https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%90_%D7%91 פרשני:בבלי:תמורה לא ב - היסטוריית גרסאות 2026-04-19T07:04:00Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%90_%D7%91&diff=145417&oldid=prev Wikiboss: Try fix category tree 2020-09-18T08:24:13Z <p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:24, 18 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l108">שורה 108:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 108:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת תמורה (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי תמורה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי תמורה (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-97603:rev-145417:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%90_%D7%91&diff=97603&oldid=prev Micropedia bot: Automatic page editing 2015-07-01T09:19:17Z <p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|תמורה לא ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ג. וכמו כן, קדשי מזבח, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולדן וחלבן&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסור לאחר פדיונן&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;חלב של קדשי מזבח אסור אפילו לאחר פדיונם כמו שלמדנו (בסוף פרק הקודם) שנאמר בפסולי המוקדשין שנפדו, &quot;תזבח, ואכלת בשר&quot;, ודרשינן: בשר, ולא חלב. אבל החלב שנחלב מבהמות הקדושות בקדושת בדק הבית מותר על ידי פדייה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולדות קדשי מזבח אסורין בנתעברו אמותיהן קודם שנפדו, ונולדו לאחר שנפדו, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ואילו ולדות קדשי בדק הבית שנפדו מותרים. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וב&lt;b&gt;תוס&#039;&lt;/b&gt; יבואר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ד. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והשוחטן בחוץ&lt;/b&gt;, מחוץ לבית המקדש, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חייב&lt;/b&gt; כרת. מה שאין כן בקדשי בדק הבית.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ה. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואין נותנים מהן&lt;/b&gt;, מקדשי מזבח, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאומנין&lt;/b&gt;, הבונים ומתקנים במקדש, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשכרן&lt;/b&gt;, אלא נוטלין שכרם מבדק הבית, כמו שיבואר בגמרא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה שאין כן בקדשי בדק הבית&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יש&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בקדשי בדק הבית מה שאין בקדשי מזבח&lt;/b&gt; - <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; גירסת המשנה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שסתם הקדשות&lt;/b&gt;, הקדיש סתם, ולא אמר אם לבדק הבית אם למזבח, הם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לבדק הבית&lt;/b&gt;, ואפילו אם היה בהן דבר הראוי למזבח.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והקדש בדק הבית חל על הכל&lt;/b&gt;, אפילו על עצים ואבנים. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אבל קדשי מזבח אינם נוהגים אלא בדבר הראוי להקרבה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן פירש &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;. וה&lt;b&gt;רמב&quot;ם&lt;/b&gt; ב&lt;b&gt;פירוש המשנה&lt;/b&gt; מפרש: על בעלי מומין ובהמה טמאה. ועיין בגמרא שבא לרבות שיפוי ונבייה. והקשה ה&lt;b&gt;תוס&#039; יום טוב&lt;/b&gt;: הלא עצים ראויים למזבח לעצי המערכה? ותירצו המפרשים, שלא כל העצים ראויים אלא עצים מיוחדים, ולא כל הזמנים שוים, כגון רק העצים שנכרתו עד ט&quot;ו באב כשרים למערכה, כמבואר במקומם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ג. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומועלין בגידוליהן.&lt;/b&gt; כגון, המקדיש תרנגולת לבדק הבית, והטילה ביצה, מועלין בביצתה. מה שאין כן בקדשי מזבח, שאם הקדיש פרה, אין מועלים בחלב הנחלב ממנה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ד. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואין בהן הנאה לכהנים&lt;/b&gt; (גירסא אחרת: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לבעלים&lt;/b&gt;). מה שאין כן בקדשי מזבח, שבשרם נאכל לכהנים, ובקרבן עולה מקבלים הכהנים את העור. ובפסח ובמעשר בהמה, הכל לבעלים. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;פירוש המשנה להרמב&quot;ם&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנתנו: קדשי מזבח עושין תמורה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כללא הוא דכל קדשי מזבח עושין תמורה?&lt;/b&gt; ! והרי עופות&lt;/b&gt; (ומנחות), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דקדשי מזבח הן, ו&lt;/b&gt;בכל זאת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנן&lt;/b&gt; (לעיל יג א): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;המנחות והעופות&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין עושין תמורה?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי קתני, אבהמה.&lt;/b&gt; מה שאמרה המשנה שקדשי מזבח עושין תמורה, אינו בכל קדשי מזבח אלא בבהמה בלבד. כלומר, כל בהמות קדשי מזבח עושין תמורה, ואילו בהמות של קדשי בדק הבית אינן עושות תמורה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והרי ולד&lt;/b&gt; קדשים, דבהמה הוא, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קדשי מזבח הוא, ותנן&lt;/b&gt; (לעיל יב א): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין הולד עושה תמורה?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא מני&lt;/b&gt;, משנתנו בשיטת מי היא? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יהודה היא. דאמר&lt;/b&gt; (שם): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולד עושה תמורה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והרי תמורה עצמה, דקדשי מזבח היא, ותנן&lt;/b&gt; (שם): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין תמורה עושה תמורה?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי קתני&lt;/b&gt;, מה שאמרה המשנה שקדשי מזבח עושין תמורה, היינו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אעיקר&lt;/b&gt; (על עיקר) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זיבחא&lt;/b&gt;, קדשים שהוקדשו הם עצמם, ולא תמורותיהם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;השתא, דאתית להכי&lt;/b&gt;, עתה, שבאת להעמיד את המשנה בעיקר הזבח, שוב אין צורך להעמידה כרבי יהודה. אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפילו תימא רבנן&lt;/b&gt; היא. ועל הקושיה &quot;והרי ולד אין עושה תמורה&quot;, נתרץ, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי קתני, אעיקר זיבחא&lt;/b&gt;, ולא בולד ובתמורה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;9&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שנינו במשנתנו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואין נותנין מהן לאומנין בשכרן&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;9.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ראה סוגיא מקבילה לעיל (יד ב).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומדייקת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא קדשי בדק הבית, נותנין&lt;/b&gt; לאומנין בשכר שמחזקין בדק הבית.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודנה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנא הני מילי&lt;/b&gt;, מנין &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;10&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שנותנין לאומנין שכרם ממעות בדק הבית שהן הקדש? <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;10.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; גירסת ה&lt;b&gt;שיטה מקובצת&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי אבהו: דאמר קרא&lt;/b&gt; (שמות כה) &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועשו לי מקדש&lt;/b&gt;&quot;, ודרשינן: &quot;לי&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משלי&lt;/b&gt;, שתהיה עשיית המקדש ממה שהוקדש לצרכי המקדש.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנתנו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יש בקדשי הבית, שסתם&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;11&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הקדשות לבדק הבית&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;11.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; גירסת ה&lt;b&gt;שיטה מקובצת&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשמעות הדברים היא, שאפילו אם הקדיש בהמה הראויה להקרבה סתם, ולא אמר אם מקדישה למזבח או לבדק הבית, הרי היא קדושה לבדק הבית.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודנה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאן תנא דסתם הקדשות לבדק הבית&lt;/b&gt;, מי הוא התנא הסובר כן?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: דלא כרבי יהושע!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתנן&lt;/b&gt; במשנה במסכת שקלים (פרק ד משנה ז): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;המקדיש נכסיו&lt;/b&gt; סתם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והיה בהם בהמה ראויה לגבי מזבח, זכרים ונקבות&lt;/b&gt; תמימים - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי אליעזר אומר: זכרים, ימכרו לצרכי עולות&lt;/b&gt;, למי שנדב קרבן עולה. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ונקבות, ימכרו לצרכי שלמים. ודמיהן, יפלו עם שאר נכסים לבדק הבית&lt;/b&gt;. לפי שהוא סובר, שסתם הקדשות לבדק הבית (כמו התנא של משנתנו!), ואפילו בהמות הראויות להקרבה. אך הבהמות עצמן לא ייפדו להוציאן לחולין כשאר קדשי בדק הבית הנפדין בלא מום, אלא יימכרו לחייבי קרבן לצורך קרבן. כי היות שהם תמימים, דינם שאינם יוצאים מידי מזבח לעולם. ודמיהם יפלו לבדק הבית, ובדמים אלו יתקיים רצון המקדיש, שהקדישן סתם לבדק הבית.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יהושע אומר: זכרים&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הן עצמן יקרבו עולות&lt;/b&gt;, לשם מי שהקדישן. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;12&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ונקבות&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ימכרו לצרכי שלמים, ויביא מדמיהן עולות&lt;/b&gt;, לשם המקדיש. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושאר נכסים יפלו לבדק הבית&lt;/b&gt;. לפי שהוא סובר כי אדם אינו מניח קדשי מזבח להקדישם לבדק הבית, והמקדיש סתם דבר הראוי למזבח, למזבח הקדישו, אלא שסתם הקדש מזבח הוא לעולה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;13&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומשנתנו, שאמרה &quot;סתם הקדשות לבדק הבית&quot;, היא כרבי אליעזר ולא כרבי יהושע. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;12.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; זבחים (קג ב).&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;13.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן פירש &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; לעיל (כ א).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבארת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;רבי חייא בר אבא, המעמיד משנתנו כרבי אליעזר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פליגא דרב אדא בר אהבה&lt;/b&gt;, הסובר שאפילו רבי אליעזר סובר שהמקדיש בהמה סתם מקדישה למזבח. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;14&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ולפיו רבי אליעזר נחלק עם רבי יהושע באופן מסויים בלבד, וכמו שיבואר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר רב אדא בר אהבה אמר רב: בעדר שכולו זכרים&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפילו רבי אליעזר מודה&lt;/b&gt;, שיקרבו הם עצמם לעולה לצורך המקדיש, משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלא שביק&lt;/b&gt; (עוזב) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איניש קדשי מזבח, ומקדיש לבדק הבית.&lt;/b&gt; שאדם אינו מקדיש לבדק הבית כאשר יש לו האפשרות להקדיש למזבח. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;14.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשה ה&lt;b&gt;שם אריה&lt;/b&gt;: אם כן, משנתנו, מני היא? לא כרבי אליעזר ולא כרבי יהושע! ? ובלשון &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; ד&quot;ה ופליגא שכתב &quot;הא דאוקמיה מתניתין &lt;b&gt;כרבי אליעזר&lt;/b&gt;&quot; (ולא כתב &quot;דלא כרבי יהושע&quot;, כפי שכתב בד&quot;ה מאן תנא), מוכח שרש&quot;י הרגיש בקושיא זו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא נחלקו&lt;/b&gt;, רבי אליעזר עם רבי יהושע, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא בעדר שיש בו מחצה זכרים ומחצה נקבות&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;15&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;15.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מסתבר שאין הכוונה דוקא ל&quot;מחצה&quot;, אלא חלק זכרים וחלק נקבות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;16&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אליעזר סבר: אין אדם חולק את נדרו&lt;/b&gt;, אין דרכו של אדם לנדור הקדש ולחלקו, חציו לקדושה אחת, לעולה, וחציו לקדושה אחרת, לדמי עולה. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומ&lt;/b&gt;תוך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דנקבות לאו עולות&lt;/b&gt; הן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זכרים נמי, לאו עולות&lt;/b&gt; הקדיש. אלא, הכל יפול לבדק הבית, כנדר אחד. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;16.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; גירסת ה&lt;b&gt;שיטה מקובצת&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי יהושע סבר: אדם חולק את נדרו&lt;/b&gt;, זכרים לעולה, ונקבות לדמי עולה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;17&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;17.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וכתב &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;: זה ברור שלא יקרבו נקבות עצמן לשלמים, אף על גב ששלמים באין נדבה, הואיל ואם יקרבו לשלמים ויאכל הוא עצמו הבשר, יבא לידי מעילה. ומבאר ה&lt;b&gt;ליקוטי&lt;/b&gt; &lt;b&gt;הלכות&lt;/b&gt;: כשם שבשאר נכסים שהקדיש לבדק הבית הוי כולו של הקדש, בלי הנאת בעלים כלל, ואם יהנה מהם, מעל, הרי שרצונו להקדיש כולו בלי ליהנות בו כלל.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לישנא אחרינא, אמרי לה: אמר רב אדא בר אהבה אמר רב: בשלא הקדיש אלא בהמה&lt;/b&gt; (כל בהמותיו), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפילו רבי אליעזר מודה דלא שביק איניש קדשי מזבח ומקדיש לבדק הבית.&lt;/b&gt; ואף על גב שיש ביניהם נקבות, ימכרו לצרכי שלמים, ומדמיהן יקנו עולות, ויקריבום לצורך המקדיש, ואת הזכרים יקריבו הם עצמם לעולה. וגם רבי אליעזר סובר שהכל נדר למזבח.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא נחלקו אלא כשיש שאר נכסים עמהן&lt;/b&gt;, דברים שאינם ראויים להקרבה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי אליעזר סבר: אין אדם חולק את נדרו&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומ&lt;/b&gt;תוך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דשאר נכסים לא לקדשי מזבח&lt;/b&gt; הקדישם - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בהמה נמי לא&lt;/b&gt; הקדיש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לקדשי מזבח&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי יהושע סבר: אדם חולק את נדרו&lt;/b&gt;, ומה שראוי לבדק הבית הקדיש לבדק הבית ומה שראוי למזבח הקדיש למזבח.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;פירוש וסיכום: לפי לישנא קמא - נחלקו ב&quot;אדם חולק את נדרו&quot; בבהמותיו. ואין חילוק בין יש עמהם נכסים אחרים או לאו. ולפי לישנא אחרינא - נחלקו ב&quot;אדם חולק את נדרו&quot; בכל נכסיו. ואין חילוק בין עדר שכולו זכרים לעדר שמחציתו זכרים ומחציתו נקבות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולשתי הלשונות סובר רבי אליעזר כרבי יהושע, ש&quot;לא שביק איניש קדשי מזבח ומקדיש לבדק הבית&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואילו לדעת רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן, נחלקו ב&quot;סתם הקדשות לבדק הבית&quot;. ואין חילוק בין עדר שכולו זכרים לעדר שמחציתו זכרים ומחציתו נקבות (ובין יש עמהן נכסים אחרים לאין עמהם נכסים אחרים &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;18&amp;nbsp;&lt;/b&gt;). <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;18.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן משמע מפשטות הסוגיא. וכן מפורש בירושלמי. (וראה שם בירושלמי עוד שינויים, וב&lt;b&gt;שיטה מקובצת&lt;/b&gt; מהדורת ריד&quot;א). אבל מקושיית הגמרא בסמוך על רב אדא בר אהבה ולא על רבי חייא בר אבא, משמע שלפי דבריו סובר כן רבי אליעזר רק בשיש עמהן שאר נכסים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה הגמרא מלשון המשנה על הלישנא קמא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנן,&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;19&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שנינו במשנה ההיא בדברי רבי אליעזר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ודמיהן יפלו&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עם שאר נכסים&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לבדק הבית.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;19.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; גירסת ה&lt;b&gt;שיטה מקובצת&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשלמא ללישנא בתרא&lt;/b&gt;, שטעמו של רבי אליעזר הוא משום שאר הנכסים הנופלים לבדק הבית, וכיון שאין אדם חולק את נדרו יפלו גם הבהמות לבדק הבית, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היינו דקתני&lt;/b&gt;, לכן שנתה המשנה, &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עם שאר נכסים&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לבדק הבית&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא ללישנא קמא&lt;/b&gt;, שטעמו של רבי אליעזר הוא שאין אדם חולק את נדר בהמותיו, בין אם יש עמהן שאר נכסים בין אם אין עמהן, קשה: למה שנתה המשנה &quot;עם שאר נכסים&quot;? הלא אפילו כשאין עמהן שאר נכסים סובר רבי אליעזר שיפלו לבדק הבית, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליתני&lt;/b&gt;, והמשנה היתה צריכה לשנות, &quot;ודמיהם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יפלו לבדק הבית&lt;/b&gt;&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: אכן! &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תני&lt;/b&gt;, צריך לשנות &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ודמיהן יפלו לבדק הבית&lt;/b&gt;&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנתנו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הקדש בדק הבית חל על הכל&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודנה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאתויי מאי?&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;20&amp;nbsp;&lt;/b&gt; איזה דבר באה המשנה לרבות באמרה לשון &quot;כל&quot;, שהוא קדוש בקדושת בדק הבית ואינו קדוש בקדושת מזבח? <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;20.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כנראה כוונת הגמרא לבאר: מה חידשה המשנה, וכי באה לחדש שקדושת בדק הבית חלה על עצים ואבנים או על בעלי מומין וטמאים ולא חלה עליהם קדושת מזבח?! על כן, הבינה הגמרא, שהמשנה באה &quot;לרבות&quot; ולהשמיענו חידוש אחר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבינא: לאתויי שפויי ונבייה.&lt;/b&gt; נסורת עצים ועלים הנושרין בימות החורף ומשתמשים בהן לזבל שדות. שאם הקדיש אילן לבדק הבית, אסור לזבל בנסורת שלו ובעלים הנושרים ממנו בלי לפדותן מהגזבר, והמשתמש בהן מעל. ואילו בקדשי מזבח, אם קנו גזברים עצים לצורך עצי המערכה שעל המזבח, הם משייפים את העצים וקוצצין אותן לפי מדת עצי המערכה, ואין מועלים לא בשיפויי ולא בנבייה, לפי שכאשר קונה הגזבר את העצים הוא לא נותן מעות אלא עבור החלק המתאים למערכה, ולא לנסורת ולקציצה, וכן שנינו במסכת מעילה (יד א).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנתנו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומועלין בגידוליהן&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודנה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאתויי מאי?&lt;/b&gt; באיזה גידולין מועלין בקדשי בדק הבית, ואין מועלין בקדשי מזבח?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב פפא: לאתויי חלב&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;21&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;המוקדשין וביצי תורין&lt;/b&gt; של קדשי מזבח, שאין מועלים בהם, ואילו בשל בדק הבית מועלין. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;21.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; גירסת ה&lt;b&gt;שיטה מקובצת&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדתנן&lt;/b&gt; במשנה במסכת מעילה (יב ב): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חלב המוקדשין וביצי תורין&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא נהנין ולא מועלין&lt;/b&gt;, מן התורה אין מועלים בהם, ומכל מקום אסור ליהנות מהם. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;22&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במה דברים אמורים, בקדשי מזבח. אבל בקדשי בדק הבית, הקדיש תרנגולת, מועלין בביצתה&lt;/b&gt;, הקדיש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חמורה, מועלין בחלבה.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;22.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; יש סוברים שאיסורם הוא מן התורה. &lt;b&gt;שיטה&lt;/b&gt; &lt;b&gt;מקובצת&lt;/b&gt; (בבא מציעא נד ב) בשם ה&lt;b&gt;רא&quot;ש&lt;/b&gt;. ויש מי שסובר שהם אסורים מן התורה משום &quot;יוצא&quot; מן הקדשים, שבכל האיסורים היוצא מהם כמותם. &lt;b&gt;קרן אורה&lt;/b&gt; (מעילה שם). ויש סוברים שאיסור החלב הוא מן התורה, כמו ששנינו במשנה &quot;ולדן וחלבן אסורים&quot;, ודרשינן מ&quot;תזבח, ואכלת בשר&quot; - בשר, ולא חלב. &lt;b&gt;תוס&#039;&lt;/b&gt; מעילה שם. ויש סוברים (כמבואר בסוף הפרק הקודם) שהאיסור הוא על &quot;מעשה החליבה&quot; מטעם איסור &lt;b&gt;עבודה&lt;/b&gt; בקדשים, אבל החלב עצמו, וכל שכן הביצים, אינם אסורים מן התורה אלא מדרבנן. &lt;b&gt;תוס&#039;&lt;/b&gt; מעילה שם בשם &lt;b&gt;יש מפרשים&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;(בקדשי בדק הבית מתאים לשנות שהקדיש תרנגולת וחמורה, שהם דברים שאינם ראויים למזבח. ובחמורה יש חידוש נוסף, שאף על גב שהיא בהמה טמאה, בכל זאת קדושה קדושת בדק הבית. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;23&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ואילו בקדשי מזבח מתאים לשנות תורין ובהמות חולבות הראויות למזבח, שאותן אין מקדישין לבדק הבית). <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;23.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן כתב &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבארת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואפילו למאן דאמר&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;24&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מועלין בגידולי מזבח, הני מילי&lt;/b&gt;, באיזה גידולין סובר שמועלין, ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גידולין דחזו למזבח&lt;/b&gt;, שהם עצמן ראויים למזבח, כגון ולדות קדשים. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל גידולין דלא חזו למזבח&lt;/b&gt;, כגון חלב וביצים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין מועלין בהן&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;24.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ראה &lt;b&gt;תוס&#039;&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל לגבי קדשי בדק הבית, הכל ראוי לדמיהם, ובכל מועלין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנתנו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואין&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;25&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בהן הנאה לכהנים&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;25.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; גירסת ספרים אחרים ב&lt;b&gt;שיטה מקובצת&lt;/b&gt;, וכן היא גירסת &lt;b&gt;רבינו גרשום&lt;/b&gt;, ועיין בהערה הבאה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבינא: אפילו שיפויי ונבייה לא מתהני כהנים מינייהו&lt;/b&gt;, של קדשי בדק הבית.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0060_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBלבB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי תמורה (פרשני)]]</div> Micropedia bot