https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%94%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A1%D7%96_%D7%91פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר סז ב - היסטוריית גרסאות2026-05-06T20:04:58Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%94%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A1%D7%96_%D7%91&diff=132233&oldid=prevYair hashulchan: Updated article link2019-05-19T10:52:55Z<p>Updated article link</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:52, 19 במאי 2019</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l6">שורה 6:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 6:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא הקשתה &quot;וניחוש שמא תחתיו זינתה&quot; וענתה &quot;כשקידש ובעל לאלתר&quot;. וקשה מדוע '''הרי&quot;ף, הרמב&quot;ם, הרא&quot;ש והשו&quot;ע''' לא כתבו תנאי זה. '''הב&quot;ח''' יישב שלדעתם הקושיא היא אליבא דרבה הסובר שנמצאת בעולה כתובתה מנה, אך להלכה קי&quot;ל שאין לה כלום, ואין זה כפי' '''התוס'''' שהקושיא היא דוקא על רב אשי הסובר שנמצאת בעולה אין לה כלום או כפירוש '''רש&quot;י''' שהקושיא היא על כולם<ref>לפי התוס' הקושיא היא אם בד&quot;כ לנמצאת בעולה אין כלום וכאן נאמר שיש לה מנה, קיים חשש שאם ימצאנה בעולה יחשוב שהיא מותרת כמו שלא פוחתים מכתובתה; לפי רש&quot;י הקושיא היא מדוע נאמר בברייתא ש&quot;אינו יכול לטעון טענת בתולים&quot; ומשמע מלשון זו שגם לענין לאוסרה אינו יכול; לפי ביאור הב&quot;ח הקושיא היא מדוע לבעולה יש מנה ולא חוששים שנבעלה לאחר הקידושין.</ref>. וכן '''הב&quot;ש''' כתב שלא פירשו כתוס', ואילו '''הח&quot;מ''' כתב שהאוקימתא נצרכת רק לענין לאוסרה, אך להפחית כתובתה בכל מקרה אינו יכול, כיוון שאנן סהדי שבחזקת בעולה נשאה וכאילו התנה עימה שגם אם תימצא בעולה תקבל מנה. דבריו מתיישבים לפי פי' רש&quot;י ולא לפי פי' התוס'.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא הקשתה &quot;וניחוש שמא תחתיו זינתה&quot; וענתה &quot;כשקידש ובעל לאלתר&quot;. וקשה מדוע '''הרי&quot;ף, הרמב&quot;ם, הרא&quot;ש והשו&quot;ע''' לא כתבו תנאי זה. '''הב&quot;ח''' יישב שלדעתם הקושיא היא אליבא דרבה הסובר שנמצאת בעולה כתובתה מנה, אך להלכה קי&quot;ל שאין לה כלום, ואין זה כפי' '''התוס'''' שהקושיא היא דוקא על רב אשי הסובר שנמצאת בעולה אין לה כלום או כפירוש '''רש&quot;י''' שהקושיא היא על כולם<ref>לפי התוס' הקושיא היא אם בד&quot;כ לנמצאת בעולה אין כלום וכאן נאמר שיש לה מנה, קיים חשש שאם ימצאנה בעולה יחשוב שהיא מותרת כמו שלא פוחתים מכתובתה; לפי רש&quot;י הקושיא היא מדוע נאמר בברייתא ש&quot;אינו יכול לטעון טענת בתולים&quot; ומשמע מלשון זו שגם לענין לאוסרה אינו יכול; לפי ביאור הב&quot;ח הקושיא היא מדוע לבעולה יש מנה ולא חוששים שנבעלה לאחר הקידושין.</ref>. וכן '''הב&quot;ש''' כתב שלא פירשו כתוס', ואילו '''הח&quot;מ''' כתב שהאוקימתא נצרכת רק לענין לאוסרה, אך להפחית כתובתה בכל מקרה אינו יכול, כיוון שאנן סהדי שבחזקת בעולה נשאה וכאילו התנה עימה שגם אם תימצא בעולה תקבל מנה. דבריו מתיישבים לפי פי' רש&quot;י ולא לפי פי' התוס'.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">706 </del>לפרטים ורכישה].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">3873 </ins>לפרטים ורכישה].</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-128131:rev-132233:php=table -->
</table>Yair hashulchanhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%94%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A1%D7%96_%D7%91&diff=128131&oldid=prevYair hashulchan: Added credit2019-04-28T09:38:38Z<p>Added credit</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:38, 28 באפריל 2019</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l6">שורה 6:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 6:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא הקשתה &quot;וניחוש שמא תחתיו זינתה&quot; וענתה &quot;כשקידש ובעל לאלתר&quot;. וקשה מדוע '''הרי&quot;ף, הרמב&quot;ם, הרא&quot;ש והשו&quot;ע''' לא כתבו תנאי זה. '''הב&quot;ח''' יישב שלדעתם הקושיא היא אליבא דרבה הסובר שנמצאת בעולה כתובתה מנה, אך להלכה קי&quot;ל שאין לה כלום, ואין זה כפי' '''התוס'''' שהקושיא היא דוקא על רב אשי הסובר שנמצאת בעולה אין לה כלום או כפירוש '''רש&quot;י''' שהקושיא היא על כולם<ref>לפי התוס' הקושיא היא אם בד&quot;כ לנמצאת בעולה אין כלום וכאן נאמר שיש לה מנה, קיים חשש שאם ימצאנה בעולה יחשוב שהיא מותרת כמו שלא פוחתים מכתובתה; לפי רש&quot;י הקושיא היא מדוע נאמר בברייתא ש&quot;אינו יכול לטעון טענת בתולים&quot; ומשמע מלשון זו שגם לענין לאוסרה אינו יכול; לפי ביאור הב&quot;ח הקושיא היא מדוע לבעולה יש מנה ולא חוששים שנבעלה לאחר הקידושין.</ref>. וכן '''הב&quot;ש''' כתב שלא פירשו כתוס', ואילו '''הח&quot;מ''' כתב שהאוקימתא נצרכת רק לענין לאוסרה, אך להפחית כתובתה בכל מקרה אינו יכול, כיוון שאנן סהדי שבחזקת בעולה נשאה וכאילו התנה עימה שגם אם תימצא בעולה תקבל מנה. דבריו מתיישבים לפי פי' רש&quot;י ולא לפי פי' התוס'.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא הקשתה &quot;וניחוש שמא תחתיו זינתה&quot; וענתה &quot;כשקידש ובעל לאלתר&quot;. וקשה מדוע '''הרי&quot;ף, הרמב&quot;ם, הרא&quot;ש והשו&quot;ע''' לא כתבו תנאי זה. '''הב&quot;ח''' יישב שלדעתם הקושיא היא אליבא דרבה הסובר שנמצאת בעולה כתובתה מנה, אך להלכה קי&quot;ל שאין לה כלום, ואין זה כפי' '''התוס'''' שהקושיא היא דוקא על רב אשי הסובר שנמצאת בעולה אין לה כלום או כפירוש '''רש&quot;י''' שהקושיא היא על כולם<ref>לפי התוס' הקושיא היא אם בד&quot;כ לנמצאת בעולה אין כלום וכאן נאמר שיש לה מנה, קיים חשש שאם ימצאנה בעולה יחשוב שהיא מותרת כמו שלא פוחתים מכתובתה; לפי רש&quot;י הקושיא היא מדוע נאמר בברייתא ש&quot;אינו יכול לטעון טענת בתולים&quot; ומשמע מלשון זו שגם לענין לאוסרה אינו יכול; לפי ביאור הב&quot;ח הקושיא היא מדוע לבעולה יש מנה ולא חוששים שנבעלה לאחר הקידושין.</ref>. וכן '''הב&quot;ש''' כתב שלא פירשו כתוס', ואילו '''הח&quot;מ''' כתב שהאוקימתא נצרכת רק לענין לאוסרה, אך להפחית כתובתה בכל מקרה אינו יכול, כיוון שאנן סהדי שבחזקת בעולה נשאה וכאילו התנה עימה שגם אם תימצא בעולה תקבל מנה. דבריו מתיישבים לפי פי' רש&quot;י ולא לפי פי' התוס'.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מתוך הספר יאיר השולחן'''</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מתוך הספר יאיר השולחן'''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/706 לפרטים ורכישה].</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-126370:rev-128131:php=table -->
</table>Yair hashulchanhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%94%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A1%D7%96_%D7%91&diff=126370&oldid=prevYair hashulchan: Added yair hashulchan's seif.2019-04-14T16:26:54Z<p>Added yair hashulchan's seif.</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אבן העזר סז ב|שולחן-ערוך-אבן-העזר|סז|ב}}<br />
==סעיף ב==<br />
<br />
נתאלמנה או נתגרשה או נחלצה מן הנשואין, כגון שנכנסה לחופה, הרי היא בחזקת בעולה ואין לה אלא מנה ואין עליה טענת בתולים, אפילו יש לה עדים שלא נסתרה עם הראשון (משנה כתובות יא,א).<br />
<br />
הגמרא הקשתה &quot;וניחוש שמא תחתיו זינתה&quot; וענתה &quot;כשקידש ובעל לאלתר&quot;. וקשה מדוע '''הרי&quot;ף, הרמב&quot;ם, הרא&quot;ש והשו&quot;ע''' לא כתבו תנאי זה. '''הב&quot;ח''' יישב שלדעתם הקושיא היא אליבא דרבה הסובר שנמצאת בעולה כתובתה מנה, אך להלכה קי&quot;ל שאין לה כלום, ואין זה כפי' '''התוס'''' שהקושיא היא דוקא על רב אשי הסובר שנמצאת בעולה אין לה כלום או כפירוש '''רש&quot;י''' שהקושיא היא על כולם<ref>לפי התוס' הקושיא היא אם בד&quot;כ לנמצאת בעולה אין כלום וכאן נאמר שיש לה מנה, קיים חשש שאם ימצאנה בעולה יחשוב שהיא מותרת כמו שלא פוחתים מכתובתה; לפי רש&quot;י הקושיא היא מדוע נאמר בברייתא ש&quot;אינו יכול לטעון טענת בתולים&quot; ומשמע מלשון זו שגם לענין לאוסרה אינו יכול; לפי ביאור הב&quot;ח הקושיא היא מדוע לבעולה יש מנה ולא חוששים שנבעלה לאחר הקידושין.</ref>. וכן '''הב&quot;ש''' כתב שלא פירשו כתוס', ואילו '''הח&quot;מ''' כתב שהאוקימתא נצרכת רק לענין לאוסרה, אך להפחית כתובתה בכל מקרה אינו יכול, כיוון שאנן סהדי שבחזקת בעולה נשאה וכאילו התנה עימה שגם אם תימצא בעולה תקבל מנה. דבריו מתיישבים לפי פי' רש&quot;י ולא לפי פי' התוס'.<br />
<br />
'''מתוך הספר יאיר השולחן'''<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
<br />
[[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br />
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]]</div>Yair hashulchan