https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A9%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%91_%D7%90פרשני:בבלי:שקלים כב א - היסטוריית גרסאות2026-04-27T01:18:53Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%91_%D7%90&diff=141113&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T15:28:23Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:28, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l94">שורה 94:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 94:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת שקלים (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שקלים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שקלים (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93416:rev-141113:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%91_%D7%90&diff=93416&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:31:54Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|שקלים כב א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר אומר</b>: אין הדבר תלוי במקום טומאתו אלא רק בחומרת טומאתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפיכך: את <b style='font-size:20px; color:black;'>שנטמא באב הטומאה, בין</b> שנטמא <b style='font-size:20px; color:black;'>בפנים ובין</b> שנטמא <b style='font-size:20px; color:black;'>בחוץ, ישרף בחוץ</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואת <b style='font-size:20px; color:black;'>שנטמא בוולד הטומאה, בין</b> שנטמא <b style='font-size:20px; color:black;'>בחוץ ובין</b> שנטמא <b style='font-size:20px; color:black;'>בפנים, ישרף בפנים</b> בעזרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי עקיבא אומר</b>: אין הדבר תלוי בחומרת טומאתו אלא רק במקום טומאתו. ולעולם ב<b style='font-size:20px; color:black;'>מקום טומאתו שם</b> תהא <b style='font-size:20px; color:black;'>שריפתו,</b> שאם נטמא בפנים ישרף בפנים, ואם נטמא בחוץ ישרף בחוץ.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בר קפרא אמר</b>: מה שחילקו במשנה בין <b style='font-size:20px; color:black;'>אב הטומאה</b> לוולד הטומאה אין הכוונה לאב הטומאה ממש ולוולד הטומאה ממש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא הא דקתני שנטמא באב הטומאה הכוונה שנטמא <b style='font-size:20px; color:black;'>דבר תורה</b> (וקרי לה אב הטומאה משום דאב הטומאה הוא לעולם דאורייתא, דליכא מדרבנן אב הטומאה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומה דקתני שנטמא <b style='font-size:20px; color:black;'>בוולד הטומאה</b> היינו שנטמא טומאה <b style='font-size:20px; color:black;'>מדבריהם,</b> וכגון שנגע הבשר במשקין שנגעו באוכלין, דהוו ראשון לטומאה רק מדרבנן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוחנן אמר: בין זה ובין זה,</b> היינו בין מה דקתני אב הטומאה, ובין מה דקתני וולד הטומאה, טומאתן <b style='font-size:20px; color:black;'>דבר תורה</b> היא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וקשיא דרבי יוחנן על דבית שמאי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר דברי בית שמאי קשים להולמם לדעת רבי יוחנן, דאמר כל הטומאה דמיירי בה מתניתין היא מן התורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דבית שמאי אומרים: הכל ישרף בפנים, חוץ משנטמא באב הטומאה בחוץ</b>. ואם גם מה שנטמא בוולד הטומאה טומאתו דאורייתא, אם כן קשה <b style='font-size:20px; color:black;'>מה</b> החילוק <b style='font-size:20px; color:black;'>בין</b> מה שנטמא ב<b style='font-size:20px; color:black;'>אב הטומאה בחוץ</b>, שאין מכניסין אותו לשורפו בעזרה משום דאין מכניסין טומאה לעזרה, <b style='font-size:20px; color:black;'>לבין</b> מה שנטמא ב<b style='font-size:20px; color:black;'>ולד הטומאה בחוץ</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>זה וזה לא דבר תורה הוא!?</b> וכיון ששניהם טמאין מדאורייתא אין להכניסן לעזרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו על דבית הלל לא מקשייא?!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הלוא דברי רבי יוחנן שכל טומאות שמיירי בה המשנה הן דבר תורה מוקשים גם מדברי בית הלל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דבית הלל אמרי הכל ישרף בחוץ, חוץ ממה שנטמא בולד הטומאה בפנים</b>. וקשה, אם גם הנטמא בוולד הטומאה טומאתו מן התורה, אם כן <b style='font-size:20px; color:black;'>מה בין</b> הנטמא <b style='font-size:20px; color:black;'>בולד הטומאה בפנים</b> ששריפתו בקודש הואיל וטומאתו בקודש, <b style='font-size:20px; color:black;'>לבין</b> מה שנטמא ב<b style='font-size:20px; color:black;'>אב הטומאה בפנים</b>, שגם הוא הואיל וטומאתו בפנים תהא שריפתו בפנים. וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>זה וזה לא דבר תורה הוא?!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא הוו בה רבנן אלא על דבר קפרא</b>. שמכח קושיות הללו לא שקלו וטרו רבנן בפירוש המשנה כפירוש רבי יוחנן, אלא לדעת בר קפרא, האומר כי מה שאמרינן במשנה שנטמא באב הטומאה, הכוונה שנטמא מדאורייתא. ומה דאמרינן שנטמא בוולד הטומאה הכוונה שנטמא מדרבנן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואף לשיטתו תמהה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>וקשיא דבר קפרא על דבית שמאי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר דברי בית שמאי קשים לדעת בר קפרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>דבית שמאי אומרים הכל ישרף בפנים חוץ משנטמא באב הטומאה בחוץ</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וקשה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מה</b> החילוק <b style='font-size:20px; color:black;'>בין אב הטומאה</b> (בנטמא באב הטומאה) <b style='font-size:20px; color:black;'>בין</b> שנטמא <b style='font-size:20px; color:black;'>בחוץ</b> ל<b style='font-size:20px; color:black;'>בין</b> שנטמא <b style='font-size:20px; color:black;'>בפנים?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>זה וזה לא דבר תורה הוא!?</b> הלוא הנטמא באב הטומאה הוא טמא מן התורה, ומדוע אם נטמא בחוץ ישרף בחוץ, ואם נטמא בפנים ישרף בפנים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן <b style='font-size:20px; color:black;'>בגין</b> (בשביל) טעמו דרבי עקיבא, כלומר, דמודו בית שמאי לטעם המוזכר בדברי רבי עקיבא, <b style='font-size:20px; color:black;'>דרבי עקיבא אמר: במקום טומאתו שם תהא שריפתו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וגם בית שמאי סברי הכי. ולכן חילקו בין נטמא בחוץ שאז שריפתו בחוץ לבין נטמא בפנים שאז שריפתו בפנים. ורק חלקו על רבי עקיבא, שהוא סבר שאפילו נטמא בטומאה דרבנן הדין כן, ובית שמאי סברי דאם נטמא בטומאה דרבנן לעולם שריפתו בפנים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן תו: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואפילו לבית הלל לא מקשייא?!</b> כלומר גם לדעת בית הלל קשה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דבית הלל אמרי הכל ישרף בחוץ חוץ מ</b>מה <b style='font-size:20px; color:black;'>שנטמא בולד הטומאה בפנים</b>. וקשה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מה</b> החילוק <b style='font-size:20px; color:black;'>בין</b> הנטמא ב<b style='font-size:20px; color:black;'>ולד הטומאה</b> (מה החילוק בוולד הטומאה) <b style='font-size:20px; color:black;'>בין</b> שנטמא <b style='font-size:20px; color:black;'>בפנים ל</b>בין שנטמא <b style='font-size:20px; color:black;'>בחוץ</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>זה וזה לא מדבריהם הוא?!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי הכל טמא מדרבנן, ומן התורה הוא טהור, ומדוע לא יכניסוהו לשורפו בפנים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>בגין</b> טעמו דרבי שמעון, כלומר, משום הדין שמצינו בדברי רבי שמעון, אמרו בית הלל את דינם שאין מכניסין טומאה דרבנן לשרוף בעזרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דרבי שמעון אמר: מאכלו ומשקו של מצורע</b>, שנגע בו המצורע, אין <b style='font-size:20px; color:black;'>מביאין</b> אותו <b style='font-size:20px; color:black;'>לג' מחנות</b> שהוא משתלח מהם (דהיינו מחנה ישראל מחנה לויה ומחנה שכינה) כיון שהם טמאין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וחזינן שאף שאין מכניסין אותן, מכל מקום אין משתלחין לחוץ לג' מחנות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי שיש חילוק בין להכניס לבין להוציא, והכי נמי סברי בית הלל דבשר קודש שנטמא טומאה דרבנן אין מכניסין לעזרה, ומכל מקום אין צריך להוציאו ממנה, והוא נשרף שם בעזרה.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>הלכה ד - מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מצידו הדרומי של המזבח היה בנוי כבש, כמין גשר משופע שבו היו עולים אל המזבח. אורכו ל"ב אמה ורחבו ט"ז אמה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכשהיו הכהנים מעלים את אברי קרבן התמיד לא היו מעלין אותן מיד אל המערכה שעל גב המזבח, אלא נותנים אותם תחילה על הכבש, והולכין ללשכת הגזית לקרוא את שמע, ואחר כך מעלים אותם על גבי המזבח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>המשנה באה לפרש באיזה מקום על הכבש היו נותנים את האברים בינתיים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>אברי התמיד ניתנין מחצי</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>כבש ולמטה</b>. היינו, בט"ז אמות תחתונות של הכבש, <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>צד של הכבש, דהיינו בח' אמות מזרחיות שלו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואברים <b style='font-size:20px; color:black;'>של</b> קרבנות ה<b style='font-size:20px; color:black;'>מוספין</b> היו <b style='font-size:20px; color:black;'>ניתנין מחצי כבש ולמטה</b>, באותם שמונה אמות שבצד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואברי המוספין <b style='font-size:20px; color:black;'>של ראשי חדשים</b> היו <b style='font-size:20px; color:black;'>נותנין על כרכב המזבח,</b> דהיינו על המזבח עצמו, באמה החיצונה של המזבח, בין קרנות המזבח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. תרומת <b style='font-size:20px; color:black;'>השקלים,</b> והבאת <b style='font-size:20px; color:black;'>הביכורים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אינן נוהגין אלא בפני הבית</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל כשאין בית המקדש קיים אינן נוהגין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שקלים - משום שהם צורך קרבן, וכשאין קרבנות אין שקלים. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;91&nbsp;</b> וביכורים - דכתיב "תביא בית ה' אלוהיך". ודרשינן: כל זמן שיש לך בית ה' יש לך ביכורים. אין לך בית ה' אין לך ביכורים. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;91.&nbsp;</b> אם הקדיש שקלים בזמן הזה - לדעת רוב הראשונים זהו הדין האמור במשנה, והרי הם קדושים. אך לדעת הרמב"ם והמאירי אין הם קדושים אפילו בדיעבד, ומשנתנו מדברת שהקדיש את השקלים לבדק הבית ולא לקרבנות (עיין בהרחבה ביאור הענין ב"באור ההלכה", שקלים א ח, לגר"ח קנייבסקי). והרע"א והחת"ס (יו"ד רל"ו) כתבו שאי אפשר להביא קרבנות צבור בזמן הזה (אפילו כשאפשר להביאם בטומאה) משום שאין לנו שקלים מכל ישראל. ומוכח מדבריהם שהם סוברים שמעיקר הדין אפשר להקדיש גם בזמן הזה שקלים, באם ירצו להקריב קרבנות ציבור. ורק הזרע אברהם (דף כג) כתב שבזמן שאין מקדש אין אפשרות להקדיש שקלים. וצריך עיון מקורו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> הפרשת תרומה ו<b style='font-size:20px; color:black;'>מעשר</b> הבאין מן ה<b style='font-size:20px; color:black;'>דגן, ו</b>מצוות הפרשת והקדשת <b style='font-size:20px; color:black;'>מעשר בהמה, ו</b>קדושת <b style='font-size:20px; color:black;'>הבכורות</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>נוהגין בין בפני הבית בין שלא בפני הבית</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>תרומה ומעשר תלויות בקדושת הארץ, וקדושת הארץ לא בטלה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומעשר בהמה הוקש למעשר דגן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והבכורות חובת הגוף הם וקדושתם מרחם, ולכן נוהגין גם בזמן הזה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>המקדיש שקלים וביכורים</b> בזמן הזה חל הקדשו, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>הרי זה קודש</b>, ומניח את הביכורים עד שירקבו, והשקלים יגנזו או שיוליכם לים המלח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון אומר: האומר</b> בזמן הזה על ה<b style='font-size:20px; color:black;'>ביכורים</b> "הרי אלו <b style='font-size:20px; color:black;'>קודש</b>" - לא חל הקדשו ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אינן קודש</b>, כיון שכתוב בהם במפורש "תביא בית ה' אלהיך", ועתה אין בית. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;92&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;92.&nbsp;</b> לפי הרמב"ם, מה שאמר רבי שמעון שהמקדיש את ביכוריו אינם קודש הוא מחמת שהקדישם לבדק הבית. ומבאר התוספות יו"ט טעמו, שאין הוא יכול להקדישם לבדק הבית הואיל והביכורים אינם ממונו, אבל את השקלים הוא יכול להקדיש לבדק הבית (גם לאחר שהקדישם כבר עבור קרבות צבור). שהרי מצינו שמתרים אדם קדשי מזבח לבדק הבית, והיינו, שצריך ליתן דמיהם לבדק הבית.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל המקדיש שקלים בזמן הזה חל הקדשו, כיון שאין מקרא מפורש המלמד שאין להקדיש בזמן הזה.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: אברי המוספין של ראשי חדשים ניתנין על כרכוב המזבח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>איזהו כרכוב המזבח?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>זהו <b style='font-size:20px; color:black;'>אמה</b> חיצונה של המזבח <b style='font-size:20px; color:black;'>שבין קרן</b> זו של המזבח <b style='font-size:20px; color:black;'>לקרן זו</b> של המזבח, שבראש המזבח בארבעת פינותיו היו ד' קרנות כל אחת אמה על אמה, והמקום שביניהם, ועוד אמה לפנים מהם, הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מקום הילוך רגלי הכהנים.</b> והוא הנקרא כרכוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסתפקת הגמרא <b style='font-size:20px; color:black;'>מוספי שבת</b> ו<b style='font-size:20px; color:black;'>מוספי ראש חודש</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מי</b> מהן <b style='font-size:20px; color:black;'>קודם</b> להקרבה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי ירמיה סבר מימר</b> (אמר) <b style='font-size:20px; color:black;'>מוספי ראש חודש קודמין,</b> ומקריבין אותם תחילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חיילה</b> (כוחו וראייתו) <b style='font-size:20px; color:black;'>דרבי ירמיה מן הדא</b> (מדין זה):</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דתניא: ראש חודש שחל להיות בשבת ושייך בו <b style='font-size:20px; color:black;'>שירו של שבת ושירו של ראש חודש,</b> הדין הוא ש<b style='font-size:20px; color:black;'>שירו של ראש חודש קודם</b>, ואומרין רק שיר של ראש חודש ואין אומרים שירו של שבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי שראש חודש עדיף. וכמו שהוא עדיף לענין השיר כן הוא עדיף לענין שמוספו יקרב תחילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוסה: שנייא היא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר, אין ראיה משם, דשאני התם, ד<b style='font-size:20px; color:black;'>תמן</b> היינו טעמא ששיר של ראש חודש דוחה של שבת, משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רבי חייא בשם רבי יוחנן</b>: היינו טעמא שאומרים שיר של ראש חודש ולא שיר של שבת, <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי לפרסמו ולהודיע</b> לכל <b style='font-size:20px; color:black;'>שהוא ראש חודש.</b> לפי שאין הכל רואין את הלבנה בחידושה, ואם לא יאמרו שיר של ראש חודש לא ידעו שקדשו את החודש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ברם</b> (אבל) <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא</b>, שעומדין לפניו <b style='font-size:20px; color:black;'>מוספי שבת ומוספי ראש חודש,</b> הקרבת <b style='font-size:20px; color:black;'>מוספי שבת קודמין, על שם</b> (משום הכלל) <b style='font-size:20px; color:black;'>"כל התדיר מחבירו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>קודם את חבירו</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכיצד היה עושה?</b> היה <b style='font-size:20px; color:black;'>שוחט מוספי</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>שבת</b> קודם, לפי שהן תדירין. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואומר עליהן שירו של ראש חודש</b> כדי לפרסמו שהוא ראש חודש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: המקדיש בזמן הזה <b style='font-size:20px; color:black;'>שקלים וביכורים</b> הרי זה קודש, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;93&nbsp;</b> רבי שמעון אומר האומר ביכורים קודם אינן קודש. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;93.&nbsp;</b> ובטעם של רבנן, הסוברים שאפשר להקדיש ביכורים, על אף שהם אינם ממונו, כתב הגר"ח (בהלכות ערכין) שהם סוברים כרבי יהודה, שאמר בסוף מסכת ביכורים שיש לבעלים טובת הנאה בנתינת הביכורים למי שהם רוצים, ורבי שמעון החולק, סובר שאין דין נתינה בביכורים אלא חייב המביא להניחם לפני המזבח, ובכך זוכים בהם אנשי משמר. והוכיח החזון איש בגליון הגר"ח, שגם לפי רבי שמעון יש דין נתינה שיכול הישראל ליתן לאיזה כהן שירצה, ורק מדרבנן תיקנו שינתנו לאנשי משמר. שמצינו במשנה במסכת מעשר שני בפרק חמישי שלפי רבי שמעון חייבים לבער את הביכורים, יחד עם המעשרות, בזמן ביעור מעשרות. והרי אין אפשרות להבאת ביכורים בערב הפסח (שהוא זמן הביעור). ובהכרח שהביאם בשנה הקודמת, אך לא נתנם לכהן אלא לקחם לעצמו, ועתה יש מצוה ליתנם לכהן. אך לדברי הגר"ח שאין כלל דין נתינה בביכורים אלא זוכים בו מאליו אנשי משמר כשהביאם, הרי משלקחם הוא גזלן, ולא נאמר דין ביעור על מצות השבת הגזילה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודייקינן: משמע שרק בדין הביכורים הוא חולק על תנא קמא וסבר שאי אפשר להקדישן בזמן הזה, <b style='font-size:20px; color:black;'>הא שקלים</b> שהקדישן בזמן הזה גם הוא מודה ש<b style='font-size:20px; color:black;'>קדשו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי שמעון בן יהודה</b> אמר <b style='font-size:20px; color:black;'>משום רבי שמעון: בין אלו ובין אלו לא קדשו</b> דגם המקדיש שקלים בזמן הזה לא קדשו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במסכת כריתות: גר שנתגייר צריך להביא קן של שתי ציפורים לעולה. ובזמן הזה אף שאינו מקריב, מכל מקום אין זה מעכב את גירותו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ותני</b> בברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>גר בזמן הזה, צריך להביא</b> להפריש לצורך <b style='font-size:20px; color:black;'>קינו</b> שיביא לכשיבנה בית המקדש, <b style='font-size:20px; color:black;'>רביעית כסף</b>. דהיינו דינר, שהוא דמי קן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רבי שמעון: ביטלה רבן יוחנן בן זכאי</b>, ואמר שלא יפריש כן <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני התקלה</b>, שאיכא למיחש שמא יהנה ממנו, וימעל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו</b> הא דאמרינן <b style='font-size:20px; color:black;'>"מפני התקלה"?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כהדה דתני</b> (כענין אותה ששנינו): <b style='font-size:20px; color:black;'>אין מקדישין</b> חפצים להקדש, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן <b style='font-size:20px; color:black;'>לא מעריכין</b> (היינו האומר ערכי עלי ומביא דמיו המפורשים בתורה לבקד הבית), <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא מחרימין</b> לבדק הבית <b style='font-size:20px; color:black;'>בזמן הזה,</b> מפני חשש תקלה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם הקדיש או העריך או החרים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אזי <b style='font-size:20px; color:black;'>הכסות</b> שהקדיש <b style='font-size:20px; color:black;'>תישרף</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והבהמה תיעקר</b> (תמות).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כיצד</b> הוא עושה? <b style='font-size:20px; color:black;'>נועל בפניה הדלת, והיא מתה מאליה,</b> לפי שאסור להרוג בהמת קדשים בידים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והמעות</b> שהחרים לבדק הבית <b style='font-size:20px; color:black;'>ילכו לים המלח,</b> ולא ישהה אותן מפני התקלה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומספקינן: אם <b style='font-size:20px; color:black;'>עבר</b> הגר <b style='font-size:20px; color:black;'>והקדיש</b> רובע הסלע לצורך קינו - מהו? האם חל הקדשו או לא?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופשטינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מן מה</b> (ממה) <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רבי שמעון</b> גבי הפרשת קן לקרבן הגר: <b style='font-size:20px; color:black;'>ביטלה רבן יוחנן בן זכאי מפני התקלה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הדא אמרה</b> (זאת אומרת) <b style='font-size:20px; color:black;'>עבר והקדיש קדשו</b>. כי משמע שרק מפני התקלה בטלה, אבל בדיעבד קדשה.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0041_L2"></nowiki><nowiki name="דףBכבB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי שקלים (פרשני)]]</div>Micropedia bot