https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A9%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%98%D7%95_%D7%91פרשני:בבלי:שקלים טו ב - היסטוריית גרסאות2026-04-27T01:18:39Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%98%D7%95_%D7%91&diff=141090&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T15:25:34Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:25, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l93">שורה 93:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 93:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת שקלים (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שקלים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שקלים (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98190:rev-141090:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%98%D7%95_%D7%91&diff=98190&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T10:13:24Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:13, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אבון עבד אילין תרעיה</b> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>דסדרא רבא,</b> (התקין פתחים ושערים בבית המדרשד הגדול שבמקומו).</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אבון עבד אילין תרעיה</b> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>דסדרא רבא,</b> (התקין פתחים ושערים בבית המדרשד הגדול שבמקומו).</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אתא רבי מנא לגביה</b> דרבי אבון, <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רבי אבון: <b style='font-size:20px; color:black;'>חמי מאי עבדית</b> (שיבח עצמו ואמר: ראה מה שעשיתי בבית הכנסת לפאר בית אלהינו).</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אתא רבי מנא לגביה</b> דרבי אבון, <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רבי אבון: <b style='font-size:20px; color:black;'>חמי מאי עבדית</b> (שיבח עצמו ואמר: ראה מה שעשיתי בבית הכנסת לפאר בית אלהינו).</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b>: יש לקרוא עליך מקרא זה (הושע ח): <b style='font-size:20px; color:black;'>"וישכח ישראל את עושהו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ויבן היכלות"!</b></span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b>: יש לקרוא עליך מקרא זה (הושע ח): <b style='font-size:20px; color:black;'>"וישכח ישראל את עושהו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ויבן היכלות"!</b></span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93403:rev-98190:php=table -->
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%98%D7%95_%D7%91&diff=93403&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:31:29Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|שקלים טו ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אבון עבד אילין תרעיה</b> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>דסדרא רבא,</b> (התקין פתחים ושערים בבית המדרשד הגדול שבמקומו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אתא רבי מנא לגביה</b> דרבי אבון, <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רבי אבון: <b style='font-size:20px; color:black;'>חמי מאי עבדית</b> (שיבח עצמו ואמר: ראה מה שעשיתי בבית הכנסת לפאר בית אלהינו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b>: יש לקרוא עליך מקרא זה (הושע ח): <b style='font-size:20px; color:black;'>"וישכח ישראל את עושהו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ויבן היכלות"!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>לא הוה בני נש דילעון באוריתא</b> (וכי לא היו בני אדם הלומדים תורה) הזקוקים לממון לפרנסתם, והיה עדיף שהיית נותן ממונך לעניי תורה שעושין מצוות בכל עת, מאשר לבנות שערים להיכלות ה'.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: לשכת הכלים - כל מי שהוא מתנדב כלי זורקו לתוכה, ואחת לשלשים יום הגזברים פותחין אותה וכל כלי שמצאו בו צורך לבדק הבית מניחין אותו, והשאר נמכרין ודמיהן נופלין לבדק הבית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תני</b>: המקדיש בהמה או אבנים לבדק הבית והוצרכו להם למזבח - נוטלין אותן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כך הוא הדין, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>קדשי המזבח מוציאין את הראוי מקדשי בדק הבית</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם הקדיש בהמות למזבח - אפילו נעשו בעלי מומין, ושוב אינם ראויים להקרבה, אין מוציאין אותן לצרכי בדק הבית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>אין קדשי בדק הבית מוציאין את הראוי להן מקדשי מזבח</b>, אלא ימכרו, ודמיהם ילכו לבדק הבית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן אהא דאמרינן שקדשי בדק הבית הראוין למזבח מוציאין אותן למזבח:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא תנינן</b> במשנתינו שכל <b style='font-size:20px; color:black;'>כלי שמצאו בו לצורך מניחין אותו</b> להשתמש בו, <b style='font-size:20px; color:black;'>והשאר נמכרין, ודמיהן נופלין לבדק הבית</b>. הרי שרק כלי שהוצרכו לו לבדק הבית מניחין אותו ומשתמשין בו, אבל דבר הראוי למזבח אין מניחין אותו להשתמש בו למזבח, אלא דינו כמו שאר הדברים, שנמכרין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ושמעינן מינה דקדשי בדק הבית, אף על פי שראויין למזבח, אין מוציאין אותן לבדק הבית אלא ימכרו ודמיהן נופלין לבדק הבית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשני: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי חזקיה</b>: משנתינו האומרת ש"כלי שמצאו בו צורך לבדק הבית מניחין אותו", אין פירושה ש"כלי שמצאו בו צורך לבדק הבית" - "מניחין אותו".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>כיני מתניתין</b> (כך הוא פירוש משנתינו): "כלי שמצאו בו צורך" - בין לצורך בדק הבית ובין לצורך מזבח - <b style='font-size:20px; color:black;'>ללשכת בדק הבית</b> מניחין אותו, ומשם נוטלין אותו למה שצריכין.</span><br />
<BR><br><center><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>הדרן עלך פרק אלו הן הממונים</b></center><br />
<BR><br />
<!--$^--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0005_L5"></nowiki><nowiki name="פרקBשישיB-BשלושהBעשרBשופרות"></nowiki><br><hr><center><span style="font-size:39px; "><br />
<br />
<B><U><span style='color:RGB(34,80,136);'>פרק שישי - שלושה עשר שופרות</span><BR></U></B></span></center><br><hr><br><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>הלכה א - מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שלשה עשר שופרות</b> - קופות, העשויות בצורת שופר, עקומות ועגולות, רחבות מלמטה ופיהן צר מלמעלה, שהיו נותנים בתוכם מעות, <b style='font-size:20px; color:black;'>היו במקדש</b>. וכל אחת מיוחדת לענין אחר, וכמו שיתבאר בהמשך הפרק.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שלש עשרה שולחנות</b> היו במקדש. ולהלן יתבאר היכן מקומם במקדש, ומה עשו עמם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן <b style='font-size:20px; color:black;'>שלש עשרה השתחוויות</b> בשלש עשרה מקומות <b style='font-size:20px; color:black;'>היו במקדש</b>. כנגד שלש עשרה פרצות שפרצו מלכי יון בגדר המקדש, וגדרום מלכי בית חשמונאי. וכשהגיעו למקומות שהיו הפרצות, היו משתחוים דרך הוצאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>של בית רבן גמליאל ושל בית רבי חנניה סגן הכהנים, היו משתחוים בארבע עשרה</b> מקומות במקדש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והיכן היתה</b> השתחואה זו <b style='font-size:20px; color:black;'>היתרה</b> על שלש עשרה ההשתחויות?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כנגד</b> לשכת <b style='font-size:20px; color:black;'>ציר העצים</b> (שהיו נתונים שם עצים ומשם הסתפקו עצים למזבח).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפני <b style='font-size:20px; color:black;'>שכן מסורת בידם מאבותיהם, ששם הארון נגנז</b> על ידי יאשיהו המלך בחורבן בית ראשון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>מעשה בכהן אחד</b> בעל מום (הפסול לעבודה) <b style='font-size:20px; color:black;'>שהיה מתעסק</b> במלאכתו בלשכת העצים להוציא התולעים מן העצים להכינם למזבח (כי כל עץ שנמצא בו תולעת פסול הוא למזבח, וכהן בעל מום עוסק בעבודה זו), ובעודו עוסק בכך <b style='font-size:20px; color:black;'>ראה את הרצפה</b> שבלשכה <b style='font-size:20px; color:black;'>שהיא משונה מחברותיה</b>, והבין שאבן זו הוצאה ממקומה והוחזרה. <b style='font-size:20px; color:black;'>ובא ואמר לחברו</b> מה שראה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא הספיק לגמור את הדבר עד שיצתה נשמתו</b>, כדי שלא יגלה את הארון הגנוז שם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וידעו</b> על ידי זה <b style='font-size:20px; color:black;'>ביחוד</b> (בברור) <b style='font-size:20px; color:black;'>ששם הארון גנוז</b>. ומכל מקום לא ידעו לכוין את מקומו במדויק היכן הוא, ורק ידעו שתחת לשכה זו נגנז, דרך פתח זה שתחת האבן</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנתינו: שלשה עשר שופרות היו במקדש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תני: השופרות הללו עקומות היו, צרות מלמעלן ורחבות מלמטה</b>, כדי שלא יהא אדם יכול להוציא משם מעות אלא בקושי על ידי היפוך הקופה, <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני הרמאין</b>, שלא יכניס ידו לקופה ויטול מעות ויעשה עצמו כמטיל מעות לשם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנתינו: והיכן היתה יתירה. כמגד ציר העצים, שכן מסורת בידם מאבותיהם ששם הארון נגנז.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומביאה הגמרא ג' דעות היכן הוא מקום הארון מחורבן הבית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תני בשם רבי אליעזר: הארון</b> שבמקדש שבו היו הלוחות והתורה <b style='font-size:20px; color:black;'>גלה עמהן</b> (עם ישראל) בזמן חורבן בית ראשון <b style='font-size:20px; color:black;'>לבבל</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה טעם</b> דבריו, ומנין מקורו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מדכתיב במלכים: "ויאמר ישעיהו אל חזקיהו: שמע דבר ה'! הנה ימים באים ונשא (יהיה נישא ונלקח) כל אשר בביתך ואשר אצרו אבותיך עד היום הזה - בבלה. <b style='font-size:20px; color:black;'>לא יוותר דבר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ה"</b>'.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומדייקת הגמרא, מהו אותו הדבר אשר "לא יוותר" שלא נכלל באומרו "כל אשר בביתך": <b style='font-size:20px; color:black;'>אין "דבר" אלא שהדיברות בתוכו!</b> והיינו הארון, שבו לוחות העדות שכתובין עליו עשרת הדברות, ומכאן שאף הארון גלה בבלה. שהרי כן נתנבא ישעיהו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכן הוא אומר</b> בדברי הימים: <b style='font-size:20px; color:black;'>"ולתשובת השנה שלח המלך נבוכדנצר ויביאהו בבלה עם כלי חמדת בית ה'"</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>איזהו "כלי חמדת בית ה'"?</b> הוי אומר: <b style='font-size:20px; color:black;'>זה הארון</b>. ואף מכאן אנו למדים כדברי רבי אליעזר שהארון הוגלה לבבל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון בן לקיש</b> חולק ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אומר</b>: כשנחרב בית ראשון לא הוגלה הארון לבבל אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>במקומו היה הארון נגנז.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הדא</b>, זה <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא דכתיב</b> בספר מלכים, גבי הבית הראשון שעשה שלמה: "ויביאו הכהנים את ארון ברית ה' אל מקומו, אל דביר הבית, אל קדש הקדשים, אל תחת כנפי הכרובים ... <b style='font-size:20px; color:black;'>ויאריכו הבדים, ויראו ראשי הבדים מן הקדש על פני הדביר, ולא יראו החוצה</b>. ויהיו שם עד היום הזה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכל מקום שנאמר "עד היום הזה" - לעולם הוא. והיאך נפרש את הכתוב גבי הארון שמקומו בקדש הקדשים "עד היום הזה", והרי חרב הבית? אלא בהכרח שנגנז הארון במקומו תחת קדש הקדשים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי שנגנז הארון ולא גלה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואגב שהזכירה הגמרא פסוק זה מפרשינן ליה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כתיב</b> בהאי קרא <b style='font-size:20px; color:black;'>"ויראו"</b> ראשי הבדים. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואת</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרת</b> (ואילו הכתוב עצמו אומר בהמשך) <b style='font-size:20px; color:black;'>כתיב "ולא יראו</b> (הבדים) החוצה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הא כיצד?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b>, היו בדי הארון <b style='font-size:20px; color:black;'>נראין ולא נראין</b>. שהיתה הפרוכת המבדילה בין ההיכל לקדש הקדשים מסתרת אותם, אך היו הבדין דוחקין בפרוכת, <b style='font-size:20px; color:black;'>ובולטין, ויוצאין כשני דדי האשה</b>, שבולטין תחת חלוקה, נמצא שהיו נראין ולא נראין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבנן אמרי: בלשכת דיר העצים היה הארון גנוז,</b> (ולא נגנז בקדש בקדשים וכן לא הוגלה בבלה) וכדעת התנא דמשנתינו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן היה <b style='font-size:20px; color:black;'>מעשה בכהן אחד בעל מום, שהיה עומד ומפצל</b> (בוקע) <b style='font-size:20px; color:black;'>עצים</b> למערכה <b style='font-size:20px; color:black;'>בלשכת דיר העצים, וראה את הרצפה</b> הזאת <b style='font-size:20px; color:black;'>שהיא משתנה מחברותיה,</b> שאחת מטבלאות השיש שברצפת המקדש היתה גבוהה קצת מחברתה, והבין שיצאה זו ממקומה והוחזרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בא ואמר לחברו: בא וראה את הרצפה הזאת שהיא משתנה מחברותיה! ולא הספיק לגמור את הדבר עד שיצתה נשמתו, וידעו בייחוד</b> (בבירור) <b style='font-size:20px; color:black;'>ששם הארון גנוז</b>. כי הבינו שמשום כן המיתו משמים את אותו כהן, שלא יבואו לגלות מקומו המדויק של גניזת הארון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תני רבי הושעיא</b> לפרש כיצד היתה מיתתו של אותו כהן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הקיש עליה</b> (על טבלת השיש השונה מחברותיה) <b style='font-size:20px; color:black;'>בקורנס</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ויצאת אש ושרפתו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בשעה שרצה הקדוש ברוך הוא ליתן למשה את הלוחות השניות נאמר בפסוק (עקב י א):</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"בעת ההיא אמר ה' אלי: פסל לך שני לוחות אבנים כראשונים, ועלה אלי ההרה, ועשית לך ארון עץ. ואכתב על הלוחות את הדברים אשר היו על הלוחות הראשונים אשר שברת. ושמתם בארון".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ארון זה קדם לארון שעשה בצלאל למשכן, וכולו של עץ היה, ונצטווה על עשייתו לצורך הנחת הלוחות השניות בתוכו. והיו הלוחות בו עד שנעשה המשכן, ואז עשו ארון נוסף המצופה זהב, כמפורש בפרשת תרומה, והועברו הלוחות השניות מארון העץ שעשה משה בעלותו לסיני לארון זה, כדכתיב בארון המשכן "ונתת אל הארון את ה"עדות" אשר אתן אליך". ונקבע מקומו באהל מועד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובארון העץ שעשה משה הונחו שברי הלוחות הראשונות, ואיתו היו יוצאין למלחמות. (תוס' עירובין דף סג ב. ועוד)</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תני, רבי יהודה בן לקיש אמר: שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;74&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;74.&nbsp;</b> הקרן אורה (במסכת סוטה מב ב) הוכיח ששיטת הבבלי (בסוף פרק ראשון במסכת בבא בתרא) שהיה רק ארון אחד, והלוחות ושברי הלוחות והספר תורה היו מונחים בו. (אך התוס' בעירובין סג ב כתבו שלפני בנין שלמה היו שני ארונות, ורק משנבנה המקדש היה רק ארון אחד. ועיין במכתבים שבסוף חידושי מרן הגרי"ז (עמוד 154) שכתב כי גם הארון השני שהיו בו רק השברי לוחות הרי הוא נקרא "ארון הברית" ותורת ארון עליו לכמה דינים, כמו יציאה למלחמה, ועוד, <b>ואף שלא היה מכלי המקדש</b> <b>כלל !</b> ומצות נשיאתו נאמרה בכהנים ולא בלויים, שאין ארון זה נכלל במצות "נשיאת כלי המשכן" שנועדה ללויים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אחד שעשה בצלאל, שהיתה התורה נתונה בתוכו</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואחד שעשה</b> משה בעלותו להר סיני לקבל לוחות השניות, <b style='font-size:20px; color:black;'>שהיו שברי לוחות</b> הראשונות <b style='font-size:20px; color:black;'>נתונין בתוכו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>זה</b> הארון <b style='font-size:20px; color:black;'>שהיתה התורה נתונה בתוכו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>היה מונח באהל מועד</b> בקדש הקדשים, ולא היה יוצא עמם כלל למלחמה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הדא הוא דכתיב</b> בפרשת שלח, כשהעפילו בני ישראל לעלות אל ראש ההר להלחם בכנעני: <b style='font-size:20px; color:black;'>"וארון ברית ה' ומשה לא משו מקרב המחנה"</b>. הרי שארון ברית ה', שהוא הארון שהלוחות השניות מונחים בו, לא יצא עמם למלחמה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם היה דרך הארון הזה לצאת עמם למלחמה מדוע לא הוציאו עמם? אלא, בהכרח, שהארון הזה היה מקומו קבוע באהל מועד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>זה</b> הארון עץ שעשה משה, <b style='font-size:20px; color:black;'>שהיו שברי לוחות נתונין בתוכו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>היה נכנס ויוצא עמהן</b> למלחמה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבנן אמרי: ארון אחד</b> בלבד <b style='font-size:20px; color:black;'>היה</b>. והוא הארון שעשה בצלאל למשכן, ובו היו מונחים גם הלוחות השניות וגם שברי הלוחות. ולא היו יוצאים עמו למלחמה כלל. ורק <b style='font-size:20px; color:black;'>פעם אחת</b> בלבד <b style='font-size:20px; color:black;'>יצא</b> עמהם למלחמה, <b style='font-size:20px; color:black;'>בימי עלי, ו</b>אז נענשו, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>נשבה</b> הארון בידי פלשתים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואמרינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>קרייא</b> (המקרא) הזה <b style='font-size:20px; color:black;'>מסייע להו לרבנן</b>, שהיה רק ארון אחד, והוא לא היה יוצא עמם כלל למלחמה. ורק בימי עלי הוציאוהו. והארון הזה היה הארון היחיד שהיה באהל מועד:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דכתיב בשמואל, כאשר ראו פלשתים את הארון במחנה ישראל יוצא עמם, אמרו: <b style='font-size:20px; color:black;'>"אוי לנו, מי יצילנו מיד האלהים האדירים האלה"</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומכך שאמרו "אוי לנו", אנו למדים שדבר זה היה <b style='font-size:20px; color:black;'>מילה דלא חזון מן יומיהון!</b> דבר שלא ראו מימיהם, שלא הורגלו לראות הארון עם ישראל במלחמות. וכדכתיב להדיא שם, שאמרו: "ויאמרו אוי לנו, כי לא היתה כזאת אתמול שלשום".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשמע, שעד עתה לא יצא אתם הארון כלל, והוא כדברי רבנן, הסוברים שארון אחד היה, ולא יצא עמם למלחמה כי אם בימי עלי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואמרינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>קרייא</b> אחרינא <b style='font-size:20px; color:black;'>מסייע</b> ליה <b style='font-size:20px; color:black;'>לרבי יהודה בן לקיש</b>, הסובר ששני ארונות היו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דכתיב בשמואל א (יד יח) בשעה שעמד שאול ואנשיו בגבעת בנימין, ונסתפק אם לצאת למלחמה בפלשתים שניצבו מולם, פנה לאחיה הכהן הגדול לשואלו באורים ותומים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"ויאמר שאול לאחיה: הגישה ארון האלהים</b>, כי היה ארון האלהים ביום ההוא ובני ישראל".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>קשה: <b style='font-size:20px; color:black;'>הלא הארון</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בקרית יערים היה!</b> לאחר שהושב מידי הפלשתים (והיה מונח שם עשרים שנה עד שהעלהו דוד המלך לירושלים), ולא בגבעת בנימין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובהכרח, ששני ארונות היו. בקרית יערים היה ארון הזהב שעשה בצלאל, ושם היה מקומו בתקופה הזו. והארון שהיה בגבעת בנימין הוא ארון העץ שעשה משה, שהיה יוצא עמם למלחמה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכח כדעת רבי יהודה בן לקיש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מה עבדון ליה רבנן?</b> (כיצד יתרצו את הפסוק רבנן הסוברים שארון אחד היה)? ומשנינן: רבנן סברי כי ארון זה המוזכר בכתוב לא ארון ברית ה' הוא, אלא ארון שהיה בו החושן והאפוד, והאורים ותומים, והציץ. וכיון שבא שאול לשאול באורים ותומים היה זקוק אחיה לשמונת הבגדים של כהן גדול, היות שאסור לשאול באורים ותומים כי אם בלבישת שמונת הבגדים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפיכך אמר <b style='font-size:20px; color:black;'>"הגישה אלי</b> את ארון האלהים אשר שם נמצא <b style='font-size:20px; color:black;'>הציץ</b>" (וקרא ארון זה, שאינו ארון הברית, על שם הציץ, אף שהיו בו גם שאר שבעת בגדי כהונה, משום שהציץ חשוב מכולן, כי שם ה' עליו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותו אמרינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>קרייא</b> (מקרא נוסף) <b style='font-size:20px; color:black;'>מסייע לרבי יודא בן לקיש</b> הסובר ששני ארונות היו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כתיב בספר שמואל, שאמר אוריה החתי לדוד:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"הארון וישראל ויהודה יושבין בסוכות</b>, ואדני יואב ועבדי אדני על פני השדה חונים. ואני אבא אל ביתי לאכול ולשתות ולשכב עם אשתי? חייך, וחי נפשך אם אעשה את הדבר הזה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, משום שארון הברית אינו במקומו אלא נמצא עתה בסוכות, החמיר אוריה על עצמו שלא לשכב עם אשתו. וכדאמרינן בעירובין (סב ב): בשעה שהארון ושכינה נמצאים שלא במקומם, אסורים אז בתשמיש המיטה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואי נימא כרבנן, שארון אחד היה, ולא היה יוצא עמם למלחמה, אם כן, מדוע כתיב "הארון בסוכות".</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0028_L2"></nowiki><nowiki name="דףBטזB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי שקלים (פרשני)]]</div>Micropedia bot