;quot;ט ראשון).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;blockquote&gt;☜ שו&amp;quot;ע: אסור מהתורה, ויש אומרים שלרבו אסור מהתורה ולשאר ישראל מדרבנן, ויש אומרים שאפילו לרבו אסור רק מדרבנן (כך מבאר המשנ&amp;quot;ב את דברי השו&amp;quot;ע ע&amp;quot;פ האחרונים).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">⤶ אליה רבה: צריך להחמיר כדעה הראשונה (משנ&amp;quot;ב). ואפשר שלעניין יהודים אחרים אפשר להקל כי יש בזה ספק ספיקא להתיר (ביה&amp;quot;ל).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/blockquote&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;ol&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;אסור לומר לקראים ומומרים לעשות מלאכה בשבת משום 'לפני עיוור' (פרי מגדים).&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;גם לדעה המתירה מהתורה לאחרים ואוסרת רק לרבו, אם נותן דמי המלאכה לרבו אסור כאילו ציווה לו רבו (ביה&amp;quot;ל).&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;&lt;/ol&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=== ❖ כשהעבד עושה מעצמו ===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רשב&amp;quot;א ☜ ושו&amp;quot;ע: אסור לומר לעבד לעשות מלאכה בשבת. אבל אם העבד עושה מעצמו שלא מדעת רבו, וניכר שלא עושה לדעתו, מותר. ואם עושה לדעת ישראל בלי שאמר לו - לרבו אסור, כיוון שהוא משועבד לו ודאי עושה על דעתו, ולשאר ישראל מותר שהרי העבד עושה מרצונו, (וכמו שבסתם גויים מותר כי עושים על דעת עצמם). אמנם אסור להנות ממלאכה זו בשבת.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;ol&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;יש מצבים שצריך למחות מדרבנן בעבד כשעושה מלאכה. עיין בסימן רנב, ב בסוף הסעיף (משנ&amp;quot;ב).&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;&lt;/ol&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=== ❖ יציאה עם חותם על העבד ===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;blockquote&gt;הגמרא אומרת (נח.) שלעבד אסור לצאת בשבת עם חותם מתכת (המראה שהוא עבד), לא משנה אם זה בכסותו או בצווארו כי חותם מתכת חשוב, ויש חשש שיפסק לו ויביאו בידו כי רבו מקפיד על זה. ובחותם של טיט שאין רבו מקפיד עליו, בצווארו מותר כי לא יביאו בידו אלא יעזבו שם, כי חושש שרבו יראה ויחשוב שהוא רוצה להראות שהוא בן חורין. ובכסותו אסור כי אולי יפסק ויבוא לכסות את מקומו על ידי הנחת טלית שלא כדרך מלבוש ויטלטלה ברה&amp;quot;ר.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/blockquote&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הטור פוסק את דברי הגמרא.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מגיד משנה: אם העבד עשה לעצמו חותם, אסור בכל מקרה אפילו אם הוא של טיט (כי אינו חושש מרבו ויבוא להסירו ברה&amp;quot;ר (משנ&amp;quot;ב)).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">☜ רמ&amp;quot;א: מותר לצאת בחותם של טיט בצוואר ולא בכסות. ובשל מתכת אסור בכל מקרה. ואם עשה לעצמו אסור בכל חותם.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:בן שמואל]]</ins></div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-147196:rev-147773:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%93%D7%A9_%D7%90&diff=147196&oldid=prev Wikiboss: Try fix category tree 2020-12-22T15:56:53Z <p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:56, 22 בדצמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים שד א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|שד|א}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== סעיף א | דיני העבד שמצווים עליו ==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''הקדמה לסעיף'''</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''א.''' אדם מצווה על שביתת עבדו שנאמר: &amp;quot;למען ינוח עבדך ואמתך כמוך&amp;quot;, &amp;quot;וינפש בן אמתך והגר&amp;quot;. ולמדו חכמים שיש הבדל בסוגי החיוב של האדון שעבדו ישבות בשבת.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''ב.''' עבד של יהודי עובר תהליך של גיור בכניסתו לעבדות. כאשר היהודי משחרר את העבד (דבר שאסור לעשותו) העבד הופך לישראל גמור. יש כמה דרגות בקבלת המצוות של העבד:</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;ol style="list-style-type: decimal;"&gt;</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;מל וטבל וקיבל עול מצוות- אסור לעשות מלאכות בשבת (ודינו כאשה לכל המצוות).&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;לא מל ולא טבל וקיבל על עצמו שבע מצוות בני נח - מותר לעשות לעצמו מלאכה ואסור לעשות בשביל יהודים (מהתורה).&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;לא מל ולא טבל ולא קיבל על עצמו אף מצווה- נחלקו הראשונים האם אסור לעשות מלאכות ליהודים מהתורה או רק מדרבנן כמו כל גוי אחר.&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;עבד שכיר - אין חיוב שביתתו על רבו כלל.&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;&lt;/ol&gt;</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;blockquote&gt;התורה אומרת: 'למען ינוח עבדך ואמתך כמוך', ומזה לומדת הגמרא ביבמות (מח:) שעבד שטבל ומל וקיבל עליו מצוות (ודינו שחייב במצוות כאשה) חייב בשביתה בשבת כמו יהודי.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בפסוק אחר נאמר: 'וינפש בן אמתך והגר'. וגמרא שם דורשת מפסוק זה, שגם עבד שעדיין לא מל אסור לעשות מלאכות בשבת, ומכך שנאמר 'והגר' דורשת הגמרא שגם גר תושב חייב בשביתה (לרש&amp;quot;י: גר תושב הוא גוי שקיבל עליו שלא לעבוד ע&amp;quot;ז ושבע מצוות אבל כן מחלל שבת, רא&amp;quot;ש: גוי שגדל אצל יהודי ועובד אצלו ועושה מלאכות לצורך היהודי).</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי שמעון בן אלעזר סובר (כריתות ט.) שגם גר תושב וגם עבד ואמה יכולים לעשות מלאכה לעצמם כמו שישראל עושה מלאכה לעצמו בחול (וכל מה שנאסר מהפסוקים זה שהעבד יעשה מלאכה בשביל היהודי, אבל לעצמו אין איסור שהרי עוד לא קיבל עליו את כל המצוות אלא רק שבע מצוות בני נוח, ושבת אינה בכלל זה).</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/blockquote&gt;</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''רמב&amp;quot;ם, טור''' ☜ '''ושו&amp;quot;ע:''' חייבים להפריש עבד שמל וטבל וקיבל על עצמו את כל המצוות מלעשות מלאכות בשבת (אפילו לעצמו). אבל אם לא מל ולא טבל ('''טור ושו&amp;quot;ע:''' וטבל) אלא רק קיבל על עצמו שבע מצוות בני נח, אין חיוב למונעו מלעשות מלאכה לצורך עצמו, אבל אסור לצוות עליו לעשות מלאכות בשבילנו (ואיסור זה שייך מהתורה בין על רבו ובין על שאר ישראל '''(הרב המגיד)''').</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;ol&gt;</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;מותר להשכיר עבדו לגוי שיעשה בו מלאכות וצריך להתנות עימו שלא יעבוד בו בשבת. ואין זה דומה לבהמה שאסור להשכירה לגוי, כיוון ששם הגוי לא נאמן, אבל כאן העבד נאמן על זה, והגוי לא יעשה בעבד מלאכה בעל כורחו '''(פרי מגדים)'''.&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;גר תושב הוא מי שקיבל על עצמו שבע מצוות בני נוח, ושלא לעבוד ע&amp;quot;ז אפילו בשיתוף '''(משנ&amp;quot;ב)'''.&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;לעבד שמותר לעשות מלאכות, יכול הוא לעשות מלאכת עצמו (תיקון בגדיו וכו'), וכן לעבוד כדי לספק מזונותיו יתר על מה שמקבל מאדונו '''(משנ&amp;quot;ב)'''.&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;אסור לעבד לעשות מלאכה לצורך רבו אפילו אם לא ציווה אותו כיוון שניחא לרבו בזה. ובמלאכה דרבנן יש שאסרו '''(מג&amp;quot;א ועוד)''' ויש שהתירו '''(תוספת שבת)'''.&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;&lt;/ol&gt;</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=== ❖ עבד שלא קיבל על עצמו שום מצווה ===</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הראשונים נחלקו מה הדין בעבד שלא מל ולא טבל ולא קיבל על עצמו שום מצווה. מצד אחד הוא עובד אצל היהודי וגופו קנוי לו, ומצד שני דינו במצוות כגוי גמור:</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">◄ '''רשב&amp;quot;א, ר&amp;quot;ן, נמוקי יוסף, ורבינו ירוחם. וכן סמ&amp;quot;ג, תרומה, הגהות מימוניות וטור (ע&amp;quot;פ הב&amp;quot;י):''' אסור מהתורה לומר לו לעשות מלאכות בשביל יהודי (ולכן כל עוד אין פיקוח נפש אסור לומר לו לעשות מלאכות, אפילו לצורך חולה שאין בו סכנה או לצורך מת ביו&amp;quot;ט ראשון).</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">◄ '''רמב&amp;quot;ם ורמב&amp;quot;ן (לפי מהרי&amp;quot;א):''' לרבו אסור מהתורה ולשאר ישראל אסור מדרבנן.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">◄ '''רמב&amp;quot;ם, רמב&amp;quot;ן ומגיד משנה:''' אסור רק מדרבנן כמו כל גוי, גם לרבו וגם לשאר ישראל (ומותר לצוות עליו בשביל חולה שאין בו סכנה או בשביל מת ביו&amp;quot;ט ראשון).</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;blockquote&gt;☜ '''שו&amp;quot;ע:''' אסור מהתורה, ויש אומרים שלרבו אסור מהתורה ולשאר ישראל מדרבנן, ויש אומרים שאפילו לרבו אסור רק מדרבנן (כך מבאר המשנ&amp;quot;ב את דברי השו&amp;quot;ע ע&amp;quot;פ האחרונים).</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">⤶ '''אליה רבה:''' צריך להחמיר כדעה הראשונה '''(משנ&amp;quot;ב)'''. ואפשר שלעניין יהודים אחרים אפשר להקל כי יש בזה ספק ספיקא להתיר '''(ביה&amp;quot;ל)'''.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/blockquote&gt;</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;ol&gt;</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;אסור לומר לקראים ומומרים לעשות מלאכה בשבת משום 'לפני עיוור' '''(פרי מגדים)'''.&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;גם לדעה המתירה מהתורה לאחרים ואוסרת רק לרבו, אם נותן דמי המלאכה לרבו אסור כאילו ציווה לו רבו '''(ביה&amp;quot;ל)'''.&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;&lt;/ol&gt;</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=== ❖ כשהעבד עושה מעצמו ===</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''רשב&amp;quot;א''' ☜ '''ושו&amp;quot;ע:''' אסור לומר לעבד לעשות מלאכה בשבת. אבל אם העבד עושה מעצמו שלא מדעת רבו, וניכר שלא עושה לדעתו, מותר. ואם עושה לדעת ישראל בלי שאמר לו - לרבו אסור, כיוון שהוא משועבד לו ודאי עושה על דעתו, ולשאר ישראל מותר שהרי העבד עושה מרצונו, (וכמו שבסתם גויים מותר כי עושים על דעת עצמם). אמנם אסור להנות ממלאכה זו בשבת.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;ol&gt;</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;יש מצבים שצריך למחות מדרבנן בעבד כשעושה מלאכה. עיין בסימן רנב, ב בסוף הסעיף '''(משנ&amp;quot;ב).'''&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;&lt;/ol&gt;</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=== ❖ יציאה עם חותם על העבד ===</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;blockquote&gt;הגמרא אומרת (נח.) שלעבד אסור לצאת בשבת עם חותם מתכת (המראה שהוא עבד), לא משנה אם זה בכסותו או בצווארו כי חותם מתכת חשוב, ויש חשש שיפסק לו ויביאו בידו כי רבו מקפיד על זה. ובחותם של טיט שאין רבו מקפיד עליו, בצווארו מותר כי לא יביאו בידו אלא יעזבו שם, כי חושש שרבו יראה ויחשוב שהוא רוצה להראות שהוא בן חורין. ובכסותו אסור כי אולי יפסק ויבוא לכסות את מקומו על ידי הנחת טלית שלא כדרך מלבוש ויטלטלה ברה&amp;quot;ר.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/blockquote&gt;</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''הטור''' פוסק את דברי הגמרא.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''מגיד משנה:''' אם העבד עשה לעצמו חותם, אסור בכל מקרה אפילו אם הוא של טיט (כי אינו חושש מרבו ויבוא להסירו ברה&amp;quot;ר '''(משנ&amp;quot;ב)''').</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">☜ '''רמ&amp;quot;א:''' מותר לצאת בחותם של טיט בצוואר ולא בכסות. ובשל מתכת אסור בכל מקרה. ואם עשה לעצמו אסור בכל חותם.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:בן שמואל]]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== סעיף א | ממצוא חפציך ==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;blockquote&gt;חז&amp;quot;ל אסרו (קנ.) לאדם לעיין בנכסיו בשבת לראות מה הם צריכים. דבר זה נלמד מהפסוק 'ממצוא חפציך'. איסור זה הוא אפילו כשלא עושה בהם שום מלאכה. כמו כן אסרו חכמים ללכת לקצה העיר כדי שיוכל לצאת משם בצאת השבת במהירות או שיוכל לשכור פועלים מחוץ לתחום מיד בצאת שבת.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הברייתא אומרת (קנא.) שהתירו חכמים להחשיך על דבר שהיה אפשר לעשותו בשבת, לכן מותר להחשיך על התחום כדי שיוכל להביא משם בהמתו כיוון שאם היו בורגנין היה יכול להביאה אפילו בשבת.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/blockquote&gt;</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תוספות: יש ברייתא שממנה משמע שאסור לקרוא לבהמה מחוץ לתחום. ויש לתרץ ששם מדובר על בהמה קטנה שצריך להביאה בידיו ואסור לעשות כך בשבת.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;blockquote&gt;☜ טור ושו&amp;quot;ע פוסקים את דברי הגמרא. ויש אומרים שבהמה שאינה יכולה ללכת בעצמה, אסור לקרוא לה מחוץ לתחום&lt;ref&gt;ואם רוצה להתקדם למקום שהיא נמצאת בו, ללא החשכה עד סוף התחום, יכול כאשר הדבר לא מינכר '''(אחרונים במשנ&amp;quot;ב)'''.&lt;/ref&gt;.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רמ&amp;quot;א (על פי מרדכי): אסור לטייל למצוא בהמה או קרון ליסוע בהם במוצאי שבת.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">⤶ אפילו כשהם בתוך התחום (ביה&amp;quot;ל).</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/blockquote&gt;</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"># האיסור לעיין בנכסיו הוא רק אם מינכר מילתא שעושה כך (כגון שעומד בסמוך למרחץ או לשדהו). אך אם לא מינכר מילתא מותר, דזה מכלל הרהור שמותר (משנ&amp;quot;ב&lt;ref&gt;מקור הדברים '''במג&amp;quot;א'''. '''ובביה&amp;quot;ל''' הביא את דעת '''החיי אדם''' שחלק על דבריו והוכיח שזו מחלוקת ראשונים. וכתב '''הביה&amp;quot;ל''' שגם אם אכן זו מחלוקת הרי יש הרבה ראשונים שאפשר לסמוך עליהם בדין דרבנן. ומה גם שלא מוכרח שאכן יש ראשונים שאסרו כך בודאי.&lt;/ref&gt;).</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"># אם הולך לטייל כדרכו ולא מינכר שהולך למצוא סוס או קרון מותר (משנ&amp;quot;ב).</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"># אסור להחשיך על התחום אפילו כשלא מינכר מילתא (ביה&amp;quot;ל&lt;ref&gt;ע&amp;quot;פ '''המג&amp;quot;א''' בסימן שז שכתב שאסרו חכמים משום שעצם זה נחשב לממצוא חפציך. והרבה אחרונים כתבו שאסור משום שמינכר מילתא.&lt;/ref&gt;).</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"># אם רוצה להביא בהמתו כדי שיוכל לעשות בה מלאכה אסור בכל אופן (ביה&amp;quot;ל).</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==הערות שוליים==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-146880:rev-147196:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%93%D7%A9_%D7%90&diff=146880&oldid=prev Wikiboss: Added ben shmuel book. 2020-12-22T15:22:20Z <p>Added ben shmuel book.</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:22, 22 בדצמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l67">שורה 67:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 67:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בן שמואל]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בן שמואל]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== סעיף א | ממצוא חפציך ==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;blockquote&gt;חז&amp;quot;ל אסרו (קנ.) לאדם לעיין בנכסיו בשבת לראות מה הם צריכים. דבר זה נלמד מהפסוק 'ממצוא חפציך'. איסור זה הוא אפילו כשלא עושה בהם שום מלאכה. כמו כן אסרו חכמים ללכת לקצה העיר כדי שיוכל לצאת משם בצאת השבת במהירות או שיוכל לשכור פועלים מחוץ לתחום מיד בצאת שבת.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הברייתא אומרת (קנא.) שהתירו חכמים להחשיך על דבר שהיה אפשר לעשותו בשבת, לכן מותר להחשיך על התחום כדי שיוכל להביא משם בהמתו כיוון שאם היו בורגנין היה יכול להביאה אפילו בשבת.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/blockquote&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תוספות: יש ברייתא שממנה משמע שאסור לקרוא לבהמה מחוץ לתחום. ויש לתרץ ששם מדובר על בהמה קטנה שצריך להביאה בידיו ואסור לעשות כך בשבת.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;blockquote&gt;☜ טור ושו&amp;quot;ע פוסקים את דברי הגמרא. ויש אומרים שבהמה שאינה יכולה ללכת בעצמה, אסור לקרוא לה מחוץ לתחום&lt;ref&gt;ואם רוצה להתקדם למקום שהיא נמצאת בו, ללא החשכה עד סוף התחום, יכול כאשר הדבר לא מינכר '''(אחרונים במשנ&amp;quot;ב)'''.&lt;/ref&gt;.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רמ&amp;quot;א (על פי מרדכי): אסור לטייל למצוא בהמה או קרון ליסוע בהם במוצאי שבת.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">⤶ אפילו כשהם בתוך התחום (ביה&amp;quot;ל).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/blockquote&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"># האיסור לעיין בנכסיו הוא רק אם מינכר מילתא שעושה כך (כגון שעומד בסמוך למרחץ או לשדהו). אך אם לא מינכר מילתא מותר, דזה מכלל הרהור שמותר (משנ&amp;quot;ב&lt;ref&gt;מקור הדברים '''במג&amp;quot;א'''. '''ובביה&amp;quot;ל''' הביא את דעת '''החיי אדם''' שחלק על דבריו והוכיח שזו מחלוקת ראשונים. וכתב '''הביה&amp;quot;ל''' שגם אם אכן זו מחלוקת הרי יש הרבה ראשונים שאפשר לסמוך עליהם בדין דרבנן. ומה גם שלא מוכרח שאכן יש ראשונים שאסרו כך בודאי.&lt;/ref&gt;).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"># אם הולך לטייל כדרכו ולא מינכר שהולך למצוא סוס או קרון מותר (משנ&amp;quot;ב).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"># אסור להחשיך על התחום אפילו כשלא מינכר מילתא (ביה&amp;quot;ל&lt;ref&gt;ע&amp;quot;פ '''המג&amp;quot;א''' בסימן שז שכתב שאסרו חכמים משום שעצם זה נחשב לממצוא חפציך. והרבה אחרונים כתבו שאסור משום שמינכר מילתא.&lt;/ref&gt;).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"># אם רוצה להביא בהמתו כדי שיוכל לעשות בה מלאכה אסור בכל אופן (ביה&amp;quot;ל).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==הערות שוליים==</ins></div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-137451:rev-146880:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%93%D7%A9_%D7%90&diff=137451&oldid=prev Wikiboss ב־09:44, 7 בפברואר 2020 2020-02-07T09:44:42Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:44, 7 בפברואר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דש </del>א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דש</del>|א}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שד </ins>א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שד</ins>|א}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-137401:rev-137451:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%93%D7%A9_%D7%90&diff=137401&oldid=prev Wikiboss: Added ben shmuel book. 2020-02-07T09:36:56Z <p>Added ben shmuel book.</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים דש א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|דש|א}}<br /> <br /> <br /> == סעיף א | דיני העבד שמצווים עליו ==<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;הקדמה לסעיף&#039;&#039;&#039;<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;א.&#039;&#039;&#039; אדם מצווה על שביתת עבדו שנאמר: &amp;quot;למען ינוח עבדך ואמתך כמוך&amp;quot;, &amp;quot;וינפש בן אמתך והגר&amp;quot;. ולמדו חכמים שיש הבדל בסוגי החיוב של האדון שעבדו ישבות בשבת.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ב.&#039;&#039;&#039; עבד של יהודי עובר תהליך של גיור בכניסתו לעבדות. כאשר היהודי משחרר את העבד (דבר שאסור לעשותו) העבד הופך לישראל גמור. יש כמה דרגות בקבלת המצוות של העבד:<br /> <br /> &lt;ol style=&quot;list-style-type: decimal;&quot;&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;מל וטבל וקיבל עול מצוות- אסור לעשות מלאכות בשבת (ודינו כאשה לכל המצוות).&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;לא מל ולא טבל וקיבל על עצמו שבע מצוות בני נח - מותר לעשות לעצמו מלאכה ואסור לעשות בשביל יהודים (מהתורה).&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;לא מל ולא טבל ולא קיבל על עצמו אף מצווה- נחלקו הראשונים האם אסור לעשות מלאכות ליהודים מהתורה או רק מדרבנן כמו כל גוי אחר.&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;עבד שכיר - אין חיוב שביתתו על רבו כלל.&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;&lt;/ol&gt;<br /> <br /> &lt;blockquote&gt;התורה אומרת: &#039;למען ינוח עבדך ואמתך כמוך&#039;, ומזה לומדת הגמרא ביבמות (מח:) שעבד שטבל ומל וקיבל עליו מצוות (ודינו שחייב במצוות כאשה) חייב בשביתה בשבת כמו יהודי.<br /> <br /> בפסוק אחר נאמר: &#039;וינפש בן אמתך והגר&#039;. וגמרא שם דורשת מפסוק זה, שגם עבד שעדיין לא מל אסור לעשות מלאכות בשבת, ומכך שנאמר &#039;והגר&#039; דורשת הגמרא שגם גר תושב חייב בשביתה (לרש&amp;quot;י: גר תושב הוא גוי שקיבל עליו שלא לעבוד ע&amp;quot;ז ושבע מצוות אבל כן מחלל שבת, רא&amp;quot;ש: גוי שגדל אצל יהודי ועובד אצלו ועושה מלאכות לצורך היהודי).<br /> <br /> רבי שמעון בן אלעזר סובר (כריתות ט.) שגם גר תושב וגם עבד ואמה יכולים לעשות מלאכה לעצמם כמו שישראל עושה מלאכה לעצמו בחול (וכל מה שנאסר מהפסוקים זה שהעבד יעשה מלאכה בשביל היהודי, אבל לעצמו אין איסור שהרי עוד לא קיבל עליו את כל המצוות אלא רק שבע מצוות בני נוח, ושבת אינה בכלל זה).<br /> &lt;/blockquote&gt;<br /> &#039;&#039;&#039;רמב&amp;quot;ם, טור&#039;&#039;&#039; ☜ &#039;&#039;&#039;ושו&amp;quot;ע:&#039;&#039;&#039; חייבים להפריש עבד שמל וטבל וקיבל על עצמו את כל המצוות מלעשות מלאכות בשבת (אפילו לעצמו). אבל אם לא מל ולא טבל (&#039;&#039;&#039;טור ושו&amp;quot;ע:&#039;&#039;&#039; וטבל) אלא רק קיבל על עצמו שבע מצוות בני נח, אין חיוב למונעו מלעשות מלאכה לצורך עצמו, אבל אסור לצוות עליו לעשות מלאכות בשבילנו (ואיסור זה שייך מהתורה בין על רבו ובין על שאר ישראל &#039;&#039;&#039;(הרב המגיד)&#039;&#039;&#039;).<br /> <br /> &lt;ol&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;מותר להשכיר עבדו לגוי שיעשה בו מלאכות וצריך להתנות עימו שלא יעבוד בו בשבת. ואין זה דומה לבהמה שאסור להשכירה לגוי, כיוון ששם הגוי לא נאמן, אבל כאן העבד נאמן על זה, והגוי לא יעשה בעבד מלאכה בעל כורחו &#039;&#039;&#039;(פרי מגדים)&#039;&#039;&#039;.&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;גר תושב הוא מי שקיבל על עצמו שבע מצוות בני נוח, ושלא לעבוד ע&amp;quot;ז אפילו בשיתוף &#039;&#039;&#039;(משנ&amp;quot;ב)&#039;&#039;&#039;.&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;לעבד שמותר לעשות מלאכות, יכול הוא לעשות מלאכת עצמו (תיקון בגדיו וכו&#039;), וכן לעבוד כדי לספק מזונותיו יתר על מה שמקבל מאדונו &#039;&#039;&#039;(משנ&amp;quot;ב)&#039;&#039;&#039;.&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;אסור לעבד לעשות מלאכה לצורך רבו אפילו אם לא ציווה אותו כיוון שניחא לרבו בזה. ובמלאכה דרבנן יש שאסרו &#039;&#039;&#039;(מג&amp;quot;א ועוד)&#039;&#039;&#039; ויש שהתירו &#039;&#039;&#039;(תוספת שבת)&#039;&#039;&#039;.&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;&lt;/ol&gt;<br /> <br /> === ❖ עבד שלא קיבל על עצמו שום מצווה ===<br /> <br /> הראשונים נחלקו מה הדין בעבד שלא מל ולא טבל ולא קיבל על עצמו שום מצווה. מצד אחד הוא עובד אצל היהודי וגופו קנוי לו, ומצד שני דינו במצוות כגוי גמור:<br /> <br /> ◄ &#039;&#039;&#039;רשב&amp;quot;א, ר&amp;quot;ן, נמוקי יוסף, ורבינו ירוחם. וכן סמ&amp;quot;ג, תרומה, הגהות מימוניות וטור (ע&amp;quot;פ הב&amp;quot;י):&#039;&#039;&#039; אסור מהתורה לומר לו לעשות מלאכות בשביל יהודי (ולכן כל עוד אין פיקוח נפש אסור לומר לו לעשות מלאכות, אפילו לצורך חולה שאין בו סכנה או לצורך מת ביו&amp;quot;ט ראשון).<br /> <br /> ◄ &#039;&#039;&#039;רמב&amp;quot;ם ורמב&amp;quot;ן (לפי מהרי&amp;quot;א):&#039;&#039;&#039; לרבו אסור מהתורה ולשאר ישראל אסור מדרבנן.<br /> <br /> ◄ &#039;&#039;&#039;רמב&amp;quot;ם, רמב&amp;quot;ן ומגיד משנה:&#039;&#039;&#039; אסור רק מדרבנן כמו כל גוי, גם לרבו וגם לשאר ישראל (ומותר לצוות עליו בשביל חולה שאין בו סכנה או בשביל מת ביו&amp;quot;ט ראשון).<br /> <br /> &lt;blockquote&gt;☜ &#039;&#039;&#039;שו&amp;quot;ע:&#039;&#039;&#039; אסור מהתורה, ויש אומרים שלרבו אסור מהתורה ולשאר ישראל מדרבנן, ויש אומרים שאפילו לרבו אסור רק מדרבנן (כך מבאר המשנ&amp;quot;ב את דברי השו&amp;quot;ע ע&amp;quot;פ האחרונים).<br /> <br /> ⤶ &#039;&#039;&#039;אליה רבה:&#039;&#039;&#039; צריך להחמיר כדעה הראשונה &#039;&#039;&#039;(משנ&amp;quot;ב)&#039;&#039;&#039;. ואפשר שלעניין יהודים אחרים אפשר להקל כי יש בזה ספק ספיקא להתיר &#039;&#039;&#039;(ביה&amp;quot;ל)&#039;&#039;&#039;.<br /> &lt;/blockquote&gt;<br /> &lt;ol&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;אסור לומר לקראים ומומרים לעשות מלאכה בשבת משום &#039;לפני עיוור&#039; &#039;&#039;&#039;(פרי מגדים)&#039;&#039;&#039;.&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;גם לדעה המתירה מהתורה לאחרים ואוסרת רק לרבו, אם נותן דמי המלאכה לרבו אסור כאילו ציווה לו רבו &#039;&#039;&#039;(ביה&amp;quot;ל)&#039;&#039;&#039;.&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;&lt;/ol&gt;<br /> <br /> === ❖ כשהעבד עושה מעצמו ===<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;רשב&amp;quot;א&#039;&#039;&#039; ☜ &#039;&#039;&#039;ושו&amp;quot;ע:&#039;&#039;&#039; אסור לומר לעבד לעשות מלאכה בשבת. אבל אם העבד עושה מעצמו שלא מדעת רבו, וניכר שלא עושה לדעתו, מותר. ואם עושה לדעת ישראל בלי שאמר לו - לרבו אסור, כיוון שהוא משועבד לו ודאי עושה על דעתו, ולשאר ישראל מותר שהרי העבד עושה מרצונו, (וכמו שבסתם גויים מותר כי עושים על דעת עצמם). אמנם אסור להנות ממלאכה זו בשבת.<br /> <br /> &lt;ol&gt;<br /> &lt;li&gt;&lt;blockquote&gt;&lt;p&gt;יש מצבים שצריך למחות מדרבנן בעבד כשעושה מלאכה. עיין בסימן רנב, ב בסוף הסעיף &#039;&#039;&#039;(משנ&amp;quot;ב).&#039;&#039;&#039;&lt;/p&gt;&lt;/blockquote&gt;&lt;/li&gt;&lt;/ol&gt;<br /> <br /> === ❖ יציאה עם חותם על העבד ===<br /> <br /> &lt;blockquote&gt;הגמרא אומרת (נח.) שלעבד אסור לצאת בשבת עם חותם מתכת (המראה שהוא עבד), לא משנה אם זה בכסותו או בצווארו כי חותם מתכת חשוב, ויש חשש שיפסק לו ויביאו בידו כי רבו מקפיד על זה. ובחותם של טיט שאין רבו מקפיד עליו, בצווארו מותר כי לא יביאו בידו אלא יעזבו שם, כי חושש שרבו יראה ויחשוב שהוא רוצה להראות שהוא בן חורין. ובכסותו אסור כי אולי יפסק ויבוא לכסות את מקומו על ידי הנחת טלית שלא כדרך מלבוש ויטלטלה ברה&amp;quot;ר.<br /> &lt;/blockquote&gt;<br /> &#039;&#039;&#039;הטור&#039;&#039;&#039; פוסק את דברי הגמרא.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;מגיד משנה:&#039;&#039;&#039; אם העבד עשה לעצמו חותם, אסור בכל מקרה אפילו אם הוא של טיט (כי אינו חושש מרבו ויבוא להסירו ברה&amp;quot;ר &#039;&#039;&#039;(משנ&amp;quot;ב)&#039;&#039;&#039;).<br /> <br /> ☜ &#039;&#039;&#039;רמ&amp;quot;א:&#039;&#039;&#039; מותר לצאת בחותם של טיט בצוואר ולא בכסות. ובשל מתכת אסור בכל מקרה. ואם עשה לעצמו אסור בכל חותם.<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בן שמואל]]</div> Wikiboss