https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%99%D7%91_%D7%91 2026-04-19T16:25:57Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%99%D7%91_%D7%91&diff=145385&oldid=prev 2020-09-18T08:19:05Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:19, 18 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l66">שורה 66:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 66:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת תמורה (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי תמורה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי תמורה (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-97567:rev-145385:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%99%D7%91_%D7%91&diff=97567&oldid=prev 2015-07-01T09:18:04Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|תמורה יב ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כלומר, עד כאן לא שנינו שמים שאובין פוסלים את המקוה, אפילו שלשה לוגין (שהם מעט מים שאובים ביחס לארבעים סאה חסר משהו. הסאה = 6 קבין, הקב = 4 לוגין, נמצאו 40 סאה = 960 לוגין, הרי 3 לוגין חלק 320 מארבעים סאה) אלא כשנשפכו מן הדלי למקוה, אבל כאשר נשפכו ב&quot;המשכה&quot; - כשרים אפילו הרבה, ובלבד שרוב המים יהיו ממי גשמים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנתנו באה לומר הדין של רבי אליעזר בן יעקב, על כן אמרה: אין המים שאובין פוסלין דרך &quot;המשכה&quot; אלא &quot;לפי חשבון&quot;, כלומר, אלא אם כן היו שם עשרים סאה שאובין, אבל אם היו רק תשע עשרה והמשיכן לעשרים ואחת סאין של מי גשמים - אינם פוסלין, והמקוה כשר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הגמרא דנה בדברי רבי חייא בר אבין &quot;מתניתין רבי אליעזר בן יעקב היא&quot;: מי הם אותם חכמים החולקים עליו, ובמה נחלקו עליו? כלומר, אם משנתנו סתמה דבריה כרבי אליעזר בן יעקב - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכלל דרבנן,&lt;/b&gt; החולקים עליו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סברי, דברבייה והמשכה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא&lt;/b&gt; מטהרת השאובה, עד שתהא כולה ממי גשמים, וכל זמן שאין במקוה ארבעים סאה מי גשמים נפסל אפילו בשלשה לוגין -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועל דבריהם אלו משיב רבי אליעזר בן יעקב ואומר: &quot;אין השאובין (שנמשכו) פוסלין את המקוה&quot; - בשלשה לוגין, כדבריכם, &quot;אלא לפי חשבון&quot; - בעשרים סאה, כמבואר. ומדברי רבי אליעזר בן יעקב נשמע שחכמים החולקים עליו סוברים שהשאובה לא מטהרת ברבייה והמשכה -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;על כן מקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא, הא דכי אתא&lt;/b&gt; (הגיע מארץ ישראל) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבין אמר רבי יוחנן: שאובה שהמשיכוה כולה,&lt;/b&gt; כל הארבעים סאה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טהורה&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מני&lt;/b&gt;, כמו מי אמר כן רבי יוחנן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא רבנן&lt;/b&gt;, הסוברים שאפילו מקצתה לא מטהרת בהמשכה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא רבי אליעזר&lt;/b&gt; בן יעקב, הסובר שלכל הפחות צריך שהרוב יהיו מי גשמים. ואיך אמר רבי יוחנן: שהמשיכוה כולה טהורה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומחמת קושיא זו חוזרת בה הגמרא, וסוברת שאי אפשר להעמיד את המשנה כרבי אליעזר בן יעקב, מפני שאם זו כוונת המשנה - מוכח שחכמים סוברים שברבייה והמשכה לא מטהרת כלל, וזה לא יתכן -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והאמת, שרבי אליעזר בן יעקב מעולם לא אמר: אין מים שאובין פוסלין &quot;אלא לפי חשבון&quot;, ומשנתנו אינה מדברת כלל בענין מחלוקת רבי אליעזר בן יעקב וחכמים -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומחלוקת רבי אליעזר בן יעקב וחכמים היא, שחכמים סוברים: שאובה שהמשיכוה כולה מטהרת (ורבי יוחנן סובר כמוהם) ורבי אליעזר בן יעקב סובר: ברבייה והמשכה -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא, אמר רב פפא&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;587&amp;nbsp;&lt;/b&gt; פירוש משנתנו הוא: <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;587.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; גירסת &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; וה&lt;b&gt;שיטה מקובצת&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אין המים שאובין פוסלין את המקוה כשנפלו מן הכלי לתוך המקוה שלא בהמשכה, אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לפי חשבון כלים, ו&lt;/b&gt;משנתנו של &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יוסי בן חוני היא&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא&lt;/b&gt;, שנינו ברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלשת לוגין מים שאובין שנפלו למקוה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;588&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשנים ושלשה כלים ואפילו בארבעה וחמשה כלים&lt;/b&gt;, ולא נפל לוג שלם מכלי אחד - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פוסלים את המקוה&lt;/b&gt;, הואיל ובין כולם נפלו שלשה לוגין. אלו הם דברי חכמים. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;588.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; גירסת ה&lt;b&gt;שיטה מקובצת&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יוסי בן חוני אומר: בשנים ושלשה כלים&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פוסלים&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;589&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;את המקוה&lt;/b&gt; לפי שנפל לוג שלם מכל כלי, אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בארבעה וחמשה כלים&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין פוסלין את המקוה&lt;/b&gt;, הואיל ולא נפל לוג שלם &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;590&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;589.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; גירסת ה&lt;b&gt;שיטה מקובצת&lt;/b&gt;.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;590.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ואל תתמה: מאי טעמא דיוסי בן חוני, מה לי בכלי אחד ומה לי בשני כלים? דהא כל פסול שאובה מדרבנן הוא, והם אמרו לאסור בשאובה והם אמרו להתיר בהרבה כלים, וכך הוא מדת חכמים. על פי ה&lt;b&gt;שיטה מקובצת&lt;/b&gt;. ועיין שם עוד.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וזה פירוש &quot;לפי חשבון&quot;, שלא נפסל אלא לפי חשבון הכלים &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;591&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;591.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב הר&quot;ן (חולין סוף פרק כל הבשר): לפי זה אינם דומים &quot;לפי חשבון&quot; לגבי מקוה ל&quot;לפי חשבון&quot; לגבי מדומע ומחומץ ואינם מענין אחד, אלא שדמיונם הוא בלשון בלבד. וכנראה כוונת הר&quot;ן גם לפי מסקנת הגמרא. אבל, כתב השפת אמת, יש לפרש לשון המשנה &quot;לפי חשבון&quot; בדומה ל&quot;לפי חשבון&quot; האמור לגבי מדומע ומחומץ. על פי דברי הרמב&quot;ן (חולין שם) הדן בענין אם אמרינן &quot;חתיכה עצמה נעשית נבילה&quot; בשאר איסורים, ונביא תמצית דבריו. הרמב&quot;ן מביא משנתנו, וסובר שנחלקו חכמים בדין משנתנו. שנינו במסכת מקואות (פרק ג משנה א) מקוה שאין בו ארבעים סאה ונפלו בו שלשה לוגין ונפסלו המים, ועתה הוצאו מהם עשרים לוגין דרך המשכה לתוך מקוה אחר שאין בו ארבעים סאה - רבי יהושע סובר שהמים אינם פסולים אלא &quot;לפי חשבון&quot;, כלומר, לפי מים השאובים שיש בו, והוא לוג ומחצה, וחכמים פוסלים. וטעמם, לדעת הרמב&quot;ן, משום שכל המים &quot;נעשו נבילה&quot;, ונאסרו וכל העשרים סאה נחשבים כשאובים. ומשנתנו הסוברת &quot;לפי חשבון&quot; הם דברי רבי יהושע ולא כחכמים. היוצא מדברי הרמב&quot;ן, שאם יש במקוה עשרים סאה מי גשמים מעורב עם עשרים סאה מים שאובין, והוא פסול, ונמשך מהמקוה עשרים סאה לתוך מקוה אחר שיש בו עשרים סאה מי גשמים - לדעת משנתנו (לפי ההוה אמינא שהיא משנת רבי אליעזר בן יעקב) כשר המקוה השני, שהרי &quot;לפי חשבון&quot; אין במים הנמשכין אלא פחות מעשרים סאה מים שאובין והרוב הוא מי גשמים והמיעוט נמשך לתוכו. ואילו לדעת חכמים החולקים עם רבי יהושע - פסול המקוה השני כי עתה אין בו רוב מי גשמים, כי העשרים סאה &quot;נעשו נבילה&quot;, ודין כל העשרים סאה כמים שאובים. כל זה לפי רבי אליעזר בן יעקב המטהר ברבייה והמשכה. והאמת, שאפילו לדברי חכמים (הפוסלים ברבייה והמשכה - לדעת רבי חייא בר אבא) - גם כן, אפשר להמציא פירוש בדברי המשנה &quot;לפי חשבון&quot; - שבא לומר שלא &quot;נעשו נבילה&quot; כל המים אלא לפי חשבון. כגון: מקוה שנפסל, כנ&quot;ל, מחמת שהיו בו עשרים סאה מים שאובין עם עשרים סאה מי גשמים. ונמשכו ממנו שלשה לוגין למקוה אחר שאין בו ארבעים סאה. ועתה, לפי חכמים הסוברים &quot;נעשית נבילה&quot; דינם כשלשה לוגין מים שאובים הפוסלים את המקוה (אפילו כשנמשכו לדעת חכמים החולקים עם רבי אליעזר בן יעקב), ואילו לדברי רבי יהושע, ולדברי משנתנו אין בשלשת הלוגין אלא &quot;לפי חשבון&quot; לוג ומחצה מים שאובים ואינם פוסלים את המקוה השני. ועיין שם בשפת אמת שמבאר למה לא פירשה כן הגמרא את המשנה. וכל זה לפי ההוה אמינא, אבל לפי המסקנא (לשיטת &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;) שלחכמים אפילו כולו בהמשכה כשר, אין לפרש כן המשנה, שהרי אם שפך מארבעה וחמשה כלים נפסלו עתה בשאיבה זו אפילו אם נשאבו ממקוה כשר לגמרי. &lt;b&gt;ועיין&lt;/b&gt; &lt;b&gt;בהרחבה בחברותא למסכת מקואות&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנתנו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואין מי חטאת נעשין מי חטאת אלא עם נתינת האפר&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודנה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאן תנא&lt;/b&gt;, מי הוא התנא של המשנה הפוסל אף בדיעבד כשהקדים האפר למים?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: דלא כרבי שמעון&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הגמרא מביאה ברייתא במסכת פרה, ושם נחלקו רבי שמעון וחכמים לגבי &quot;מי סוטה&quot; והם המים המרים המאררים שבהם ניתן מעפר קרקע המשכן, ומשקין בהן את הסוטה. ובהמשך יבואר שכשם שרבי שמעון מכשיר הקדים עפר למים גבי &quot;מי סוטה&quot;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;- כן מכשיר גבי &quot;מי חטאת&quot;. ושנינו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הקדים עפר למים&lt;/b&gt;, שבהן משקין את הסוטה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פסול,&lt;/b&gt; אלו הם דברי חכמים. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי שמעון מכשיר.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי טעמא דרבי שמעון,&lt;/b&gt; הרי אמרה התורה בפרשת סוטה (במדבר ה) &quot;ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתיב&lt;/b&gt; בפרשת פרה (שם יט) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ולקחו לטמא מעפר שריפת החטאת&quot;. ותניא&lt;/b&gt;, שנינו בברייתא אחרת: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי שמעון אומר: וכי &quot;עפר&quot; הוא?! והלא &quot;אפר&quot; הוא&lt;/b&gt;, משריפת הפרה! אלא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שינה הכתוב ממשמעו&lt;/b&gt;, וכתבה &quot;עפר&quot; במקום &quot;אפר&quot; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לדון הימנו גזירה שוה: נאמר כאן&lt;/b&gt;, במי חטאת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;עפר&quot;, ונאמר להלן&lt;/b&gt; במי סוטה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;עפר&quot;,&lt;/b&gt; ללמדנו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה להלן,&lt;/b&gt; המצוה לכתחלה היא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עפר על גבי המים&lt;/b&gt;, כמו שנאמר &quot;ומן העפר ... ונתן אל המים&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף כאן&lt;/b&gt; במי חטאת - המצוה לכתחילה היא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עפר על גבי המים&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;עוד נלמד מגזירה שוה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה כאן&lt;/b&gt; במי חטאת, אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הקדים עפר למים&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשר&lt;/b&gt;, כמו שיבואר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף להלן&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;592&amp;nbsp;&lt;/b&gt; במי סוטה, אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הקדים עפר למים&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשר&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;592.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; גירסת ה&lt;b&gt;שיטה מקובצת&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודנה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והכא,&lt;/b&gt; במי חטאת - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנלן&lt;/b&gt; דכשר אף אם הקדים עפר למים?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודרשינן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תרי קראי כתיבי&lt;/b&gt;, שני פסוקים כתובים בפרשת פרה. האחד: &quot;ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ונתן עליו מים חיים&quot;&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;- &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלמא,&lt;/b&gt; שהסדר הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפר ברישא&lt;/b&gt;, ו&quot;עליו&quot; יתן את המים. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והדר כתיב&lt;/b&gt;, ואחר כך נאמר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;מים חיים אל כלי&quot;&lt;/b&gt;, משמע שהמים נתונים אל הכלי ולא אל האפר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא כיצד&lt;/b&gt;, איך ניישב שני הפסוקים? לומד מכך רבי שמעון: אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רצה&lt;/b&gt; - יתן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עפר&lt;/b&gt; (- אפר) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למטה&lt;/b&gt;, ואם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רצה&lt;/b&gt; - יתן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עפר למעלה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי משנתנו הפוסלת בנתן אפר למטה - דלא כרבי שמעון.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודנה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ותנא דידן&lt;/b&gt;, התנא של משנתנו הפוסל בנתן אפר תחילה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי טעמא&lt;/b&gt;, הרי אמרה התורה &quot;ונתן עליו מים חיים&quot;? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר לך: סיפיה דקרא&lt;/b&gt;, שנאמר &quot;מים חיים אל הכלי&quot; - הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דוקא,&lt;/b&gt; והקפידה התורה על כך שהמים ינתנו לתוך הכלי לפני נתינת האפר -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומה שאמרה התורה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ונתן עליו&quot;&lt;/b&gt; - לא באה ללמדנו להכשיר אם הקדים האפר למים, אלא ללמדנו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לערבן&lt;/b&gt;, להזהר שאחרי נתינת האפר על המים יערב היטב באצבעו האפר עם המים, ויחזרו המים על האפר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומאי חזית&lt;/b&gt;, ולמה נראה בעיניך, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמרת: סיפיה דקרא דוקא, דלמא&lt;/b&gt; הרי יתכן לומר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רישא דוקא&lt;/b&gt;, והתורה הקפידה ליתן האפר תחילה? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;לפי קושיא זו מה שאמרה התורה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;אל כלי&quot;&lt;/b&gt; - בא ללמדנו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ש&quot;תהא חיותן בכלי&quot;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;593&amp;nbsp;&lt;/b&gt;, כלומר, שישאב מים חיים מן המעין בכלי ובתוכו יתן את האפר ולא ישאב מכלי אחר ויערה לכלי זה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;593.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; גירסת ה&lt;b&gt;שיטה מקובצת&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא מצית אמרת&lt;/b&gt; כן! כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה מצינו&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;594&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בכל מקום&lt;/b&gt;, כגון: בסוטה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;595&amp;nbsp;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכשיר,&lt;/b&gt; והוא העפר המכשיר את המים והעפר, ניתן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למעלה,&lt;/b&gt; שהרי בסוטה כולי עלמא מודים שמצותה לכתחלה היא להקדים את המים, כמבואר, משום שנאמר &quot;ונתן אל המים&quot; - <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;594.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לאו דוקא &quot;מה מצינו&quot;, דהרי &quot;גזירה שוה&quot; היא. &lt;b&gt;שיטה מקובצת&lt;/b&gt;. ועיין בהגהות &lt;b&gt;הגר&quot;א&lt;/b&gt; הנדפס בסוף המסכת.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;595.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וכן בדם ציפור של מצורע המכשיר את המים להזאה. &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; סוטה (טז ב).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף כאן&lt;/b&gt; במי חטאת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכשיר למעלה&lt;/b&gt;, ועל כך הקפידה התורה באמרה בסיפיה דקרא &quot;מים חיים אל כלי&quot;. ומה שאמרה התורה &quot;ונתן עליו מים חיים&quot; בא ללמדנו שצריך לערבן כמבואר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנתנו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואין בית הפרס עושה בית הפרס.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבארת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתניתין,&lt;/b&gt; משנתנו היא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלא כרבי אליעזר.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתנן&lt;/b&gt; במסכת אהלות (פרק יז משנה ב): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי אליעזר אומר: בית הפרס עושה בית הפרס&lt;/b&gt;, אם נחרש בית הפרס, נעשו כל ארבעת השדות סביבותיו כבית הפרס, ועפר בית הפרס מטמא &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;596&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אותן. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;596.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן פירש &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;. וראה &lt;b&gt;בתוס&#039;&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבררת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבנן&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;597&amp;nbsp;&lt;/b&gt;, התנא של משנתנו, הסובר אין בית הפרס עושה בית הפרס, עד כמה עושה בית הפרס כשנחרש? <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;597.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;השפת אמת&lt;/b&gt; מציע למחוק תיבת &quot;ורבנן&quot;. ולדעתו יש לפרש (לולי פירוש &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;): הגמרא דנה לדברי רבי אליעזר, בכמה שדות ובאיזה שיעור סובר ש&quot;בית הפרס עושה בית הפרס&quot;, ולא אליבא דחכמים! ולדעת חכמים, לא נעשה כלל בית הפרס אלא בית ארבעה סאין סביבות הקבר בלבד, כמבואר במשנה. ובכך מיושבת קושית הר&quot;ש. ולדעת השפת אמת, זו היא שיטת הרמב&quot;ם, הפוסק כחכמים (פרק י מהלכות טומאות מת) ולא הביא כלל את דברי רב דימי &quot;שלש שדות ושתי מענות&quot;, משום שדברי רב דימי הם אליבא דרבי אליעזר, כנ&quot;ל.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי אתא&lt;/b&gt;, כשהגיע &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב דימי&lt;/b&gt; מארץ ישראל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר&lt;/b&gt; בשם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ריש לקיש&lt;/b&gt;, ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר&lt;/b&gt; בשם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי שמן בר אבא&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0022_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBיגB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי תמורה (פרשני)]]</div>

Micropedia bot