https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9B%D7%90_%D7%91 2026-04-19T02:22:05Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9B%D7%90_%D7%91&diff=145399&oldid=prev 2020-09-18T08:20:52Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:20, 18 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l86">שורה 86:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 86:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת תמורה (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי תמורה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי תמורה (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-97585:rev-145399:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9B%D7%90_%D7%91&diff=97585&oldid=prev 2015-07-01T09:18:40Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|תמורה כא ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אחרי שפשוט לו שבכור אינו נאכל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אתי מעשר&lt;/b&gt; שני &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ויליף מבכור&lt;/b&gt;, מההיקש.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומי ילפינן קדשים&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;223&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהדדי&lt;/b&gt;, וכי אפשר ללמוד מעשר מבכור בשעה שגם אצל בכור עצמו נלמד הבשר מהדם?! &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא אמר רבי יוחנן: כל התורה כולה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למדים למד מן הלמד&lt;/b&gt;, דבר הנלמד באחת המדות שהתורה נדרשת בהן, הרי הנלמד חוזר ומלמד להלכה אחרת, באחת מן המדות שהתורה נדרשת בהן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חוץ מן הקדשים, שאין למדים למד מן הלמד&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;223.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; גירסת ה&lt;b&gt;שיטה מקובצת&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעשר&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חולין הוא!&lt;/b&gt; ולמדים אותו מן הלמד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: אמנם מעשר חולין הוא. אבל המלמד (בכור) קדשים הוא, ובו עצמו נלמד דין הבשר מדין הדם?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הניחא&lt;/b&gt;, תירוץ שתירצת &quot;מעשר חולין הוא&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למאן דאמר&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בתר למד אזלינן&lt;/b&gt;&quot;, שאם הדבר הלמד הוא חולין ניתן ללמוד ממנו לגבי קדשים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא למאן דאמר&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בתר מלמד אזלינן&lt;/b&gt;&quot;, שאם הוא קדשים, כגון הדם המלמד על הבשר, הוא אינו חוזר ומלמד אפילו על חולין, קשה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי איכא למימר?&lt;/b&gt; איך ילפינן מעשר מבכור?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומסקינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשר ודם&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חדא מילתא היא!&lt;/b&gt; ואינו בגדר &quot;למד&quot;. ושוב אפשר ללמוד מעשר מבכור.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;עד כאן דנה הגמרא בדברי רבי ישמעאל. ועתה, חוזרת הגמרא להמשך הברייתא &quot;רבי יוסי אומר שלשה דברים משום שלשה זקנים&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי עקיבא אומר: יכול יעלה אדם בכור מחוצה לארץ לארץ בזמן שבית המקדש קיים, ויקריבנו?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלמוד לומר&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואכלת לפני ה&#039; אלהיך מעשר דגנך תירושך ויצהרך ובכורות בקרך וצאנך&lt;/b&gt;&quot;. מכך שהתורה הקישה בכור למעשר דרשינן, רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ממקום שאתה מעלה מעשר דגן&lt;/b&gt;, מארץ ישראל, משם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אתה מעלה בכור. וממקום שאי אתה מעלה מעשר דגן&lt;/b&gt;, חוץ לארץ, שמעשר דגן אינו נוהג אלא בארץ ישראל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי אתה מעלה בכור&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועתה, המשנה האומרת שלא קיבלו בכורות מבן אנטיגנוס, רבי עקיבא היא, הסובר שבכור פטור לגמרי בחוץ לארץ. ומשנתנו האומרת &quot;ואם באים תמימים יקרבו&quot;, רבי ישמעאל היא, שאינו דורש ההיקש לפטור בכור בחוץ לארץ, ועל כן, סובר שבדיעבד אם הביאם, יקרבו. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;224&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;224.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וב&lt;b&gt;תוס&#039;&lt;/b&gt; יבואר מדוע לא יביא לכתחילה לדעת רבי ישמעאל.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;למדנו שמעשר שני טעון הבאה אל המקום אשר יבחר בו ה&#039;, והיינו ירושלים. בן עזאי דן אם נאכלים לפנים מן חומות ירושלים כמו קדשים קלים, או אפילו &quot;בכל הרואה&quot;. והיינו, כל מקום שהעומד בירושלים יוכל לראותו, אפילו מחוץ לחומות ירושלים. והגמרא תבאר בהמשך מדוע עלה על דעת בן עזאי לומר כן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בן עזאי אומר: יכול&lt;/b&gt; הייתי לומר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יעלה אדם&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;225&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעשר שני ויאכלנו בכל הרואה?&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;225.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; גירסת ה&lt;b&gt;שיטה מקובצת&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;לכאורה לא צריך היקש ללמדנו שאינו נאכל אלא תוך החומות, לפי שד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ין הוא&lt;/b&gt;, אפשר ללמוד מ&quot;בנין אב&quot;: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בכור טעון הבאת מקום ומעשר טעון הבאת מקום&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה בכור אינו נאכל אלא לפנים מן החומה&lt;/b&gt;, ככל קדשים קלים הנפסלים כשיצאו חוץ לחומה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף מעשר אינו נאכל אלא לפנים מן החומה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;בן עזאי עצמו מפריך לימוד זה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה לבכור, שכן טעון מתן דמים ואימורין לגבי מזבח&lt;/b&gt;, ולכן חמור הוא שאינו נאכל אלא לפנים מן החומה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תאמר במעשר דלא&lt;/b&gt;, שאינו טעון מזבח, הילכך יתכן שהוא קל גם לענין שאינו צריך להיאכל דוקא לפנים מן החומה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;גירסת רש&quot;י: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה לבכור שכן חילקת בזמן אכילתו&lt;/b&gt;, ואינו נאכל בכל עת אלא לשני ימים ולילה, אחד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;גם חילקת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;באוכלין&lt;/b&gt; שאינו נאכל אלא לכהנים ולפיכך אינו נאכל אלא לפנים מן החומה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תאמר במעשר&lt;/b&gt;, הקל, שהוא נאכל לעולם ולכל אדם, הילכך יתכן שהוא קל גם לענין שאינו צריך להיאכל דוקא לפנים מן החומה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;226&amp;nbsp;&lt;/b&gt;? ומאחר שאינו נלמד ב&quot;בנין אב&quot; מבכור, נלמד &quot;מהיקש&quot; מבכור (ואין משיבין על ההיקש!). <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;226.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומדייק ה&lt;b&gt;חק נתן&lt;/b&gt;: למה לעיל בדרשת רבי ישמעאל פרכינן: מה לבכור שכן טעון מתן דם ואימורין לגבי המזבח, ואילו כאן פרכינן (לגירסת רש&quot;י): מה לבכור שכן חלקת בו בזמן אכילתו ואוכליו? ומבאר: לעיל שרצה ללמוד מעשר מבכור שאינו נאכל אלא בפני הבית - עדיף להפריך &quot;שכן טעון מתן דם ואימורין&quot;, לפי שחומרא זו &lt;b&gt;גורמת&lt;/b&gt; שיהא נאכל בירושלים לאפוקי ממעשר שאינו צריך מזבח. ואילו פירכת &quot;שכן חילקת בו בזמן אכילתו ואוכליו&quot; היא פירכא בעלמא (ככל פירכות &quot;קל וחומר&quot; שהחמור מביא חמור והקל מביא קל) - ואילו כאן שרצה ללמוד מבכור שאינו נאכל אלא לפנים מן החומה - עדיף להפריך &quot;שכן חילקת בו בזמן אכילתו ואוכליו&quot;, והיינו שהוא &lt;b&gt;נאכל&lt;/b&gt; לזמן מסויים ואנשים מסויימים ואז יתכן לומר שהוא &lt;b&gt;נאכל&lt;/b&gt; גם במקום מסויים. ואילו פירכת &quot;שכן טעון דם ואימורין&quot; הוא בנוגע &lt;b&gt;להקרבה&lt;/b&gt;, ואינה פירכא כל כך. וכדברים אלו כתב &lt;b&gt;הצאן קדשים&lt;/b&gt;. ועיין &lt;b&gt;ברכת הזבח&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלמוד לומר&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואכלת לפני ה&#039; אלהיך מעשר דגנך תירושך ויצהרך ובכורות בקרך וצאנך&lt;/b&gt;&quot;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מקיש מעשר לבכור&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה בכור אינו נאכל אלא לפנים מן החומה, אף מעשר אינו נאכל אלא לפנים מן החומה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבררת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי קשיא ליה&lt;/b&gt;, לבן עזאי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דקא אמר&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יכול&lt;/b&gt; יעלה אדם מעשר שני ויאכלנו בכל הרואה&quot;? איזה דין הוא היכן מצאנו &quot;כל הרואה&quot;? ולמה הוצרך קרא כדי ללמדנו שאינו נאכל בכל הרואה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרת! הואיל ותנן&lt;/b&gt;, שנינו משנה במסכת מגילה (ט ב): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין בין שילה&lt;/b&gt;, בעת שהמשכן עמד שם שס&quot;ט שנה, ולא היה לה חומה, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;227&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ל&lt;/b&gt;בין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ירושלים&lt;/b&gt;, אחרי שבנה שלמה את בית המקדש - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא, שבשילה אוכלין קדשים קלים ומעשר שני בכל הרואה&lt;/b&gt;, בכל מקום שהעומד בשילה רואהו, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;228&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובירושלים&lt;/b&gt;, נאכלים רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לפנים מן החומה&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכאן וכאן,&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;229&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בשילה ובירושלים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קדשי קדשים&lt;/b&gt; נאכלים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לפנים מן הקלעים,&lt;/b&gt; קלעי המשכן וחומות העזרה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;227.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;רבינו גרשום&lt;/b&gt;.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;228.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ודרשינן ליה במסכת זבחים (קיח א-ב) מדרשת הקרא.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;229.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; גירסת המשנה שם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;על כן סבר בן עזאי: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהו דתימא, בירושלים ליתאכול&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;230&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעשר שני בכל הרואה,&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;231&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וקשיא ליה&lt;/b&gt;, לבן עזאי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשלמא קדשים קלים בעו מתן דם&lt;/b&gt;, הלכך נאכלים בירושלים לפנים מן החומה בלבד, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא מעשר, ליתאכיל בכל הרואה&lt;/b&gt;, כשם שבשילה היה נאכל בכל הרואה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קמשמע לן&lt;/b&gt; שילפינן מבכור בהיקש שהוא נאכל רק לפנים מן החומה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;230.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; גירסת ה&lt;b&gt;שיטה מקובצת&lt;/b&gt;.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;231.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשו &lt;b&gt;תוס&#039; אחרות&lt;/b&gt; ב&lt;b&gt;שיטה מקובצת&lt;/b&gt;: מכל מקום, הרי גם קדשים קלים נאכלים בשילה בכל הרואה ובירושלים לפנים מן החומה, ולמה סבר שמעשר שני שונה מקדשים קלים? ומביאים &lt;b&gt;ספרי&lt;/b&gt; ששם מפורש יותר ה&quot;הוה אמינא&quot; של בן עזאי: הואיל ומעשר שני קל מקדשים קלים שהוא נאכל בכל זמן ובכל אדם הילכך יתכן שהוא קל גם לגבי שהוא נאכל בכל הרואה. והיא סברת הברייתא לגירסת &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;. ועיין בחידושי ה&lt;b&gt;גרי&quot;ז&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ובהמשך הברייתא נאמר: אחרים דורשים את ההיקש בכור ממעשר לענין שאינו נפסל בעברה שנה מלידתו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה (בכורות כו ב): הבכור נאכל בתוך שנתו, שנאמר (דברים טו) &quot;לפני ה&#039; אלקיך תאכלנו שנה בשנה&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומה דינו לאחר שעברה שנתו? על כך דנים אחרים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחרים אומרים: יכול&lt;/b&gt; הייתי לומר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יהא בכור שעברה שנתו כפסולי המוקדשין ויפסל?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלמוד לומר&lt;/b&gt; &quot;ואכלת לפני ה&#039; אלקיך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעשר דגנך תירושך ויצהרך&lt;/b&gt; ובכורות בקרך וצאנך&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מקיש בכור למעשר&lt;/b&gt; דגן - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה מעשר אינו נפסל משנה לחבירתה אף בכור אינו נפסל משנה לחבירתה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבררת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולרבנן&lt;/b&gt;, רבי ישמעאל ורבי עקיבא ובן עזאי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמפקי ליה&lt;/b&gt;, הדורשים את ההיקש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לטעמא אחרינא&lt;/b&gt;, כמבואר - הלכה זו &quot;שאינו נפסל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משנה לחבירתה&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנא להו&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;232&amp;nbsp;&lt;/b&gt;? <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;232.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשה ב&lt;b&gt;גליון בשיטה מקובצת&lt;/b&gt;: הרי יתכן שהם לומדים בכור ממעשר גם לגבי שאינו נפסל משנה לחבירתה, מאחר שהם מקישים בכור ומעשר לדינים אחרים, והרי &quot;אין היקש למחצה&quot;. ומתרץ: כיון שישנם קרבנות אחרים הנפסלים בעבור שנתם - לכן סלקא דעתך שבכור נלמד מהם. (כלומר: ולא יתכן לומר &quot;אין היקש למחצה&quot; כיון שיש צד חזק לומר שהוא נלמד מהם, שהרי נאמר &quot;שנה בשנה&quot;).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נפקא להו&lt;/b&gt;, הם לומדים שאינו נפסל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מ&lt;/b&gt;מה שנאמר &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לפני ה&#039; אלקיך תאכלנו שנה בשנה&lt;/b&gt;&quot; והם דורשים &quot;שנה בשנה&quot; במשמעות של &quot;שתי שנים&quot; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לימד על הבכור שאינו נפסל משנה לחבירתה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודנה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולאחרים&lt;/b&gt;, הדורשים שאינו נפסל משנה לחברתה מההיקש למעשר - מה שנאמר &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לפני ה&#039; אלקיך תאכלנו שנה בשנה&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי דרשי ביה?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיבעי להו&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;233&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ל&lt;/b&gt;דרשה אחרת. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדתניא&lt;/b&gt;: אמרה תורה &quot;שנה בשנה&quot;, ללמדנו שהוא נאכל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יום אחד משנה זו&lt;/b&gt;, ששחטו ביום האחרון של שנתו כמצוותו, ונאכל ביום שחיטתו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;למחרתו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יום אחד משנה אחרת&lt;/b&gt;, וגם בו ביום נאכל שהרי כך נאמר &quot;תאכלנו שנה בשנה&quot; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לימד על הבכור שנאכל לשני ימים ולילה אחד&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;233.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; גירסת ה&lt;b&gt;גאון יעב&quot;ץ&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;פירוש &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;234&amp;nbsp;&lt;/b&gt;: אף על גב שאמרה התורה לגבי בכור (במדבר יח) &quot;ובשרם יהיה לך כחזה התנופה&quot;, מכל מקום, אין אני יודע אם לקולא כשל שלמים הנאכלים לשני ימים ולילה אחד, אם לחומרא כתודה הנאכלת ליום ולילה - על כן דרשו אחרים מ&quot;שנה בשנה&quot; שבכור נאכל לשני ימים ולילה אחד. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;234.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מבואר על פי &lt;b&gt;תוס&#039; אחרות&lt;/b&gt; ב&lt;b&gt;שיטה&lt;/b&gt; &lt;b&gt;מקובצת&lt;/b&gt; וה&lt;b&gt;צאן קדשים&lt;/b&gt; ו&lt;b&gt;חק יעקב&lt;/b&gt; המתאמים סוגיתנו עם הגמרא בכורות (כז ב) ועיין &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; &lt;b&gt;על התורה&lt;/b&gt; (במדבר יח יח) המביא מ&lt;b&gt;ספרי&lt;/b&gt; דרשת רבי עקיבא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודנה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבנן&lt;/b&gt; החולקים עם אחרים ודורשים &quot;שנה בשנה&quot; שאינו נפסל משנה לחברתה - הלכה זו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דנאכל לשני ימים ולילה אחד&lt;/b&gt; כשלמים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנא להו?&lt;/b&gt; ולמה לא נאמר לחומרא שמה שאמרה התורה &quot;כחזה התנופה&quot; היינו ליום ולילה בלבד כשל תודה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר קרא&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יהיה לך כחזה התנופה&lt;/b&gt;&quot;, ודרשינן &quot;יהיה לך&quot; - הוסיף לך הכתוב &quot;הויה&quot; אחרת, והיינו יום נוסף, שלא תאמר כחזה ושוק של תודה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;br&gt;&lt;center&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;הדרן עלך פרק אלו קדשים&lt;/b&gt;&lt;/center&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$^--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0004_L5&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;פרקBרביעיB-BולדBחטאת&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;hr&gt;&lt;center&gt;&lt;span style=&quot;font-size:39px; &quot;&gt;<br /> <br /> &lt;B&gt;&lt;U&gt;&lt;span style=&#039;color:RGB(34,80,136);&#039;&gt;פרק רביעי - ולד חטאת&lt;/span&gt;&lt;BR&gt;&lt;/U&gt;&lt;/B&gt;&lt;/span&gt;&lt;/center&gt;&lt;br&gt;&lt;hr&gt;&lt;br&gt;&lt;div style=&#039;-webkit-border-radius:10px; -moz-border-radius:10px; -ms-border-radius:10px; -o-border-radius:10px; border-radius:10px; background-color:RGB(255,255,233); border-style:solid; border-width:1px; padding-right:32px; padding-left:32px; &#039;&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;בפרק זה דנה המשנה בחמש חטאות המתות, שאינן עושות תמורה לפי שהולכות למיתה, ולכן פרחה מהן קדושתן, וכמו כן, אין מועלים בהן לפי ששוב אינן בכלל &quot;קדשי ה&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;חמש חטאות המתות הן: א. ולד חטאת. ב. תמורת חטאת. ג. חטאת אשר מתו בעליה. ד. חטאת אשר אבדה, ונתכפרו בעליה באחרת. ה. חטאת שעברה שנתה. שהרי חטאת אינה כשרה אלא עד מלאת שנה ללידתה. והלכה למשה מסיני שהן מתות &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. וכונס אותן לכיפה ומונע מהם מים ומזון עד שהן מתות מאליהן. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וכבר מבואר לעיל (טו ב) באיזו צורה נמסרה ההלכה. ואף שהלכה היא, מכל מקום דרשינן להו מקראי (בכורות טז). ואם לא ההלכה, היינו יודעים שהם פסולים, ובאה ההלכה לומר שדינן למיתה. ואם לא הקרא, לא היינו יודעים שיש איסור לאו באכילתם. בפירוש ה&lt;b&gt;מיוחס לרש&quot;י&lt;/b&gt; כתב (מעילה י ב) שולד חטאת מתה משום שאינה ראויה לכפרה שלא הופרשה מתחלה לכך. ותמורת חטאת מתה, משום שבאה בעבירה, וחטאת שמתו בעליה משום דאין כפרה למתים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;חמש אלו אין דינן שוה. ולד ותמורה ומתו בעליה - מתות בכל אופן. ואילו עברה שנתה ואבדה אינן מתות כי אם אחרי שנתכפרו בעליהן באחרת, וכל שלא כיפרו באחרת הרי הן רועות וימכרו ובדמיהן יקח חטאת. היוצא מהבחנה זו שאחרי שנתכפרו באחרת ונידונות למיתה - אינן עושות תמורה ואין מועלים בהם ולפני שנתכפרו באחרת ונידונות לרעייה - עדיין קדושתן עליהן לענין שהן עושות תמורה ומועלים בהן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;נחלקו רבי וחכמים במשנה הבאה ב&quot;אבודה בשעת הפרשה&quot;, והיינו חטאת שאבדה והפרישו בעליה אחרת תחתיה ונמצאה לפני שכיפרו בעליה באחרת ואחר כך כיפרו. חכמים סוברים שאינה אלא רועה, מפני שהם סוברים שאין חטאת שאבדה מתה אלא אם כן נמצאה לאחר שכיפרו בעליה באחרת &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. ורבי סובר &quot;אבודה בשעת הפרשה - מתה&quot;, וכל שכן נמצאה אחר שכיפרו. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ולא נגמרה הלכה למשה מסיני שהיא הולכת למיתה אלא בנמצאה לאחר שנתכפרו בעליה באחרת, ובכפרה זו &lt;b&gt;דחאה&lt;/b&gt; להאבודה בידים. &lt;b&gt;שיטה מקובצת&lt;/b&gt;. ובמשנה הבאה וסוגיא שלאחריה מובאים דברי רב הונא ורבי אבא בשם רב לבאר באיזה אופן נחלקו ובמה חולקים, ועיין שם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;br&gt;&amp;nbsp;&lt;/div&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולד חטאת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ותמורת חטאת, וחטאת שמתו בעליה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ימותו&lt;/b&gt;. ובגמרא יבואר למה לא נשנו חמשתן יחד. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושעברה שנתה, ושאבדה ונמצאת בעלת מום&lt;/b&gt;, קודם שכיפרו באחרת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם כיפרו&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הבעלים&lt;/b&gt; אחר כך באחרת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תמות&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; גירסת &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ואי אפשר לגרוס: &quot;אם משכיפרו הבעלים&quot;, וכן אי אפשר לפרש הגירסה &quot;אם כיפרו הבעלים&quot; שנמצאה לאחר שכיפרו הבעלים, שאם כן, בין לרבי ובין לחכמים (כמבואר בהקדמה למשנתנו) תמות אפילו אם נמצאה תמימה, ולמה מדגישה המשנה &quot;ונמצאת בעלת מום&quot;? ולפרש הגירסא &quot;אם כיפרו הבעלים&quot;: כיפרו לאחר שנמצאה ולהעמיד את המשנה כרבי, גם כן אי אפשר, שהרי לרבי מתה אפילו אם נמצאה תמימה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;משנתנו מתפרשת אליבא דחכמים, ומדובר כשנמצאה לפני שכיפרו באחרת, ומחדשת המשנה, שהיא מתה. לפי שעד כאן לא אמרו חכמים &quot;אבודה בשעת הפרשה ואינה אבודה בשעת כפרה - רועה&quot;, אלא כשנמצאה תמימה, אבל אם נמצאה בעלת מום, מודים חכמים שהיא מתה, מאחר שיש עליה שתי ריעותות, האחת, שהיתה אבודה, והשניה, שנמצאה בעלת מום. ועתה שהבעלים דחאוה וכיפרו באחרת - תמות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם הבעלים לא דחאוה, ולא כיפרו באחרת, ורוצים למכרה, על כך דנה המשנה בסיפא. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ה&lt;b&gt;גרי&quot;ז&lt;/b&gt; מבאר שיטת &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;, שהאמת שההלכה של אבודה לא נאמרה &quot;אבודה בשעת כפרה&quot;, אלא שחכמים סוברים שבאבודה בשעת הפרשה ונמצאת לפני כפרה, כיון שיכול להקריבה, &lt;b&gt;פקע&lt;/b&gt; ממנה תורת חטאת המתה מסברא פשוטה שלא יתכן שקרבן הראוי להקרבה, ילך למיתה. על כן, סובר רש&quot;י דאם היתה בעלת מום ושוב אינו יכול להקריבה, לא פקע ממנה דין חטאת המתה. אלא, מקשה הגרי&quot;ז, דמכל מקום, הרי יכול לפדותה ולהביא בדמיה חטאת אחרת, שהרי גם בדמי חטאת נאמר החילוק בין נמצאו קודם כפרה לאחר כפרה, כמבואר במשנה הבאה, ואף בבעלת מום שייך לומר דפקע ממנה תורת חטאת המתה?&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;חטאת שדינה למיתה פרחה לה קדושתה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואינה עושה תמורה&lt;/b&gt;, ואם המיר עליה בהמת חולין אחרת - לא נתפסה התמורה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0040_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBכבB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי תמורה (פרשני)]]</div>

Micropedia bot