https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%94%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A0%D7%92_%D7%92פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר נג ג - היסטוריית גרסאות2026-05-06T17:18:17Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%94%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A0%D7%92_%D7%92&diff=132171&oldid=prevYair hashulchan: Updated article link2019-05-19T10:51:01Z<p>Updated article link</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:51, 19 במאי 2019</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l80">שורה 80:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 80:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ח&quot;מ,ב&quot;ש''': משמע שבתוך ל' יום יכול ליזון מכך.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ח&quot;מ,ב&quot;ש''': משמע שבתוך ל' יום יכול ליזון מכך.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">706 </del>לפרטים ורכישה].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">3873 </ins>לפרטים ורכישה].</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr>
</table>Yair hashulchanhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%94%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A0%D7%92_%D7%92&diff=128069&oldid=prevYair hashulchan: Added credit2019-04-28T09:36:30Z<p>Added credit</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:36, 28 באפריל 2019</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l80">שורה 80:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 80:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ח&quot;מ,ב&quot;ש''': משמע שבתוך ל' יום יכול ליזון מכך.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ח&quot;מ,ב&quot;ש''': משמע שבתוך ל' יום יכול ליזון מכך.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מתוך הספר יאיר השולחן'''</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מתוך הספר יאיר השולחן'''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/706 לפרטים ורכישה].</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-126308:rev-128069:php=table -->
</table>Yair hashulchanhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%94%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A0%D7%92_%D7%92&diff=126308&oldid=prevYair hashulchan: Added yair hashulchan's seif.2019-04-14T16:22:43Z<p>Added yair hashulchan's seif.</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אבן העזר נג ג|שולחן-ערוך-אבן-העזר|נג|ג}}<br />
==סעיף ג==<br />
<br />
הפוסק מעות לחתנו בשעת הקדושין, ונתנם לו קודם החופה, ומתה הבת ויש לה בן, יחזיר המעות לאב, שכל הפוסק דעתו ע&quot;מ לכנוס (כתובות מז,א). ויש מי שאומר דהני מילי בפוסק לחתנו, אבל מי שנותן לבתו סתם, שתנשא בו, ולא הזכיר שתנשא לפלוני, קנתה אותה מתנה, וכיון שנתקדשה, אע&quot;פ שבטלו הקדושין כשמת הארוס, אין האב יכול לחזור בו'''<sup>א</sup>''' (ר' האי,רא&quot;ש). הגה: מי שנודר מעות להשיא יתומה, ומתה, עיין ביו&quot;ד סי' רנ&quot;ג. הפוסק מעות לחתנו או לבתו, וכנסה, ואח&quot;כ מתה הבת ועדיין לא נתן, י&quot;א שזכה בהן הבעל וצריך ליתן לו כל מה שפסק (רש&quot;י והרמב&quot;ם והר&quot;ן ומרדכי בשם ר&quot;י הלבן); ור&quot;ת פירש דלא זכה בהן הבעל; ומכח ספק לא מפקינן ממונא מן האב'''<sup>ב</sup>''' (ת&quot;ה שכ&quot;א ומהרי&quot;ק שורש צ&quot;א והגהות מיימוני) כל זמן שלא באו פעם אחת ליד החתן'''<sup>ג</sup>''' (מרדכי פרק נערה), אפילו באו ליד שליש מכח שניהם (שם בת&quot;ה). וי&quot;א דאם באו ליד שליש, זכה בהם'''<sup>ד</sup>''' (מרדכי אות קנה), וכן אם העמיד לו ערבות'''<sup>ה</sup>''' (הגהות מרדכי), אבל בלא זה, אפילו עשה האב עליו שטר וזקפן עליו במלוה ויש לו בנים ממנה, לא זכה בהן הבעל'''<sup>ו</sup>''' (ת&quot;ה סי' שכ&quot;א), ולא מפקינן מן האב, אבל אם תפס החתן לא מפקינן מיניה, דיכול לומר: קים לי כסברא הראשונה'''<sup>ז</sup>''' (מרדכי). וכל זה שלא בא פעם אחת ליד החתן בחיי הבת, אבל אם בא לידו פעם אחת, אף על פי שהחזיר ליד האב, זכה בכל. ואין חלוק בכל זה בין פוסק לבתו או לבנו ומת'''<sup>ח</sup>''' (כך משמע מלשון התקנה וכ&quot;כ הגהות מרדכי בשם מוהר&quot;ם) עוד תקן ר&quot;ת וחכמי צרפת שאף אם כבר נתן האב הנדוניא, אם מתה האשה או האיש'''<sup>ט</sup>''' תוך שנה ראשונה בלא זרע קיימא, חוזר הכל לאב'''<sup>י</sup>''' או ליורשי המת. וי&quot;א עוד דאף בשנה שנייה יחזרו חצי הנדוניא (הכל במרדכי), וכן המנהג פשוט במדינות אלו שנוהגים בזה כתקנת קהלות שו&quot;ם; ודוקא מה שהוא בעין, חוזר, אבל מה שהוציא או נאבד, פטור, ובלבד שלא בזבז לאחר מיתה רק לצורכי קבורתה (גם זה שם). י&quot;א דאם החתן רוצה למכור נכסים תוך שנתים, יורשים יכולים למחות מהאי טעמא (הגהות אלפסי פרק מציאת האשה). ועיין עוד מאלו הדינין לקמן סימן קי&quot;ח.<br />
<br />
א. נותן לביתו שתינשא בו: '''ר' האי,רא&quot;ש,שו&quot;ע''': גם כשמת הארוס לא בטלה המתנה.<br />
<br />
'''רש&quot;ל,ב&quot;ח,ח&quot;מ''': דוקא כשנישאה לאחר (ובשונה מהסעיף הקודם, אי&quot;צ להינשא דוקא ליבם).<br />
<br />
<blockquote>'''דרישה''': אף כשלא נישאה לאף אחד ומתה זוכים יורשיה. '''הב&quot;ש''' הביא את שתי השיטות. בדעת הרש&quot;ל והב&quot;ח התקשה מהנודר להשיא יתומה ששם יש מחלוקת אם זכתה כשלא נישאה כלל, ולמ&quot;ד שזכתה כ&quot;ש שכאן יזכו יורשיה כיוון שהם הנכדים של הנותן.<br />
</blockquote><br />
מה ההבדל מהסעיף הקודם ששם זכתה דוקא כשנישאה ליבם?<br />
<br />
'''דרישה''': כאן מדובר שנתן לה בפועל ושם רק פסק לה.<br />
<br />
<blockquote>'''ב&quot;ש''': כאן מדובר שפסק לה עוד לפני הקידושין (שכשתינשא בעתיד תקבל) ושם כשפסק בעת הקידושין, ואין חילוק בין פסק לנתן.<br />
</blockquote><br />
ב. כנסה אך מתה קודם שקיבל מחמיו:<br />
<br />
<blockquote>כתובות מז,א: ת&quot;ר: כתב לה פירות, כסות וכלים שיבואו עמה מבית אביה לבית בעלה, מתה - לא זכה הבעל בדברים הללו; משום רבי נתן אמרו: זכה הבעל בדברים הללו. '''הלכה כת&quot;ק'''.<br />
</blockquote><br />
'''רש&quot;י,רמב&quot;ם,ר&quot;ן,שו&quot;ע''' נז: מדובר שמתה בעודה ארוסה אך לאחר שכנסה הבעל זכה.<br />
<br />
<blockquote>'''ר&quot;ת''': מדובר שמתה לאחר שכנסה ואפילו אם יש לה בנים מהבעל, והטעם לכך הוא שאומדנא היא שלא התכוון לתת אלא כדי שתהנה ביתו. '''מרדכי''' – דוקא כשלא בא לידי הבעל מעולם, אך אם הגיע אז גם אם חזר לידי האב מודה ר&quot;ת שזכה. '''הרא&quot;ש''' הביא את שתי הדעות ואת קושיית ר&quot;ת ומכך הבין הטור שהכריע כמותו, אך הב&quot;י סובר שלא הכריע. '''המהרי&quot;ק''' הביא פוסקים נוספים הסוברים כר&quot;ת.<br />
</blockquote><br />
'''רמ&quot;א''': מספק אי אפשר להוציא מיד האב.<br />
<br />
<blockquote>נכסי מילוג: '''ב&quot;ש''' – כתב '''הגה&quot;א''' שבנכסי מילוג שנפלו לה בירושה הבעל זוכה. והוא הדין מתנות שקיבלו לחתונה, אמנם נכסי מילוג שאביה נתן דינם כנדוניא משום שגם בכך שייכת האומדנא. לגבי מתנות שהאב נתן להם אפשר שגם דינם כנדוניא, והרא&quot;ם והמהרשד&quot;ם כתבו שאין דינם כנדוניא כל שלא פורש, אמנם הם עסקו במקרה שהבעל מוחזק וא&quot;כ אין מדבריהם ראיה.<br />
</blockquote><br />
ג. בגדים שבאו ליד הכלה וגרים בבית האב: '''בית מאיר''': הסתפק בכך.<br />
<br />
'''נו&quot;ב''': דינו כבאו ליד החתן, כיוון שכל שבא לידה זכה בעלה.<br />
<br />
<blockquote>'''פנים מאירות''': אין דינו כבאו ליד החתן, וודאי לא נתן לביתו אלא כדי שתהנה בהן, ואינו דומה לנדוניא שרשאי הבעל למכור ולתת, אך תכשיטיה ובגדיה אין לו רשות לעשות כן בלא רשותה, וכעת שהם ביד האב יכול לומר קים לי כר&quot;ת.<br />
</blockquote><br />
ד. שליש (לשיטת ר&quot;ת): '''תשו' מיימוני' בשם ר&quot;י''': בכל זאת לא זכה הבעל.<br />
<br />
'''מרדכי''': זכה בחצי.<br />
<br />
<blockquote>'''רמ&quot;א''': הביא שתי השיטות וכתב שנחלקו בשליש מכח שניהם. בשיטת המרדכי כתב &quot;זכה&quot;, ומדברי '''הב&quot;ח והב&quot;ש''' משמע שהבינו שכוונתו לזכה בחצי, וכן כתוב במרדכי. וכן '''הבגדי ישע''' כתב שזו ט&quot;ס ונשמטה המילה &quot;חצי&quot;, אולם '''הפת&quot;ש''' כתב שכוונתו שזכה בכל ואין זו דעת המרדכי כפי שציין המרשים אלא דעת '''הגמ&quot;ר''' בשם מהר&quot;ם.<br />
<br />
'''ח&quot;מ''': נחלקו דוקא כשבא מכח האב בלבד ולא היה לחתן שום זכיה, אך אם בא גם מכח החתן לכו&quot;ע זכה. ומסיק הח&quot;מ להלכה כשבא מכח האב שהואיל ואף אחד לא מוחזק ולכו&quot;ע מקבל האב חצי ונחלקו לגבי החצי השני הדין הוא שהאב יקבל שלושה רבעים והבעל רביע.<br />
<br />
'''מהרי&quot;ל,ב&quot;ש''': ישנם שלושה אופנים. התשו' מיימוני' שכתב שלא זכה עוסק שהשלישו עד זמן קצוב ומתה בתוך הזמן; המרדכי שכתב יחלוקו עוסק בהשלישו סתם; ואם עשאו שליש שיתעסק וירוויח במעות לטובת הזוג זכה לגמרי, ואפילו כשנתרצו שחמיו עצמו יעסוק עבורם. נראה שהח&quot;מ שכתב שכן נחלקו מעמיד מחלוקתם באופן הראשון, ואולי אינו מחלק ונחלקו בשני האופנים הראשונים.<br />
</blockquote><br />
ה. ערבות (לשיטת ר&quot;ת): '''הגמ&quot;ר,רמ&quot;א''': הבעל זכה.<br />
<br />
<blockquote>'''שו&quot;ת רמ&quot;א,פנים מאירות''': לא זכה. '''הב&quot;ש''' תמה מדוע כאן פסק בפשיטות להפך מתשובתו. הפנים מאירות כתב שכאן רק כתב שיש אומרים כן אך לא התכוון לפסוק כן, ועוד שכתב המהרי&quot;ל ש<span class="underline">בכל מחלוקת בין פסקים לשו&quot;ת יש ללכת אחר השו&quot;ת משום שמעשה עדיף, מלבד ברא&quot;ש</span> ששם כתב הב&quot;י (יו&quot;ד שמא) שהולכים אחר הפסקים משום שנכתבו מאוחר יותר.<br />
</blockquote><br />
ו. זקף במלווה (לשיטת ר&quot;ת): '''תרוה&quot;ד''': בכל זאת הבעל לא זכה.<br />
<br />
'''ש&quot;ג''': זכה.<br />
<br />
<blockquote>'''רמ&quot;א,פנים מאירות,שבו&quot;י''': לא זכה. ב'''שו&quot;ת הרמ&quot;א''' כתב שהוי ספיקא דדינא ומספק אין הבעל יכול להוציא.<br />
<br />
'''ב&quot;ש''': זכה, משום שהוי ספק ספיקא<ref>מחלוקת תרוה&quot;ד והש&quot;ג וכן מחלוקת ר&quot;ת ורש&quot;י.</ref>, ו'''מהריב&quot;ל ומהרש&quot;ך''' פסקו כ'''תוס'''' בכתובות ט שאומרים <span class="underline">ס&quot;ס להוציא</span>. השבו&quot;י כתב שהאחרונים חולקים על כך, והפנים מאירות כתב שרבו החולקים ולכן יכול האב לומר קים לי.<br />
</blockquote><br />
ז. תפס הבעל: '''מרדכי,רמ&quot;א''': יכול לומר קים לי כרש&quot;י.<br />
<br />
'''תרוה&quot;ד,ט&quot;ז''': דוקא אם תפס קודם שמתה, כיוון שתפיסה מועילה דוקא קודם שנולד הספק.<br />
<br />
<blockquote>'''ש&quot;ך,בית הלל''': גם כשתפס אחר שמתה. '''הב&quot;ש''' הביא שתי השיטות. הד&quot;מ הביא דברי תרוה&quot;ד, ולא ברור שם אם כוונתו שהמרדכי חלוק על כך או לא, וברמ&quot;א לא ציין סייג זה ולכאורה משמע שהבין שחולק ופסק כמותו, אולם מדברי הב&quot;ש והט&quot;ז משמע בפשטות שלא מוכח כן מהרמ&quot;א.<br />
</blockquote><br />
ח. פסק לבנו ומת לפני שנתן האב (לשיטת ר&quot;ת):<br />
<br />
'''רמ&quot;א''': דינו כפוסק לביתו ומתה שהנכסים חוזרים לאב ולכן אין בניו יורשים ואין האשה גובה מכך כתובתה.<br />
<br />
<blockquote>'''ח&quot;מ,ב&quot;ש''': הרמ&quot;א כתב כאן דין זה לגבי מתה עד שלא נתן האב, אמנם בכך לכו&quot;ע אצל הבן האומדנא שונה וזכה למרות שמת, ורק לגבי המקרה שבהמשך הסעיף שמת תוך שנה, ששם זוהי תקנה שלא זכה, יש פוסקים הסוברים שה&quot;ה כשהבן מת וכפי שכתב שם הרמ&quot;א &quot;האשה או האיש&quot;. והב&quot;ש כתב שזו ט&quot;ס וההגהה אכן שייכת לסוף הסעיף.<br />
</blockquote><br />
ט. פסק לבנו ומת תוך שנה (לפי תקנת ר&quot;ת):<br />
<br />
'''תוס',מרדכי,רמ&quot;א''': דינו כפוסק לביתו ומתה שהנכסים חוזרים לאב.<br />
<br />
'''מהר&quot;ם''': אין דינו כבת אלא הבנים יורשים והאשה גובה מכך כתובתה.<br />
<br />
<blockquote>'''מהרי&quot;ל,מהרי&quot;ק''': יש להסתפק בכך והעיקר לעשות פשרה לפי חכמי המקום. '''הב&quot;ש''' הביא את כל הדעות וכתב שנחלקו דוקא לעניין מנה מאתיים ותוספת אך הנדוניא שהכניסה ותוספת השליש שהוסיף כנגדה הם חוב גמור וודאי תגבה, ובפת&quot;ש מביא מחלוקת לגבי תוספת השליש.<br />
</blockquote><br />
י. חוזר לאב: '''מרדכי''': אינו צריך להחזיר מיד אלא עד שלושים יום, שזהו זמן בי&quot;ד.<br />
<br />
'''ח&quot;מ,ב&quot;ש''': משמע שבתוך ל' יום יכול ליזון מכך.<br />
<br />
'''מתוך הספר יאיר השולחן'''<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
<br />
[[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br />
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]]</div>Yair hashulchan