https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A9%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%98_%D7%91פרשני:בבלי:שקלים יט ב - היסטוריית גרסאות2026-04-27T03:09:56Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%98_%D7%91&diff=141108&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T15:27:46Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:27, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l72">שורה 72:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 72:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת שקלים (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שקלים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שקלים (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93411:rev-141108:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%98_%D7%91&diff=93411&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:31:45Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|שקלים יט ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
</span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובשעת הרגל, שהבשר מרובה</b>, ואין חותכין הבשר לחתיכות קטנות, אלא מבשלין אותו אברים אברים - <b style='font-size:20px; color:black;'>אף</b> אם מצא חתיכות הבשר כשהן מנותחות <b style='font-size:20px; color:black;'>לאברים</b>, הרי הן <b style='font-size:20px; color:black;'>מותרות.</b></span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: מעות הנמצאות בהר הבית הרי הן בחזקת חולין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא צורכה</b> וכי לא היה צריך התנא לומר ההיפך: <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא</b> יהיה <b style='font-size:20px; color:black;'>בהר הבית</b> אלא מעות שהן <b style='font-size:20px; color:black;'>קודש?!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי מעות אלו ודאי מתרומת הלשכה נפלו, שהרי אין אדם רשאי ליכנס לשם ומעותיו צרורין לו בסדינו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי בא</b> אמר <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי חייה בשם רבי יוחנן</b>: אף מעות שנטל הכהן מן הלשכה אינן קודש אלא חולין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>חזקה</b> היא <b style='font-size:20px; color:black;'>שאין הכהן</b> הגזבר <b style='font-size:20px; color:black;'>מוציא מן הלשכה מעות עד שהוא מחללן על הבהמה</b>. ונמצא שהמעות חולין הן ולא קודש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>בשר שנמצא בעזרה</b> - זה וזה תעובר צורתו, ויצא לבית השריפה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>קדשים שהסיחו דעת מהם הרי הם פסולים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואיכא מאן דאמר שהלכה זו היא "מעלה בקדשים", ואפילו יבוא אליהו ויאמר שלא נטמאו הקדשים במשך כל הזמן שהסיחו דעת מהם, אין שומעין לו להכשירם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולהך מאן דאמר, כיון שהוא פסול ישרף מיד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואיכא מאן דאמר שהוא פסול מספק, שמא נטמא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולדידיה אי אפשר לשורפו עד שתעובר צורתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וזהו דעת רבי לעזר בשם רבי הושעיא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי לעזר בשם רבי הושעיא: היסח הדעת</b> בקדשים הרי הוא פסול, אך <b style='font-size:20px; color:black;'>טעון עיבור צורה</b>, שיפסל אחר שיעבור זמן אכילתו וייעשה נותר, ורק אחר כך הוא נשרף.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי הושעיא: מתניתין אמרה כן</b> (ממשנתינו מוכח דין זה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דאיתא במשנה, אותן קדשים הנמצאים בעזרה - <b style='font-size:20px; color:black;'>תעובר צורתו ויצא לבית השריפה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי אותן קדשים שנמצאו היו אבודין, והסיחו דעת מהם. ואם הם פסולים מחמת היסח הדעת אפילו אם בודאי לא נטמאו, מדוע הוצרכו "עיבור צורה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכח, שכל קודש שנפסל על ידי היסח הדעת, הוי רק פסול מספק, שמא נטמא, ולכך אינו נשרף עד שתעובר צורתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוסי: ויאות,</b> שפיר מובן הדין שישרף בשר זה הנמצא בעזרה, אף שהפסול של בשר שהסיחו דעת ממנו הוא משום שמא נטמא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואף שלכאורה יש להקשות: הרי שנינו במסכת פסחים שהעזרה נחשבת כדין "רשות הרבים לטומאה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והדין הוא שספק טומאה, אם אירע ברשות הרבים, הרי הוא טהור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, מדוע הבשר שנמצא בעזרה, ויש ספק אם נטמא כשהסיחו דעת ממנו, נשרף, והרי ספק טומאה ברשות הרבים - טהור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>היינו טעמא, <b style='font-size:20px; color:black;'>דלאכלו אין את יכול</b>, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>שמא</b> כבר <b style='font-size:20px; color:black;'>נתקלקל צורתו</b>, שאולי עבר זמן אכילתו והוא נותר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולשרפו אין אתה יכול, שמא עדיין לא נפסל בנותר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולפום כן, צריך מימר</b> (ומשום כך צריך לומר): <b style='font-size:20px; color:black;'>תעובר צורתו</b>, ויהיה נותר בודאי, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אז יצא <b style='font-size:20px; color:black;'>לבית השריפה.</b> שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>נמצאו</b> חלקי הבשר <b style='font-size:20px; color:black;'>בגבולין</b> כשהם חתוכים לאברים, הרי הם אסורין. נמצאו חתיכות הרי הן מותרות:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי קריספא בשם רבי יוסי ברבי חנינה</b>: הא דאמרינן <b style='font-size:20px; color:black;'>אברים</b> הנמצאין הם בחזקת <b style='font-size:20px; color:black;'>נבילות</b>, אין זה דין מספק. אלא הוי ודאי נבילות, והאוכלין אותן <b style='font-size:20px; color:black;'>לוקין עליהן משום נבילה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(ואם היה ספק היה אסור לאוכלן, אך אין לוקין מספק).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואמרינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מתניתא אמרה כן</b>. מהמשנה מוכח שאברים אסורין מדין נבילה ודאי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דקתני במשנה <b style='font-size:20px; color:black;'>"איברים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>נבילות</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>וחתיכות</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מותרות"</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>"חתיכות</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מותרות</b>" דקתני, וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>לא ממש</b> הן מותרות, ומדין ודאי!? והרי אם היה ספק הן היו אסורות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>ודכוותיה</b>, הא דקתני <b style='font-size:20px; color:black;'>"אברים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>נבילות</b>" הוי דומיא דחתיכות, דהוי מדין ודאי, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולוקין עליהן משום נבילה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי קריספא בשם רבי יוסי ברבי חנינה: אם היו</b> אברי הבשר שנמצאו <b style='font-size:20px; color:black;'>מחורזות</b> במחרוזת - הרי הן <b style='font-size:20px; color:black;'>מותרות</b>, כי אין דרך לחרוז נבילות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם היו בעיר עשר חנויות. <b style='font-size:20px; color:black;'>תשע חנויות</b> מהן <b style='font-size:20px; color:black;'>מוכרות בשר נבילה, ואחת</b> מהן <b style='font-size:20px; color:black;'>מוכרת בשר שחוטה</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אם נתחלפו לו</b>, שלקח בשר מאחת מהן, ועתה אינו יודע מאיזו מהן לקח, הרי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>חושש</b> ואסור לאכול הבשר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך אין לוקים על אכילת הבשר, על אף שרוב החנויות מוכרות בשר נבילה, שאין הולכין בהן אחר הרוב, כיון שנולד הספק על החנות עצמה, ששם לקח את הבשר, מה היא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שהחנויות הן "קבועות" במקומן, הרי כל ספק שנולד במקום קביעות האיסור, לא אזלינן ביה בתר רובא לחייבו מלקות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא, הרי זה כמחצה איסור על מחצה היתר, וכיון שהוא ספק השקול, אמרינן: ספק איסורא - לחומרא, אך אין לוקים עליו מספק.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ול</b>חתיכה <b style='font-size:20px; color:black;'>נמצאת</b> בעיר - הולכין <b style='font-size:20px; color:black;'>אחר הרוב</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שאם לא נולד הספק בחנות, אלא בבשר הנמצא בעיר, והספק הוא מאיזו חנות פירש - הולכין אחר הרוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהיות ופירש הבשר ממקום הקביעות, אין בו דין "קבוע", אלא תלינן שמרוב החנויות המוכרות נבילה הוא פירש, לפי הכלל שכל דפריש - מרובא פריש. ולכן הבשר אסור מדין ודאי, והאוכלו לוקה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוא הדין באופן ההפוך: כגון, שהיו בעיר <b style='font-size:20px; color:black;'>תשע חנויות מוכרות בשר שחוטה, ואחת מוכרת בשר נבילה, ונתחלפו לו</b>, ששכח מאיזו חנות לקח, הרי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>חושש</b> מספק. כיון שנתעורר הספק בקבוע, שדינו כמחצה על מחצה, והבשר אינו מותר באכילה, על אף שיש רוב חנויות כשירות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>לחתיכת בשר ה<b style='font-size:20px; color:black;'>נמצאת</b> בשוק אחר שפירשה מן החנות, הדין הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>שהולכין אחר הרוב</b>, והיא מותרת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוחנן</b>: בשר <b style='font-size:20px; color:black;'>הנמצא ביד נכרי</b> דינו <b style='font-size:20px; color:black;'>כ</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>נמצא בפלטיא</b> (בשוק), ואם רוב שוחטי הבשר בעיר הם ישראל, אמרינן כל דפריש מרובא פריש, ומותר לאוכלו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי לעזר בי רבי חגיי הוה מסמך לרבי מנא</b> (היה נסמך בהליכתו על רבי מנא). <b style='font-size:20px; color:black;'>חמא לחד ארמאי מקטע מן סוסיה ומפקי לברא</b> (ראה נכרי אחד, החותך חתיכת בשר מן הסוס, ומשליך לחוץ).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רבי מנא לרבי לעזר: <b style='font-size:20px; color:black;'>הדא היא</b> (האם זו היא הדוגמא לזה) <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רבי יוחנן</b>: בשר <b style='font-size:20px; color:black;'>הנמצא ביד נכרי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כ</b>בשר ה<b style='font-size:20px; color:black;'>נמצא בפלטיא</b>. ואם רוב השוחטים ישראל הם מותר לאוכלו?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, מדוע לא נחוש שמא אותו נכרי חתך מבהמתו וזרק לחוץ, כמו שהיה במעשה זה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רבי לעזר לרבי מנא: <b style='font-size:20px; color:black;'>כן אמר רבי יוסי</b>: בשר הנמצא ביד נכרי מותר, <b style='font-size:20px; color:black;'>והן</b> (והוא) <b style='font-size:20px; color:black;'>שראו אותו</b> (את הנכרי) <b style='font-size:20px; color:black;'>יוצא ממקולין</b> של ישראל (משוק הקצבין של ישראל).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שאז ודאי לא חתך אותו נכרי חתיכת בשר זו מסוסו, אלא קנאה בשוק זה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וקא משמע לן דלא חיישינן שמכר לו ישראל בשר טריפה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חד בר נש בציפורין אזיל</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>בעי מיזבון קופד מן טבחא</b> (אדם אחד בציפורי הלך, ורצה לקנות בשר מן הטבח), <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא יהב ליה,</b> ולא רצה למכור לו, לפי שהיו שונאים זה לזה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> הלוקח לחד <b style='font-size:20px; color:black;'>רומיי, ואייתי ליה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר הלוקח לנכרי אחד שיקנה בשבילו בשר, וזה הלך והביא לו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> הלוקח למוכר <b style='font-size:20px; color:black;'>לא נסבית על כרחיה?!</b> (וכי לא לקחתי ממך בשר בעל כרחך). ולהקניטו אמר כן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> המוכר: ולאו <b style='font-size:20px; color:black;'>בשר דנבילה יהבית ליה</b>. שרצה המוכר לצערו, ואמר לו: בשר זה שנתתי לשליחך הנכרי, ואתה אכלת אותו, היה בשר נבילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי ירמיה בשם רבי חנינה: מעשה</b> זה <b style='font-size:20px; color:black;'>בא לפני רבי, ואמר</b>: אף אם נאמינו שמכר לו בשר נבילה, מכל מקום ישאר הדין שהרואה נכרי מוציא בשר ממקולין דציפורי הרי הוא כשר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דלא כולא מיניה למיסר מקולין דציפורי</b>. כלומר, משום מה שאירע פעם אחת שמכר ישראל אחד בשר נבילה לנכרי, לא נאסר את כל השוק.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הואיל ועסקינן בדין בשר הנמצא ביד הנכרי, דנה עתה הגמרא בדין בשר שידוע היה שהיה כשר, ונתעלם מן העין, ואחר כך חזרו וראוהו. מה דינו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב נחת לתמן,</b> ירד לבבל. <b style='font-size:20px; color:black;'>חמתון מקילין</b>, וראה שבני בבל מקילין בדין בשר שנתעלם מן העין, <b style='font-size:20px; color:black;'>וחמר עליהם,</b> והחמיר עליהם בכמה מעשים. וכדלהלן:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חד בר נש אזיל</b> (אדם אחד הלך).</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0036_L2"></nowiki><nowiki name="דףBכB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי שקלים (פרשני)]]</div>Micropedia bot