https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%3A%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%94%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%93_%D7%9B%D7%95 2026-04-04T09:42:23Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%94%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%93_%D7%9B%D7%95&diff=137120&oldid=prev 2020-02-05T10:00:04Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:00, 5 בפברואר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l74">שורה 74:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 74:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שולחן ערוך]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:שולחן ערוך]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:אבן העזר]]</ins></div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-131674:rev-137120:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%94%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%93_%D7%9B%D7%95&diff=131674&oldid=prev 2019-05-19T10:18:32Z

<p>Updated article link</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:18, 19 במאי 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l68">שורה 68:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 68:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב. ספק ממזר כשר לעדות ואילו ממזר ודאי לא.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב. ספק ממזר כשר לעדות ואילו ממזר ודאי לא.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">706 </del>לפרטים ורכישה].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">3873 </ins>לפרטים ורכישה].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-127570:rev-131674:php=table --> </table>

Yair hashulchan https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%94%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%93_%D7%9B%D7%95&diff=127570&oldid=prev 2019-04-28T09:18:45Z

<p>Added credit</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:18, 28 באפריל 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l68">שורה 68:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 68:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב. ספק ממזר כשר לעדות ואילו ממזר ודאי לא.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב. ספק ממזר כשר לעדות ואילו ממזר ודאי לא.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מתוך הספר יאיר השולחן'''</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מתוך הספר יאיר השולחן'''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/706 לפרטים ורכישה].</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-126043:rev-127570:php=table --> </table>

Yair hashulchan https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%94%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%93_%D7%9B%D7%95&diff=126043&oldid=prev 2019-04-14T15:27:04Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:27, 14 באפריל 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אבן העזר ד כו|שולחן-ערוך-אבן-העזר|ד|כו}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{פרשני}}</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{#makor-new:שולחן ערוך:אבן העזר ד כו|שולחן-ערוך-אבן-העזר|ד|כו}}</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סעיף כו - פנויה שהתעברה</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אחד מעשרת סוגי החללים שמוזכרים בתחילת פרק רביעי בקידושין הוא שתוקי, והמשנה {{#makor-new:קידושין ד ב|משנה-קידושין|ד|ב}} מבארת ששתוקי הוא אדם היודע מיהי אימו אך לא מיהו אביו. בגמרא {{#makor-new:קידושין עד א|בבלי-קידושין|עד|א}} מבואר שאבא שאול היה קורא לשתוקי בדוקי, כי בודקים את אימו ואם אומרת שנבעלה לכשר היא נאמנת. רבא פוסק כאבא שאול. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[רמב"ם]] ו[[טור]]: פנויה שהתעברה וילדה, אם היא לא אומרת לנו ממי היא התעברה הילד ספק ממזר. אם אומרת שהתעברה מפלוני שהוא ממזר, אפילו אם גם הוא מודה בכך - הולד ספק ממזר בלבד, כי כמו שזינתה איתו כך מסתמא זינתה עם אחר, ואולי הילד מהשני.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אם אומרת שנבעלה לכשר היא נאמנת, אך לא מחזיקים אותו בוודאות כבנו של אותו אדם ולכן אינו יורש אותו, ובכל זאת אסור בקרובות אותו האיש.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">⤶ [[מגיד משנה]]: חכמים האמינו לאמא רק באיסור דרבנן, ולכן היא יכולה להתיר את הבן בקהל כי ספק ממזר אסור מדרבנן בלבד. היא לא יכולה לקבוע שהתינוק ממזר גמור ולהתיר אותו בממזרת, כי מדאורייתא ספק ממזר אסור בממזרת [[[חת"ס]] ו[[בית מאיר]]: אמנם הגמרא מזכירה לימוד שמדאורייתא ספק ממזר מותר בממזרת, אך המגיד משנה סובר כדעת הריטב"א שהדרשה הזאת לא התקבלה להלכה, וכך נראה לדייק גם מדברי הרמב"ם עצמו] . </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">☜ כך פסק ה[[שו"ע]]. ה[[רמ"א]] הוסיף שאפילו אם הייתה מיוחדת לאותו האיש, אינה נאמנת להגדיר את התינוק כבנו הוודאי. אם זינתה תחת בעלה, אפילו אם אומרת שהוולד הוא בן של ממזר מסויים, אינה נאמנת כלל והבן מותר בקרובות אותו הממזר.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">⦿ כשטוענת שנבעלה לפלוני והוא מודה</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">◄ [[רמב"ם]]: אם גם האיש מודה שהוולד נולד ממנו, הוא יורש אותו אך עדיין ספק לעניין יבום.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">☜ כך פסק ב[[שו"ע]], אך כתב שנאמן לעניין הירושה דווקא אם אמר 'בני הוא' ולא 'נבעלה לי' .</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">◄ [[רא"ש]], [[רשב"א]] ו[[מגיד משנה]]: אם שניהם מודים ואינה חשודה לזנות עם אחרים, הוא בנו ודאי לכל דבר.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">⤶ ב"ש: יש לפסוק כך רק לעניין איסורי דרבנן (בדעת השו"ע), או במקרה שהייתה מיוחדת לו (בדעת הרמ"א).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==סעיף כו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==סעיף כו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-125742:rev-126043:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%94%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%93_%D7%9B%D7%95&diff=125742&oldid=prev 2019-04-14T14:16:51Z

<p>Added yair hashulchan&#039;s seif.</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:16, 14 באפריל 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{פרשני}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אבן העזר ד כו|שולחן-ערוך-אבן-העזר|ד|כו}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{#makor-new:שולחן ערוך:אבן העזר ד כו|שולחן-ערוך-אבן-העזר|ד|כו}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==סעיף כו==</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה</del>:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שולחן ערוך]]</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פנויה שנתעברה וילדה, אם אינה לפנינו לבדקה או שהיא שוטה או אלמת (משנה קידושין סט,א), ואפי' אם אומרת: של פלוני הוא ואנו מכירים באותו פלוני שהוא ממזר'''&lt;sup&gt;א&lt;/sup&gt;''' (רמב&amp;quot;ם), אין זה הולד אלא ספק (משנה), אפי' אם מודה אותו פלוני שנבעלה לו, שכשם שזינתה עם זה כך זנתה עם אחר (רמב&amp;quot;ם). ואם אותו פלוני הוא כשר, הולד כשר'''&lt;sup&gt;ב&lt;/sup&gt;''' (כאבא שאול עד,א). ומ&amp;quot;מ אין אנו מחזיקים אותו בבנו ודאי ליורשו, אם אינו מודה שהוא בנו (כתובות יג,ב). (ואפי' היתה מיוחדת לו, אינה נאמנת עליו) (ר&amp;quot;ן סוף פ' אלמנה לכ&amp;quot;ג). (ואפי' עד א' נאמן עליו כשמכחישו). (ג&amp;quot;ז שם). אבל חוששין לדבריה ואסור בקרובות אותו פלוני (רמב&amp;quot;ם). הגה: ודוקא פנויה. אבל אם זנתה תחת הבעל, אפי' אומרת: של פלוני הוא, והוא ממזר, אין חוששין לדבריה, דתולין רוב בעילותיה בבעל, וכשר, ומותר בקרובי אותו פלוני שאומרת עליו (פסקי מהרא&amp;quot;י סימן ל&amp;quot;ז וכן כתב בנימין זאב).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שתוקי: קידושין עג,א: אמר רבא: דבר תורה שתוקי כשר; מאי טעמא? רוב כשרים אצלה ומיעוט פסולין אצלה, ואי אזלי אינהו לגבה - כל דפריש מרובא פריש, מאי אמרת? דילמא אזלה איהי לגבייהו, הוה ליה קבוע, וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי, והתורה אמרה: לא יבא ממזר - ממזר ודאי הוא דלא יבא, הא ממזר ספק יבא, בקהל ודאי הוא דלא יבא, הא בקהל ספק יבא, ומה טעם אמרו שתוקי פסול?... מעלה עשו ביוחסין.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;blockquote&gt;'''ב&amp;quot;ש''': מבואר ב'''רמב&amp;quot;ם''' שהחשש שמחמירים בו משום מעלה ביוחסין הוא שמא נבעלה לממזר (אע&amp;quot;פ שהוא מיעוט) ולא שמא ישא אחותו מאביו או אחות אביו, ולפי&amp;quot;ז אם אין ממזר בעיר מותרת. נראה שדייק זאת מאיסורי ביאה טו,יא שאם אמרה לכשר נבעלתי הבן כשר, ומשמע שיכול להינשא אע&amp;quot;פ שלא פירטה למי נבעלה ולא חוששים שישא קרובתו. ועיין בסיכום לסע' לז שהרמב&amp;quot;ם והשו&amp;quot;ע כתבו ששתוקי שנשא אשה הריהי ספק מקודשת שמא היא קרובתו ואין קידושין תופסים בה, והב&amp;quot;ש שם תמה שלא חוששים לכך. עוד מבאר הב&amp;quot;ש (ו,סקל&amp;quot;א), שאע&amp;quot;פ שמבואר בסי' ו,יז (ע&amp;quot;פ כתובות יג-טו) שפנויה שראו שנבעלה נאמנת לכתחילה רק בתרי רובי לרמב&amp;quot;ם או ברוב אחד לרא&amp;quot;ש, כאן שמדובר על הכשרת הולד ואם נחשוש שנבעלה לממזר יפסל הולד מלבוא בקהל נחשב כדיעבד. ואם היא גרושה אכן יש לחשוש שבא עליה כהן והולד חלל ופסול לכהונה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/blockquote&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א. אומרת שנבעלה לממזר:</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;blockquote&gt;'''רמב&amp;quot;ם,שו&amp;quot;ע''': אינה נאמנת לפסול בנה אלא רק להכשיר, ואפילו אם הממזר מודה שנבעלה לו. '''המ&amp;quot;מ והר&amp;quot;ן''' נימקו שמהתורה שתוקי כשר, ולכן היא נאמנת להכשירו אך לא לפוסלו ועי&amp;quot;כ להתירו להינשא לממזרת. '''הב&amp;quot;ש''' הקשה שמהתורה שתוקי יכול להינשא גם לכשר וגם לממזר, וא&amp;quot;כ מדוע אינה נאמנת להתירו בממזר&lt;ref&gt;ואין לתרץ שמתירה אותו בשפחה, משום שלרמב&amp;quot;ם איסור שפחה הוא רק מדרבנן. עוד הקשה מהנאמר בגמ' שנאמנת אפילו כשיש רוב פסולים, וכאן לא שייך הטעם של הר&amp;quot;ן שהרי ברוב פסולים הוא ממזר ודאי מהתורה (יש להעיר שיש בכך מחלוקת גדולה באחרונים, אם כשיש רוב הוא נחשב מדאורייתא ודאי או שעדיין נחשב ספק), ועונה שהוי קבוע משום שיתכן שהיא הלכה לבועל, וא&amp;quot;כ הוי כספק שקול, ולפי&amp;quot;ז במקרה שידוע שהוא בא אליה אכן לא תהיה נאמנת.&lt;/ref&gt;, ו'''הפרישה''' תירץ שלא ישא ממזרת וירבה ממזרים בישראל, אמנם הב&amp;quot;ש כתב שהוא דוחק. '''הנ&amp;quot;י'''&lt;ref&gt;יבמות כג,ב&lt;/ref&gt; נימק שנאמנת להכשיר בגלל חזקת הגוף.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/blockquote&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''נ&amp;quot;י,רמ&amp;quot;א'''</ins>: <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכן פילגש של ממזר (מיוחדת לו) אינה נאמנת לפסול בנה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;blockquote&gt;'''ח&amp;quot;מ''': הבין של'''רמב&amp;quot;ם''' בפשטות לא תולים בו אפילו כשלא חשודה מעלמא (גם כשמודה שנבעלה לו), ויישבו מיבמות סט,ב (שם מבואר לגבי מאורסים שבאינה חשודה מעלמא אפי' ללישנא הראשונה תולים בו, אם ידוע שנבעלה לו&lt;ref&gt;ביבמות סט,ב נאמר לגבי ארוס וארוסה שבמקרה שידוע שנבעלה לארוס לפי הלישנא השניה תולים בארוס אפילו אם חשודה מעלמא, וגם לפי הלישנא הראשונה תולים בארוס עכ&amp;quot;פ במקרה שלא נחשדה מעלמא (אפילו כשהיא שותקת). כשממזר מודה וכ&amp;quot;ש בפילגש יש לדמות למקרה שידוע שנבעלה לארוס.&lt;/ref&gt;) שכאן יש חזקה שלא נבעלה לו משום שאשה בודקת ומזנה&lt;ref&gt;וביבמות תולים בארוס משום שלא שייכת חזקה זו.&lt;/ref&gt;. עוד יישב שאפשר להעמיד דבריו דוקא בחשודה מעלמא, וא&amp;quot;כ מיושב עם הלישנא הראשונה. יש לציין שהרמב&amp;quot;ם והשו&amp;quot;ע בסע' כח פסקו כלישנא הראשונה וכתבו שאם חשודה מעלמא לא תולים בו.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''רמ&amp;quot;א''' מוכח שלא תולים בו אפילו כשאין חזקת בודקת ומזנה&lt;ref&gt;שהרי בפילגש ודאי נבעלה לו כמה פעמים.&lt;/ref&gt; למרות שמודה שנבעלה לו ואינה חשודה מעלמא, וצ&amp;quot;ע מהגמ' ביבמות. עוד הקשה סתירה מדברי הרמ&amp;quot;א בשם שו&amp;quot;ת הרא&amp;quot;ש בסי' ג,ט שכהן הבא על הפנויה ומודה שהוא בנו הריהו כהן לכל דבר. עוד הקשה, שגם ב'''שו&amp;quot;ת הרא&amp;quot;ש''' וב'''שו&amp;quot;ת הרשב&amp;quot;א''' מפורש שכשלא נחשדה מעלמא פשוט שתולים בו&lt;ref&gt;כמבואר בב&amp;quot;ש סע' כח סקמ&amp;quot;ח הרא&amp;quot;ש והרשב&amp;quot;א אף פסקו כלישנא השניה וכן מבואר בח&amp;quot;מ סקכ&amp;quot;ט בשם הרא&amp;quot;ש, ונראה כוונתו כאן שכתבו שעכ&amp;quot;פ פשיטא שיש לפסוק לכל הפחות כלישנא הראשונה, אמנם למעשה הכריעו כלישנא השניה.&lt;/ref&gt;, ומדוע השמיט הרמ&amp;quot;א שיטותיהם.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/blockquote&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''הח&amp;quot;מ''' עצמו סקכ&amp;quot;ו פוסק &lt;span class="underline"&gt;להלכה&lt;/span&gt; כלישנא השניה, שאפילו בחשודה מעלמא תולים בו, אם מודה או ידוע שנבעלה לו.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;blockquote&gt;'''ב&amp;quot;ש''': מ'''הרמב&amp;quot;ם''' כאן משמע שלא תולים בו אפילו כשאינה חשודה מעלמא וכן בהל' יבום פסק שלא תולים בו, וקשה מהרמב&amp;quot;ם בהל' תרומות שכן תולה בו. '''הב&amp;quot;ח''' בהל' יבום חילק בין יבום שהוא איסור דאורייתא ולכן חוששים שזינתה מאחר לבין תרומה דרבנן. '''המהרי&amp;quot;ו''' חולק וסובר שאף בדרבנן חוששים. הב&amp;quot;ש דחה תירוץ הב&amp;quot;ח מסעיפנו שאין לפי הרמב&amp;quot;ם איסור מהתורה&lt;ref&gt;ללא דבריה הוא ספק ממזר ולדבריה ממזר ודאי. מהתורה שניהם מותרים בממזרים, וההבדל ההלכתי הוא רק לענין נשיאת שפחה, ולדעת הרמב&amp;quot;ם זהו איסור דרבנן.&lt;/ref&gt; ובכל זאת חושש.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סעיף כו - פנויה שהתעברה</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''הרמ&amp;quot;א''' עוסק כאן באינו מודה שנבעלה לו, שלא כהבנת הח&amp;quot;מ, אך אם מודה תולים בו אפילו כשחשודה מעלמא כלישנא השניה. הוכיח כן מהרמ&amp;quot;א בסי' קנו,ט שכתב שאם היא זונה המיוחדת לו תולים בו ונפטרת מיבום. בשו&amp;quot;ת שיבת ציון מבואר שאין כוונת הב&amp;quot;ש לומר שזוהי דעת הנ&amp;quot;י, שהרי הנ&amp;quot;י עוסק בפילגש ובכך ודאי מודה שנבעלה לו (והנ&amp;quot;י ודאי סובר כח&amp;quot;מ), אלא כוונתו שהרמ&amp;quot;א עוסק בזונה המיוחדת לו כמו בסי' קנו, ומקורו אינו מהנ&amp;quot;י. לגבי הסתירה מהרמ&amp;quot;א בסי' ג,ט יישב שאמנם הרא&amp;quot;ש עצמו סובר שתולים בו ולכן עסק אף במקום שהרוב ישראלים, אך הרמ&amp;quot;א הסובר שחוששים בדאורייתא עוסק במקום שהרוב כהנים, והביא דברי הרא&amp;quot;ש רק לענין שלא חוששים שזינתה עם כהן אחר ויש להשתיקו מכהונה, משום שבכך אין חשש דאורייתא.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אחד מעשרת סוגי החללים שמוזכרים בתחילת פרק רביעי בקידושין </del>הוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שתוקי</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והמשנה {{#makor-new:קידושין ד </del>ב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|משנה-קידושין|ד|ב}} מבארת ששתוקי הוא אדם היודע מיהי אימו אך לא מיהו אביו</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בגמרא {{#makor-new</del>:קידושין עד א<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|בבלי-קידושין|עד|א}} מבואר שאבא </del>שאול היה קורא לשתוקי בדוקי<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, כי בודקים </del>את <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אימו ואם אומרת שנבעלה </del>לכשר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היא </del>נאמנת. רבא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פוסק </del>כאבא שאול.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''הב&amp;quot;ש''' עצמו &lt;span class="underline"&gt;להלכה&lt;/span&gt; מכריע להחמיר ולחשוש לדבריו בדאורייתא ולהקל בדרבנן, ובסעיפנו יש להחמיר משום שלכמה פוסקים איסור שפחה </ins>הוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מדאורייתא ואם לא נחשוש ונפסוק שהוא ממזר ודאי נבוא להתירו בשפחה. לרא&amp;quot;ש ולרשב&amp;quot;א לא חוששים אפילו באיסור דאורייתא ולרמב&amp;quot;ם חוששים אף בדרבנן, ולכן כך יש להכריע. לגבי שתי הלישנות</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כאן הב&amp;quot;ש לא התייחס לכך, ובסע' כח על דברי הרמב&amp;quot;ם והשו&amp;quot;ע שפסקו דלא כלישנא השניה ציין ש'''הרא&amp;quot;ש והרשב&amp;quot;א''' פסקו כלישנא השניה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/blockquote&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אומרת שנבעלה לכשר</ins>: קידושין עד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">,</ins>א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">: אבא </ins>שאול היה קורא לשתוקי בדוקי<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. מאי בדוקי? אילימא שבודקין </ins>את <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמו ואומרת </ins>לכשר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נבעלתי - </ins>נאמנת<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, כמאן? כרבן גמליאל, תנינא חדא זימנא!... דאבא שאול עדיפא מדרבן גמליאל, דאי מהתם, ה&amp;quot;א התם דרוב כשרין אצלה, אבל היכא דרוב פסולין אצלה - אימא לא, צריכא</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמר </ins>רבא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">: הלכה </ins>כאבא שאול<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. עיין סימן ו,יז שלענין כהונה צריך תרי רובי להכשיר, אך כאן להתיר מממזרות נאמנת אפי' כנגד רוב פסולים</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[רמב"ם]] ו[[טור]]</del>: <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פנויה שהתעברה וילדה, אם היא לא אומרת לנו ממי היא התעברה הילד ספק ממזר. אם אומרת שהתעברה מפלוני שהוא ממזר, אפילו אם גם הוא מודה בכך - הולד ספק ממזר בלבד, כי כמו שזינתה איתו כך מסתמא זינתה עם אחר, ואולי הילד מהשני.</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הטוענת שהולד ממנו ותובעת מזונות והוא כופר</ins>:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אם אומרת שנבעלה לכשר היא נאמנת, אך לא מחזיקים אותו בוודאות כבנו של אותו אדם ולכן אינו יורש אותו, ובכל זאת אסור בקרובות אותו האיש.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">⤶ [[מגיד משנה]]</del>: <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חכמים האמינו לאמא רק באיסור דרבנן</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולכן היא יכולה להתיר את הבן בקהל כי ספק ממזר אסור מדרבנן בלבד. היא לא יכולה לקבוע שהתינוק ממזר גמור ולהתיר </del>אותו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בממזרת, כי מדאורייתא ספק ממזר אסור בממזרת [[[חת"ס]] ו[[בית מאיר]]: אמנם הגמרא מזכירה לימוד שמדאורייתא ספק ממזר מותר בממזרת, אך המגיד משנה סובר כדעת הריטב"א שהדרשה הזאת לא התקבלה להלכה, וכך נראה לדייק גם מדברי הרמב"ם עצמו] </del>.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''ריב&amp;quot;ש,ב&amp;quot;ש'''</ins>: <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נאמן ופטור אפילו משבועת היסת</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כיוון שהתורה האמינה </ins>אותו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">☜ כך פסק ה[[שו"ע]]. ה[[רמ"א]] הוסיף שאפילו אם הייתה מיוחדת לאותו האיש</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אינה נאמנת להגדיר את התינוק כבנו הוודאי</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אם זינתה תחת בעלה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אפילו אם אומרת שהוולד </del>הוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בן של </del>ממזר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מסויים, אינה נאמנת כלל והבן מותר בקרובות אותו הממזר</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''תשב&amp;quot;ץ''': צריך להישבע</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כי התורה נתנה לו נאמנות לגבי חיוביו מהתורה כמו ירושת פי שנים אבל חיובים שעיקרם מדרבנן אינם בכלל הנאמנות</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ועוד</ins>, הוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נאמן רק לגבי הבן אך לא כשיש מכך השלכות לאחרים, כמבואר ביבמות מז,א שאינו נאמן לומר שהוא </ins>ממזר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כשיש בנים לבנו (נפסק בסע' כט). הו&amp;quot;ד ב'''רעק&amp;quot;א'''</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נתעברה סמוך לגירושיה: '''מהרי&amp;quot;ו,ד&amp;quot;מ''': אפילו אינה לפנינו הולד כשר מכח ס&amp;quot;ס, ספק אם זינתה לאחר הגירושין ואף אם קודם שמא נבעלה לגוי. '''ד&amp;quot;מ''' – מדובר שבעלה שהה במד&amp;quot;ה אחרת קודם הגירושין תולים בבעלה ואינה נאמנת לפוסלו. '''ב&amp;quot;ש''' – ומדובר כשאין ממזר בעיר, אחרת גם לאחר הגירושין הוי ספק.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">⦿ כשטוענת </del>שנבעלה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לפלוני והוא מודה</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;blockquote&gt;'''ב&amp;quot;ש''': תלוי במחלוקת בסע' כט אם חוששים </ins>שנבעלה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לגוי. המהרי&amp;quot;ו סובר כ'''רמב&amp;quot;ם''' שתולים אך לדעת '''הטושו&amp;quot;ע''' שלא תולים הריהו ספק ממזר. עיין שם שהב&amp;quot;ש פסק כשו&amp;quot;ע ואילו הנו&amp;quot;ב ורעק&amp;quot;א כרמב&amp;quot;ם.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/blockquote&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נפק&amp;quot;מ בזה&amp;quot;ז בין ממזר ודאי לספק: '''שיבת ציון''': א. אם כשיגדל יבוא על בת ישראל ויהיה ספק אם הולד ממנו או מאחר, אם הוא רק ספק ממזר ואסור בקהל רק מדרבנן, ספק בנו הוי ספק דרבנן ומותר לבוא בקהל.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">◄ [[רמב"ם]]: אם גם האיש מודה שהוולד נולד ממנו, הוא יורש אותו אך עדיין </del>ספק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לעניין יבום</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב. </ins>ספק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ממזר כשר לעדות ואילו ממזר ודאי לא</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">☜ כך פסק ב[[שו"ע]], אך כתב שנאמן לעניין הירושה דווקא אם אמר </del>'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בני הוא</del>' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולא </del>'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נבעלה לי</del>' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מתוך הספר יאיר השולחן''</ins>'</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">◄ [[רא"ש]], [[רשב"א]] ו[[מגיד משנה]]: אם שניהם מודים ואינה חשודה לזנות עם אחרים, הוא בנו ודאי לכל דבר.</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==הערות שוליים==</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">⤶ ב"ש</del>: <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יש לפסוק כך רק לעניין איסורי דרבנן (בדעת השו"ע), או במקרה שהייתה מיוחדת לו (בדעת הרמ"א).</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה</ins>:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שולחן ערוך]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]]</ins></div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-114832:rev-125742:php=table --> </table>

Yair hashulchan https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%94%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%93_%D7%9B%D7%95&diff=114832&oldid=prev 2018-03-18T20:50:35Z

<p>הוספת קישור למקור</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:50, 18 במרץ 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l6">שורה 6:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 6:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>סעיף כו - פנויה שהתעברה</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>סעיף כו - פנויה שהתעברה</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אחד מעשרת סוגי החללים שמוזכרים בתחילת פרק רביעי בקידושין הוא שתוקי, והמשנה מבארת ששתוקי הוא אדם היודע מיהי אימו אך לא מיהו אביו. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בדף </del>עד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>א מבואר שאבא שאול היה קורא לשתוקי בדוקי, כי בודקים את אימו ואם אומרת שנבעלה לכשר היא נאמנת. רבא פוסק כאבא שאול.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אחד מעשרת סוגי החללים שמוזכרים בתחילת פרק רביעי בקידושין הוא שתוקי, והמשנה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{#makor-new:קידושין ד ב|משנה-קידושין|ד|ב}} </ins>מבארת ששתוקי הוא אדם היודע מיהי אימו אך לא מיהו אביו. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בגמרא {{#makor-new:קידושין </ins>עד א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|בבלי-קידושין|עד|א}} </ins>מבואר שאבא שאול היה קורא לשתוקי בדוקי, כי בודקים את אימו ואם אומרת שנבעלה לכשר היא נאמנת. רבא פוסק כאבא שאול.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[רמב&quot;ם]] ו[[טור]]: פנויה שהתעברה וילדה, אם היא לא אומרת לנו ממי היא התעברה הילד ספק ממזר. אם אומרת שהתעברה מפלוני שהוא ממזר, אפילו אם גם הוא מודה בכך - הולד ספק ממזר בלבד, כי כמו שזינתה איתו כך מסתמא זינתה עם אחר, ואולי הילד מהשני.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[רמב&quot;ם]] ו[[טור]]: פנויה שהתעברה וילדה, אם היא לא אומרת לנו ממי היא התעברה הילד ספק ממזר. אם אומרת שהתעברה מפלוני שהוא ממזר, אפילו אם גם הוא מודה בכך - הולד ספק ממזר בלבד, כי כמו שזינתה איתו כך מסתמא זינתה עם אחר, ואולי הילד מהשני.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-114816:rev-114832:php=table --> </table>

Davidn https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A:%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%94%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%93_%D7%9B%D7%95&diff=114816&oldid=prev 2018-03-18T17:59:10Z

<p>סיכום הפוסקים העוסקים בסעיף</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> {{#makor-new:שולחן ערוך:אבן העזר ד כו|שולחן-ערוך-אבן-העזר|ד|כו}}<br /> <br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]<br /> <br /> סעיף כו - פנויה שהתעברה<br /> <br /> אחד מעשרת סוגי החללים שמוזכרים בתחילת פרק רביעי בקידושין הוא שתוקי, והמשנה מבארת ששתוקי הוא אדם היודע מיהי אימו אך לא מיהו אביו. בדף עד, א מבואר שאבא שאול היה קורא לשתוקי בדוקי, כי בודקים את אימו ואם אומרת שנבעלה לכשר היא נאמנת. רבא פוסק כאבא שאול. <br /> <br /> [[רמב&quot;ם]] ו[[טור]]: פנויה שהתעברה וילדה, אם היא לא אומרת לנו ממי היא התעברה הילד ספק ממזר. אם אומרת שהתעברה מפלוני שהוא ממזר, אפילו אם גם הוא מודה בכך - הולד ספק ממזר בלבד, כי כמו שזינתה איתו כך מסתמא זינתה עם אחר, ואולי הילד מהשני.<br /> אם אומרת שנבעלה לכשר היא נאמנת, אך לא מחזיקים אותו בוודאות כבנו של אותו אדם ולכן אינו יורש אותו, ובכל זאת אסור בקרובות אותו האיש.<br /> <br /> ⤶ [[מגיד משנה]]: חכמים האמינו לאמא רק באיסור דרבנן, ולכן היא יכולה להתיר את הבן בקהל כי ספק ממזר אסור מדרבנן בלבד. היא לא יכולה לקבוע שהתינוק ממזר גמור ולהתיר אותו בממזרת, כי מדאורייתא ספק ממזר אסור בממזרת [[[חת&quot;ס]] ו[[בית מאיר]]: אמנם הגמרא מזכירה לימוד שמדאורייתא ספק ממזר מותר בממזרת, אך המגיד משנה סובר כדעת הריטב&quot;א שהדרשה הזאת לא התקבלה להלכה, וכך נראה לדייק גם מדברי הרמב&quot;ם עצמו] . <br /> <br /> ☜ כך פסק ה[[שו&quot;ע]]. ה[[רמ&quot;א]] הוסיף שאפילו אם הייתה מיוחדת לאותו האיש, אינה נאמנת להגדיר את התינוק כבנו הוודאי. אם זינתה תחת בעלה, אפילו אם אומרת שהוולד הוא בן של ממזר מסויים, אינה נאמנת כלל והבן מותר בקרובות אותו הממזר.<br /> <br /> <br /> ⦿ כשטוענת שנבעלה לפלוני והוא מודה<br /> <br /> ◄ [[רמב&quot;ם]]: אם גם האיש מודה שהוולד נולד ממנו, הוא יורש אותו אך עדיין ספק לעניין יבום.<br /> <br /> ☜ כך פסק ב[[שו&quot;ע]], אך כתב שנאמן לעניין הירושה דווקא אם אמר &#039;בני הוא&#039; ולא &#039;נבעלה לי&#039; .<br /> <br /> ◄ [[רא&quot;ש]], [[רשב&quot;א]] ו[[מגיד משנה]]: אם שניהם מודים ואינה חשודה לזנות עם אחרים, הוא בנו ודאי לכל דבר.<br /> <br /> ⤶ ב&quot;ש: יש לפסוק כך רק לעניין איסורי דרבנן (בדעת השו&quot;ע), או במקרה שהייתה מיוחדת לו (בדעת הרמ&quot;א).</div>

Arye