https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A9%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%98_%D7%90פרשני:בבלי:שקלים יט א - היסטוריית גרסאות2026-04-26T23:33:24Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%98_%D7%90&diff=141107&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T15:27:39Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:27, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l110">שורה 110:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 110:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת שקלים (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שקלים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שקלים (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93410:rev-141107:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%98_%D7%90&diff=93410&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:31:44Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|שקלים יט א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תני דבי רבי ישמעאל</b>: לעולם יש לך לפרש ולומר שרק <b style='font-size:20px; color:black;'>נדבה אחת</b> היתה שם, ולבדק הבית. וממעות בדק הבית אין קונים כלי שרת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומה דכתיב בדברי הימים שהביאו את הכסף לצורך כלי שרת, היינו דוקא ממותר המעות. וכדכתיב התם "וככלותם הביאו ... את שאר הכסף". <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי "ככלותם"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לאחר שהותירו!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שמאותם מעות שנותרו ממלאכת הבנין מותר לקנות כלי שרת, כי "לב בית דין מתנה עליהן" שאם יוותרו יהיו לצורך כלי שרת. אך הכתוב בספר מלכים מיירי קודם שנותרו המעות, שאז יועדו כל המעות לעושי המלאכה, ולא לכלי שרת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וקשיא על דרבי ישמעאל</b>, הסובר שרק נדבה אחת היתה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הא <b style='font-size:20px; color:black;'>כתיב</b> שם בספר מלכים: <b style='font-size:20px; color:black;'>"ויקח יהוידע הכהן ארון אחד, ויקב חור בדלתו, ויתן אותו אצל המזבח</b> בימין ... ונתנו שמה הכהנים שומרי הסף את כל הכסף המובא בית ה'".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי שארון הנדבה הונח בפנים המקדש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מאידך <b style='font-size:20px; color:black;'>כתיב</b> שם בדברי הימים: <b style='font-size:20px; color:black;'>"ויאמר המלך ויעשו ארון אחד ויתנהו בשער בית ה'</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>- <b style='font-size:20px; color:black;'>חוצה"</b>. ובהכרח ששני ארונות היו, אחד הונח בפנים אצל המזבח, ואחד הונח חוץ למקדש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שמצינו ששני ארונות היו, מסתבר שלא היו שניהם מיועדים למטרה אחת, אלא אחד היה לנדבת בדק הבית ואחד לנדבת כלי שרת. וכדאמר רבי שמואל בר נחמן, ותקשי לרבי ישמעאל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב הונא</b>: אמנם שני ארונות היו, כדמוכחי קראי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אולם שניהם שימשו לנדבת בדק הבית. והוצרכו לעשות ארון נוסף בחוץ <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני הטמאים</b>, שאינם יכולים ליכנס אל המקדש, הלכך הוסיפו ארון בחוץ.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ר"ח בשם רב יוסף אמר</b>: מכאן יש ללמוד שנדבה אחת עשה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דכתיב בספר מלכים ב (יב): <b style='font-size:20px; color:black;'>"אך לא יעשה</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>בית ה' ספות כסף מזמרות</b>", אלא, "לעושי המלאכה יתנוהו"!</span><br />
<BR><br><center><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>הדרן עלך פרק שלושה עשר שופרות</b></center><br />
<BR><br />
<!--$^--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0006_L5"></nowiki><nowiki name="פרקBשביעיB-BמעותBשנמצאו"></nowiki><br><hr><center><span style="font-size:39px; "><br />
<br />
<B><U><span style='color:RGB(34,80,136);'>פרק שביעי - מעות שנמצאו</span><BR></U></B></span></center><br><hr><br><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>הלכה א - מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מעות שנמצאו</b> בין הקופות שהיו במקדש, וכפי ששנינו בפרק שישי שהיו י"ג קופות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם נמצאו המעות <b style='font-size:20px; color:black;'>בין</b> קופה של <b style='font-size:20px; color:black;'>שקלים</b> המיועדת לקרבנות ציבור <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>בין קופה של <b style='font-size:20px; color:black;'>נדבה</b> המיועדת לנדבת יחיד (לפי שהיו עומדות שתי הקופות האלו זו אצל זו, כדמפרש בגמרא), ועתה מסתפקים אנו מאיזו קופה נפלו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם נמצאו <b style='font-size:20px; color:black;'>קרוב ל</b>קופת <b style='font-size:20px; color:black;'>השקלים</b> מסתבר שמשם הגיעו, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>יפלו לשקלים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם נמצאו קרוב <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>קופה של <b style='font-size:20px; color:black;'>נדבה, יפלו לנ דבה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם נמצאו בריחוק שוה, <b style='font-size:20px; color:black;'>מחצה למחצה, יפלו לנדבה</b> מספק, ובגמרא מפרש טעמא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מעות שנמצאו <b style='font-size:20px; color:black;'>בין</b> קופה של מעות המיועדות ל<b style='font-size:20px; color:black;'>עצים</b> לקופה של מעות המיועדות <b style='font-size:20px; color:black;'>ללבונה</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם נמצאו <b style='font-size:20px; color:black;'>קרוב לעצים יפלו לעצים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>קרוב <b style='font-size:20px; color:black;'>ללבונה יפלו ללבונה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מחצה למחצה יפלו ללבונה</b> מספק.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>משום שעצים הם רק מכשירי קרבן, ואילו לבונה היא עצמה קריבה על גבי המזבח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מעות שנמצאו <b style='font-size:20px; color:black;'>בין</b> קופה של <b style='font-size:20px; color:black;'>קינין</b> (המיועדת ליולדות עניות וזבין ושאר מחוייבי קינין, שהיו מביאין שתי תורים או שני בני יונה, אחד לעולה ואחד לחטאת) לבין קופה המיועדת <b style='font-size:20px; color:black;'>לגוזלי עולה</b>, שמהם הכל עולה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נמצאו <b style='font-size:20px; color:black;'>קרוב לקינין, יפלו לקינין</b>. נמצאו <b style='font-size:20px; color:black;'>קרוב לגוזלי עולה, יפלו לגוזלי עולה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם נמצאו <b style='font-size:20px; color:black;'>מחצה למחצה, יפלו לגוזלי עולה</b>, כיון שכך קרב הכל לעולה, שכולה כליל למזבח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מעות שמצא אדם בביתו <b style='font-size:20px; color:black;'>בין</b> קופה של <b style='font-size:20px; color:black;'>חולין ל</b>קופה <b style='font-size:20px; color:black;'>של מעשר שני</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נמצאו <b style='font-size:20px; color:black;'>קרוב לחולין יפלו לחולין, קרוב למעשר שני יפלו למעשר שני, מחצה למחצה יפלו למעשר שני</b>. שמספק מחמירין לנהוג בהן בקדושת מעשר שני.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>זה הכלל: <b style='font-size:20px; color:black;'>הולכין</b> בספק <b style='font-size:20px; color:black;'>אחר הקרוב</b> אפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>להקל,</b> וכשנמצאו <b style='font-size:20px; color:black;'>מחצה למחצה</b> הולכין <b style='font-size:20px; color:black;'>להחמיר.</b></span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן במה ששנינו במשנה שנמצאו מעות בין קופת השקלים לקופת הנדבה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הלוא לא היו קופות אלו סמוכות?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והגמרא סברה כי הקופות עמדו בשורה, זו אחר זו. ולפי זה קופת השקלים נמצאת בתחילת השורה, ואילו קופת הנדבה בסוף השורה, וכדתנן במשנה סוף פרק שישי, שקופת השקלים היתה ראשונה וקופת הנדבה אחרונה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא הוצרכה</b>, לא היה לו צורך לתנא לכתוב "מעות שנמצאו בין השקלים לנדבה", <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא "בין שקלים לקינים</b>", בין קופת השקלים לקופת הקינין, שהן היו סמוכות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אבון בשם רבי פנחס</b>: לא היו הקופות נתונות בשורה. אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>כמין קובליים</b> (עיגול) <b style='font-size:20px; color:black;'>היו עשויין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נמצא שקופת הנדבה, שהיא אחרונה, והיתה בסוף העיגול, היתה סמוכה לקופת השקלים, שהיתה הראשונה בעיגול, וכך היתה סמוכה לה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא הא דאמרינן שאם היו המעות <b style='font-size:20px; color:black;'>מחצה למחצה</b> והוי ספק השקול <b style='font-size:20px; color:black;'>יפלו לנדבה</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אית דבעי מימר</b> (יש שרצו לומר) בטעם הדבר שיפלו לנדבה, ולא ילכו אלו המעות לתרומת השקלים, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>שמא</b> יהיה בהם יותר מכדי צורך הקרבנות, ואז <b style='font-size:20px; color:black;'>יפלו לשיירי הלשכה</b>, שבונים מהם חומת העיר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן יפלו המעות לנדבה, שהנדבה חמורה הימנה, שהנדבה לעולם לקרבנות אזלא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואית דבעי מימר</b> (ויש שרצו לומר) בטעם הדבר שמעות שנמצאו <b style='font-size:20px; color:black;'>במחצה למחצה</b> יפלו לנדבה ולא לשקלים לקרבנות הציבור, כי אם באמת באו מנדבה שהביאם היחיד אי אפשר להקריב מהם קרבנות הציבור, שאין מקריבין אותן אלא ממה שהובא בחובה על ידי הציבור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי זה דומה <b style='font-size:20px; color:black;'>כמי ש</b>הפריש שקלו <b style='font-size:20px; color:black;'>ומת</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכמו <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רבי יסא: עד דאנא תמן, שמעית קל רבי יהודה שאל לשמואל</b> (כשהייתי בבבל שמעתי קולו של רבי יהודה כאשר שאל את שמואל): <b style='font-size:20px; color:black;'>הפריש שקלו</b> למחצית השקל <b style='font-size:20px; color:black;'>ומת</b> קודם שהגיע ללשכה - מה יעשו בו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b>, כי אותו השקל <b style='font-size:20px; color:black;'>יפול לנדבה</b>, ויקריבו ממנו עולה הבאה מנדבת יחיד, ולא ילך לשקלים. שאם כן נמצא קרבן ציבור קרב משקל שאינו בא בחובה. דכיון שמת, שוב אינו מחוייב במחצית השקל, ואין זה שקל הבא לחובה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והכי נמי בשקל הנמצא, לא יפול שקל זה לשקלי ציבור, כי שמא בא הוא באמת מנדבה, ואינו כשר לשקלי קרבנות הציבור, שאין באין אלא מן החובה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואמרינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מורת עשירית האיפה שלו,</b> של כהן גדול, שהיה מקריב בכל יום מנחת חביתין (הבאה מעשרון, שהיה חוצהו, ומקריבו מחציתו בבוקר ומחציתו בערב), אם הפריש מעות לעשירית האיפה של היום ונתותרו - מה יעשה בהן?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוחנן אמר</b>: לא יקריבום, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>יוליכם לים המלח</b> ואסור ליהנות מהן, ואם נהנה אינו מביא קרבן מעילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי לעזר אמר: יפלו לנדבה</b> כדין מותר חטאת, דרחמנא קרייה למנחת חביתין "חטאת".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: מעות שנמצאו בין קנין לגוזלי עולה. מחצה על מחצה יפלו לגוזלי עולה: <b style='font-size:20px; color:black;'>וקשיא</b> על דין זה: <b style='font-size:20px; color:black;'>וכי</b> יתכן כי מעות שהופרשו ל<b style='font-size:20px; color:black;'>חטאת</b> תהא <b style='font-size:20px; color:black;'>קריבה</b> מהן <b style='font-size:20px; color:black;'>לעולה!?</b> והרי יש לחוש שמא היו המעות מקופת הקינין, שקרבה מהן גם חטאת, ואיך עתה ינתנו לקופת גוזלי עולה, שהרי נמצא שקרבה עולה מדמי חטאת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר <b style='font-size:20px; color:black;'>חזקיה בשם רבי שמעון בן לקיש</b>: כל הנותן מעות לקופות, על דעת בית דין הוא נותן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ותנאי בית דין הוא על המותרות</b> שנתותרו ממה שהופרש לקרבן חטאת, וכן על הספיקות שאין יודעין אם מחטאת הן או מעולה - <b style='font-size:20px; color:black;'>שיקרבו</b> לשם <b style='font-size:20px; color:black;'>עולות.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן תו: הלוא איכא למיחש שמא באו מעות הללו מקופת קיני חובה, שנתנה אשה יולדת מעותיה שם כדי שיביאו הכהנים בהן קן לחובתה. ואם יביאו בהן גוזלי עולה, נמצא שלא הביאה חובתה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן <b style='font-size:20px; color:black;'>האשה הזאת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>במה היא מתכפרת?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יצחק</b>: אף זה <b style='font-size:20px; color:black;'>תנאי בית דין הוא, שהמספק את הקינין</b> להקדש <b style='font-size:20px; color:black;'>מספק את הפסולות ואת האובדות.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר, אותו אדם שקונה ממנו ההקדש את העופות לצורך קיני חובה, מקבל עליו אחריות לתת קינין תחת הקינין שנמצאו פסולות, וכן תחת דמי הקינין שנאבדו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואשה זו תתכפר באותו הקן שיספק זה תחת מעות אלו שנמצאו בין הקופות. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;83&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;83.&nbsp;</b> המקדש דוד יב ח הוכיח מכאן (וכן מבואר בתוס' גיטין כח ב) שחטאת העוף הבאה על הספק אינה רק כשהספק הוא בחטא אלא גם כשהספק הוא בכפרה, שהרי כאן יביאו על האשה חטאת העוף הבאה על הספק מפני שספק לנו אך התכפרה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: מדוע תנן במתניתין רק דין מעות שנמצאו בין שקלים לנדבה, ובין עצים ללבונה, ובין קינין לגוזלי עולה בלבד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>לא צורכה דלא</b> ליתני (וכי לא צריך לשנות גם) הדין בנמצאו מעות <b style='font-size:20px; color:black;'>בין קטורת לעצים,</b> ובין <b style='font-size:20px; color:black;'>לבונה לזהב</b> המיועד <b style='font-size:20px; color:black;'>לכפורת?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: כל זה כלול בהא <b style='font-size:20px; color:black;'>דתניתה בסופה</b> (במה ששנוי בסוף המשנה): זה הכלל: <b style='font-size:20px; color:black;'>הולכין אחר הקרוב</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>מחצה למחצה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>להחמיר.</b></span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>הלכה ב - מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מעות שנמצאו</b> בירושלים <b style='font-size:20px; color:black;'>לפני סוחרי בהמה, לעולם</b> הם בחזקת כסף <b style='font-size:20px; color:black;'>מעשר שני</b>, משום שרוב הבהמות בירושלים נקנות מכסף מעשר שני.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>פירות מעשר שני מותרים באכילה רק בירושלים. וכל מי שיש בידו פירות מעשר שני ואינו רוצה להעלותם לירושלים, יכול לחללם על מעות, ועל ידי כך נתפסת קדושת מעשר שני במעות, והפירות נעשים חולין. והוא מעלה את הכסף לירושלים, וקונה בהם דברי מאכל, ואוכלם בירושלים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפי שלא היו מספיקים עולי הרגלים לאכול את כל מעות המעשר שני שבידם בעודם בירושלים, היו נותנים אותם לבני העיר תמורת איזו שהיא טובת הנאה, ובני ירושלים היו אוכלים אותם בקדושתם במשך כל ימות השנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועיקר אכילת מעות מעשר שני היתה בבשר שלמים, שהיו קונים בהם בהמות, ומקריבים אותן לשלמים. משום שכל זמן שיש לאדם מעות מעשר שני אינו לוקח את קרבנותיו במעות חולין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומאחר שרוב הבהמות שבירושלים נקנות מכסף מעשר שני, רוב המעות שנפלו מיד קוני הבהמות ונמצאו לפני סוחרי בהמה היו מעות מעשר. לפיכך, אזלינן בהו בתר רובא, ותלינן שכסף מעשר שני הם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(ואף שאפשר שנפלו המעות מיד המוכרין לאחר שנקנו הבהמות מהם, וכבר נתחללו, מכל מקום ספק הוא, וספק איסורא לחומרא).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אם נמצאו המעות <b style='font-size:20px; color:black;'>בהר הבית</b>, לעולם הם בחזקת <b style='font-size:20px; color:black;'>חולין</b>. ואפילו בשעת הרגל, שמעות מעשר שני מרובות בירושלים יותר ממעות חולין, נמי אין לתלות שמעשר הן, לפי שאזלינן אחר רוב השנה, ותלינן שלא בימי הרגל נפלו, אלא בשאר ימות השנה, שבהם רוב המעות הן חולין. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;84&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;84.&nbsp;</b> הקשה קצות החושן (סימן ר) מדוע לא זכה הקדש במעות בקנין חצר. ותירץ שבשעת הנפילה עדיין לא התייאש המאבד, ו"באיסורא אתי לידיה" של הקדש, ולכן לא זכה ההקדש גם לאחר יאוש. והקשה עליו האמרי משה (לז ד) והא הקדש אינו חייב בהשבת אבידה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מעות שנמצאו <b style='font-size:20px; color:black;'>בירושלים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בשאר כל ימות השנה</b> הרי הן בחזקת <b style='font-size:20px; color:black;'>חולין</b>, לפי שבימות השנה רוב קוני הבהמות קונין מכסף חולין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם נמצאו <b style='font-size:20px; color:black;'>בשעת הרגל</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הכל מעשר</b>, לפי שרוב מעות שבירושלים בשעת הרגל, הן מכסף מעשר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והכא לא אזלינן אחר רוב ימות השנה ונימא חולין הן, לפי ששוקי ירושלים עשויין להתכבד בכל יום מפני הטיט, ואם היו נופלות המעות קודם הרגל היו נמצאות בשעת הכיבוד וניטלות משם, הלכך תלינן דהשתא בשעת הרגל נפלו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל הר הבית אינו עשוי להתכבד בכל יום, שאין שם צורך בכך לפי שמשופע הוא והרוח מכבדתו מעפרו. וכמו כן אין אדם נכנס לתוכו עם מעותיו, ואפשר שלא נפלו עתה אלא קודם הרגל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשום כן אף אם נמצאו בו מעות בימות הרגל, חולין הם. משום שאזלינן בתר רוב ימות השנה, ותלינן שבהם נפלו המעות, והרי בשאר ימות השנה רוב המעות בירושלים חולין הם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בשר שנמצא בעזרה</b>, ומספקינן אם הוא בשר עולה וצריך להקטירו על מזבח או שמא בשר חטאת הוא, ונאכל - אם נמצא כשהוא מנותח ל<b style='font-size:20px; color:black;'>אברים</b> ואינו חתוך לחתיכות, תלינן שהוא בשר <b style='font-size:20px; color:black;'>עולות</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;85&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;85.&nbsp;</b> התוס' במסכת חגיגה (כא א) הוכיחו מזה שלא נפסל הבשר שנאבד בהיסח הדעת שפסול היסח הדעת הוא רק באופן חיובי, שיודע ממנו ומסיח ממנו את דעתו, אבל זה שנאבד ולא ידע בו אדם לא נקרא היסח הדעת.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אם נמצא כשהוא חתוך <b style='font-size:20px; color:black;'>לחתיכות</b> תלינן שהוא בשר <b style='font-size:20px; color:black;'>חטאות.</b> כי כל דבר הנאכל נחתך לחתיכות. ואילו העולה, הואיל וכולה לאישים, די לה לחותכה איברים איברים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אם נמצא בשר <b style='font-size:20px; color:black;'>בירושלים</b>, תלינן שהוא מ<b style='font-size:20px; color:black;'>זבחי שלמים</b>, שרוב בשר שבירושלים שלמים הוא (כדפרשנו לעיל גבי מעות שנמצאו לפני סוחרי בהמה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>זה וזה</b> גם בשר הנמצא בעזרה וגם הנמצא בירושלים אינו קרב, כי שמא נפסל בלינה, דחיישינן שמא עבר לילה מהזמן שנשחט, ושוב אי אפשר להקריבו</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וגם אינו נאכל, שמא עבר זמן אכילה, ונעשה נותר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הלכך, <b style='font-size:20px; color:black;'>תעובר צורתו</b>. כלומר, ישהו את הבשר הזה, עד שיפסל ויהא נותר בודאי (וקרי ליה "עיבור צורה", שעל ידי השהיתו עוברת ומשתנית צורתו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בשר הנמצא בעזרה, שהוא או עולה או חטאת - ישהנו לילה אחד, שזהו זמן אכילתו או הקרבתו, ואחר כך נעשה נותר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובשר הנמצא בירושלים, שאנו תולים שהוא זבחי שלמים - ישהנו שני ימים, ואזי נעשה נותר בודאי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>לאחר השהייתו, <b style='font-size:20px; color:black;'>יצא</b> הבשר <b style='font-size:20px; color:black;'>לבית השריפה</b>, כדין קדשים פסולים, שדינם בשריפה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל קודם לזמן זה אי אפשר לשורפו לפי שאינו ודאי נותר, ושמא הוו קדשים כשרים, ואסור לשורפן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולא תקשי לך: הואיל וזה וזה לשריפה אזיל - מה נפקא מינה אי הוי עולה או חטאת?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>יש נפקא מינה: כהן האוכל עולה לוקה, הואיל ודינה שתוקרב כליל למזבח. ואילו כהן האוכל חטאת אינו לוקה, שאדרבה, דינה הוא להיאכל על ידי הכהנים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובין חטאות ועולות לבין שלמים יש נפקא מינה: אם להשהותן יום אחד או יומיים קודם שיוציאן לבית השריפה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם <b style='font-size:20px; color:black;'>נמצא</b> בשר <b style='font-size:20px; color:black;'>בגבולין</b>, בכל מקום מחוץ לירושלים - אם היה מנותח <b style='font-size:20px; color:black;'>לאברים</b> הרי הוא בחזקת <b style='font-size:20px; color:black;'>נבילות</b>. שכך הדרך, שחותכין הנבילות לאברים, ומשליכן ברחובות כדי שיאכלום הכלבים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אם היה חתוך <b style='font-size:20px; color:black;'>לחתיכות</b> - הרי הן <b style='font-size:20px; color:black;'>מותרות</b>. שאין דרך לחתוך לחתיכות קטנות אלא את הכשירות כדי למוכרן או לתת אותן לקדירה.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0035_L2"></nowiki><nowiki name="דףBיטB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי שקלים (פרשני)]]</div>Micropedia bot