https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A9%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%90_%D7%90
פרשני:בבלי:שקלים יא א - היסטוריית גרסאות
2026-04-26T21:41:13Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%90_%D7%90&diff=141095&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-06T15:26:11Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:26, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l102">שורה 102:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 102:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת שקלים (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שקלים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שקלים (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98187:rev-141095:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%90_%D7%90&diff=98187&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:13:18Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:13, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div></span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רבי אילא בשם</b> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמואל בר נחמן: ואפילו</b> היכא שכתוב <b style='font-size:20px; color:black;'>"שימה"</b>, דהיינו ארון ופרוכת, דכתיב בהו "וישם" - הרי זה <b style='font-size:20px; color:black;'>מעכב.</b></span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div></span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רבי אילא בשם</b> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמואל בר נחמן: ואפילו</b> היכא שכתוב <b style='font-size:20px; color:black;'>"שימה"</b>, דהיינו ארון ופרוכת, דכתיב בהו "וישם" - הרי זה <b style='font-size:20px; color:black;'>מעכב.</b></span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וקשה על כל אלו האמוראים: הרי אמרו חכמים שאין מעכב אלא הכיור וכנו.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וקשה על כל אלו האמוראים: הרי אמרו חכמים שאין מעכב אלא הכיור וכנו.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי חנינא: כאן</b> שאמרו הנך אמוראי דכל הני מעכבין, מדובר <b style='font-size:20px; color:black;'>בעבודות ש</b>עושין <b style='font-size:20px; color:black;'>בפנים</b> ההיכל.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי חנינא: כאן</b> שאמרו הנך אמוראי דכל הני מעכבין, מדובר <b style='font-size:20px; color:black;'>בעבודות ש</b>עושין <b style='font-size:20px; color:black;'>בפנים</b> ההיכל.</span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93394:rev-98187:php=table -->
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%90_%D7%90&diff=93394&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-06-30T13:31:05Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|שקלים יא א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
</span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רבי אילא בשם</b> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמואל בר נחמן: ואפילו</b> היכא שכתוב <b style='font-size:20px; color:black;'>"שימה"</b>, דהיינו ארון ופרוכת, דכתיב בהו "וישם" - הרי זה <b style='font-size:20px; color:black;'>מעכב.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וקשה על כל אלו האמוראים: הרי אמרו חכמים שאין מעכב אלא הכיור וכנו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי חנינא: כאן</b> שאמרו הנך אמוראי דכל הני מעכבין, מדובר <b style='font-size:20px; color:black;'>בעבודות ש</b>עושין <b style='font-size:20px; color:black;'>בפנים</b> ההיכל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכאן</b> דאמרו חכמים שאין מעכבין אלא הכיור וכנו, מדובר <b style='font-size:20px; color:black;'>בעבודות</b> שעושין <b style='font-size:20px; color:black;'>בחוץ, במזבח החיצון.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי חנינא: שחצית</b> (גאוה) <b style='font-size:20px; color:black;'>גדולה היתה בבני כהנים גדולים</b>, כאשר היו מתמנים לכהונה גדולה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שיותר מששים ככרי זהב היו מוציאין בה,</b> בבנין כבש חדש, שהיו עושין כדי להעביר עליו את הפרה האדומה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואף <b style='font-size:20px; color:black;'>שהיה כבשה של פרה</b> כבר <b style='font-size:20px; color:black;'>עומד</b> בנוי משכבר הימים, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא היה אחד מהן מוציא פרתו בכבשו של חבירו</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, היה סותרו, ובונה אותו</b> מחדש <b style='font-size:20px; color:black;'>משלו</b>, להראות את עושרו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>התיב</b> (הקשה) <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי עולא קומי</b> (לפני) <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי מנא</b>: היאך אמרינן שמשום שחץ לא היו הכהנים הגדולים מעבירין את הפרה בכבש שנבנה על ידי הכהן גדול הקודם?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא תני: שמעון הצדיק</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שתי פרות</b> אדומות <b style='font-size:20px; color:black;'>עשה</b>. ו<b style='font-size:20px; color:black;'>לא בכבש שהוציא את זו הוציא את זו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>אית לך למימר</b> כי <b style='font-size:20px; color:black;'>שמעון הצדיק שחץ היה</b> (גאותן היה)?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשה הגמרא: אם כן, שלא משום גאוה היו עושין כל אחד כבש מחדש, <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי כדון</b> (מה הטעם שעשו כן)?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>על שם מעלה</b> (חשיבות) <b style='font-size:20px; color:black;'>היא בפרה</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>סלסול</b> (כבוד) <b style='font-size:20px; color:black;'>היא בפרה</b>. שמשום חביבות מצות פרה אדומה ייחדו לכל פרה כבש לעצמה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תני</b> בברייתא, המפרשת את מעשה הכבש שעשו לפרה אדומה: <b style='font-size:20px; color:black;'>זיזין</b> (בליטות אבן) <b style='font-size:20px; color:black;'>וכתלים היו יוצאין מכאן ומכאן</b> משני צידי הכבש, <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי שלא יציצו הכהנים</b> החוצה על ידי הוצאת ראשם, כי שמא יאהילו על קבר שמבחוץ, <b style='font-size:20px; color:black;'>ויטמאו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי עקיבא אומר אין משתכרין</b> בשל הקדש:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשת הגמרא כי הטעם הוא שמא יהא הפסד להקדש. ואין רשות להשתכר בהקדש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b>, אבל, <b style='font-size:20px; color:black;'>אם רצה</b> (הסכים המשתכר) <b style='font-size:20px; color:black;'>שיהיה ההפסד שלו, והשכר להקדש</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר</b> להשתכר בו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כהדא</b> (כמה שמצינו ד<b style='font-size:20px; color:black;'>בר זמינא</b> (כך שמו) <b style='font-size:20px; color:black;'>איתפקד גביה מדל דיתמין</b> (הפקידו אצלו אוצר פקדון של יתומים). <b style='font-size:20px; color:black;'>אתא ושאל לרבי מנא</b>: האם להתשכר בכסף זה לצורך היתומים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה: אין בעית די ההפסדה דידך ואגרא דתרויכון שרי</b> (אם אתה רוצה שההפסד יהיה לך, והשכר לשניכם אזי מותר אתה להשתכר בכספם).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(ואף על פי שכהאי גוונא, שלווה מכספי היתומים, והוא קרוב לשכר, שירויחו, ורחוק להפסד, הוי אבק ריבית, ואסור לעשות כן, ביתומים הקלו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומספרת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי חייא בר אדא איתפקד גביה מדל דיתמין ועביד כן,</b> שהשתכר בהן בתנאי זה, שההפסד עליו והשכר לו וליתומים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: רבי ישמעאל אומר <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר פירות</b> לקיץ המזבח:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואמרינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מתניתין דרבי ישמעאל היא</b>. שהוא סובר שמשתכרין בשל הקדש, ו"מותר פירות" היינו הרןוח שבא להקדש ממכירת השמנים והסלתות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכ<b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>אמר <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי חייה בר יוסף,</b> ד<b style='font-size:20px; color:black;'>פתר מתניתא</b>, שפירש את דברי המשנה, מהו <b style='font-size:20px; color:black;'>"מותר פירות</b>" - ה<b style='font-size:20px; color:black;'>שכר</b> הבא <b style='font-size:20px; color:black;'>להקדש</b> ממכירת השמנים והסלתות. שהיה ההקדש קונה בזול, ומוכר ביוקר למי שהיה צריך להביא נסכים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועוד פירש רבי חייה בר יוסף: <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר נסכים</b> ששנינו במשנה, <b style='font-size:20px; color:black;'>זו סאה רביעית</b>. שהגזברים היו נותנים מעות לספקים שיספקו להם יינות ושמנים וסלתות לכל השנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם התחייבו הספקים לספק סלתות שלש סאין בסלע, והוזלו, ועמדו ארבע סאין בסלע, היו חייבים לספק להקדש ארבע סאין בסלע. ואותה סאה רביעית היא "מותר נסכים".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יוחנן</b> חולק בפירוש מותר פירות ומותר נסכים, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>פתר מתניתא</b> (פירש המשנה): <b style='font-size:20px; color:black;'>"מותר פירות</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>זו סאה רביעית</b> (וכמבואר).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"מותר נסכים</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>לבירוצין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דהיינו, הגודש. שכאשר הספקים היו מודדים להקדש, הם היו נותנים במדה "גדושה", ואילו את מה שהיה ההקדש מספק למנחות, היו מודדים במדה מחוקה. וההפרש הוא "מותר נסכים".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשה הגמרא על מה שפירש רבי חייה שמותר נסכים זו סאה רביעית, ולא פירש שהם הבירוצין:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכי לית ליה לרבי חייה בר יוסף,</b> וכי לא מודה <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>הא שהיו <b style='font-size:20px; color:black;'>בירוצין</b> במקדש?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי חזקיה</b>: מודה הוא שהיו בירוצין במקדש, והיה מהם רווח להקדש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא, שסבור הוא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מה שנופל לסאה רביעית</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>נפל לבירוצין!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>למקום שהולך הרווח מהסאה הרביעית הולך גם הרווח הבא מן הבירוצין. ששניהם דין אחד להם, ושניהם נקראים "מותר נס כים".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובזה הוא חלוק על רבי יוחנן, שפירש שסאה רביעית היא מותר פירות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואמרינן: בשלמא <b style='font-size:20px; color:black;'>על דעתיה דרבי חייה בר יוסף</b>, שאמר מותר פירות היינו מה שהיה ההקדש משתכר ממכירות הסלתות (לדעת רבי חייה בר יוסף) - <b style='font-size:20px; color:black;'>ניחא</b> מה שאמר רבי עקיבא <b style='font-size:20px; color:black;'>אין משתכרין בשל הקדש, ואף לא</b> משתכרין <b style='font-size:20px; color:black;'>בשל עניים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>לפיכך זה וזה</b>, רבי עקיבא ורבי חנינא סגן הכהנים, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא היו מודים בפירות</b>. לפי ששניהם סוברים שאין משתכרין בשל הקדש, וממילא ליכא מותר פירות כלל, שלא היה ההקדש משתכר במכירת הסלתות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא, <b style='font-size:20px; color:black;'>על דעתיה דרבי יוחנן</b> דאמר מותר פירות היינו סאה רביעית, <b style='font-size:20px; color:black;'>קשיא</b>: וכי לא מודו רבי עקיבא ורבי חנינא סגן הכהנים שהיה ענין כזה במקדש, שאם היו הספקים מוכרין ג' סאין בסלע והוזלו ועמדו על ד' סאין שנותנין גם הסאה הרביעית להקדש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא</b> משנה היא! שכך <b style='font-size:20px; color:black;'>תנינן</b>: "עמדו מג' סאין יספק מד'"!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר, אם בשעת המקח היה המחיר ג' סאין בסלע ועתה הוקרו ועמדו על ד' סאין בסלע, יספק ד' סאין. ונמצא ההקדש מרויח סאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אם כן קשה: כיצד יפרש רבי יוחנן <b style='font-size:20px; color:black;'>הא דתנינן "זה וזה לא היו מודים בפירות</b>"!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצת הגמרא: לעולם רבי עקיבא ורבי חנינא סגן הכהנים מודו שהיה מותר פירות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>לא היו מודים ב</b>" דין" מותר <b style='font-size:20px; color:black;'>פירות</b> לדברי רבי ישמעאל, שהוא סובר שממותר פירות היו מביאין <b style='font-size:20px; color:black;'>לקיץ המזבח</b>, והם חלקו עליו בזה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל מודים היו</b> שהיה מותר פירות, אלא שלדעתם היו עושין <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>דמיו <b style='font-size:20px; color:black;'>כלי שרת.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: מדאמרינן "בירוצין לכלי שרת", בסתמא, משמע שאפילו מבירוצי הנסכים של קרבן יחיד היו מביאין כלי שרת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וקשה: <b style='font-size:20px; color:black;'>עד כדון</b> (בשלמא) <b style='font-size:20px; color:black;'>בירוצי</b> הנסכים של קרבנות <b style='font-size:20px; color:black;'>הציבור</b> שפיר יקנו מהם כלי שרת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל היאך יתכן <b style='font-size:20px; color:black;'>שאפילו</b> מ<b style='font-size:20px; color:black;'>בירוצי יחיד</b> יביאו כלי שרת? <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>לא נמצאו כלי שרת באין משל יחיד!</b> והרי כלי שרת של ציבור הן, וצריכין הן לבוא משל ציבור!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצת הגמרא: שפיר באין כלי שרת אף משל היחיד, לפי שהיחיד מוסרן לציבור. <b style='font-size:20px; color:black;'>וכהדא דתנינן</b> (כמה ששנינו): <b style='font-size:20px; color:black;'>אשה שעשתה כתונת לבנה</b> הכהן לשרת בה בקודש, כשרה. <b style='font-size:20px; color:black;'>ובלבד שתמסרנה לציבור</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי שעל ידי שהיחיד מוסר חפציו לציבור הן כשרין לשמש ככלי שרת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואמרינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>עד כדון</b> (לא מיבעיא) <b style='font-size:20px; color:black;'>בירוצי לח</b>, גודש הדברים הלחים, כגון יינות ושמנים, שהם קודש מחמת שבשעת המדידה התקדשו בכלי שרת. וכדאמרינן במנחות, שכלי מדת הלח (הכלי שנותנים ומודדין בו את הדברים הלחים) נתקדש, וכדלהלן. ולפיכך, מביאין מהן עולות לקיץ המזבח, לדעת רבי חנינא סגן הכהנים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו בירוצי היבש</b> (גודש הקמח שמביאין למנחות), גם מהם מביאין עולות לקיץ המזבח, ואף שלא קדשו בכלי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>כההיא דתנינן תמן</b> במנחות (גירסת הגר"א): <b style='font-size:20px; color:black;'>בירוצי</b> מידת <b style='font-size:20px; color:black;'>הלח</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>קודש</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>בירוצי</b> מידת <b style='font-size:20px; color:black;'>היבש</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>חולין.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולמה בירוצי</b> מידת ה<b style='font-size:20px; color:black;'>לח</b> הן <b style='font-size:20px; color:black;'>קודש?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מפני ש</b>כלי <b style='font-size:20px; color:black;'>מדת הלח נמשח</b> בשמן המשחה <b style='font-size:20px; color:black;'>מבפנים</b>, ונתקדש. והלכך אף הבירוצין, כיון שהיו בתוך הכלי, נתקדשו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולמה בירוצי</b> מידת <b style='font-size:20px; color:black;'>היבש הן חול?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מפני ש</b>כלי <b style='font-size:20px; color:black;'>מדת היבש לא נמשח, בין מבפנים</b> הכלי <b style='font-size:20px; color:black;'>ובין מבחוץ.</b> דהיינו, שלא נמשח כלל, ולא התקדש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומה שבפנים לא נתקדש אלא בקדושת פה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והלכך, מה שהנודב צריך לו הוא מקדש בהקדשו, אך מה שאינו צריך אינו מקדש, ולפיכך הגודש, שאינו נצרך לו, הוא אינו מתקדש בקדושת פיו של הנודב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכל בירוצי מדות הללו</b> דינם <b style='font-size:20px; color:black;'>שאם יש זבח אחר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>יקרבו עמו</b>, לנסכים המחוייבים לו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>הבירוצים הלחים, כיון שהתקדשו בכלי שרת, <b style='font-size:20px; color:black;'>אם לנו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>נפסלו בלינה</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואם לאו,</b> אם אין זבח אחר להקריבם עמו - <b style='font-size:20px; color:black;'>ימכרו לקיץ המזבח</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי חזינן, שכל בירוצי המדות, והיינו בין בירוצי מדת הלח ובין בירוצי מדת היבש, קונים מהם עולות לקיץ המזבח.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>הלכה ג - מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הקטורת היתה נעשית אחת בשנה, ומשקלה שלוש מאות שישים ושמונה מנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בשלוש מאות שישים וחמשה היו משמשים לקטורת הקרבה בכל יום, מנה אחד ליום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ושלושת המנים היתרים, מכניס מהם הכהן הגדול מלוא חפניו קטורת ביום הכפורים לקדש הקדשים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיות והיה נכנס לתוך חופניו רק מעט מתוך שלשת המנים, היה נשאר בכל שנה, אפילו מעוברת, "מותר הקטורת".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן היה נשאר מותר הקטורת בכל שנה פשוטה, לפי שהיא רק שנ"ד יום, ונותרו בה אחד עשר מנים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודנה המשנה מה היו עושין במותר זה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מותר הקטורת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מה היו עושין בה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מחמת כבוד הקטורת שנותרה, רצו חכמים שיעשה בה שימוש גם בשנה הבאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הדרך הפשוטה היתה לחלל את קדושתה על מעות חולין באמצעות מכירתה, ולחזור ולקנותה משקלים חדשים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך לא רצו חכמים לנהוג בה זילזול על ידי מכירתה לחולין, ולכן תיקנו דרך מכובדת שתצא לחולין באמצעות חילול מכובד, ותחזור ותיקנה מהשקלים החדשים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>מפרישין ממנה</b>, מהקטורת שנשארה, את שיווי <b style='font-size:20px; color:black;'>"שכר האומנין</b>" העוסקים במלאכת הבנין בבית המקדש, או במלאכת הקטורת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>ומחללין אותה</b> (את קדושת הקטורת) <b style='font-size:20px; color:black;'>על מעות</b> שכר <b style='font-size:20px; color:black;'>האומנים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>היינו, שהיו <b style='font-size:20px; color:black;'>נותנים אותה</b>, מייעדים את הקטורת, כתשלום <b style='font-size:20px; color:black;'>לאומנים, בשכרן</b>. ובכך היתה מתחללת קדושת הקטורת על שכר האומנים עוד לפני שהגיעה בפועל לידי האומנים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לפי שהקדושה מתחללת גם על חוב של שכר עבודה המגיע לאומנים, ולא רק על מעות בעין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה שייכת הקטורת לאומנים, שהיא מיועדת עבורם כשכר, לאחר שהתחללה קדושתה על חוב שכרם. אך עדיין לא נתנוה לידי האומנים אלא הגיעו עמם לידי הסכם שימכרוה להקדש לצורך הקטורת של שנה הבאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>שוב <b style='font-size:20px; color:black;'>חוזרים ולוקחין אותה</b> (את מותר הקטורת) מן האומנין, שהיא חולין בידם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשלמים לאומנים תמורתה <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>שקלים מה<b style='font-size:20px; color:black;'>תרומה</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>חדשה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כך, שלמעשה לא ניתנה הקטורת לידי האומנים ממש, אלא היא נשארה כל הזמן ברשות הקדש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>הקטורת שביום השלשים של חודש אדר היתה תלויה ועומדת:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם <b style='font-size:20px; color:black;'>בא חודש</b> ניסן <b style='font-size:20px; color:black;'>בזמנו,</b> שקידשו אותו ביום ל' באדר, ונמצא שיום זה הוא מן השנה החדשה - <b style='font-size:20px; color:black;'>היו לוקחין אותה מתרומה חדשה</b>, כיון שכבר נכנסה השנה החדשה, וצריך להביא הקטורת מתרומה חדשה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם לאו,</b> שלא קידשו את החודש ביום ל' אדר, אלא אדר היה "מעובר" עם יום השלשים, נמצא שהיום הל' של חודש אדר שייך לשנה החולפת. היו לוקחין את הקטורת להקטרה ביום הזה, שהוא מן השנה הקודמת, <b style='font-size:20px; color:black;'>מן הישנה</b>.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בשלב זה הניחה הגמרא שלא היו מחללים את מותר הקטורת על חוב שכר האומנים, אלא היו מחללים אותה על מעות שכרם שבאים מתרומת הלישכה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: כיצד מחללים את הקטורת על מעות השכר של האומנים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>לא נמצא הקדש מתחלל על ההקדש!</b> הרי תרומת הלשכה גם היא קודש, ומי מתחלל קודש על קודש?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>כיצד הוא עושה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי שמעון בר ביסנא: מביא</b> (הגזבר) <b style='font-size:20px; color:black;'>מעות</b> מתרומת הלשכה שהן קודש, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומחללן על</b> אבני <b style='font-size:20px; color:black;'>הבנין</b> של הקדש בצורה כזאת:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>תחילה היו בונין במקדש באבנים של חולין, ורק אחר הבניה היו מקדישין אותן, כדי שלא יהנו מהאבנים תוך כדי הבניה ויבואו לידי מעילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואחר שהיה הבנין בנוי, היה מביא מעות הללו, ומחללן על האבנים, שהיה אומר: תחול קדושת המעות על הבנין. ועל ידי זה היו האבנים קדושות והמעות יצאו לחולין.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0019_L2"></nowiki><nowiki name="דףBיאB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי שקלים (פרשני)]]</div>
Micropedia bot