https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%90_%D7%90 פרשני:בבלי:תמורה לא א - היסטוריית גרסאות 2026-04-19T16:20:59Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%90_%D7%90&diff=145416&oldid=prev Wikiboss: Try fix category tree 2020-09-18T08:24:06Z <p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:24, 18 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l103">שורה 103:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 103:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת תמורה (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי תמורה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי תמורה (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-97602:rev-145416:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%90_%D7%90&diff=97602&oldid=prev Micropedia bot: Automatic page editing 2015-07-01T09:19:15Z <p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|תמורה לא א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנתנו: רבי אליעזר אומר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולד טריפה&lt;/b&gt; לא יקרב על גבי המזבח וחכמים אומרים יקרב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והגמרא מביאה שתי דרכים לבאר מחלוקת רבי אליעזר וחכמים (ובברייתא במסכת חולין מפורש שהיינו רבי יהושע).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;נחלקו חכמים במסכת חולין אם &quot;טריפה יולדת&quot;. כלומר, אם היא מתעברת ויולדת. למאן דאמר &quot;טריפה אינה יולדת&quot; לא יתכן לבאר משנתנו בנטרפה ואחר כך נתעברה, מאחר שאינה מתעברת כלל. ובהכרח שנתעברה ואחר כך נטרפה. ונחלקו בדין &quot;עובר ירך אמו&quot;, כמבואר בסוגיא הקודמת לגבי מוקצה ונעבד ונרבעה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואילו למאן דאמר &quot;טריפה יולדת&quot;, אפשר לבאר מחלוקתם בנטרפה ואחר כך נתעברה, ונחלקו ב&quot;זה וזה גורם&quot;, כמבואר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למאן דאמר&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טריפה יולדת&lt;/b&gt;&quot;, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;172&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משכחת לה, כגון שנטרפה ולבסוף עיברה&lt;/b&gt; (נתעברה). &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובהא פליגי&lt;/b&gt;, בסברא זו נחלקו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרבי אליעזר סבר&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זה וזה גורם&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסור&lt;/b&gt;&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבנן סברי&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זה וזה גורם&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מותר&lt;/b&gt;&quot;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;172.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; גירסת ה&lt;b&gt;שיטה מקובצת&lt;/b&gt; וכל המפרשים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואין לפרש מחלוקתם בשאלה אם עובר הוא ירך אמו, לפי שלא יתכן לפסול מטעם &quot;עובר ירך אמו&quot; אלא כשנטרפה כאשר היה הולד בגופה, שאז יתכן לומר, הואיל והולד הוא אבר מאיבריה, אירעה הטריפות בגופה בכל איבריה, כולל הולד. ולמאן דאמר עובר לאו ירך אמו הוא, לא אירע הטריפות בולד אלא באם בלבד. אבל אם הולד אינו במעי אמו בשעה שנטרפה, ודאי שלא פגעה הטריפות בולד, ולכל היותר אפשר להטריפו מטעם שנוצר ונגרם מאמו הטריפה. והואיל ויש לו גורם אחר המותר, והוא הזכר שבא על אמו, הוה ליה &quot;זה וזה גורם&quot;. ונחלקו חכמים עם רבי אליעזר אם מותר או אסור.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למאן דאמר&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טריפה אינה יולדת&lt;/b&gt;&quot; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משכחת לה, כגון שעיברה ולבסוף נטרפה&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובהא פליגי, דרבי אליעזר סבר&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עובר ירך אמו הוא&lt;/b&gt;&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבנן סברי&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עובר לאו ירך אמו הוא&lt;/b&gt;&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועתה דנה הגמרא באפרוח שיצא מביצת טריפה, כגון תורין ובני יונה שנטרפו והטילו ביצים, מה דינם של האפרוחים היוצאים מאותן ביצים, האם הם כשרים להקרבה, והאם יש לחלק בין אפרוח לולד בהמה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב הונא: מודים חכמים לרבי אליעזר באפרוח ביצת טריפה, שאסור!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי טעמא?&lt;/b&gt; מה הסברא לחלק בין אפרוח לולד?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד כאן לא פליגי&lt;/b&gt; חכמים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עליה דרבי אליעזר, אלא בולד בהמה&lt;/b&gt;, והם סוברים שאינו ירך אמו, משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמאוירא קא רביא&lt;/b&gt;, ולד במעי בהמה אינו אדוק בגופה, אלא תלוי באויר ומעצמו הוא נוצר וגדל. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל ביצת טריפה&lt;/b&gt;, כל זמן שלא נגמרה, היא אדוקה באשכול הביצים, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מגופה דתרנגולתא קא רביא&lt;/b&gt;, וגדילה ונגמרת מגוף התרנגולת, לפיכך, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפילו רבנן מודו&lt;/b&gt; שהיא אבר של האם, וכשנטרפה האם, נטרפה גם היא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;פירוש אחר: הבהמה מאוירא קא רביא, שהרי אף לאחר שנולד הוא הולך וגדל, ומוכח שעיקר גידולו אינו מהאם. אבל ביצה, אינה גודלת אחרי יציאתה מהתרנגולת, ומוכח שעיקר גידולה היא מהתרנגולת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולפי לשון זו, לשני הפירושים, דיבר רב הונא לפי מאן דאמר &quot;טריפה אינה יולדת&quot;, ונחלקו ב&quot;עובר ירך אמו&quot;, ובעיברה ואחר כך נטרפה. ומשמיענו רב הונא שתרנגולת שנטענה בביצים ואחר כך נטרפה, מודים חכמים שהביצים נטרפו ביחד עם התרנגולת. אבל למאן דאמר &quot;טריפה יולדת&quot;, ונחלקו ב&quot;זה וזה גורם&quot; ובנטרפה ואחר כך עיברה, אין הבדל בין ביצה לולד, וכשם שהוולד של טריפה כשר לחכמים משום ש&quot;זה וזה גורם - מותר&quot;, כך גם אפרוח.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומביאה הגמרא לישנא אחרינא, שלפיה יש לחלק בין ביצה לולד גם אם נטרפה ואחר כך עיברה, וחכמים הסוברים בולד שהוא כשר מחמת גורם האב שהוא גורם היתר, מודים בביצת אפרוח. וכמו שיבואר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לישנא אחרינא,&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;173&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב הונא: מודים חכמים לרבי אליעזר באפרוח שיצאה מביצת טריפה, שאסורה!&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;173.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ירושלמית על פי נוסח ה&lt;b&gt;שיטה מקובצת&lt;/b&gt; (ועיין &lt;b&gt;צאן קדשים&lt;/b&gt; נוסח דומה) ומפורשת על פי &lt;b&gt;רש &quot;י&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי טעמא?&lt;/b&gt; עד כאן לא פליגי רבנן עליה דרבי אליעזר אלא בולד&lt;/b&gt; בהמה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טריפה, דאי ללישנא קמא&lt;/b&gt;, למאן דאמר &quot;טריפה יולדת&quot;, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;174&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מתירים חכמים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום&lt;/b&gt; שהם סוברים &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זה וזה גורם מותר&lt;/b&gt;&quot;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואי ללישנא בתרא&lt;/b&gt;, למאן דאמר &quot;טריפה אינה יולדת&quot;, מתירים חכמים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום&lt;/b&gt; שהם סוברים כי &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עובר לאו ירך אמו&lt;/b&gt;&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומותר&lt;/b&gt; הולד. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;174.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ונקראת &quot;לישנא קמא&quot; משום שבגמרא חולין שם היא לישנא קמא דאמימר. &lt;b&gt;רבינו&lt;/b&gt; &lt;b&gt;גרשום&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל אפרוח שיצאה מביצת טריפה&lt;/b&gt;, מודים חכמים שהוא אסור -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי ללישנא קמא, התם,&lt;/b&gt; בולד בהמה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איכא היתרא בגויה&lt;/b&gt;, יש גורם היתר בנוסף לגורם האיסור, ולפיכך התירו. אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפרוח ליכא היתירא בגויה&lt;/b&gt;, אין גורם היתר, כי מדובר &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;175&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;&quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שיחלא קמא&lt;/b&gt;&quot;, באותה מחרוזת ביצים שהיו בה בשעה שנטרפה, ונטרפו עמה. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;מודים חכמים שהיא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסורה.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;175.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן הוא ב&lt;b&gt;שיטה מקובצת&lt;/b&gt; (אות טו) וכן מפורש בפירוש &lt;b&gt;רבינו גרשום&lt;/b&gt;. ויש לדון, אם מדובר ב&quot;שיחלא קמא&quot;, היינו אותן הביצים שהיו בה קודם שנטרפה כמו שמפורש ב&lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; במסכת חולין (נח א), איזו שייכות יש להם עם &quot;זה וזה גורם&quot;, הלא הוי ממש כעיברה ולבסוף נטרפה? והיה אפשר לבאר (ויתכן שזוהי כוונת &lt;b&gt;הגר&quot;א&lt;/b&gt; בהגהותיו, ועיין &lt;b&gt;דברי נחמיה&lt;/b&gt; ו&lt;b&gt;עולת&lt;/b&gt; &lt;b&gt;שלמה&lt;/b&gt;) על פי דברי ה&lt;b&gt;מהרש&quot;א&lt;/b&gt; (שם) שללישנא קמא, דהיינו בנטרפה ולבסוף עיברה ונחלקו ב&quot;זה וזה גורם&quot;, מודים חכמים בביצת טריפה שהיא אסורה, ואינו מועיל גורם ההיתר של הזכר כלל (אף אם לא &quot;ספנא מארעא&quot; - עיין היטיב הסוגיא שם)! והטעם, משום שבתרנגולת, בניגוד לבהמה, &lt;b&gt;האם&lt;/b&gt; היא הגורם העיקרי והבלעדי לגדילת הולד, ואין להתחשב בגרמת ההיתר והוא הזכר. ובחידושי &lt;b&gt;חתם סופר&lt;/b&gt; (שם) מסביר שיטה זו במשל: &lt;b&gt;עיסת חולין&lt;/b&gt; שנתחמצה בשאור של תרומה וחולין, שייך לומר &quot;זה וזה גורם&quot;. מה שאין כן &lt;b&gt;עיסת תרומה&lt;/b&gt; שנתחמצה בשאור של חולין - וכי נאמר שגרמת החולין עושה אותה לחולין, הלא כולה תרומה היא?! וכמו כן בביצת אפרוח, שכל כולה נוצרה מהאם הטריפה, וכי תיכשר בגרמת הזכר?! ולפי זה מבוארת היטב הלישנא אחרינא הירושלמית (כאן בסוגיא) שבאה לחדש שאפילו למאן דאמר טריפה יולדת ובבהמה מתירים חכמים מחמת גורם ההיתר - בביצת טריפה מודים חכמים שהיא אסורה!&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואי ללישנא בתרא, התם&lt;/b&gt;, בולד בהמה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמאי שרו רבנן&lt;/b&gt;, משום שהם סוברים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ד&lt;/b&gt;&quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עובר לאו ירך אמו&lt;/b&gt;&quot;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל ביצה, גופיה דאימיה הוא&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דהא תניא,&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;176&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושוין בביצת טריפה שהיא אסורה מפני שגדלה באיסור&lt;/b&gt;. עד כאן לישנא אחרינא. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;176.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; או שנגרוס: תנן, והיא משנה במסכת עדיות (פרק ה משנה א) ועיין במסכת חולין שם ב&lt;b&gt;תוס&#039;&lt;/b&gt; ד&quot;ה ושוין.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה רבא לרב הונא: תניא דמסייע לך&lt;/b&gt;, שחכמים מודים לרבי אליעזר באפרוח שנולד מביצת טריפה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;דתניא, &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מלא תרווד&quot;&lt;/b&gt; (מידה מסוימת הקובעת לעניני טומאה) של &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רימה&lt;/b&gt; (קבוצת תולעי בשר הנוצרת בבשר ומחוברת אליו) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הבאה מאדם חי, רבי אליעזר מטמא, וחכמים מטהרין&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ויש לכך שני פירושים: פירוש ראשון, שהתולעים יצאו מאדם חי, ואחר כך מת, ונחלקו אם מטמאת הרימה טומאת מת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;פירוש שני: אפילו בעודו בחיים, נחלקו אם מטמאת הרימה מצד טומאת אבר הפורש מאדם חי, המטמא במגע ומשא ואוהל כאבר מן המת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולשני הפירושים, סברת מחלקותם היא: רבי אליעזר מטמא הואיל והרימה נחשבת חלק מגוף האדם. וחכמים מטהרים מפני שאינה נחשבת מגופו, אלא בריה חדשה הוא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומוכיח אביי: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד כאן לא פליגי רבנן עליה&lt;/b&gt; דרבי אליעזר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא ברימה&lt;/b&gt;, כיון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דפירשא בעלמא הוא&lt;/b&gt;, כסתם פרש, הואיל ופירשה מהאדם בחייו, ולכן היא דבר הנפרד ממנו. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל באפרוח&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;177&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שיצא מביצת טריפה, אפילו רבנן מודו דולד מעליא הוא&lt;/b&gt;, כמבואר מפני שגדל במעי אמו. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;177.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; גירסת ה&lt;b&gt;שיטה מקובצת&lt;/b&gt; ומיושבת תמיהת ה&lt;b&gt;שפת אמת&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה אביי: אדרבה, איפכא מסתברא! עד כאן לא פליג רבי אליעזר עלייהו דרבנן, אלא ברימה&lt;/b&gt;, משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאיקרי אדם מחיים &quot;רימה&quot;&lt;/b&gt;, האדם בחייו נקרא רימה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתיב&lt;/b&gt; (איוב כה) &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ותקות אנוש&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רמה, ובן אדם&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תולעה&lt;/b&gt;&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל אפרוח,&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;178&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אימת קא גדל מביצה&lt;/b&gt;, מתי יצא האפרוח מהביצה? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בתר דמסרחא&lt;/b&gt;, אחר שהביצה הסריחה. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ההוא שעתא&lt;/b&gt;, ובשעה שמסריחה הביצה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עפרא בעלמא&lt;/b&gt; היא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואישתרי ליה&lt;/b&gt;, והאפרוח היוצא ממנו מותר. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכי אסורה הביצה,&lt;/b&gt; ומתי היא אסורה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעיקרא הוא דאסור&lt;/b&gt;, רק לפני שהסריחה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דבת אוכלא הויא,&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;179&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כשהיא ראויה לאכילה. אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;השתא,&lt;/b&gt; עתה אחרי שהסריחה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא אסירא.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;178.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; גירסת ה&lt;b&gt;שיטה מקובצת&lt;/b&gt; (וה&lt;b&gt;חק נתן&lt;/b&gt; גרס גירסא דומה).&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;179.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ובכך אין חולק, וזה ששנינו (עדיות פרק ה משנה א) &quot;ושוין בביצת טריפה שהיא אסורה&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועוד&lt;/b&gt; טוען אביי: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תניא בהדיא&lt;/b&gt;, שנינו ברייתא מפורשת: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מודה רבי אליעזר&lt;/b&gt; לחכמים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;באפרוח ביצת טריפה ש&lt;/b&gt;הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מותר&lt;/b&gt;. (גירסא אחרת: &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;180&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שיקרב על גבי המזבח&lt;/b&gt;). <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;180.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ב&lt;b&gt;שיטה מקובצת&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; רבא לאביי: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי תניא&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תניא!&lt;/b&gt; אם אכן שנינו כך אני חוזר בי. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;181&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;181.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; מסכת חגיגה (יט ב).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנתנו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר: כשירה שינקה מן הטריפה פסולה מעל גבי המזבח&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודנה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי טעמא?&lt;/b&gt; אילימא&lt;/b&gt;, אם נאמר משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמפטמא מינה&lt;/b&gt;, שהיא משמינה מן הטריפה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא מעתה&lt;/b&gt;, אם כדבריך, אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האכילה כרשיני עבודה זרה&lt;/b&gt;, וכי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכי נמי דאסירא?!&lt;/b&gt; הלא למדנו לעיל (כט א &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;182&amp;nbsp;&lt;/b&gt;) שעל ידי האכלת בהמה מאכלים המיוחדים במנהגי עבודה זרה נאסרת אם אכן הקצוה לעבודת כוכבים, וגם אז נאסרת בתורת &quot;מוקצה&quot;, ולא משום שנתפטמה באיסור. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;182.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; עיין שם שרק לפי פירוש אחד נאסר באכילת כרשינין, אבל &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; מפרש שם פירוש הפוך, שאם הוקצתה מכבר ואחר כך האכילוה כרשיני לצורך כומרים ובכך הוציאוה מהכנתה לעבודה זרה חוזרת להיות מותרת.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולמה תיאסר בשביל פיטום במאכלי איסור?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומסקינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא, תני רבי חנינא טריטאה קמיה דרבי יוחנן&lt;/b&gt;: אכן, אם ינקה לפרקים מטריפה - אינה אסורה. אלא משנתנו מדברת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כגון שהניקה חלב רותח משחרית לשחרית&lt;/b&gt;, כל ימיה, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הואיל ויכולה לעמוד עליה&lt;/b&gt;, על אותה הנקה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעת לעת&lt;/b&gt;, בלי שום אכילה אחרת עד ליניקה האחרת של חלב טריפה רותח, ואפילו אכלה בינתיים דברים אחרים, מכל מקום, חיותה יכולה לעמוד על היניקה. נמצא, שכל ימיה נתפטמה ועמדה חיותה על הטריפה, ולפיכך היא פסולה מעל גבי המזבח. וכן אם נתפטמה כל ימיה בכרשיני עבודה זרה, הרי היא אסורה אפילו בלי שהוקצתה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנתנו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל הקדשים שנעשו טריפה אין פודין אותן שאין פודין את הקדשים להאכילן לכלבים&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הגמרא מביאה ברייתא הדורשת מקרא ש&quot;אין פודין את הקדשים להאכילן לכלבים&quot;, לדברי תנא אחד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנא הני מילי?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתנו רבנן&lt;/b&gt;: אמרה התורה (דברים יב) &quot;רק בכל אות נפשך תזבח ואכלת בשר כברכת ה&#039; אלהיך בכל שעריך. הטמא והטהור יאכלנו כצבי וכאיל&quot;, ודרשו חכמים (ספרי ראה יב טו) שהכתוב מדבר בפסולי הקדשים שנפדו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודרשינן, &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תזבח&lt;/b&gt;&quot; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא גיזה&lt;/b&gt;, שאסור לגזוז פסולי המוקדשין אפילו אחרי פדיונן. &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואכלת&lt;/b&gt;&quot; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא לכלביך.&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשר&lt;/b&gt;&quot; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא חלב&lt;/b&gt;, שאסור ליהנות מן החלב שלהן &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;183&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;183.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן כתבו &lt;b&gt;תוס&#039;&lt;/b&gt; (בכורות כה חולין לו). אבל &lt;b&gt;רבינו גרשום&lt;/b&gt; כאן ובמסכת בכורות (ו ב) כתב שאסור לחלוב, ומעשה החליבה הוי &quot;עבודה&quot; האסורה בפסולי המוקדשין. וכן כתבו תוס&#039; מעילה (יג) בשם יש מפרשים, וב&lt;b&gt;הגהות&lt;/b&gt; &lt;b&gt;מרדכי&lt;/b&gt; (שבת פרק שז) וב&lt;b&gt;מאירי&lt;/b&gt; (קידושין יג מכות כב).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכאן&lt;/b&gt; אנו למדים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאין פודין את הקדשים להאכילן לכלבים&lt;/b&gt;, אלא אם מתו, יקברו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והגמרא מביאה דעת תנא אחר הסובר &quot;פודין את הקדשים להאכילן לכלבים&quot;, והוא דורש את הפסוק בדרשא אחרת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איכא דאמרי&lt;/b&gt;, כך דרשינן: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תזבח, ואכלת בשר&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;184&amp;nbsp;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין לך בהן היתר אלא משעת זביחה ואילך&lt;/b&gt;, ולא גיזה וחלב, שהנאתן היא בחיי הבהמה. ואין דרשה ללמוד ממנה לאסור לפדות לאכילת כלבים, <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;184.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; גירסת &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הלכך, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קסבר&lt;/b&gt; תנא זה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פודין את הקדשים להאכילן לכלבים&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועוד אפשר לדרוש היתר מפורש &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;185&amp;nbsp;&lt;/b&gt; להאכיל לכלבים. וכך דרשינן: כל ההנאות שבחיי הבהמה כגון גיזה וחלב - לא ניתן ליהנות בהן, אבל ההנאות שלאחר מיתתה אפילו כשלא נשחטה, והיינו לפדותה ולהאכיל אותה לכלבים - מותרות. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;185.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; על פי &lt;b&gt;הגר&quot;א&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;br&gt;&lt;center&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;הדרן עלך פרק כל האסורין&lt;/b&gt;&lt;/center&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$^--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0007_L5&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;פרקBשביעיB-BישBבקדשיBמזבח&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;hr&gt;&lt;center&gt;&lt;span style=&quot;font-size:39px; &quot;&gt;<br /> <br /> &lt;B&gt;&lt;U&gt;&lt;span style=&#039;color:RGB(34,80,136);&#039;&gt;פרק שביעי - יש בקדשי מזבח&lt;/span&gt;&lt;BR&gt;&lt;/U&gt;&lt;/B&gt;&lt;/span&gt;&lt;/center&gt;&lt;br&gt;&lt;hr&gt;&lt;br&gt;&lt;div style=&#039;-webkit-border-radius:10px; -moz-border-radius:10px; -ms-border-radius:10px; -o-border-radius:10px; border-radius:10px; background-color:RGB(255,255,233); border-style:solid; border-width:1px; padding-right:32px; padding-left:32px; &#039;&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;המשנה הראשונה מבארת את הדינים והחומרות שיש בקדשי מזבח ואין בקדשי בדק הבית, ושיש בקדשי בדק הבית ואין בקדשי מזבח.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;br&gt;&amp;nbsp;&lt;/div&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יש בקדשי מזבח מה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאין בקדשי בדק הבית&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; גירסת המשנה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ויש בקדשי בדק הבית מה שאין בקדשי מזבח.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;יש בקדשי מזבח שאין בקדשי בדק הבית -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שקדשי מזבח עושין תמורה,&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ואילו קדשי בדק הבית אין עושין תמורה, כמבואר לעיל (יג א). <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב ה&lt;b&gt;תוס&#039; יום טוב&lt;/b&gt;: תנא ושייר, כי יש עוד דברים שלא נשנו במשנתנו, כגון, שקדשי מזבח אינן יוצאין לחולין להגזז ולהעבד, וכן שקדשי מזבח מקדישין אותן הקדש עילוי (כמבואר במשנה הבאה). וראה &lt;b&gt;רש&quot;ש&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחייבין&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עליהן,&lt;/b&gt; על קדשי מזבח, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום פגול&lt;/b&gt;, אם חשב בשעת עשיית אחת מארבעת עבודות הדם של קרבן לאכול מבשרו או להקטיר אימוריו חוץ לזמנן, הקרבן פיגול, והאוכל ממנו חייב כרת. ומשום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נותר&lt;/b&gt;, אם נותר מבשרם לאחר זמן אכילתם ואכלו, חייב כרת. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טמא.&lt;/b&gt; שאם נטמא גופו של האדם ואכל מהם בהיותו טמא, חייב כרת. ושלשתם נאמרו בתורה בשלמים, ושאר קדשי מזבח נלמדים משלמים (ז ב). &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אבל בקדשי בדק הבית לא יתכן בהם פסול של פגול נותר וטמא. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; גירסת המשנה.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ויבואר ב&lt;b&gt;תוס&#039;&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0059_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBלאB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי תמורה (פרשני)]]</div> Micropedia bot