https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%94%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%92_%D7%93פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קיג ד - היסטוריית גרסאות2026-05-07T09:55:43Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%94%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%92_%D7%93&diff=132638&oldid=prevYair hashulchan: Updated article link2019-05-19T11:04:45Z<p>Updated article link</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:04, 19 במאי 2019</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l6">שורה 6:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 6:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א. זמן הנתינה: ב'''שו&quot;ת הרמב&quot;ן''' הוכיח מהדין שבסעיפנו (שכ&quot;א נוטלת עישור ממה ששיירה קודמתה) שהנתינה בפועל היא בשעה שנישאת, וכתב '''הרשב&quot;א''' שמ&quot;מ כשהולכים אחר אומד (ולא עישור), בי&quot;ד אומדים את שיעור הפרנסה כבר בשעת מיתת האב, ומאז הנכסים משועבדים לה. כלומר, בין האומד ובין העישור נעשים ע&quot;פ שעת מותו אלא שכשנותנים עישור אין צריך מיד לבצע את השומא בפועל, כיוון שהקרקעות ידועים ואף אם ימכרו יוכלו לטרוף מהם, ואילו כשנותנים מאומד צריך לאמוד מיד, כי יותר מאוחר לא יוכלו לשחזר את האומד של שעת מותו. וביארו '''הר&quot;ן והב&quot;י''' שכל זה לדעות ששמים עישור רק מקרקעות אך לדעות ששמים עישור גם מהמטלטלין (וכן ההלכה לדברי השו&quot;ע בסע' ג שהיום אף גובים ממטלטלין) בכל מקרה צריך לשום מיד<ref>אמנם לשון הרמ&quot;א אינה בהירה. מפשטות לשונו משמע שלגבי עישור כתב רק שיש לשער לפי שעת מותו אך בירור השיעור יכול להיעשות גם יותר מאוחר, שלא כדברי הר&quot;ן, ואולי ע&quot;פ דבריו בד&quot;מ שכתב שהרי&quot;ף, הרמב&quot;ם והרא&quot;ש חלוקים על התוס' וסוברים שגם בימינו לא נותנים עישור ממטלטלין, אך קשה כי לא השיג על השו&quot;ע בסע' ג שפסק כתוס'. מאידך בסוף דבריו לגבי אומד כן עסק בזמן השיור וכתב שיש לבצע את האומד בשעת מותו, ובכל זאת כתב לפני הלכה זו &quot;וכן&quot;, ומשמע ששתי הבבות עוסקות באותו ענין?! ואולי כוונתו שגם לגבי אומד צריך לאמוד לפי שעת מותו, אלא שבאומד כתוצאה מכך מתחייב ממילא שיש גם לבצע את האומד בשעת מותו, וצ&quot;ע.</ref>.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א. זמן הנתינה: ב'''שו&quot;ת הרמב&quot;ן''' הוכיח מהדין שבסעיפנו (שכ&quot;א נוטלת עישור ממה ששיירה קודמתה) שהנתינה בפועל היא בשעה שנישאת, וכתב '''הרשב&quot;א''' שמ&quot;מ כשהולכים אחר אומד (ולא עישור), בי&quot;ד אומדים את שיעור הפרנסה כבר בשעת מיתת האב, ומאז הנכסים משועבדים לה. כלומר, בין האומד ובין העישור נעשים ע&quot;פ שעת מותו אלא שכשנותנים עישור אין צריך מיד לבצע את השומא בפועל, כיוון שהקרקעות ידועים ואף אם ימכרו יוכלו לטרוף מהם, ואילו כשנותנים מאומד צריך לאמוד מיד, כי יותר מאוחר לא יוכלו לשחזר את האומד של שעת מותו. וביארו '''הר&quot;ן והב&quot;י''' שכל זה לדעות ששמים עישור רק מקרקעות אך לדעות ששמים עישור גם מהמטלטלין (וכן ההלכה לדברי השו&quot;ע בסע' ג שהיום אף גובים ממטלטלין) בכל מקרה צריך לשום מיד<ref>אמנם לשון הרמ&quot;א אינה בהירה. מפשטות לשונו משמע שלגבי עישור כתב רק שיש לשער לפי שעת מותו אך בירור השיעור יכול להיעשות גם יותר מאוחר, שלא כדברי הר&quot;ן, ואולי ע&quot;פ דבריו בד&quot;מ שכתב שהרי&quot;ף, הרמב&quot;ם והרא&quot;ש חלוקים על התוס' וסוברים שגם בימינו לא נותנים עישור ממטלטלין, אך קשה כי לא השיג על השו&quot;ע בסע' ג שפסק כתוס'. מאידך בסוף דבריו לגבי אומד כן עסק בזמן השיור וכתב שיש לבצע את האומד בשעת מותו, ובכל זאת כתב לפני הלכה זו &quot;וכן&quot;, ומשמע ששתי הבבות עוסקות באותו ענין?! ואולי כוונתו שגם לגבי אומד צריך לאמוד לפי שעת מותו, אלא שבאומד כתוצאה מכך מתחייב ממילא שיש גם לבצע את האומד בשעת מותו, וצ&quot;ע.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">706 </del>לפרטים ורכישה].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">3873 </ins>לפרטים ורכישה].</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-128536:rev-132638:php=table -->
</table>Yair hashulchanhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%94%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%92_%D7%93&diff=128536&oldid=prevYair hashulchan: Added credit2019-04-28T09:57:01Z<p>Added credit</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:57, 28 באפריל 2019</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l6">שורה 6:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 6:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א. זמן הנתינה: ב'''שו&quot;ת הרמב&quot;ן''' הוכיח מהדין שבסעיפנו (שכ&quot;א נוטלת עישור ממה ששיירה קודמתה) שהנתינה בפועל היא בשעה שנישאת, וכתב '''הרשב&quot;א''' שמ&quot;מ כשהולכים אחר אומד (ולא עישור), בי&quot;ד אומדים את שיעור הפרנסה כבר בשעת מיתת האב, ומאז הנכסים משועבדים לה. כלומר, בין האומד ובין העישור נעשים ע&quot;פ שעת מותו אלא שכשנותנים עישור אין צריך מיד לבצע את השומא בפועל, כיוון שהקרקעות ידועים ואף אם ימכרו יוכלו לטרוף מהם, ואילו כשנותנים מאומד צריך לאמוד מיד, כי יותר מאוחר לא יוכלו לשחזר את האומד של שעת מותו. וביארו '''הר&quot;ן והב&quot;י''' שכל זה לדעות ששמים עישור רק מקרקעות אך לדעות ששמים עישור גם מהמטלטלין (וכן ההלכה לדברי השו&quot;ע בסע' ג שהיום אף גובים ממטלטלין) בכל מקרה צריך לשום מיד<ref>אמנם לשון הרמ&quot;א אינה בהירה. מפשטות לשונו משמע שלגבי עישור כתב רק שיש לשער לפי שעת מותו אך בירור השיעור יכול להיעשות גם יותר מאוחר, שלא כדברי הר&quot;ן, ואולי ע&quot;פ דבריו בד&quot;מ שכתב שהרי&quot;ף, הרמב&quot;ם והרא&quot;ש חלוקים על התוס' וסוברים שגם בימינו לא נותנים עישור ממטלטלין, אך קשה כי לא השיג על השו&quot;ע בסע' ג שפסק כתוס'. מאידך בסוף דבריו לגבי אומד כן עסק בזמן השיור וכתב שיש לבצע את האומד בשעת מותו, ובכל זאת כתב לפני הלכה זו &quot;וכן&quot;, ומשמע ששתי הבבות עוסקות באותו ענין?! ואולי כוונתו שגם לגבי אומד צריך לאמוד לפי שעת מותו, אלא שבאומד כתוצאה מכך מתחייב ממילא שיש גם לבצע את האומד בשעת מותו, וצ&quot;ע.</ref>.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>א. זמן הנתינה: ב'''שו&quot;ת הרמב&quot;ן''' הוכיח מהדין שבסעיפנו (שכ&quot;א נוטלת עישור ממה ששיירה קודמתה) שהנתינה בפועל היא בשעה שנישאת, וכתב '''הרשב&quot;א''' שמ&quot;מ כשהולכים אחר אומד (ולא עישור), בי&quot;ד אומדים את שיעור הפרנסה כבר בשעת מיתת האב, ומאז הנכסים משועבדים לה. כלומר, בין האומד ובין העישור נעשים ע&quot;פ שעת מותו אלא שכשנותנים עישור אין צריך מיד לבצע את השומא בפועל, כיוון שהקרקעות ידועים ואף אם ימכרו יוכלו לטרוף מהם, ואילו כשנותנים מאומד צריך לאמוד מיד, כי יותר מאוחר לא יוכלו לשחזר את האומד של שעת מותו. וביארו '''הר&quot;ן והב&quot;י''' שכל זה לדעות ששמים עישור רק מקרקעות אך לדעות ששמים עישור גם מהמטלטלין (וכן ההלכה לדברי השו&quot;ע בסע' ג שהיום אף גובים ממטלטלין) בכל מקרה צריך לשום מיד<ref>אמנם לשון הרמ&quot;א אינה בהירה. מפשטות לשונו משמע שלגבי עישור כתב רק שיש לשער לפי שעת מותו אך בירור השיעור יכול להיעשות גם יותר מאוחר, שלא כדברי הר&quot;ן, ואולי ע&quot;פ דבריו בד&quot;מ שכתב שהרי&quot;ף, הרמב&quot;ם והרא&quot;ש חלוקים על התוס' וסוברים שגם בימינו לא נותנים עישור ממטלטלין, אך קשה כי לא השיג על השו&quot;ע בסע' ג שפסק כתוס'. מאידך בסוף דבריו לגבי אומד כן עסק בזמן השיור וכתב שיש לבצע את האומד בשעת מותו, ובכל זאת כתב לפני הלכה זו &quot;וכן&quot;, ומשמע ששתי הבבות עוסקות באותו ענין?! ואולי כוונתו שגם לגבי אומד צריך לאמוד לפי שעת מותו, אלא שבאומד כתוצאה מכך מתחייב ממילא שיש גם לבצע את האומד בשעת מותו, וצ&quot;ע.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מתוך הספר יאיר השולחן'''</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מתוך הספר יאיר השולחן'''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/706 לפרטים ורכישה].</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr>
</table>Yair hashulchanhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%94%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%92_%D7%93&diff=126778&oldid=prevYair hashulchan: Added yair hashulchan's seif.2019-04-14T16:52:00Z<p>Added yair hashulchan's seif.</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אבן העזר קיג ד|שולחן-ערוך-אבן-העזר|קיג|ד}}<br />
==סעיף ד==<br />
<br />
הניח בנות רבות, כל שתבא לינשא נותנין לה עישור הנכסים, ושל אחריה עישור מה ששיירה הראשונה, ושל אחריה עישור מה ששיירה שניה. ואם באו כלם לינשא כאחת, ראשונה נוטלת עישור, ושניה עישור מה ששיירה ראשונה, וכן אפילו הן עשר, וחוזרת וחולקות כל העישורים בשוה (כתובות סח,ב). הגה: אע&quot;פ שעישור נכסים אינו נגבה עד שתבא הבת להנשא, מכל מקום משערים לפי מה שהניח בעת מותו'''<sup>א</sup>''' (ר&quot;ן). וכן אם אומדים אותו, אומדים אותו מיד שמת, ואינה נוטלת עד שתנשא (המ&quot;מ פ' שני בשם הרשב&quot;א ותשובת הרמב&quot;ן סימן מ&quot;ו).<br />
<br />
א. זמן הנתינה: ב'''שו&quot;ת הרמב&quot;ן''' הוכיח מהדין שבסעיפנו (שכ&quot;א נוטלת עישור ממה ששיירה קודמתה) שהנתינה בפועל היא בשעה שנישאת, וכתב '''הרשב&quot;א''' שמ&quot;מ כשהולכים אחר אומד (ולא עישור), בי&quot;ד אומדים את שיעור הפרנסה כבר בשעת מיתת האב, ומאז הנכסים משועבדים לה. כלומר, בין האומד ובין העישור נעשים ע&quot;פ שעת מותו אלא שכשנותנים עישור אין צריך מיד לבצע את השומא בפועל, כיוון שהקרקעות ידועים ואף אם ימכרו יוכלו לטרוף מהם, ואילו כשנותנים מאומד צריך לאמוד מיד, כי יותר מאוחר לא יוכלו לשחזר את האומד של שעת מותו. וביארו '''הר&quot;ן והב&quot;י''' שכל זה לדעות ששמים עישור רק מקרקעות אך לדעות ששמים עישור גם מהמטלטלין (וכן ההלכה לדברי השו&quot;ע בסע' ג שהיום אף גובים ממטלטלין) בכל מקרה צריך לשום מיד<ref>אמנם לשון הרמ&quot;א אינה בהירה. מפשטות לשונו משמע שלגבי עישור כתב רק שיש לשער לפי שעת מותו אך בירור השיעור יכול להיעשות גם יותר מאוחר, שלא כדברי הר&quot;ן, ואולי ע&quot;פ דבריו בד&quot;מ שכתב שהרי&quot;ף, הרמב&quot;ם והרא&quot;ש חלוקים על התוס' וסוברים שגם בימינו לא נותנים עישור ממטלטלין, אך קשה כי לא השיג על השו&quot;ע בסע' ג שפסק כתוס'. מאידך בסוף דבריו לגבי אומד כן עסק בזמן השיור וכתב שיש לבצע את האומד בשעת מותו, ובכל זאת כתב לפני הלכה זו &quot;וכן&quot;, ומשמע ששתי הבבות עוסקות באותו ענין?! ואולי כוונתו שגם לגבי אומד צריך לאמוד לפי שעת מותו, אלא שבאומד כתוצאה מכך מתחייב ממילא שיש גם לבצע את האומד בשעת מותו, וצ&quot;ע.</ref>.<br />
<br />
'''מתוך הספר יאיר השולחן'''<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
<br />
[[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br />
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]]</div>Yair hashulchan