https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%93_%D7%9C%D7%92_%D7%91פרשני:בבלי:תמיד לג ב - היסטוריית גרסאות2026-04-18T07:20:07Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%93_%D7%9C%D7%92_%D7%91&diff=145534&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-18T09:11:02Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:11, 18 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l69">שורה 69:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 69:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת תמיד (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי תמיד (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי תמיד (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94014:rev-145534:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%93_%D7%9C%D7%92_%D7%91&diff=94014&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T15:09:07Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|תמיד לג ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>בזמן שכהן גדול נכנס להשתחוות</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> בהיכל לאחר הקטרת הקטורת, <b style='font-size:20px; color:black;'>שלשה</b> כהנים היו <b style='font-size:20px; color:black;'>אוחזין בו</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>אחד בימינו, ואחד בשמאלו, ואחד באבנים טובות</b> שבחשן! (רא"ש. וברמב"ם איתא, באבני השהם שבכתפות האפוד). <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> ואף על גב דהנכנס להיכל שלא לצורך, לוקה משום "ואל יבא בכל עת אל הקדש", אבל בשביל להשתחוות מותר. דהשתחוייה צורך עבודה היא. תוספות, מנחות כז ב. ומשמע מדבריהם, דדוקא להשתחוייה שבגמר העבודה מותר ליכנס, דאז היא חשובה כצורך עבודה. אבל לא להשתחויה בעלמא. מדלא כתבו דהשתחויה עצמה עבודה היא. וכן הוא להדיא בסמ"ג, ובחינוך מצוה קפ"ד. אך מדברי הרמב"ם בפרק ב' מהלכות ביאת מקדש הלכה ד' משמע, דבכל השתחויה מותר. אלא שהכסף משנה שם, נדחק להעמיד גם דברי הרמב"ם כהסמ"ג. תוספות יום טוב. וברא"ש כתב "ולא הוי ביאה ריקנית, משום דהשתחואה עבודה היא". (ומדבריו נראה דבכל השתחואה שרי). ויעויין במנחת חינוך שם, שתמה לפי זה, היכא משכחת לה מלקות בלאו זה. והא התראת ספק היא, שהרי יכול עדיין להשתחוות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכיון ששמע הממונה</b> את <b style='font-size:20px; color:black;'>קול רגליו של כהן גדול</b> (על ידי פעמוני הזהב שבמעיל), כ<b style='font-size:20px; color:black;'>שהוא יוצא</b> מן ההיכל כשגמר להשתחוות, <b style='font-size:20px; color:black;'>הגביה לו את הפרוכת</b> שלפני פתח ההיכל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהיתה הפרוכת פרוסה על הפתח, בזמן שהיה כהן גדול נכנס להיכל. משום שכבוד הוא לכהן גדול להצניע אחריו, בשעה שהוא מתייחד עם קונו. (תוספות יום טוב. ויש מפרשים דקאי על פרוכת האולם).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וקודם <b style='font-size:20px; color:black;'>נכנס</b> כהן גדול <b style='font-size:20px; color:black;'>והשתחוה ויצא.</b> ואחר כך <b style='font-size:20px; color:black;'>נכנסו אחיו הכהנים, והשתחוו ויצאו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>באו</b> שלשת הכהנים שעסקו בעבודת הקטרת (המקטיר, הזוכה במחתה, והמחזיק בכף), <b style='font-size:20px; color:black;'>ועמדו על מעלות האולם</b> היורדות לעזרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עמדו</b> השנים <b style='font-size:20px; color:black;'>הראשונים</b> (שזכו בדישון המזבח הפנימי והמנורה), על מעלות האולם, <b style='font-size:20px; color:black;'>לדרום</b> אותם שלשת <b style='font-size:20px; color:black;'>אחיהם הכהנים</b> שנעמדו שם עכשיו בצד צפון. שהצפון חשוב יותר, ששם נשחטים קדשי קדשים, הלכך, שם עמדו מקטירי הקטורת שהיא העבודה היותר חשובה. (רא"ש).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחמשה כלים בידם</b> של חמשת כהנים אלו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הטני ביד אחד</b> - זה שדישן מזבח הפנימי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והכוז ביד אחד</b> - זה שדישן את המנורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והמחתה ביד אחד</b> - זה שהכניס את הגחלים לצורך הקטורת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והבזך ביד אחד</b> - זה שהקטיר את הקטרת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והכף וכיסויו ביד אחד</b> - המסייע למקטיר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>משם <b style='font-size:20px; color:black;'>ברכו את העם ברכה אחת!</b> שאת כל שלשת הפסוקים שבברכת כהנים היו אומרים יחד. לפי שאין עונין אמן במקדש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואף שהיו עונים במקדש לאחר הברכות "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", אבל בברכת כהנים לא ענו כן, משום שאינה כי אם לברך את ישראל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא שבמדינה אומרים אותה</b>, את ברכת הכהנים, ב<b style='font-size:20px; color:black;'>ג' ברכות.</b> לפי שמפסיקין בין פסוק לפסוק בעניית אמן. אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>במקדש</b> שאין מפסיקין, אמרוה ב<b style='font-size:20px; color:black;'>ברכה אחת.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועוד חלוקה ברכת כהנים של מקדש, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>במקדש היו אומרים את השם ככתבו</b>, ביו"ד ה"א וי"ו ה"א. <b style='font-size:20px; color:black;'>ובמדינה</b> אומרים אותו <b style='font-size:20px; color:black;'>בכינויו</b>, באל"ף דלי"ת נו"ן יו"ד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן, <b style='font-size:20px; color:black;'>במדינה,</b> כשהכהנים מברכים את העם, הריהם <b style='font-size:20px; color:black;'>נושאים את ידיהם כנגד כתפיהם,</b> ותו לא. ובמקדש היו נושאים את ידיהם <b style='font-size:20px; color:black;'>על גבי</b> (מעל) <b style='font-size:20px; color:black;'>ראשיהן!</b> לפי ששכינה שורה למעלה מקשרי אצבעותיהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן עשו כל הכהנים שבמקדש, <b style='font-size:20px; color:black;'>חוץ מכהן גדול, שאין</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מגביה את ידיו למעלה מן הציץ!</b> שמפני שכתוב בו שם המפורש, אין ראוי שיגביה ידיו למעלה ממנו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה אומר: אף כהן גדול מגביה את ידיו למעלה מן הציץ!</b> שנאמר "וישא אהרן את ידיו אל העם, ויברכם". ולשון "נשיאה", משמע למעלה מהראש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. כהן גדול עובד במקדש כל עבודה שהוא רוצה בה, בלא פיס.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>בזמן שכהן גדול רוצה להקטיר</b> את אברי התמיד על גבי המערכה, <b style='font-size:20px; color:black;'>היה עולה בכבש, והסגן</b> עולה <b style='font-size:20px; color:black;'>בימינו.</b> וכש<b style='font-size:20px; color:black;'>הגיע</b> הכהן גדול <b style='font-size:20px; color:black;'>למחצית הכבש,</b> וכבר נתייגע בעליה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אחז הסגן בימינו, והעלהו</b> לראש הכבש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותשעת הכהנים שזכו באברי התמיד, עמדו על הכבש, זה אחר זה, והאברים בידיהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והושיט לו</b> הכהן <b style='font-size:20px; color:black;'>הראשון</b> את <b style='font-size:20px; color:black;'>הראש והרגל. וסמך עליהן</b> הכהן הגדול (ואין זו סמיכה דקרבנות, דהיא אינה אלא בחיי הקרבן, אלא דרך חשיבות היא, להראות שעבודת כהן גדול חשובה. מנחות ס"ב:), <b style='font-size:20px; color:black;'>וזרקן</b> למערכה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אחר כך <b style='font-size:20px; color:black;'>הושיט</b> הכהן <b style='font-size:20px; color:black;'>השני לראשון</b> את <b style='font-size:20px; color:black;'>שתי הידיים</b> של התמיד, והראשון <b style='font-size:20px; color:black;'>נותנן לכהן גדול.</b> שכן הוא דרך כבוד לכהן גדול, שיקבל את כל האברים מידו של כהן אחד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>סמך</b> עליהן <b style='font-size:20px; color:black;'>וזרקן.</b> ו<b style='font-size:20px; color:black;'>נשמט השני</b> משם והלך לו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכך היו</b> כל הכהנים <b style='font-size:20px; color:black;'>מושיטין לו</b> לראשון את <b style='font-size:20px; color:black;'>שאר כל האברין</b> שבידיהם, והוא נותנן לכהן גדול, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>הוא סומך עליהן וזורקן</b> על גבי המערכה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובזמן שהוא רוצה, הוא סומך</b> עליהם על האברים, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>הכהנים <b style='font-size:20px; color:black;'>האחרים</b> שזכו בהם <b style='font-size:20px; color:black;'>זורקין</b> אותם למערכה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכשהוא גומר להקטיר, <b style='font-size:20px; color:black;'>בא לו</b> הכהן גדול <b style='font-size:20px; color:black;'>להקיף את המזבח</b> לצורך ניסוך היין שהוא לאחר הקטרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מהיכן הוא מתחיל</b> את הקפתו? - <b style='font-size:20px; color:black;'>מקרן דרומית מזרחית!</b> שהרי הכבש עומד לדרומו של מזבח. וכשמגיע לראש המזבח, פונה לימין (שכל פינות שאתה פונה לא יהיו לימין), ונמצא פוגע בקרן דרומית מזרחית תחלה. וממנה ממשיך לקרן <b style='font-size:20px; color:black;'>מזרחית צפונית.</b> וממנה לקרן צ<b style='font-size:20px; color:black;'>פונית מערבית.</b> וממנה <b style='font-size:20px; color:black;'>למערבית דרומית,</b> ששם היו הספלים שלתוכם ניסכו את היין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ורק כהן גדול שרצה לנסך היה מקיף כך, משום שלא החזיק את היין בידיו עד שהגיע למקום הניסוך. ושם, זה שזכה בניסוך הושיט לכהן הגדול את היין. אבל בזמן שהכהן שזכה בפיס היה מנסך בעצמו, לא היה מקיף מימין. דבכך היה היין מתעשן מעשן המערכה, בהליכתו סביבה. ויין מעושן פסול לנסכים. אלא מיד בעלייתו למזבח היה פונה לשמאלו לקרן דרומית מערבית, ומנסך שם. (זבחים ס"ג.) וכן זה שהושיט לכהן גדול את היין לניסוך, פנה לשמאל ונתנו לו. (רא"ש)</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נתנו לו</b> לכהן גדול <b style='font-size:20px; color:black;'>יין לנסך!</b> שאותו כהן שזכה בהעלאת היין למזבח, פנה לשמאלו, והושיט לו את היין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הסוגיא שלפנינו איירי בכל כהן שמנסך, ולא דוקא בניסוך של כהן גדול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>הסגן עומד על הקרן</b> של המזבח, <b style='font-size:20px; color:black;'>והסודרים</b> (הדגלים) <b style='font-size:20px; color:black;'>בידו,</b> להניף בהם בשעת הניסוך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>שני כהנים עומדים</b> על <b style='font-size:20px; color:black;'>שלחן החלבים,</b> שבו היו נותנין את חלבי הקרבנות קודם הקטרתם. וגבוה היה מכל השלחנות שבעזרה. <b style='font-size:20px; color:black;'>ושתי חצוצרות בידם.</b> וכשראו את הסגן עומד על הקרן, <b style='font-size:20px; color:black;'>תקעו והריעו ותקעו,</b> בשביל להודיע למנגנים, שישימו לבם לסודרים שבידי הסגן, לראותם כשיונפו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אחר כך ירדו שני התוקעים משם, <b style='font-size:20px; color:black;'>ובאו ועמדו אצל בן ארזא</b> הממונה על השיר. <b style='font-size:20px; color:black;'>אחד</b> עמד <b style='font-size:20px; color:black;'>מימינו ואחד משמאלו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שחה</b> (התכופף) הכהן <b style='font-size:20px; color:black;'>לנסך</b> את היין, <b style='font-size:20px; color:black;'>והניף</b> אז <b style='font-size:20px; color:black;'>הסגן בסודרים.</b> וזה היה האות להתחיל בשיר. לפי ש"אין אומרים שירה אלא על היין"!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והקיש בן ארזא בצלצל</b> (כלי נגינה), <b style='font-size:20px; color:black;'>ודברו הלוים בשיר.</b> והשיר היה מורכב משלשה פרקים. וכש<b style='font-size:20px; color:black;'>הגיעו</b> הלוים <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>סוף <b style='font-size:20px; color:black;'>פרק</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>, תקעו</b> הכהנים בחצוצורות, תקיעה תרועה ותקיעה. <b style='font-size:20px; color:black;'>והשתחוו העם</b> שבעזרה. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> כן פירש הרא"ש. וצריך עיון, דהא תנן בסוכה: אין פוחתין מעשרים ואחת תקיעות, ט' תקיעות לתמיד של שחר וכו'! והא איכא עוד תקיעות שעל שלחן החלבים. וצריך לומר, דכיון דהני תקיעות לא היו למצוה, אלא להודעה בעלמא, לא היו עושין אותם תמיד, אלא בשעת חירום וכיוצא בזה, שהיו טרודין. שאז הוצרכו לזרזם להיות מוכנים להנפת הסודרים. אמנם התוספות שם כתבו, דהתקיעות היו בראש כל פרק. ולדידהו אתי שפיר. דאותן תקיעות שעל שלחן החלבים, נחשבו גם לתקיעות של פרק הראשון. תוספות יום טוב.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>על כל פרק</b> תקעו <b style='font-size:20px; color:black;'>תקיעה</b> תרועה ותקיעה, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>על כל תקיעה</b> השתחוו <b style='font-size:20px; color:black;'>השתחויה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>זהו סדר התמיד לעבודת בית אלוהינו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יהי רצון שיבנה במהרה בימינו אמן!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד. <b style='font-size:20px; color:black;'>השיר שהיו הלוים אומרים בבית המקדש.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ביום הראשון היו אומרים: "לה' הארץ ומלואה, תבל ויושבי בה"!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>על שם שיום זה הוא תחלת מעשה בראשית, וביום זה קנה עולמו, וצופה ושליט בעולמו (ראש השנה ל"א.).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(הגר"א בשם הזוהר ביאר שהשירה בכל יום מתייחסת ל"יומו" של הקדוש ברוך הוא בעולם שברא, שהוא אלף שנה, ועל כל אלף שנים נאמרה שירה נפרדת. עיין הערה 3).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בשני היו אומרים: "גדול ה' ומהולל מאד, בעיר אלוהינו הר קדשו"!</b> על שם שאז חלק מעשיו, שנחלקו המים העליונים מהמים התחתונים, ומלך עליהם, ונתעלה וישב על כסא כבודו (שם).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בשלישי היו אומרים: "אלהים נצב בעדת א-ל בקרב אלהים ישפוט"!</b> על שם שאז גילה תבל (במאמר "יקוו המים") בחכמתו, והכין הכל לעבודתו. (שם).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ברביעי היו אומרים: "אל נקמות ה', אל נקמות הופיע"!</b> על שם החמה והלבנה שנבראו ביום זה, שעתיד להפרע מעובדיהן (שם).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בחמישי היו אומרים: "הרנינו לאלהים עוזנו, הריעו לאלקי יעקב"!</b> על שם שנבראו אז עופות ודגים, לשבח את שמו (שם).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בששי היו אומרים: "ה' מלך גאות לבש, לבש ה' עז התאזר"!</b> על שם שאז נגמרה מלאכתו, ומלך עליהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בשבת היו אומרים: "מזמור שיר ליום השבת"!</b> שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מזמור שיר לעתיד לבא, ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שיום של הקדוש ברוך הוא הוא אלף שנים כדכתיב "כי אלף שנים בעיניך, כיום אתמול כי יעבור". ויום השבת הוא כנגד האלף השביעי. ושית אלפי שנין קיימא עלמא, וחד (באלף השביעי) חרוב. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> ואז יתקיים "ונשגב ה' לבדו ביום ההוא". לכך אומרים מזמור זה בשבת <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> ואיתא בזהר, שאמרו שירה בכל יום, כנגד אלף שנה המיוחסים לו (כדכתיב "כי אלף שנים בעיניך כיום יעבור"). שביום הראשון אמרו "לה' הארץ ומלואה", על שם שבאלף הראשון היתה הארץ במלואה. שעד המבול לא חסרה כל טוב. וביום השני - "גדול ה' וכו' בעיר אלהינו", שבאלף השני נבחר הר המוריה. בשלישי היו אומרים "אלוהים נצב בעדת א-ל", שבאלף השלישי ניתנה תורה. ברביעי - "אל נקמות", שבאלף הרביעי החריבו האומות את בית המקדש, ועתיד הקדוש ברוך הוא לעשות נקמה בהם. בחמישי - "הרנינו", לפי שכל האלף החמישי אין לנו בית המקדש, ואין לנו אלא רנה בפה. בשישי - "ה' מלך גאות לבש", שבאלף השישי יהיה ה' לנו למלך, והיתה לה' המלוכה. ובשבת, שהוא נגד אלף שביעי - "מזמור שיר ליום השבת", שהוא מזמור שיר לעתיד לבא וכו'. ביאורי הגר"א.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> ברטנורא. ובא לבאר, למה אמרוהו ביום השבת? והרי אינו עוסק כלל מעניני שבת. תפארת ישראל. ובביאורי הגר"א פירש, שהוקשה לו מהו כפל הלשון שב"מזמור" וב"שיר". ומבאר, דקאי על לעתיד לבא. ואית ליה להאי תנא דשית אלפי שני קיימא עלמא, ובתרי חרוב (ופלוגתא היא בראש השנה ל"א.). דלפי זה לעתיד לבוא יהיו שני ימים. יום אחד, שהוא "יום שכולו שבת ומנוחה". והיום השני הוא, "לחיי העולמים", לאחר תחית המתים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><br><center><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>הדרן עלך פרק בזמן שכהן גדול<br />
<BR>וסליקא לה מסכת תמיד</b></center><br />
<BR></span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי תמיד (פרשני)]]</div>Micropedia bot