https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94%3A%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%91_%D7%90 2026-04-27T04:26:27Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94:%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%91_%D7%90&diff=115478&oldid=prev 2018-04-08T14:07:20Z

<p>יצירת דף עם התוכן &quot;{{פרשני}} {{#makor-new:משנה:ברכות ב א|משנה-ברכות|ב|א}} <a href="/wiki/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94" title="קטגוריה:משנה">קטגוריה:משנה</a> == הקדמה == המשנה דנה בשאלה...&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> {{#makor-new:משנה:ברכות ב א|משנה-ברכות|ב|א}}<br /> <br /> [[קטגוריה:משנה]]<br /> <br /> == הקדמה ==<br /> המשנה דנה בשאלה האם נצרכת כוונה בקריאת שמע או לא וכן בשאלה האם מותר להפסיק לאמירת שלום, למי ולאיזה צורך, באמצע קריאת שמע.<br /> <br /> == המשנה ==<br /> היה קורא בתורה, והגיע זמן המקרא--אם כיוון את ליבו, יצא; ואם לאו, לא יצא. ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב, ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד, ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם.<br /> <br /> == ביאור המשנה ==<br /> === כונה בקריאת שמע ===<br /> אדם שהיה עסוק בלימוד תורה ובלימודו הגיע לפרשיות שמע וקראן, האם יוצא בכך ידי חובת קריאת שמע בבוקר או בערב?<br /> אומרת המשנה שבמקרה כזה יצא האדם ידי חובה רק אם בקריאתו מתכון לצאת, אך אם סתם קורא בדרך לימודו ולא מתכון- לא יוצא ידי חובה.{{הערה|ישנה מחלוקת גדולה האם מצוות צריכות כונה, כלומר- האם אדם המקיים מצווה אך לא מתכוון לקיומה- יוצא ידי חובה או לא, למשל האוכל מצה בפסח אך לא יודע שפסח ולא התכון לקיים מצות אכילת מצה- האם יצא בכך ידי או לא. לדברי האומר שמצוות צריכות הכונה- מסביר במשנתנו שעליו לכון בשעת קריאת הפרשיות לצאת ידי חובת מצות קריאת שמע, ולדברי האומר שמצות אינן צריכות כונה מסביר במשנתנו שכון ליבו הכונה שכיון לקרוא את הפרשיות כהלכתן בצורה מדוייקת}}.<br /> <br /> === הפסקה באמצע קריאת שמע לאמירת שלום ===<br /> מצוות קריאת שמע כוללת קריאה של שלוש פרשות- פרשת שמע, פרשת והיה אם שמוע, ופרשת ויאמר. המשנה דנה מה הדין אם אדם נמצא באמצע קריאת שמע ולפתע עובר אדם על פניו, האם מותר להפסיק מהקריאה ולהגיד לו שלום. והדבר תלוי בשלושה דברים:<br /> * באיזה שלב הוא נמצא בקריאה, האם באמצע אחת מהפרשיות, או בין פרשיות.<br /> * מי האדם שעובר לפניו, האם הוא סתם אדם, או אדם שחייב בכבודו כמו אביו, אמו או רבו, או אדם כזה שאם לא יגיד לו שלום עלול לפגוע בו ולהענישו כמו שליט וכדומה.<br /> * האם הוא שואל שלום, שלומר האם הקורא מעצמו אומר שלום לעובר או שמשיב שלום לאחר שהעובר אמר לו שלום.<br /> מובאות שתי דעות- הראשונה דעת ר&#039; מאיר והשניה דעת ר&#039; יהודה.<br /> <br /> אומר ר&#039; מאיר שבפרקים- כלומר בין פרשיה לפרשיה של שמע, מותר לאדם לשאול מפני הכבוד ולהשיב, כלומר- אם אדם עסוק בקריאת שמע ולפתע עובר לפניו אדם שחייב בכבודו כמו אביו, אמו או רבו, מותר לתת לו שלום ולהשיב שלום על ברכתו.<br /> אך באמצע, כלומר אם הוא נמצא באמצע אחת מפרשות שמע- אסור לו לשאול ולתת שלום לאדם מכובד, אך אם מדובר באדם שהוא ירא מפניו, שאם לא ייתן לו שלום, עלול לפגוע בו- מותר לשאול ולהשיב לו שלום. זו דעת ר&#039; מאיר.<br /> <br /> אך ר&#039; יהודה חולק וסובר שבאמצע הפרשיות מותר לשאול שלום מפני היראה- כלומר לתת שלום לאדם שהוא ירא ממנו, ולהשיב שלום במקרה שאדם מכובד שאינו ירא ממנו נתן לו שלום (וקל וחומר כמובן להשיב שלום לאדם שירא ממנו). ואילו בין הפרקים מותר לשאול מפני הכבוד ומותר להשיב שלום לכל אדם שנתן לו שלום אך לא לשאול בשלומו.<br /> <br /> == סיכום ==<br /> הקורא פרשית שמע- אם מתכון לצאת יוצא יד&quot;ח.<br /> <br /> <br /> הפסקה בקריאה לאמירת שלום:<br /> {| class=&quot;wikitable&quot;<br /> |-<br /> ! היכן בקריאה !! ר&#039; מאיר !! ר&#039; יהודה<br /> |-<br /> | בפרקים || מפני הכבוד ומפני היראה - שואל ומשיב || מפני היראה ומפני הכבוד - שואל, ומשיב לכל אדם <br /> |-<br /> | באמצע || מפני היראה - שואל ומשיב || מפני היראה - שואל ומשיב, ומפני הכבוד - רק משיב<br /> |-<br /> |}<br /> והלכה כר&#039; יהודה.</div>

Yair