https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%94%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A4%D7%94_%D7%99%D7%91פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר פה יב - היסטוריית גרסאות2026-04-23T13:16:23Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%94%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A4%D7%94_%D7%99%D7%91&diff=132376&oldid=prevYair hashulchan: Updated article link2019-05-19T10:57:09Z<p>Updated article link</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:57, 19 במאי 2019</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l36">שורה 36:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 36:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><blockquote>'''יד יהודה'''<ref>על סימן פה,יט עמ' 369</ref> : הביא שאין בכך פסיקה אחידה ב'''פד&quot;רים'''. יש שכתבו שהיום הנוהג הוא שאם רושמים על שניהם הכוונה שיהא שייך לשניהם, ואפילו אם אחד מהם מימן לבדו ודאי כוונתו היתה לתת מתנה לשני, ויש שהכריעו שמספק יש להשאיר בידי הבעל לפי שהוא נחשב המוחזק. ולדעת '''המשפטי שמואל''' במקרה שאחד מהם טוען שנרשם על שמו בגלל שהוא מימן נאמן, ומחלוקת הפוסקים היא רק במקרה שטוען שנרשם על שמו בגלל שהשני נתרצה לתת לו מתנה. יש להעיר שמדברי הרא&quot;ש והרשב&quot;א משמע בפירוש ששניהם עסקו במקרה שיש ויכוח מי מימן.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><blockquote>'''יד יהודה'''<ref>על סימן פה,יט עמ' 369</ref> : הביא שאין בכך פסיקה אחידה ב'''פד&quot;רים'''. יש שכתבו שהיום הנוהג הוא שאם רושמים על שניהם הכוונה שיהא שייך לשניהם, ואפילו אם אחד מהם מימן לבדו ודאי כוונתו היתה לתת מתנה לשני, ויש שהכריעו שמספק יש להשאיר בידי הבעל לפי שהוא נחשב המוחזק. ולדעת '''המשפטי שמואל''' במקרה שאחד מהם טוען שנרשם על שמו בגלל שהוא מימן נאמן, ומחלוקת הפוסקים היא רק במקרה שטוען שנרשם על שמו בגלל שהשני נתרצה לתת לו מתנה. יש להעיר שמדברי הרא&quot;ש והרשב&quot;א משמע בפירוש ששניהם עסקו במקרה שיש ויכוח מי מימן.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div></blockquote></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div></blockquote></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">706 </del>לפרטים ורכישה].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">3873 </ins>לפרטים ורכישה].</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-128274:rev-132376:php=table -->
</table>Yair hashulchanhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%94%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A4%D7%94_%D7%99%D7%91&diff=128274&oldid=prevYair hashulchan: Added credit2019-04-28T09:43:10Z<p>Added credit</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:43, 28 באפריל 2019</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l36">שורה 36:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 36:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><blockquote>'''יד יהודה'''<ref>על סימן פה,יט עמ' 369</ref> : הביא שאין בכך פסיקה אחידה ב'''פד&quot;רים'''. יש שכתבו שהיום הנוהג הוא שאם רושמים על שניהם הכוונה שיהא שייך לשניהם, ואפילו אם אחד מהם מימן לבדו ודאי כוונתו היתה לתת מתנה לשני, ויש שהכריעו שמספק יש להשאיר בידי הבעל לפי שהוא נחשב המוחזק. ולדעת '''המשפטי שמואל''' במקרה שאחד מהם טוען שנרשם על שמו בגלל שהוא מימן נאמן, ומחלוקת הפוסקים היא רק במקרה שטוען שנרשם על שמו בגלל שהשני נתרצה לתת לו מתנה. יש להעיר שמדברי הרא&quot;ש והרשב&quot;א משמע בפירוש ששניהם עסקו במקרה שיש ויכוח מי מימן.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><blockquote>'''יד יהודה'''<ref>על סימן פה,יט עמ' 369</ref> : הביא שאין בכך פסיקה אחידה ב'''פד&quot;רים'''. יש שכתבו שהיום הנוהג הוא שאם רושמים על שניהם הכוונה שיהא שייך לשניהם, ואפילו אם אחד מהם מימן לבדו ודאי כוונתו היתה לתת מתנה לשני, ויש שהכריעו שמספק יש להשאיר בידי הבעל לפי שהוא נחשב המוחזק. ולדעת '''המשפטי שמואל''' במקרה שאחד מהם טוען שנרשם על שמו בגלל שהוא מימן נאמן, ומחלוקת הפוסקים היא רק במקרה שטוען שנרשם על שמו בגלל שהשני נתרצה לתת לו מתנה. יש להעיר שמדברי הרא&quot;ש והרשב&quot;א משמע בפירוש ששניהם עסקו במקרה שיש ויכוח מי מימן.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div></blockquote></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div></blockquote></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מתוך הספר יאיר השולחן'''</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מתוך הספר יאיר השולחן'''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/706 לפרטים ורכישה].</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr>
</table>Yair hashulchanhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%94%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A4%D7%94_%D7%99%D7%91&diff=126514&oldid=prevYair hashulchan: Added yair hashulchan's seif.2019-04-14T16:36:02Z<p>Added yair hashulchan's seif.</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אבן העזר פה יב|שולחן-ערוך-אבן-העזר|פה|יב}}<br />
==סעיף יב==<br />
<br />
נמצאו ביד האשה מעות או מטלטלין, והיא אומרת: מתנה נתנו לי, והוא אומר: ממעשה ידיך הם, ושלי הם, נאמנת, וילקח בהם קרקע והוא אוכל פירות. ויש לו להחרים על מי שטוען שקר. ואם אמרה: ע&quot;מ כן נתנו לי שלא יהא לבעלי רשות בהם אלא שאעשה בהם מה שארצה, עליה להביא ראיה (רמב&quot;ם ורמב&quot;ן, דלא כר' יונה ורשב&quot;א). הגה: וי&quot;א הא דאינה נאמנת, דוקא במעות טמונים, אבל במעות שאינן טמונים נאמנת לומר: שלי הם (ר&quot;ש והרא&quot;ש סימן פ&quot;ו). ודוקא בשאינה נושאת ונותנת תוך הבית'''<sup>א</sup>''' (ב&quot;י בשם הרשב&quot;א וע&quot;ל סימן ס&quot;ו). וי&quot;א דאם לא ראו ממון בידה, ויש לה מגו לומר שאין לה או שהחזירה לו, נאמנת בכל ענין'''<sup>ב</sup>''' (תשובת מוהר&quot;ם סימן רפ&quot;ח ועיין בח&quot;ה סימן ס&quot;ב). ואם אמרה: אתה נתת לי במתנה, נשבעת שבועת היסת שנתנם לה הבעל, ואינו אוכל פירותיהם'''<sup>ג</sup>''' (רמב&quot;ם).<br />
<br />
מעות שביד האשה: '''רמב&quot;ם,רמב&quot;ן,שו&quot;ע''': בחזקת נכסי מילוג אא&quot;כ טוענת שקיבלה מהבעל שאז נאמנת לומר שהם לגמרי שלה. הרמב&quot;ן מוכיח שהמעות שבידה אינם לגמרי שלה מהדין שבב&quot;ב נא,ב (נפסק בסימן פו,א), שהמקבל פקדון מאשה ובשעת מיתה אמרה ששייך לפלוני אם אינה נאמנת לו יתן ליורשים. אם בחייה היתה נאמנת להפקיע לגמרי מבעלה, גם במותה היתה צריכה להיות נאמנת במיגו. לגבי שטרות הדין שונה, ושם פסק הרמב&quot;ם שאף אם יוצאים על שמה אינם אפי' נכסי מילוג אלא שלו לגמרי (ב&quot;ש), אמנם אם מתה טוענים ליורשיה אף אם היתה נו&quot;נ, משא&quot;כ במטלטלין (ח&quot;מ).<br />
<br />
<blockquote>'''ר' יונה,רשב&quot;א,ריטב&quot;א''': נאמנת לטעון שהם לגמרי שלה גם כשאומרת שקיבלה מאחרים. ובשו&quot;ת הרשב&quot;א כתב שבטמונים אינה נאמנת.<br />
<br />
'''ר&quot;ש,רא&quot;ש''': אם תקף הבעל מעות, במעות טמונים הם לגמרי של הבעל ובאינם טמונים נאמנת לומר שלי הם או של פלוני. '''הרמ&quot;א והב&quot;ש''' הבינו שנאמנת לומר שהם שלה לגמרי כמו שלדעת הרא&quot;ש כשאומרת של פלוני היא מפקיעה לגמרי מבעלה והוא לא אוכל פירות ולא יורש, ואילו '''הדרישה והח&quot;מ'''<ref>הדברים מבוארים יותר בח&quot;מ פו,סקי&quot;א.</ref> הבינו שהם נכסי מילוג, ואע&quot;פ שבאומרת של פלוני נאמנת להפקיע לגמרי, אין הדין כן כשאומרת ששייך לה.<br />
<br />
'''רמ&quot;א''': בטמונים הם של הבעל ובאינם טמונים הם שלה לגמרי. הד&quot;מ כתב שכן דעת '''ר&quot;ש ורא&quot;ש'''. '''הדרישה, הב&quot;ח, הח&quot;מ והב&quot;ש''' הקשו שר&quot;ש ורא&quot;ש עסקו בתקף הבעל אך כשהמעות בידה אין חילוק בין טמונים לשאינם טמונים.<br />
<br />
'''דרישה,ח&quot;מ''': בכל מקרה הם נכסי מילוג, וכן דעת '''ר&quot;ש ורא&quot;ש''', ואף '''הרשב&quot;א''' שכתב שהם שלה לגמרי, בשו&quot;ת לא החליט כן למעשה.<br />
</blockquote><br />
'''ב&quot;ש''': בכל מקרה הם שלה לגמרי, וכן דעת '''ר&quot;ש ורא&quot;ש''', כדעת הרשב&quot;א ודעימיה.<br />
<br />
א. נושאת ונותנת: '''ב&quot;ש''' – אינה נאמנת אפילו לומר שהם נכסי מילוג, אלא הם לגמרי של הבעל. ומבואר ב'''תוס'''' שאינה נאמנת אפילו כשהבעל מת ואין מי שטוען ברי כנגדה. אמנם כשטוענת בפני בעלה שהוא נתן לה נאמנת משום שאינה מעיזה פניה כשהוא יודע שהיא משקרת. נפסק בחו&quot;מ סי' סב, שסתם אשה היא נו&quot;נ משום שהבעל מאמין לה ומפקיד שלו בידה. לגבי הראיה, מספיק שמביאה ראיה שיש לה ממון מיוחד, אף שלא הוכיחה שמעות אלו הן מהממון המיוחד (ח&quot;מ).<br />
<br />
ב. נו&quot;נ שיש לה מיגו: '''תוס',ש&quot;ך''': אינה נאמנת לטעון שנתנו לה בלא רשות בעלה משום שחזקה שמה שתחת ידה של בעלה.<br />
<br />
<blockquote>'''מהר&quot;ם,רמ&quot;א,סמ&quot;ע,ב&quot;ש''': נאמנת, משום שמיגו במקום חזקה זוהי בעיא דלא איפשטא, והיא המוחזקת כאן. הש&quot;ך השיג על הסמ&quot;ע מדברי התוס', והב&quot;ש דחה שהסמ&quot;ע כתב כן לדעת המהר&quot;ם שהרי הרמ&quot;א כאן פסק כמותו. עיין בחו&quot;מ סי' סב שכן גם דעת '''התומים''', וכמותם הכריע '''הנתיבות''' משום שהם בתראי ביחס לש&quot;ך.<br />
</blockquote><br />
ג. אתה נתת לי: '''רמב&quot;ם,שו&quot;ע''' – נאמנת, והם לגמרי שלה. לדעת '''הש&quot;ך''' דוקא כשיש לה מיגו, אך '''שאר המפרשים''' חולקים. '''המ&quot;מ, הח&quot;מ והב&quot;ש''' נימקו שחזקה אין אשה מעיזה פניה בפני בעלה בדבר שהוא יודע האמת, ואילו '''הש&quot;ך''' (חו&quot;מ סב,סק&quot;ו) מנמק שסתם ממון שבידה בחזקת בעלה משום שמסתמא מי שנותן מתנה לאשה נותן בסתם ואינו מתכוון להוציאה מרשות בעלה, וטעם זה לא שייך כשטוענת שקיבלה מבעלה.<br />
<br />
<blockquote>'''בעה&quot;ת''' הקשה מדוע אינה נאמנת לומר שקיבלה מאחר ע&quot;מ שאין רשות לבעלה במיגו שבעלה נתן לה, ותירץ שאין זה מיגו טוב משום שבטענה הנוכחית גם אינו יורש אותה משא&quot;כ אם תטען שהוא נתן לה. '''הש&quot;ך''' דחה שזהו מיגו במקום חזקה שכל מה שבידה בחזקת נכסי מילוג, ו'''הב&quot;ש''' דחה דחייתו שמיגו במקום חזקה זוהי בעיא דלא איפשטא וכאן היא המוחזקת. '''הגדו&quot;ת''' הקשה על בעה&quot;ת שזהו מיגו דהעזה, ו'''הש&quot;ך''' תמה שהרי קי&quot;ל שאומרים מיגו דהעזה לאפטורי מממון, ותירץ '''הב&quot;ש''' שכאן מדובר בהעזה חזקה שאפילו מועילה להוציא ממון, משום שאומרים שעד כדי כך לא היתה מעיזה אפילו כדי להוציא ממון, וא&quot;כ גם א&quot;א לאפטורי מממון במיגו דהעזה זה<ref>הסברא שאומרים מיגו דהעזה לאפטורי מממון היא שכדי להיפטר מממון אדם היה מסכים להעיז, וא&quot;כ א&quot;א להפיל את המיגו בטענה שלא היה מעיז לטעון טענה זו. לפי&quot;ז כאן לא שייכת סברא זו, שהרי כאן אנו אומרים שאם טוענת שבעלה נתן לה היא ודאי דוברת אמת כי אחרת לא היתה מעיזה אע&quot;פ שתיפטר עי&quot;כ מממון, וא&quot;כ מדובר כאן בהעזה כזאת שלא מעיזים אפילו כדי להיפטר, וממילא המיגו דהעזה נופל.</ref>.<br />
</blockquote><br />
ממון שידוע שהיה של הבעל: '''כס&quot;מ,ב&quot;ש''' – אינה נאמנת לומר שבעלה נתן לה למרות החזקה שאינה מעיזה פניה.<br />
<br />
השפעת הרישום ב&quot;טאבו&quot; על המוחזקות בנכסים:<br />
<br />
'''שו&quot;ת רא&quot;ש,שו&quot;ע''' חו&quot;מ ס,יב: רישום השטרות שעל הבתים עליו ועל אשתו מהווה ראיה, כי אין דרך הקונה קרקע לרשום גם על אשתו, ואם רשם מוכח שנקנה גם מכספה.<br />
<br />
'''שו&quot;ת רשב&quot;א,ש&quot;ך''': רישום השטרות עליו ועל אשתו אינו מהווה ראיה כמבואר בב&quot;ק קב,ב שלפעמים אדם רושם שדה על שם ריש גלותא כדי להבריח מבעל חוב, ולכן הכל תלוי מכספי מי נקנה הבית. אם מוחזקת שיש לה נכסי מילוג נאמנת לומר שנקנה גם מכספה. מבואר בש&quot;ך שהרשב&quot;א מודה באינה נו&quot;נ (אך סתם אשה נו&quot;נ), וחולק על הרא&quot;ש הסובר שה&quot;ה בנו&quot;נ.<br />
<br />
<blockquote>'''יד יהודה'''<ref>על סימן פה,יט עמ' 369</ref> : הביא שאין בכך פסיקה אחידה ב'''פד&quot;רים'''. יש שכתבו שהיום הנוהג הוא שאם רושמים על שניהם הכוונה שיהא שייך לשניהם, ואפילו אם אחד מהם מימן לבדו ודאי כוונתו היתה לתת מתנה לשני, ויש שהכריעו שמספק יש להשאיר בידי הבעל לפי שהוא נחשב המוחזק. ולדעת '''המשפטי שמואל''' במקרה שאחד מהם טוען שנרשם על שמו בגלל שהוא מימן נאמן, ומחלוקת הפוסקים היא רק במקרה שטוען שנרשם על שמו בגלל שהשני נתרצה לתת לו מתנה. יש להעיר שמדברי הרא&quot;ש והרשב&quot;א משמע בפירוש ששניהם עסקו במקרה שיש ויכוח מי מימן.<br />
</blockquote><br />
'''מתוך הספר יאיר השולחן'''<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
<br />
[[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br />
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]]</div>Yair hashulchan