https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%92_%D7%90 2026-04-19T07:02:18Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%92_%D7%90&diff=145420&oldid=prev 2020-09-18T08:24:36Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:24, 18 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l87">שורה 87:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 87:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת תמורה (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי תמורה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי תמורה (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-97606:rev-145420:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%92_%D7%90&diff=97606&oldid=prev 2015-07-01T09:19:23Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|תמורה לג א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא מה אני מקיים&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו ממנה קרבן לה&#039;&lt;/b&gt;&quot; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בבעלי מומין שנפדו&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וממשיכה הברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יכול&lt;/b&gt; הייתי לומר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יפדו&lt;/b&gt; אפילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על מום עובר?&lt;/b&gt; תלמוד לומר&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אשר לא יקריבו&lt;/b&gt; ממנה&quot;, ודרשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מי שאינה קריבה כל עיקר&lt;/b&gt;, מחמת שיש לה מום קבוע, היא נפדית - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יצתה זו&lt;/b&gt;, בעלת מום עובר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאינה קריבה היום אלא למחר&lt;/b&gt;, ואינה נפדית.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומסיקה הגמרא: ועל בהמה זו שהיא קדשי מזבח - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רחמנא&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עביד לה העמדה והערכה&lt;/b&gt;&quot;, כמו שנאמר: והעמיד את הבהמה והעריך הכהן אותה&quot;. ואילו בקדשי בדק הבית לא היתה הברייתא דנה באם יש לה מום קבוע או מום עובר - שהרי בקדשי בדק הבית אין נפקא מינה בכל זה, והם נפדין אפילו בלא מום כלל - ומוכח שברייתא זו סוברת ש&quot;קדשי מזבח היו בכלל העמדה והערכה&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ובברייתא זו הנשנית ב&quot;סיפרא&quot; (ספר תורת כהנים) רבי יהודה היא, ש&quot;סתם סיפרא - רבי יהודה היא&quot;, והוא בר פלוגתא דרבי שמעון, והוא התנא קמא של משנתנו. ואחרי שהוכחנו שסובר בקדשי מזבח שבעי העמדה והערכה, ובצירוף עם משמעות המשנה שהתנא קמא בודאי דיבר בקדשי בדק הבית, כמבואר לעיל מתגובת רבי שמעון - הוכח שהתנא קמא סובר בין בקדשי מזבח בין בקדשי בדק הבית שהיו בכלל העמדה והערכה - כדברי רבי יוחנן!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לישנא אחרינא&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;57&amp;nbsp;&lt;/b&gt;: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מדקתני&lt;/b&gt;, ממה ששנתה הברייתא &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי בהמה טמאה אמור&lt;/b&gt;&quot; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכלל דכי הדדי נינהו&lt;/b&gt;, שהברייתא סברה שהם דבר אחד והם שוים בדין פדיונם, והתנא של הברייתא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קא סבר: כתיבי קדשי מזבח וכתיב קדשי בדק הבית&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;58&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועליהון כתיב&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והעמיד והעריך&lt;/b&gt;&quot;, כדברי רבי יוחנן אליבא דרבנן. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;57.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ב&lt;b&gt;שיטה מקובצת&lt;/b&gt; והיא גירסת &lt;b&gt;רבינו&lt;/b&gt; &lt;b&gt;גרשום&lt;/b&gt;.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;58.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומה שלא נאמר העמדה והערכה בפסוק כז גבי קדשי בדק הבית - היינו משום שהם דבר אחד וכבר נאמר בקדשי מזבח. כן נראה לבאר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הגמרא דורשת את הקרא לרבי יוחנן ולריש לקיש אליבא דרבנן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב גידל אמר רב&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;59&amp;nbsp;&lt;/b&gt;: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי טעמא דריש לקיש דאמר לרבנן קדשי בדק הבית היו בכלל העמדה והערכה קדשי מזבח לא היו בכלל העמדה והערכה?&lt;/b&gt; דאמר קרא&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והעריך הכהן אותה בין טוב ובין רע&lt;/b&gt;&quot;, משמע כמות שהיא, בין שהיא &quot;טוב&quot; - דהיינו תם, ובין שהיא &quot;רע&quot; - והיינו בעל מום, ושניהן שוין. ודרשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איזהו דבר שאינו חלוק בין טוב לרע?&lt;/b&gt; הוי אומר! קדשי בדק הבית&lt;/b&gt;. ועליהם אמרה התורה &quot;והעמיד והעריך&quot;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמר קרא&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אותה&lt;/b&gt;&quot; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למעוטי קדשי מזבח&lt;/b&gt;, שאינם בכלל &quot;והעמיד והעריך&quot;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;59.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; עיין בהגהות ה&lt;b&gt;גאון יעב&quot;ץ&lt;/b&gt; המעיר שלא מסתבר שרב יבאר דברי ריש לקיש. וכתב שכשנראה רב סבר כריש לקיש כמו שאמרה הגמרא בסוף הסוגיא, ורב גידל אמר בשם רב את דרשתו, אלא שמסדר הגמרא הביא דברי רב גידל לבאר טעמו של ריש לקיש הסובר כרב. וכן כתבו &lt;b&gt;תוס&#039;&lt;/b&gt; במסכת בכורות (יד ב ד&quot;ה רב).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולפי דרשה זו מתחלקים שני הפסוקים (יא יב) לשני חלקים. מה שנאמר &quot;ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו ממנה קרבן לה&#039;&quot; מדובר בקדשי מזבח, כמו שמוכח ממה שנאמר &quot;אשר לא יקריבו&quot; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;60&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. ומה שנאמר אחר כך &quot;והעמיד את הבהמה לפני הכהן והעריך הכהן אותה בין טוב ובין רע&quot; מדובר בקדשי בדק הבית, והתורה מלמדתנו שהם צריכים העמדה והערכה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;60.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן כתב &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;. וכן היא דרך דרשות חכמים במקראות לפי הכללים שהיה בידיהם ולפי המסורה. וצריך ביאור: זה שאמרה תורה &quot;ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו ממנה קרבן לה&quot;&#039;, מה ייעשה בהן? הלא לפי דרשה זו אין סיום לפסוק זה לגבי קדשי מזבח? וכנראה שמפני קושיא זו מפרש ה&lt;b&gt;חק נתן&lt;/b&gt; שלדעת ריש לקיש חולקים חכמים על הברייתא הנ&quot;ל, ואינה דעת חכמים ברי פלוגתא דרבי שמעון, וחכמים ברי פלוגתא דרבי שמעון אכן סוברים שהקרא (פסוק יא יב) &quot;ואם כל בהמה טמאה&quot; אכן מדבר בבהמה טמאה ממש ולגבי קדשי בדק הבית. ועל כן, מקשה החק נתן: למה כתבה התורה את הקרא (פסוק כז) &quot;ואם בהמה הטמאה&quot;?&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי יוחנן&lt;/b&gt;, הסובר לרבנן שמה שאמרה תורה &quot;והעמיד והעריך&quot; מדובר בין על מה שנאמר &quot;אשר לא יקריבו&quot; שמשמעותו קדשי מזבח, ובין על מה שנאמר &quot;בין טוב ובין רע&quot; שמשמעותו קדשי בדק הבית, ובשניהם אמרה התורה שהם צריכים העמדה והערכה - קשה: מה שנאמר &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אותה&lt;/b&gt;&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למעוטי מאי?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למעוטי בעל מום מעיקרו&lt;/b&gt; בקדשי מזבח, שאינם בכלל העמדה והערכה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וריש לקיש אינו צריך מיעוט לבעל מום מעיקרו, שהרי הוא סובר אליבא דרבנן שקדשי מזבח אינם בכלל העמדה והערכה אפילו בתם ונעשה בעל מום &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;61&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;61.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן כתב &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; כמה פעמים בסוגיא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודנה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולתנא דבי&lt;/b&gt; (בבית מדרשו של) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לוי, דאמר דאפילו בעל מום מעיקרו הוי&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;62&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בכלל העמדה והערכה&lt;/b&gt; - <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;62.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; גירסת ה&lt;b&gt;שיטה מקובצת&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתני לוי: הכל היו בכלל העמדה והערכה ואפילו בעל מום מעיקרו&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכן תני לוי במתניתיה&lt;/b&gt;, במשנה שלו בדברי תנא קמא: ואם מתו יקברו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואפילו&lt;/b&gt;, אם הקדיש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חיה&lt;/b&gt; למזבח, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואפילו עופות&lt;/b&gt;, אווזין ותנגולין שאינן ראויין כלל למזבח - ייקברו ולא יפדו משום דבעי העמדה והערכה, קשה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי ממעט&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אותה&lt;/b&gt;&quot;? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;63&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;63.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; גירסת ה&lt;b&gt;שיטה מקובצת&lt;/b&gt;. לוי סובר שהקרא &quot;ואם כל בהמה טמאה&quot; מדבר בקדשי מזבח, שאם סובר כריש לקיש אליבא דרבנן שקדשי מזבח אינם בכלל העמדה והערכה - אין חילוק כלל בין בעל מום מעיקרו לתם ונעשה בעל מום, שהרי בכל אופן לא צריך העמדה והערכה. &lt;b&gt;רש&quot; ש&lt;/b&gt;. וברור שלוי סובר כחכמים, ולא כרבי שמעון הממעט מ&quot;אותה&quot; קדשי בדק הבית, כמבואר לקמן, שהרי לוי שנה כן ב&quot;מתניתיה&quot;, כלומר: הוספה על דברי חכמים &lt;b&gt;במשנה&lt;/b&gt;. וכן מבואר במסכת בכורות (יד ב).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומסקינן: אכן! &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אותה&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לתנא דבי לוי&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קשיא!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הגמרא מבארת טעמו של רבי שמעון.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב יהודה אמר רב: מאי טעמא דרבי שמעון דאמר קדשי מזבח היו בכלל העמדה והערכה, קדשי בדק הבית לא היו?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר קרא&lt;/b&gt; (שם פסוק יב) &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והעריך הכהן אותה בין טוב ובין רע&lt;/b&gt;&quot;, ודרשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איזהו דבר שחלוק בין טוב ובין רע&lt;/b&gt;, כלומר בין תם לבעל מום? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוי אומר! זה קדשי מזבח&lt;/b&gt;. ועליהם אמרה התורה &quot;והעמיד והעריך&quot;, ומכאן ידעינן שקדשי מזבח היו בכלל העמדה והערכה. ומנין שקדשי בדק הבית לא היו בכלל העמדה והערכה? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר קרא&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אותה&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למעוטי&lt;/b&gt; קדשי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בדק הבית&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;64&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;64.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשו המפרשים: למה צריך לדרוש מ&quot;בין טוב ובין רע&quot; - הלא אפשר לדרוש מ&quot;אשר לא יקריבו ממנה&quot;?&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי הכי&lt;/b&gt;, אם דרשינן &quot;בין טוב ובין רע&quot; לדבר שיש בו חילוק בין טוב לרע - &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בין טוב לרע&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיבעי ליה&lt;/b&gt;, היתה צריכה התורה לכתוב, שאז היה משמע בדבר שיש בו חילוק, כדברי רבי שמעון. אבל הרי כתבה התורה &quot;בין&quot; ו&quot;בין&quot;, שמשמעותו היא: גם טוב וגם רע - שניהן שוים, במשמעות של קדשי בדק הבית?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומסקינן: אכן! &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קשיא!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הגמרא מביאה ברייתא להקשות בין על דברי רבי יוחנן ובין על דברי ריש לקיש.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיתיבי&lt;/b&gt;, ממה ששנינו בברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתו&lt;/b&gt;, קדשי מזבח כשהם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תמימין&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יקברו. ובעלי מומין&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יפדו&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;סלקא דעתך שברייתא זו סוברת אליבא דרבנן שקדשי מזבח לא היו בכלל העמדה והערכה, כריש לקיש, ולפיכך בעלי מומין יפדו. ומכל מקום, אם הם תמימים, הואיל והיו ראויים להקרבה בפועל ממש - מרוב חשיבותם החמירו בהם חכמים שלא יפדו, אלא יקברו &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;65&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;65.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן מפרש &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;, ועיין &lt;b&gt;תוס&#039;&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וממשיכה הברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במה דברים אמורים&lt;/b&gt;, שבעלי מום יפדו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בקדשי מזבח&lt;/b&gt;, הואיל ולא היו בכלל העמדה והערכה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל בקדשי בדק הבית&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בין תמימים ובין בעלי מומין יקברו&lt;/b&gt;, לפי שהיו בכלל העמדה והערכה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;עד כאן הרישא של הברייתא, ומשמעותה לפי הסלקא דעתך כדברי ריש לקיש אליבא דרבנן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וממשיכה הברייתא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי שמעון אומר: אחד קדשי מזבח ואחד קדשי בדק הבית, תמימים&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יקברו, בעלי מומין&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יפדו&lt;/b&gt;. והנה, מה שאמר &quot;תמימים יקברו&quot; - כבר מבואר שהוא מפני רוב חשיבותם (ואפילו בקדשי בדק הבית! ויבואר בהמשך הסוגיא). אבל, מה שאמר &quot;בעל מום יפדו&quot; אפילו בקדשי מזבח - בודאי קשה! שהרי לכל הדעות, בין לרבי יוחנן ובין לריש לקיש, סובר רבי שמעון שקדשי מזבח היו בכלל העמדה והערכה, ויבואר בהמשך הסוגיא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה ריש לקיש: &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;66&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תיובתא דרבי יוחנן מרישא!&lt;/b&gt; שנאמר בה לרבנן שקדשי מזבח יפדו, ואילו רבי יוחנן סובר אליבא דרבנן שיקברו? <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;66.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לקמן משמע שריש לקיש עצמו הוא המקשה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר לך רבי יוחנן: הכא במאי עסקינן&lt;/b&gt;, במה דיברה ברייתא זו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בבעל מום מעיקרו!&lt;/b&gt; כמבואר לעיל, שבבעל מום מעיקרו לכולי עלמא נפדה בלי העמדה והערכה. במה דברים אמורים? בקדשי מזבח, אבל בקדשי בדק הבית אין חילוק בין תם לבעל מום, ובכל אופן יקבר, דבעי העמדה והערכה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבאר רבי יוחנן: תירוץ זה אינו דחייה בעלמא, אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכי נמי מסתברא&lt;/b&gt;, מתוך דברי הברייתא יש הכרח להעמידה בבעל מום מעיקרו! &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאי תימא&lt;/b&gt;, אם תעמידנה, ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שקדם הקדישן את מומן&lt;/b&gt;, וברצונך להוכיח שלרבנן קדשי מזבח לא היו בכלל העמדה והערכה, קשה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליפלוג רבי שמעון עלה&lt;/b&gt;, למה אמר בקדשי מזבח בעלי מום שיפדו, הלא רבי שמעון ודאי סובר שקדשי מזבח היו בכלל העמדה והערכה? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא לאו, שמע מינה&lt;/b&gt;, שמדובר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בבעל מום מעיקרו&lt;/b&gt;, ולפיכך הודה רבי שמעון שבעלי מום מעיקרם בקדשי מזבח יפדו (ואילו קדשי בדק הבית - ודאי סובר רבי שמעון שיפדו הואיל ולא היו בכלל העמדה והערכה).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומיושבת הברייתא כולה אליבא דרבי יוחנן, כאשר נעמידנה בבעל מום מעיקרו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועתה, מתהפכת הקושיא על דברי ריש לקיש:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא, לימא תיהוי תיובתא דריש לקיש&lt;/b&gt;. שהרי מדברי רבי שמעון הוכרח לפרש את הברייתא דוקא בבעל מום מעיקרו, ונדייק: רק משום שהיא בעלת מום מעיקרו אמרו רבנן בקדשי מזבח שתפדה, ואילו אם היא תם ונעשית בעלת מום - סוברים רבנן שתיקבר! וקשה על ריש לקיש הסובר לרבנן שקדשי מזבח לא היו בכלל העמדה והערכה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ריש לקיש מוקים לה&lt;/b&gt;, מעמיד את דברי רבנן ברישא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשקדם הקדישן את מומן&lt;/b&gt;, ואפילו הכי סוברים רבנן שיפדו משום דהם סוברים שקדשי מזבח לא היו בכלל העמדה והערכה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי הכי&lt;/b&gt;, אם הברייתא מדברת בקדם הקדישן את מומן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ניפלוג רבי שמעון עלה!&lt;/b&gt; היה לו לחלוק ולומר שבקדשי מזבח יקברו, ולמה אמר שיפדו?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן, לריש לקיש היתה גירסא הפוכה בברייתא אחרת, ולכן הוא התאים ברייתא זו לברייתא ההיא, וכמו שיבואר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ריש לקיש&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;67&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיפך אפיך&lt;/b&gt;, הפך את לשון הברייתא בהתאם לברייתא אחרת, ולא הקשה על רבי יוחנן כמבואר לעיל, אלא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והכי מותיב&lt;/b&gt;, כן הקשה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ממכילתא אחריתי&lt;/b&gt;, מברייתא אחרת. וכך נאמר בה: <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;67.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מבואר על פי גירסת ה&lt;b&gt;שיטה מקובצת&lt;/b&gt; ו&lt;b&gt;צאן&lt;/b&gt; &lt;b&gt;קדשים&lt;/b&gt; וה&lt;b&gt;חק נתן&lt;/b&gt; על פי &lt;b&gt;תוס&#039;&lt;/b&gt; ולא כגירסת ופירוש ה&lt;b&gt;ברכת הזבח&lt;/b&gt;. ועיין בצאן קדשים גירסאותיו ברש&quot;י. וראה בשיטה מקובצת (אות ח) נוסאות אחרות בכל הסוגיא קרוב מאד לגירסה זו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתו&lt;/b&gt; קדשי בדק הבית, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בין תמימין בין בעלי מומין, יקברו&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי שמעון אומר: תמימים&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יקברו, ובעלי מומין&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יפדו&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וממשיכה הברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במה דברים אמורים&lt;/b&gt;, שרבנן אמרו בעלי מומין יקברו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בקדשי בדק הבית. אבל בקדשי מזבח&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;68&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יפדו&lt;/b&gt;. ועל קדשי בדק הבית שאמרו רבנן יקברו, חולק רבי שמעון, ואומר יפדו. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;68.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; גירסת &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכשנדייק בברייתא זו, גם לאחר היפוך לשונה לא נמצא חילוק בינה לבין הברייתא הקודמת, מלבד שבברייתא זו לא התייחס רבי שמעון כלל לקדשי מזבח.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה ריש לקיש: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תיובתא דרבי יוחנן מסיפא!&lt;/b&gt; שנאמר בה על דברי רבנן &quot;אבל קדשי מזבח - יפדו&quot;. וקשה על רבי יוחנן, הסובר לרבנן שקדשי מזבח היו בכלל העמדה והערכה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר לך רבי יוחנן: הכא במאי עסקינן, בבעל מום מעיקרו&lt;/b&gt;, ולפיכך יפדו קדשי מזבח. ואילו קדשי בדק הבית יקברו, כמבואר שלגבי קדשי בדק הבית אין חילוק בין תם לבעל מום.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וממשיך רבי יוחנן בתירוצו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכי נמי מסתברא&lt;/b&gt;, להעמיד את הברייתא בבעל מום מעיקרו! &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאי תימא&lt;/b&gt;, שאם תאמר, שהיא מדברת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשקדם הקדישן את מומן&lt;/b&gt;, ובהם אמרו רבנן שתי הלכות: א. שקדשי בדק הבית יקברו. ב. שקדשי מזבח יפדו - קשה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ניפלוג רבי שמעון עלה&lt;/b&gt;, בשתי ההלכות! במה שאמרו רבנן שקדשי בדק הבית יקברו - יחלוק רבי שמעון ויאמר יפדו, ובמה שאמרו שקדשי מזבח יפדו - יחלוק רבי שמעון ויאמר יקברו, ולמה שתק רבי שמעון ולא חלק בקדשי מזבח?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ובשלמא, טוען רבי יוחנן, אם נעמידה בבעלי מום מעיקרו - מובן היטב למה שתק רבי שמעון ולא חלק בקדשי מזבח, כיון שגם רבי שמעון מודה (לדעת רבי יוחנן!) בבעלי מום מעיקרו שלא היו בכלל העמדה והערכה -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אלא לריש לקיש, קשה: למה לא חלק רבי שמעון בקדשי מזבח?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא, לימא תיהוי תיובתא דריש לקיש!&lt;/b&gt; שהרי הוכח משתיקת רבי שמעון שרבנן מדברים רק בבעלי מום מעיקרו, ונדייק, שרק בהם אמרו רבנן שיפדו, ואילו בתם ונעשה בעל מום - סוברים שיקברו משום שהיו בכלל העמדה והערכה. וקשה על ריש לקיש?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר לך ריש לקיש: הכא במאי עסקינן בשקדם הקדישן את מומן&lt;/b&gt;, ולא נדייק.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וניפלוג רבי שמעון עלה&lt;/b&gt;, ויאמר: קדשי מזבח יקברו וקדשי בדק הבית יפדו?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר לך ריש לקיש&lt;/b&gt;: לעולם מדובר בתם ונעשה בעל מום. ומה שהקשית למה לא חלק רבי שמעון בקדשי מזבח? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכי נמי דפליג רבי שמעון!&lt;/b&gt; אכן, רבי שמעון חולק גם על קדשי מזבח! אלא, כיון שברייתא זו דנה במפורש בקדשי בדק הבית, ואף רבנן לא דיברו אלא בקדשי בדק הבית (ורק בסיפא, אחרי דברי רבי שמעון, נאמר שרבנן סוברים בקדשי מזבח שיפדו) לכן אמר רבי שמעון את דברי על דברי רבנן בקדשי בדק הבית.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;תמצית הדברים: התיקון של הברייתא השניה הוא בדבר אחד, שבה נאמרו דברי רבי שמעון לפני שהברייתא ביארה דעת רבנן לגבי קדשי מזבח, ועל דברי רבנן בקדשי בדק הבית חולק רבי שמעון במפורש. ואין התייחסות כלל בברייתא לדברי רבי שמעון בענין קדשי מזבח.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הגמרא ממשיכה לדון בברייתא זו לדברי רבי יוחנן וריש לקיש.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה רבי ירמיה לרבי זירא: לריש לקיש דאמר לרבנן &quot;קדשי מזבח לא היו בכלל העמדה והערכה&quot;, וקתני&lt;/b&gt;, ובברייתא זו שנינו בדברי רבנן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בקדשי&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;69&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מזבח&lt;/b&gt; - <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;69.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; גירסת ה&lt;b&gt;שיטה מקובצת&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0063_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBלגB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי תמורה (פרשני)]]</div>

Micropedia bot