https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%96_%D7%90 2026-04-04T05:38:23Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%96_%D7%90&diff=145370&oldid=prev 2020-09-18T08:17:09Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:17, 18 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l82">שורה 82:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 82:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת תמורה (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי תמורה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי תמורה (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-97556:rev-145370:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%96_%D7%90&diff=97556&oldid=prev 2015-07-01T09:17:42Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|תמורה ז א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומה החידוש בדבר? ולמה צריך דרשה מיוחדת לרבות שאסור להקדישו? כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סלקא דעתך אמינא,&lt;/b&gt; היה עולה על הדעת לומר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשלמא מעיקרא&lt;/b&gt;, בתחילת הקדושה, ועדיין זקוק להגרלה, אסור להביא בעל מום כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא ידענא אי האי מיקבע לשם&lt;/b&gt;, שלא ידענו אם לא ייקבע על ידי הגורל שהבעל מום יהיה השעיר הנעשה בפנים לשם ה&#039;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל הכא&lt;/b&gt;, שכבר אינו מגריל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיון דאינכר שם&lt;/b&gt;, שכבר עלה על השני הגורל לשם ה&#039;, והוא הבעל מום יישלח לעזאזל הוה אמינא ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא לקי, קמשמע לן&lt;/b&gt;, משמיעתנו הברייתא, שבכל זאת - אסור לחלל עליו ולהקדישו, מאחר שהוא בעל מום.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר מר&lt;/b&gt;, הגמרא ממשיכה לפרש את הברייתא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו בברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום רבי יוסי ברבי יהודה אמרו&lt;/b&gt;: &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;278&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף&lt;/b&gt; עבר על לאו ששי, משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קבלת הדם.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;278.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; גירסת ה&lt;b&gt;שיטה מקובצת&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודנה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי טעמא דרבי יוסי ברבי יהודה?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר קרא&lt;/b&gt; (שם פסוק כד) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו לה&#039;&quot;,&lt;/b&gt; ומה תלמוד לומר, הלא כבר נאמר שני פעמים &quot;לא תקריבו&quot;? אלא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זו קבלת הדם שאמר רבי יוסי ברבי יהודה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודנה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולתנא קמא&lt;/b&gt;, שלא דרש לאו לקבלת הדם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האי &quot;לא תקריבו&quot;, למה לי?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיבעי ליה,&lt;/b&gt; מקרא שלישי זה נדרש ללאו על &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זריקת דמים.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא נפקא ליה,&lt;/b&gt; הרי זריקת דמים כבר נדרש בברייתא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מ&quot;על המזבח&quot;&lt;/b&gt; (פסוק כב)? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;279&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;279.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ה&lt;b&gt;גרי&quot;ז&lt;/b&gt; מעיר על קושית הגמרא, שהרי אם נלמד מ&quot;על המזבח&quot; הוי &quot;לאו שבכללות&quot; (יבואר בעמוד ב) ואין לוקין עליו, על כן איצטריך &quot;לא תקריבו&quot; לייחדו ללאו בפני עצמו ללקות עליו?&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: זריקת דמים לא נדרש מ&quot;על המזבח&quot; ואינו מיותר לדרשה, כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אורחיה דקרא דמשתעי הכי,&lt;/b&gt; דהיינו, דרך הכתובים לדבר כן. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;280&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;280.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אחר שהזכירה התורה (בפסוק כב) &quot;עורת, שבור&quot; וכל הפסולין מחמת מומן, ופסולם הוא מחמת פחיתותם שאינם ראויים להקרבה, כתבה התורה מ&quot;על המזבח&quot; לומר שאינו לכבוד המזבח. כענין שאמר הנביא (מלאכי א) &quot;וכי תגישון עוור לזבוח, אין רע?! וכי תגישון פסח וחולה, אין רע?! הקריבהו נא לפחתך (לשון שר ושליט), הירצך, או הישא פניך?! על פי &lt;b&gt;הרב&lt;/b&gt; &lt;b&gt;המעילי&lt;/b&gt; ב&lt;b&gt;שיטה מקובצת&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודנה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי יוסי ברבי יהודה, נמי,&lt;/b&gt; איך דרש מ&quot;לא תקריבו&quot; (פסוק כד) לקבלת הדם, הרי נדרש לזריקת הדם, וזריקה אי אפשר לדורשה מ&quot;על המזבח&quot;, כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אורחיה דקרא הוא.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין הכי נמי!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא קבלת הדם מנא ליה&lt;/b&gt;, מנין לו לאו על קבלת הדם?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נפקא ליה, מהא&lt;/b&gt; ממקרא אחר, שנאמר (פסוק כה) לגבי קרבנות גויים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ומיד בן נכר לא תקריבו&quot;,&lt;/b&gt; וממה שנאמר &quot;לא תקריבו&quot; פעם רביעית, דרשינן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זו היא קבלת הדם שאמר רבי יוסי ברבי יהודה&lt;/b&gt;, שעוברים עליה בלאו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודנה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולתנא קמא&lt;/b&gt;, שאינו דורש לקבלת הדם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האי &quot;לא תקריבו&quot; למה לי?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: מקרא זה אינו מיותר לדרשה, כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיבעי ליה להאי,&lt;/b&gt; לעצם האיסור להקריב קרבן בעל מום של בן נכר. ולמה הוצרך להשמיענו? ומדוע היה עולה על הדעת שגוי יכול להקריב קרבן בעל מום, דבר שנאסר לישראל? כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סלקא דעתך אמינא&lt;/b&gt;, היה עולה על הדעת לומר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הואיל ולא נצטוו בני נח,&lt;/b&gt; כשמקריב קרבנות לשמים במזבח שבנה לעצמו, אינו אסור להקריב בעל מום, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; נצטוו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על מחוסר איברים,&lt;/b&gt; כשחסר מן הזבח אבר שלם. הלכך, סלקא דעתך אמינא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא שנא במזבח דידהו ולא שנא במזבח דידן&lt;/b&gt;, כשם שבמזבח שבנה לעצמו מותר לו להקריב בעל מום, כן מותר לו להקריב בעל מום במזבח שלנו, בבית המקדש, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קמשמע לן&lt;/b&gt; הכתוב &quot;ומיד בן נכר לא תקריבו ... מכל אלה&quot;, לאסור לקבל קרבן בעל מום מיד בן נכר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לישנא אחרינא&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו בברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוסי ברבי יהודה אומר: אף על קבלת הדם&lt;/b&gt;. עובר בלאו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודנה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי טעמא?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתיב&lt;/b&gt; (שם פסוק כד) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ומעוך וכתות ונתוק וכרות, לא תקריבו&quot;,&lt;/b&gt; ודרשינן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זו קבלת הדם&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זריקה נפקא ליה מ&quot;על המזבח&quot;,&lt;/b&gt; לעבור בלאו על הזריקה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולרבנן&lt;/b&gt; (התנא קמא), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נמי תיפוק להו,&lt;/b&gt; הרי אפשר לרבות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זריקה מן &quot;על המזבח&quot;,&lt;/b&gt; וישאר ה&quot;לא תקריבו&quot; לקבלת הדם?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכי נמי&lt;/b&gt;, רבנן דורשים איסור זריקה מ&quot;על המזבח&quot;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואלא&lt;/b&gt; קשה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;לא תקריבו&quot; ד&lt;/b&gt;כתיב לגבי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעוך, למאי אתא&lt;/b&gt;, לאיזה דרשה כתבתו התורה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיבעי ליה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;281&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &quot;לא תקריבו&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ל&lt;/b&gt;למדנו לאו להקרבת בעל מום ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במת יחיד&lt;/b&gt;, בזמן היתר הבמות. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;281.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; גירסת ה&lt;b&gt;שיטה מקובצת&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולרבי יוסי ברבי יהודה&lt;/b&gt;, איך דרש פסוק זה לקבלת הדם, הלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האי מיבעי ליה לבמת יחיד?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין הכי נמי,&lt;/b&gt; מפסוק זה, אכן, דרשינן לבמת יחיד -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; קשה, &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;282&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תקריבו&quot; דקבלה&lt;/b&gt;, הלאו של קבלת הדם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנא ליה?&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;282.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; גירסת ה&lt;b&gt;שיטה מקובצת&lt;/b&gt; ועיין ב&lt;b&gt;חק נתן&lt;/b&gt; גירסא אחרת.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מ&lt;/b&gt;פסוק אחר, שנאמר (פסוק כה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ומיד בן נכר לא תקריבו&quot;, זו קבלת הדם.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבנן,&lt;/b&gt; סוברים שפסוק זה אינו מיותר לדרשה, אומרים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איצטריך&lt;/b&gt; לעצם הלאו להקריב קרבן בעל מום של בן נכר. כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סלקא דעתך אמינא&lt;/b&gt;, היה עולה על הדעת לומר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הואיל ובני נח אין מצווין&lt;/b&gt; על איסור הקרבת בעל מום, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא על&lt;/b&gt; קרבן שהוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מחוסר אבר&lt;/b&gt; שלם, כשמקריבים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בבמה דלהון&lt;/b&gt; (שלהם), הלכך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אימא,&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;283&amp;nbsp;&lt;/b&gt; היה עולה על הדעת לומר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אנן נמי נקביל מינהון&lt;/b&gt;, נקבל מהם קרבנות בעלי מום במזבח שבמקדש, לכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קמשמע לן&lt;/b&gt; הכתוב &quot;ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכל אלה&quot;,&lt;/b&gt; שהם כל המומין המנויין שם בפרשה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלא מקבלינן&lt;/b&gt;, כשם שאין מקבלים בהמות שכאלו מבני ישראל. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;284&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;283.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; גירסת ה&lt;b&gt;שיטה מקובצת&lt;/b&gt;.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;284.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; סיכום שתי הלשונות: ארבע פעמים נאמר בתורה &quot;לא תקריבו&quot;. לשון ראשון: רבי יוסי: לארבעה לאווים בקרבן ישראל: א. להקדיש ב. לשחיטה ג. לזריקה ד. לקבלת הדם. תנא קמא: לשלשה לאוים בקרבן ישראל: א. להקדיש ב. לשחיטה ג. לזריקה. והרביעי לבן נכר. ובין רבי יוסי ובין התנא קמא לא דרשו מ&quot;על המזבח &quot;. ללישנא אחרינא: רבי יוסי ותנא קמא שניהם דורשים מ&quot;על המזבח&quot; לזריקה. וכן דורשים שניהם ה&quot;לא תקריבו&quot; שכתוב גבי מעוך וכתות ל&quot;במת יחיד&quot;. נשארו שלשה &quot;לא תקריבו&quot; לדרשה. רבי יוסי: לשלשה לאווין בקרבן ישראל: א. להקדיש ב. לשחיטה ג. לקבלת הדם. תנא קמא: לשני לאווין בקרבן ישראל: א. להקדיש ב. לשחוט והשלישי לבן נכר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועתה הגמרא חוזרת לברייתא ששנינו בה שאחד מחמש השמות שעוברים בבעל מום, הוא המקדישו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתקיף לה ריש לקיש&lt;/b&gt;, שאל &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;285&amp;nbsp;&lt;/b&gt; על דברי הברייתא: מנין שבכל בעלי מומין עובר על &quot;לא תקדישו&quot;, גם בבהמה שנולדה עם מומה? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמא לא שנינו&lt;/b&gt; שלוקה על ההקדשה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא בתם&lt;/b&gt; מהיוולדו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנעשה בעל מום&lt;/b&gt;, והקדישו בהיותו בעל מום, שאז יתכן לומר, הואיל והוא היה תם מעיקרא, סבר המקדישו שאף על פי שעתה יש בו מום, מכל מקום, אקדישנו ואקריבנו. וכיון שסבר כן והתכוון לכך להקריבה ולהעלותה על המזבח, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;286&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לכן לוקה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;285.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב &lt;b&gt;הרב המעילי&lt;/b&gt; (ב&lt;b&gt;שיטה מקובצת&lt;/b&gt;): לפעמים יבא בלשון התלמוד לשון אתקפתא - לא להקשות אלא &lt;b&gt;לשאול&lt;/b&gt;. ו&lt;b&gt;הגר&quot;א&lt;/b&gt; כתב שהוא מלשון &quot;איבעיא&quot;. ועיין ב&lt;b&gt;יד מלאכי&lt;/b&gt; סימן תפ&quot;ז.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;286.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; על פי ה&lt;b&gt;שיטה מקובצת&lt;/b&gt; אות כה. ועיין ב&lt;b&gt;הגהות הב&quot;ח&lt;/b&gt; ו&lt;b&gt;צאן קדשים&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאי&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;287&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעל מום מעיקרא&lt;/b&gt;, הלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דיקלא בעלמא הוא&lt;/b&gt;, סתם עץ דקל הוא (דרך משל), ויש לומר שמעולם לא התכוון להקדישו למזבח, וידע שאינה ראויה למזבח, והקדישה כדי שתמכר, ובדמיה יקנו קרבן. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;288&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ושאל ריש לקיש: למה ילקה על הקדשת בעל מום מעיקרא? <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;287.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; גירסת ה&lt;b&gt;שיטה מקובצת&lt;/b&gt; ו&lt;b&gt;הגר&quot;א&lt;/b&gt;.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;288.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן פירש &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;. ועיין &lt;b&gt;תוס&#039;&lt;/b&gt;. וה&lt;b&gt;שפת אמת&lt;/b&gt; מעיר, שבאמת יש חילוק אחר בין בעל מום מעיקרו לתם ונעשה בעל מום. שהגמרא לעיל אומרת שלפי רבא הסובר &quot;לא מהני&quot; לא היה צריך ההקדש לחול, אלא גזירת הכתוב הוא. ועל גזירת הכתוב זו, כיון שהיא חידוש נגד הכלל של &quot;לא מהני&quot;, אפשר לומר ש&quot;אין לך בו אלא חידושו&quot;, וההקדש חל רק בתם ונעשה בעל מום. מה שאין כן בבעל מום מעיקרא, &lt;b&gt;לא מהני&lt;/b&gt; ההקדש, והוא לגמרי חולין ואין לוקין עליו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה רבי חייא בר יוסף: &quot;שרוע וקלוט&quot; כתיב בפרשה&lt;/b&gt; זו, שנשתרבב אחד מאבריו (גדול מחברו), או שפרסותיו קלוטות (מחוברות), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והני, בעלי מומין מעיקרא נינהו.&lt;/b&gt; מומין אלו נעשים משעת היוולדם, ועליהם דיברה התורה כשאסרה להקדיש.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; ריש לקיש לרבי חייא בר יוסף: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמא לא שנינו אלא בתמורה&lt;/b&gt;, הרי יתכן שהאיסור להקדיש בעלי מומין מעיקרא הוא רק כשממיר עליהן, ושונה תמורה משאר הקדשה משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתנן&lt;/b&gt; (לקמן טז ב): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חומר בתמורה מבקדשים,&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;289&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שהתמורה חלה על בעלת מום קבוע.&lt;/b&gt; והיינו, שבהמה בעלת מום קבוע שהמירו עליה, היא נעשית קדושה בקדושה גמורה, ואינה יוצאה לחולין להיות מותרת בגיזה ועבודה אפילו אם יפדנה, כשאר קדשים שהקדישו אותם בהיותם תמימים ואחר כך נפל בהם מום. ובזאת שונה התמורה מקדשים אחרים שהקדישום בהיותם בעלי מום, שדינם לצאת לחולין על ידי פדיון ומותרים בגיזה ועבודה - <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;289.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; גירסת המשנה שם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הלכך, שואל ריש לקיש, יש לומר שהלאו על הקדשת בעלת מום מעיקרא הנלמד מ&quot;שרוע וקלוט&quot;, היינו דוקא ב&quot;המיר&quot; בהמת קרבן על בהמה בעלת מום מעיקרא, הואיל ותמורה נתפסת בקדושה גמורה על בעלת מום. אבל, כאשר הקדיש תחילת קדושה על בעלת מום מעיקרא, לעולם יש לומר שאינו עובר על הלאו ואינו לוקה, מאחר שהוא דקל בעלמא, כמבואר?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה רבי יוחנן&lt;/b&gt; לריש לקיש: וכי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא שמיע לך הא דאמר רבי ינאי: בחבורה נמנו&lt;/b&gt;, חבורת חכמים מנו כל הדרשות וכל הלאווים השייכים בענין בהמת בעלת מום לגבי קרבן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וגמרו,&lt;/b&gt; והגיעו למסקנא כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;המקדיש בעל מום לגבי מזבח&lt;/b&gt;, ועשה כל עבודותיו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עובר משום חמשה שמות&lt;/b&gt; המבוארים לעיל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;עתה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי,&lt;/b&gt; אם כשאלתך, שהלאו של ההקדשה הוא דוקא בתמורה, קשה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בתמורה נמי ששה הוויין&lt;/b&gt;, הרי ששה לאווין הן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאיכא נמי לאו דתמורה,&lt;/b&gt; ולמה גמרו רק חמשה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;290&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומוכרח לומר שלא מדובר בממיר, ולא במקדיש תחילת קדושה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;290.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לכאורה קשה, וכי מוכרח שהברייתא מדברת בתמורה?! וריש לקיש יכול לתרץ בפשטות שהברייתא אינה מדברת בתמורה, אלא בתחילת הקדש, ויש בסך הכל רק חמשה לאווין. ורק הפסוק &quot;שרוע וקלוט&quot; מדבר בתמורה. ומכריח ה&lt;b&gt;גרי&quot;ז&lt;/b&gt; לומר, שבתירוץ הקודם, כשתירץ ריש לקיש ואמר &quot;שמא לא שנינו אלא בתמורה&quot;, &lt;b&gt;חזר&lt;/b&gt; בו ריש לקיש משאלתו, וסובר באמת שהמקדיש בעל מום בין תם ונעשה בעל מום ובין בעל מום מעיקרא &lt;b&gt;אינו עובר בלאו&lt;/b&gt;, &lt;b&gt;ואינו לוקה&lt;/b&gt;. ואינו מסתפק בכך לפי שהקדושה לא חלה &lt;b&gt;כלל&lt;/b&gt;. אלא בתמורה הוא דלוקה על בעל מום מעיקרא, ועל תמורה כתבה התורה &quot;שרוע וקלוט&quot;, ואם כן, הברייתא שאמרה לוקה אף על ההקדשה, &lt;b&gt;בודאי מדברת מתמורה&lt;/b&gt;, הלכך מקשה רבי יוחנן שפיר &quot;ואי בתמורה ששה הוי&quot;. ולפי דברי &lt;b&gt;הגרי&quot;ז&lt;/b&gt; יבואר היטב לשון ריש לקיש &quot;שמא לא &lt;b&gt;שנינו&lt;/b&gt; אלא בתמורה&quot;. כלומר הברייתא שחייבתה על ההקדשה. ולולי דברי &lt;b&gt;הגרי&quot;ז&lt;/b&gt; היה לו לומר &quot;שמא לא &lt;b&gt;איירי הקרא&lt;/b&gt; &lt;b&gt;של שרוע וקלוט&lt;/b&gt; אלא בתמורה&quot;. אבל ב&lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; מפורש שלא כדברי &lt;b&gt;הגרי&quot;ז&lt;/b&gt;, עיין &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; ד&quot;ה שמא בסופו &quot;אבל הקדיש &lt;b&gt;בעל מום מעיקרא&lt;/b&gt;&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אמר ליה ריש לקיש: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא מאי&lt;/b&gt;, מהי מסקנתך מדברי חכמים שנמנו וגמרו, שמדובר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בבעל מום מעיקרו&lt;/b&gt; והקדישו בתחילת קדושה, אם כן, עדיין לא תירצת לי על שאלתי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמאי לקי&lt;/b&gt; על ההקדשה? הלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דיקלא בעלמא הוא&lt;/b&gt;, ומעולם לא הקדישה אלא לדמיה, ולא חלה עליה קדושת קרבן כלל?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; רבי יוחנן לריש לקיש: אינו דומה למקדיש דיקלא, כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דיקלא&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאו זילא מילתא&lt;/b&gt;, אין בכך בזיון, כיון ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מין עצים הוא,&lt;/b&gt; ואף אם הקדישו במפורש, אין בכך כלום. מה שאין כן, המקדיש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעל מום מעיקרא, זילא מילתא&lt;/b&gt;, יש בכך בזיון, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיון דשביק&lt;/b&gt; (עזב) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תמים, ואקדיש בעלי מומין&lt;/b&gt;, הלכך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיחייב&lt;/b&gt; על עצם בזיון קדשים, אף על פי שברור לו שלא חלה עליה קדושת קרבן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לישנא אחרינא&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; רבי יוחנן לריש לקיש: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפילו הכי&lt;/b&gt;, שאינה קדושה כלל - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בזיא מילתא&lt;/b&gt;, עשה דבר שיש בו בזיון. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ד&lt;/b&gt;אם הקדיש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דקל,&lt;/b&gt; ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליכא במינו&lt;/b&gt;, שאין שום עץ הראוי למזבח (כלומר, לקרבן) אין בכך בזיון, ומה שהקדישו הם פטפוטי מילים בעלמא, הלכך - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא לקי. לאפוקי,&lt;/b&gt; מה שאין כן, במקדיש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעל מום, כיון דאיכא במינו&lt;/b&gt; שאר בהמות תמימין הראויין לקרבן, והוא הקדיש בעלת מום, ועשה דבר מגונה, הלכך - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לקי.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבא: השתא דאמור טעמא&lt;/b&gt;, אחרי שנאמר הטעם, ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעל מום דלקי&lt;/b&gt;, שהוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום דבזיא מילתא,&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;291&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אם כן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפילו אקדיש ליה לדמי נסכים&lt;/b&gt;, כלומר, המקדיש בעל מום כדי שימכר ובדמיה יקנו נסכים - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נמי לקי&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;291.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; גירסת ה&lt;b&gt;שיטה מקובצת&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כלומר, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;292&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אילו היה העבירה במקדיש בעל מום מחמת עצמו בהיותו בעל מום, היה אפשר לומר, שאם מקדישו מלכתחילה לצורך קניית קרבן אחר בדמים, אין בכך עבירה ואינו לוקה. אבל, עתה שהסקנו כי עיקר העבירה הוא משום שעזב מלהקדיש תם והקדיש בעל מום, אין נפקא מינה בין אם הקדישו לצורך הקרבה לבין לצורך מכירה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;292.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; על פי &lt;b&gt;הרב המעילי&lt;/b&gt; ב&lt;b&gt;שיטה מקובצת&lt;/b&gt;. וכן כתב &lt;b&gt;הגר&quot;א&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואפילו אם הקדישו לצורך קניית נסכים בדמיו, למרות שבנסכים אין בזיון כל כך, שהרי לגבי נסכים הוא בודאי כדיקלא בעלמא הואיל ואין במין בהמה דבר הראוי לנסכים, מכל מקום, עבר על הלאו, ולוקה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לפי שאין העבירה אלא עצם עזיבת התמימים והקדשת בעל מום.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבארת הגמרא: &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;293&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא דרבא&lt;/b&gt;, אינו מוסכם על כל התנאים אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנאי היא&lt;/b&gt;, היא תלויה במחלוקת תנאים. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;293.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; גירסת ה&lt;b&gt;שיטה מקובצת&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0011_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBזB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי תמורה (פרשני)]]</div>

Micropedia bot