https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A9%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%92_%D7%90פרשני:בבלי:שקלים יג א - היסטוריית גרסאות2026-04-26T21:41:20Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%92_%D7%90&diff=141099&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T15:26:40Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:26, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l123">שורה 123:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 123:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת שקלים (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שקלים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שקלים (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93398:rev-141099:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%92_%D7%90&diff=93398&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:31:13Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|שקלים יג א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
</span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוסי: אני קיימתיה</b>, לפרש טעמא דרבי אליעזר במתניתין, במה שאמר המקדיש נכסיו והיו בהם עופות, ימכרו ויביאו בדמיהן עולה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>טעמו הוא: <b style='font-size:20px; color:black;'>כהא</b> כמו הכלל <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רבי שמואל בשם רבי זעירא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כל בהמה שהקדיש אדם, <b style='font-size:20px; color:black;'>שאינה יכולה ליקרב, לא היא</b> בעצמה <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא דמיה</b>, דינה <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא קדשה</b> קדושת הגוף, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא הקדש דמים</b> בלבד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>לפיכך <b style='font-size:20px; color:black;'>את אמרת יאות,</b> שפיר אמרת, שעופות הללו שהקדישן בתוך נכסיו קדושין רק קדושת דמים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי <b style='font-size:20px; color:black;'>להקריבו</b> לעופות הללו <b style='font-size:20px; color:black;'>אי אתי יכול</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב</b> בקרא <b style='font-size:20px; color:black;'>"בבקר"</b>. ודרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא עופות</b>. ולמדנו מכאן שהמקדיש עופות בסתם לא יקרבו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>לפדותו</b> ולהביא בדמיו עולה נמי <b style='font-size:20px; color:black;'>אין את יכול</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ש</b>הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>אין לעוף פדיון</b> (ואפילו נפל בו מום).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, הוי דבר שאין יכול ליקרב לא הוא עצמו ולא דמיו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>לפום כן</b> (ולפיכך) <b style='font-size:20px; color:black;'>צריך</b> (מוכרח אתה לומר) דעופות הללו - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא קדשה אלא קדושת דמים</b>. ושפיר אמר רבי אליעזר, שקדושת דמים נפדית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חברייתא</b> (בני החבורה) אמרי <b style='font-size:20px; color:black;'>בשם רבי יוחנן</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אייבו בר נגרי אמר קומי רבי אילא בשם רבי יוחנן</b>: הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>טעמא דהין תניא</b> (של זה התנא), רבי שמעון בן יהודה בשם רבי שמעון, הסובר שהמקדיש נקיבה לעולתו או לפסחו או לאשמו לא חלה עליה קדושת הגוף, ואין היא עושה תמורה, הוא מכאן:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהוא לומד מדכתיב <b style='font-size:20px; color:black;'>"ואם כל בהמה טמאה, אשר לא יקריבו ממנה קרבן לה'</b>. והעמיד את הבהמה לפני הכהן, והעריך אותה הכהן".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפי פשוטו של מקרא, הוא בא ללמד שהמקדיש בהמה טמאה לא חלה עליה אלא קדושת דמים, ולפיכך היא נפדית, ופדיונה הוא על ידי העמדה והערכה. דהיינו, שיעמיד את הבהמה לפני הכהן, ויעריכנה הכהן, ויפדנה בשווי שהעריכה הכהן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וקשה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מה תלמוד לומר</b> בקרא זה "בהמה <b style='font-size:20px; color:black;'>טמאה</b>"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי דין בהמה טמאה מתפרש בכתוב אחר כך: "ואם בבהמה הטמאה - ופדה בערכך"!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא, בא הכתוב הזה ללמדנו, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו</b> אינה בהמה טמאה ממש, אלא רק <b style='font-size:20px; color:black;'>"טמאה" לאותו השם,</b> שלאותו שם קרבן שהוקדשה לו היא אינה ראויה, אין היא מתקדשת בקדושת הגוף, אלא רק קדושת דמים, והיא נפדית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מכאן, שהמקדיש נקיבה לעולה או לפסח או לאשם, כיון שהיא "טמאה" לאותו השם, שאינה ראויה לקרבנות הללו, היא אינה קדושה אלא קדושת דמים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וקשיא,</b> ומקשה הגמרא על זה: אם קרא זה מיירי במקדיש נקיבה לעולה, וקא משמע לן שאינה קדושה קדושת הגוף - כיצד <b style='font-size:20px; color:black;'>בדא</b> (בזה הפסוק) <b style='font-size:20px; color:black;'>כתיב: "והעמיד" "והעריך"!?</b> דהיינו, שהיא נפדית על ידי העמדה והערכה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי אינה קדושה כלל, לפי שבהמה זו הוא הקדיש למזבח, וכיון שלא חל עליה קדושת הגוף, אם כן היא נשארה חולין ואינה צריכה פדיון כלל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי לא יתכן פדיון אלא בבעל מום או בבהמה טמאה שאינם ראויים אלא להקדש דמים. אבל בבהמה תמימה לא תיתכן בה קדושה כזאת שאפשר לפדותה בהיותה תמימה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא, או שחל בה קדושת הגוף, ואז אין לה פדיון בהיותה תמימה, או שהיא נשארת חולין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי זעירא בשם רבי אליעזר לא אמר כן</b> לדרוש מקרא זה שהמקדיש נקיבה לעולה לא קדשה קדושת הגוף.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> הוא למד מקרא זה כדעת רבי שמעון סתמא, האומר שהמקדיש נקיבה לעולה קדשה קדושת הגוף. ורק לפסח ואשם לא קדשה. ודריש הכי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו ממנה קרבן לה'"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כל</b> שהיא כבהמה טמאה, <b style='font-size:20px; color:black;'>שאינה ראויה ליקרב, לא כאן ולא במקום אחר</b> לאותו שם קרבן, אינה קדושה, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אינה עושה תמורה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יצאת</b> מקדיש <b style='font-size:20px; color:black;'>נקיבה לעולה, שאף על פי שאינה ראויה ליקרב כאן</b> בעולת בהמה, מכל מקום <b style='font-size:20px; color:black;'>ראויה</b> היא <b style='font-size:20px; color:black;'>ליקרב במקום אחר,</b> בעולת העוף.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומכאן שהמקדיש נקיבה לעולתו קדשה, ועושה תמורה, דראויה היא לאותו שם קרבן, דהיינו עולה בעוף.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך המקדיש נקיבה לפסח או לאשם, היות ואינה ראויה בשום מקום לשם קרבן פסח ואשם, לפיכך אינה קדושה ואינה עושה תמורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אבון ורבי בון בעון קומי רבי זעירא</b> (הקשו לפני רבי זעירא) על דבריו, שאמר כל שאינו ראוי ליקרב לא כאן ולא במקום אחר אינו מתקדש בקדושת הגוף:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והרי הרובע והנרבע</b>, אף על פי <b style='font-size:20px; color:black;'>שאינן ראויין ליקרב לא כאן ולא במקום אחר, הרי הן</b> קדושים ו<b style='font-size:20px; color:black;'>עושין תמורה</b> (כדתני בתוספתא דתמורה)?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לון</b> (להו) רבי זעירא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אף אני לא</b> באתי ואמרתי לבאר שיטת רבי שמעון, הסובר שהמקדיש נקיבה לפסח ואשם לא קדשה, כפי שהבנתם דברי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> ביארתי את דעת הסובר שהמקדיש נקיבה לפסח ואשם קדושה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולדבריו אמרתי, שזהו שלימדנו הכתוב, כי רק המקדיש בהמה <b style='font-size:20px; color:black;'>טמאה ממש</b> אינה קדושה כלל, משום שאין מינה קרב בשום מקום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך נקיבה, ורובע ונרבע מינם קרב (כשלא נרבעו), ולכן הדין שחלה עליהם קדושת הגוף.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שהכתוב מדבר בבהמה טמאה ממש, שלא שייך בה קדושת הגוף כלל, שפיר מובן כי ב<b style='font-size:20px; color:black;'>הדא</b> (בזו) <b style='font-size:20px; color:black;'>כתיב "והעמיד</b>" <b style='font-size:20px; color:black;'>"והעריך</b>", שהיא אכן קדושה קדושת דמים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי לא שייך להקדישה אלא לדמים, הואיל ואין לה שייכות למזבח כלל, ויש לה פדיון על ידי העמדה והערכה. (עפ"י גירסת קרבן העדה).</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>הלכה ה - מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אחת לשלושים יום משערין,</b> (קובעין שער) <b style='font-size:20px; color:black;'>את הלשכה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שאז קובעין מחיר ליינות ושמנים וסלתות שיעמוד זה השער ל' יום, ולוקחים בכל יום ממוכרי יינות שמנים וסלתות מה שהן צריכין באותו הסכום שפסקו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולענין מה פוסקין את השער?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שאם נתייקר המקח בתוך אותן ל' יום, אין מוסיפין דמים, אבל אם הוזל לוקחים כפי הזול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כל</b> ספק <b style='font-size:20px; color:black;'>המקבל עליו לספק סלתות</b> ללשכה, לצורך המנחות למשך השנה, ופסקו עמו שיספק להקדש <b style='font-size:20px; color:black;'>ארבע</b> סאין בסלע, הרי אף שהוקרו <b style='font-size:20px; color:black;'>ועמדו</b> על <b style='font-size:20px; color:black;'>שלש</b> סאין לסלע, מכל מקום, ימשיך <b style='font-size:20px; color:black;'>לספק ד'</b> סאין בסלע.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי אף שההקדש לא משך את הסלתות, מכל מקום קנאו בקנין כסף, לפי שההקדש קונה בקנין כסף.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונמצא ההקדש משתכר סאה לכל סלע.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>קיבל עליו לספק סלתות כאשר עמדו <b style='font-size:20px; color:black;'>משלוש</b> סאין בסלע, והוזלו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ועמדו מד'</b> סאין בסלע - <b style='font-size:20px; color:black;'>יספק מד'</b> סאין בסלע.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ש</b>לעולם <b style='font-size:20px; color:black;'>יד הקדש על העליונה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אם התליעה הסולת</b> שקיבל עליו המוכר לספק - <b style='font-size:20px; color:black;'>התליעה לו</b>, והוא צריך לתת סולת אחרת תחתיה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן <b style='font-size:20px; color:black;'>אם החמיץ היין</b> שקיבל עליו לספק - <b style='font-size:20px; color:black;'>החמיץ לו</b>, ונותן להקדש יין אחר תחתיו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אחריתו של המוכר היא אפילו משך הגזבר את הסולת והיין ונתן לו כבר מעות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לפי ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אינו מקבל מעותיו</b> להיות שלו ממש, <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שיהא</b> הכל ראוי למזבח, ויהא <b style='font-size:20px; color:black;'>המזבח מרצה.</b></span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תני בשם רבי שמעון: מיד היו מקבלין</b> הספקין את <b style='font-size:20px; color:black;'>מעותיהן</b>. ולא חיישינן שיפסלו הסלתות. הואיל <b style='font-size:20px; color:black;'>והכהנים זריזין הן</b> לשמרן שלא יתקלקלו.</span><br />
<BR><br><center><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>הדרן עלך פרק התרומה</b></center><br />
<BR><br />
<!--$^--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0004_L5"></nowiki><nowiki name="פרקBחמישיB-BאלוBהןBהממונים"></nowiki><br><hr><center><span style="font-size:39px; "><br />
<br />
<B><U><span style='color:RGB(34,80,136);'>פרק חמישי - אלו הן הממונים</span><BR></U></B></span></center><br><hr><br><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>הלכה א - מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>חמשה עשר מינויים של פקידות ושררה היו תמיד במקדש. וכל אחד מהממונים האלו היו תחת ידו אנשים הרבה, כדי להכין המלאכה שהוא ממונה עליה - (רמב"ם פ"ז מכלי המקדש).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אלו הן הממונים שהיו במקדש</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>יוחנן בן פנחס</b> - ממונה <b style='font-size:20px; color:black;'>על החותמות</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מי שהיה נצרך לנסכים, בא ליקח אותן מן הממונה, והיה נותן מעות ליוחנן בן פנחס. והוא היה נותן לו כנגד מעותיו חותם, כפי מדת הנסכים שהוא צריך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>אחייה</b> - ממונה <b style='font-size:20px; color:black;'>על הנסכים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כל מי שקנה חותם מיוחנן בן פנחס, היה נותנו לאחייה. והוא היה נותן לו נסכים כפי הכתוב בחותם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(ומה שהיו מוכרין נסכים ולא מכרו בהמות לקרבנות, הוא משום שהנסכים מקבלין טומאה, וצריך לשמרן בטהרה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>מתיה בן שמואל</b> - ממונה <b style='font-size:20px; color:black;'>על הפייסות</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהיו במקדש ד' פייסות כל יום, להורות מי יזכה בעבודה זו, ומי בעבודה זו. והוא היה ממונה לערוך את סדר הפייסות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד. <b style='font-size:20px; color:black;'>פתחיה</b> - ממונה <b style='font-size:20px; color:black;'>על הקנין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהיו מביאין זבים ויולדות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אותם המחויבין בקיני חובה היו מביאין מעותיהן לשופרות שבמקדש, והממונים על השופרות לוקחים המעות ומביאין בהם את הקינים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיה צריך שיתמנה על זה חכם גדול ובקי, כדאמרינן במסכת אבות: קינין ופתחי נדה הן הן גופי הלכות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>פתחיה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>זהו מרדכי</b> היהודי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולמה נקרא שמו פתחיה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שהיה פותח בדברים, ודורשן, ויודע בשבעים לשון,</b> ויבואר בגמרא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ה. <b style='font-size:20px; color:black;'>בן אחיה</b> - ממונה <b style='font-size:20px; color:black;'>על חולי</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>מעיים</b> לרפאותן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לפי שהיו הכהנים אוכלין הרבה בשר קדשים, והיו הולכים על הרצפה כשהם יחיפים. לפיכך היו מעיהן מתקלקלין, וצריכין תמיד לרופא שיאמר להם רפואתם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו. <b style='font-size:20px; color:black;'>נחוניה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>חופר</b> בורות ו<b style='font-size:20px; color:black;'>שיחין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כדי שיהיו מים מצויין לשתות, לעולי רגלים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ז. <b style='font-size:20px; color:black;'>גביני</b> - היה ממונה על ה<b style='font-size:20px; color:black;'>כרוז</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהיה מכריז בכל בקר בבית המקדש: עמדו כהנים לעבודתכם! והיה מעוררן, והיו שומעין קולו עד יריחו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ח. <b style='font-size:20px; color:black;'>בן גבר</b> - היה ממונה <b style='font-size:20px; color:black;'>על נעילת שערים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהיה מורה לנעול שערי המקדש בערב ולפותחן בבקר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ט. <b style='font-size:20px; color:black;'>בן בבי</b> - היה ממונה <b style='font-size:20px; color:black;'>על הפקיע</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>על עשיית הפתילות של המנורה. ומשום שמצוות המנורה שתדלק מערב עד בוקר, ולעולם היו נותנים בה מידת שמן שווה, שהיא חצי לוג שמן כשיעור המספיק ללילי טבת הארוכין. והוא היה ממונה לכוון עובי הפתילות בכל עונות השנה, כדי שלא יכבה קודם הבקר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>י. <b style='font-size:20px; color:black;'>בן ארזא</b> - היה ממונה <b style='font-size:20px; color:black;'>על הצלצל</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הוא כלי שיר שיש לו קול גדול, וכשהיו שומעין קולו היו הלויים מתחילין בשיר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>יא. <b style='font-size:20px; color:black;'>הוגרס בן לוי</b> - ממונה <b style='font-size:20px; color:black;'>על השיר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהיו הלוים שרין בפיהם. ונעימה גדולה היתה בפיו, והיה ממונה להתחיל השיר. וכשהיה מסיים היו כולן מסיימים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>יד. <b style='font-size:20px; color:black;'>בית גרמו</b> - ממונים <b style='font-size:20px; color:black;'>על מעשה לחם הפנים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהיה עשוי כמין תיבה פרוצה, והיו הם אומנים בעשייתו ואפייתו, לרדותו מן התנור שלא ישבר, ולעשותו באופן שלא יתעפש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>יג. <b style='font-size:20px; color:black;'>בית אבטינס</b> - היו ממונין <b style='font-size:20px; color:black;'>על מעשה הקטורת</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהיו משפחה זו בקיאים לפטם הקטורת, ומכירין בעשב ששמו "מעלה עשן".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכשהיו מערבין אותו עם סממני הקטורת היה עשן הקטורת מתמר ועולה כמין מקל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>יד. <b style='font-size:20px; color:black;'>אלעזר</b> - היה ממונה <b style='font-size:20px; color:black;'>על</b> אורגי <b style='font-size:20px; color:black;'>הפרוכות</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לעשות פרוכות חדשות, כשהיו צריכים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>טו. <b style='font-size:20px; color:black;'>ופנחס</b> - ממונה <b style='font-size:20px; color:black;'>על המלבוש</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהיה עוסק בבגדי כהונה באריגתם ובעשייתם, והוא היה דואג לכך שיהיו מוכנים הבגדים לכהנים בשעת עבודה, ובהצנעתם אחר העבודה, ולשכה מיוחדת לכך היתה במקדש.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי חזקיה אמר רבי סימון ורבנן</b> אמרי: לא היו אלו הממונין השנויין במשנה ממונין אלא לשעתן, ובשאר הדורות היו ממונים אחרים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונחלקו בטעמו של התנא, מדוע מנה שמות אלו דווקא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חד אמר: כשירי דור ודור בא למנות עליהם</b>. שלא שימשו כל הנך בדור אחד, אלא מנה התנא את מי שהיה הכשר מכולם בכל המינויים, במשך כל הדורות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחרנה</b> (והאחר - השני) <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b>: כל אלו הממונים שימשו בדור אחד. ו<b style='font-size:20px; color:black;'>מי שהיה באותו הדור</b> שבו עלו ישראל מן הגולה <b style='font-size:20px; color:black;'>מנה מה ש</b>היה <b style='font-size:20px; color:black;'>בדורו</b>. ואותן הזכיר התנא, ולא הזכיר את כל הממונים שהיו בזמן הבית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>תנן במסכת יומא פרק שלישי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בן קטין עשה י"ב דדים לכיור. מונבז המלך היה עושה כל ידות הכלים של יום הכיפורים של זהב. והיו מזכירין אותן לשבח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואלו לגנאי: של בית גרמו לא רצו ללמדו על מעשה לחם הפנים. של בית אבטינס לא רצו ללמד על מעשה הקטורת. הוגרס בן לוי היה יודע פרק בשיר ולא רצה ללמד. בן קמצר לא רצה ללמד על מעשה הכתב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>על הראשונים נאמר "זכר צדיק לברכה", ועל אלו נאמר "שם רשעים ירקב".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והשתא אמרינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאן דאמר</b> שהתנא דמשנתינו <b style='font-size:20px; color:black;'>כשירי כל דור ודור בא למנות,</b> אם כן, נמצא דבית גרמו והוגרס ובית אבטינס כשרים שבכל הדורות היו, ומצאו תשובה לדבריהם מדוע לא רצו ללמד, וכדאמרינן להלן בגמרא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועל כרחך ש<b style='font-size:20px; color:black;'>על כולן הוא אומר "זכר צדיק לברכה"</b>, אף על בית גרמו והוגרס ובית אבטינס.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומה דאמרינן התם ביומא שעל האחרונים הוא אומר "שם רשעים ירקב" לא קאי עלייהו, אלא על בן קמצר וחביריו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אולם ל<b style='font-size:20px; color:black;'>מאן דאמר "מי שהיה באותו דור מנה מה שבדורו</b>", אם כן אין ראיה שכל אלו המוזכרין במשנתינו היו כשרים. ושוב יש לפרש המשנה ביומא כפשוטה, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>על כולן</b> שהוזכרו שם לגנאי <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא אומר "ושם רשעים ירקב"</b>, ואפילו על בית גרמו והוגרס, ובית אבטינס.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ועל מי נאמר</b> שם במשנה <b style='font-size:20px; color:black;'>"זכר צדיק לברכה"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>על בן קטין וחביריו</b>, השנויים שם ברישא של המשנה.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0023_L2"></nowiki><nowiki name="דףBיגB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי שקלים (פרשני)]]</div>Micropedia bot