https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A9%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%97_%D7%91
פרשני:בבלי:שקלים ח ב - היסטוריית גרסאות
2026-04-26T21:40:46Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%97_%D7%91&diff=141086&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-06T15:25:05Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:25, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l83">שורה 83:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 83:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת שקלים (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שקלים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שקלים (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98183:rev-141086:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%97_%D7%91&diff=98183&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:13:10Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:13, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רבי יאשיה: <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>נלמוד</b> את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>סתום</b>, את שיעור הקופות שלא התבאר במסכת שבת כמה הוא, <b style='font-size:20px; color:black;'>מן המפורש</b>, משיעור הקופות של תרומת הלשכה, שמבואר כמה הוא.</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רבי יאשיה: <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>נלמוד</b> את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>סתום</b>, את שיעור הקופות שלא התבאר במסכת שבת כמה הוא, <b style='font-size:20px; color:black;'>מן המפורש</b>, משיעור הקופות של תרומת הלשכה, שמבואר כמה הוא.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא</b> בברייתא, המבארת אופן תרומת הלשכה:</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא</b> בברייתא, המבארת אופן תרומת הלשכה:</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בשלש קופות של שלש שלש סאין, שהן</b> עולים יחד <b style='font-size:20px; color:black;'>תשעה סאין, שהן</b> עולים סך הכל במשך השנה <b style='font-size:20px; color:black;'>לעשרים ושבע סאין</b> (שהרי ג' פעמים בשנה היו נותנים המעות לתוכן כמבואר לעיל), <b style='font-size:20px; color:black;'>תורמין את הלשכה.</b> ונלמד מכאן שסתם קופות שיעורן ג' סאין.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בשלש קופות של שלש שלש סאין, שהן</b> עולים יחד <b style='font-size:20px; color:black;'>תשעה סאין, שהן</b> עולים סך הכל במשך השנה <b style='font-size:20px; color:black;'>לעשרים ושבע סאין</b> (שהרי ג' פעמים בשנה היו נותנים המעות לתוכן כמבואר לעיל), <b style='font-size:20px; color:black;'>תורמין את הלשכה.</b> ונלמד מכאן שסתם קופות שיעורן ג' סאין.</span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93389:rev-98183:php=table -->
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%97_%D7%91&diff=93389&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-06-30T13:30:56Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|שקלים ח ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רבי יאשיה: <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>נלמוד</b> את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>סתום</b>, את שיעור הקופות שלא התבאר במסכת שבת כמה הוא, <b style='font-size:20px; color:black;'>מן המפורש</b>, משיעור הקופות של תרומת הלשכה, שמבואר כמה הוא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא</b> בברייתא, המבארת אופן תרומת הלשכה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בשלש קופות של שלש שלש סאין, שהן</b> עולים יחד <b style='font-size:20px; color:black;'>תשעה סאין, שהן</b> עולים סך הכל במשך השנה <b style='font-size:20px; color:black;'>לעשרים ושבע סאין</b> (שהרי ג' פעמים בשנה היו נותנים המעות לתוכן כמבואר לעיל), <b style='font-size:20px; color:black;'>תורמין את הלשכה.</b> ונלמד מכאן שסתם קופות שיעורן ג' סאין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>וכתוב עליהן</b> (על הקופות שלתוכן תורמין את המעות) <b style='font-size:20px; color:black;'>אל"ף בי"ת גימ"ל</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני מה כתוב עליהן א' ב' ג'?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לומר שמסתפק</b> לקנות קרבנות <b style='font-size:20px; color:black;'>מן ה</b>קופה שנתרמה מן הלשכה <b style='font-size:20px; color:black;'>ראשונה, קודם לשניה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מסתפק <b style='font-size:20px; color:black;'>מן</b> הקופה <b style='font-size:20px; color:black;'>השניה קודם לשלישית</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכדי שידע איזו מן הקופות נתרמה ראשונה, ואיזה אחריה, כותב על הראשונה א', ועל השניה ב', ועל השלישית ג'.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הואיל והגמרא למדה את שיעור גודל הקופות שמותר לפנות בשבת בלימוד של "סתום מן המפורש", מביאה הגמרא עוד דין הנלמד סתום מן המפורש:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תמן</b> במסכת שבת <b style='font-size:20px; color:black;'>תנינן: המוציא יין</b> מרשות היחיד לרשות הרבים אינו חייב חטאת אלא אם כן הוציא כמות יין <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי</b> שיעור <b style='font-size:20px; color:black;'>מזיגת הכוס</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דהיינו, יין בשיעור כזה, שאם יוסיף עליו מים, כדרך שמוסיפין מים על יין חי, שאינו מזוג, לעשותו ליין מזוג (המוכן לשתיה) - יעלה בידו יחד שיעור כוס שלם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודבר ידוע הוא ששיעור מזיגת מים ליין לעשותו מזוג, הוא ג' חלקים מים על חלק אחד יין. אבל עדיין לא ידעינן כמה הוא שיעור הכוס, שהמוציא יין כדי מזיגתו, יגיע לשיעור שחייב על הוצאתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכך <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי זעירא שאל את רבי יאשיה: כמה שיעורן של כוס?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רבי יאשיה: <b style='font-size:20px; color:black;'>נלמד</b> דבר זה ה<b style='font-size:20px; color:black;'>סתום</b>, שלא נתפרש במשנה, <b style='font-size:20px; color:black;'>מן</b> הדבר <b style='font-size:20px; color:black;'>המפורש</b> בברייתא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתני רבי חייא: ארבע כוסות שאמרו</b> לשתות בליל הפסח <b style='font-size:20px; color:black;'>ישנן</b>, בשיעור כולן יחד - <b style='font-size:20px; color:black;'>רביעית של יין, ב</b>יין <b style='font-size:20px; color:black;'>איטלקי</b> חי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שבכל כוס יש רובע רביעית יין, וכשימזגנו יעמוד על רביעית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נמצאנו למדים, שכוס מזוג הוא רביעית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, המוציא רובע רביעית יין בשבת חייב, שהוא שיעור יין בכדי מזיגת הכוס.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוסי בר אבין משום רבי יוחנן</b>: הא דאמרינן ששיעור הוצאת יין לחיוב שבת הוא כדי מזיגת הכוס - שיטתו <b style='font-size:20px; color:black;'>דרבי יהודה היא</b> ולא כולי עלמא סבירא להו הכי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתני</b>: שיעור הוצאת <b style='font-size:20px; color:black;'>מים</b> לחיוב שבת הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי גמיע</b> (גמיעה) אחת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה אומר</b>: השיעור הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי לשוף</b> (למרוח, לשרות) <b style='font-size:20px; color:black;'>בהן את הקילור</b>. שהוא רטיה העשויה לרפואה, ויש ששפין אותה במים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והמוציא שיעור מים המספיק לשוף בהן את הקילור חייב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ושיעור הוצאת <b style='font-size:20px; color:black;'>יין</b> לחיוב שבת הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי גמיע</b> אחת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה אומר</b>: שיעורו הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי מזיגת הכוס</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי שנחלקו התנאים בשיעור הוצאת יין, ורבי יהודה הוא הסובר שהשיעור הוא כדי מזיגת הכוס.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודנה עתה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>כמה הוא שיעורן של כוס</b> לשתיית ד' כוסות בליל פסח, במדות שהיו מצויות בזמן חז"ל?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אבין אמר</b>: מידת <b style='font-size:20px; color:black;'>טטרטון</b> (שם מידה שהיתה מצויה בימיהם), <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>עוד <b style='font-size:20px; color:black;'>רביע</b> ממידה זו, הוו יחד רביעית של תורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסתפקת הגמרא: ד' כוסות של פסח - <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו לשתותן בכרך אחד</b> (בבת אחת, בלי הפסק בינתיים)?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכיחה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מדאמר רבי מנא אמר רבי יוסי</b>: פרקי ה<b style='font-size:20px; color:black;'>הלל, אם שמען</b> בליל פסח <b style='font-size:20px; color:black;'>בבית הכנסת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>יצא</b> ידי חובת קריאת ההלל בליל פסח, אף אם לא יאמר הלל על סדר ההגדה בביתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נמצא שותה כוס שלישי ורביעי בזה אחר זה ללא הפסק.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הדא אמרה</b> (זאת אומרת): <b style='font-size:20px; color:black;'>שאם שתאן</b> לארבע הכוסות <b style='font-size:20px; color:black;'>בכרך אחד</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>יצא</b> ידי חובה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסתפקת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו לשתותן</b> לכל כוס מהד' כוסות <b style='font-size:20px; color:black;'>בפיסקן,</b> שמפסיק כמה פעמים בשתיית אותו הכוס?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופושטת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>כלום אמרו שישתה</b> ארבע כוסות, אלא כדי <b style='font-size:20px; color:black;'>שישתה, ולא</b> כדי <b style='font-size:20px; color:black;'>שישתכר</b> בשתיתם! והרי אם שותה <b style='font-size:20px; color:black;'>בפיסקן</b> (בהפסקות), <b style='font-size:20px; color:black;'>אף הוא אינו משתכר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הלכך שפיר דמי לשתות בהפסקות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסתפקת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו לצאת</b> ידי חובת ארבע כוסות <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>שתיית <b style='font-size:20px; color:black;'>יין של</b> השנה <b style='font-size:20px; color:black;'>שביעית?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דסלקא דעתך שאסור לעשות כן, כיון שחייב בשתיית ד' כוסות חשיב בשתייתן כ"פורע חובו" בפירות שביעית, ואסור לפרוע חובו בפירות שביעית, משום שאסור לעשות סחורה בפירות שביעית. ופורע חובו כעושה סחורה דמי. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;49&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;49.&nbsp;</b> כן פירש בעל הקהילות יעקב (בגליונות בסוף מסכת שקלים שנדפסו עם ביאור הגר"ח קנייבסקי). ובקרבן העדה פירש נידון הגמרא אי איכא דין "לכם" שיהא היין משלו בארבע כוסות כמו במצה. וברש"ש על ירושלמי פסחים (נדפס אחר הרש"ש למסכת פסחים) הקשה למה פירות שביעית לא יחשבו "לכם", הלוא מפורש בקרא "והיתה שבת הארץ לכם". והרי אתרוג בעינן לכם ויוצאין בו בשביעית. ובאור שמח פרק כט משבת הלכה יד ביאר בעיית הגמרא על פי מה שפסק הרמב"ם שם, דאין מקדשין אלא על יין הראוי לנסך על גבי המזבח. לפיכך אם נתערב בו דבש אין מקדשין עליו. ויין של שביעית אינו ראוי לנסך כדמפורש בתורת כהנים פרשת בהר דכתיב "לאכלה" ודרשינן "ולא לנסכים". וזה נסתפק הירושלמי, האם אי אפשר לקדש עליו כיון דאינו ראוי למזבח. ובתקלין חדתין פירש דמיירי לאחר זמן הביעור שנאסר היין בהנאה. וזהו שדן הירושלמי אם שרי לצאת בו. והמסקנא דשרי משום דמצות לאו ליהנות ניתנו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופושטת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>תני רב אושעיא: יוצאין</b> ידי חובת ד' כוסות <b style='font-size:20px; color:black;'>ביין של</b> שנת <b style='font-size:20px; color:black;'>שביעית.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסתפקת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו לצאת ביין קונדיטין</b>, שמערבין בו בשמים ותבלין?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופושטת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מדתני בר קפרא: קונדיטין</b> דינו <b style='font-size:20px; color:black;'>כיין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הדא אמרה</b> (זאת אומרת): <b style='font-size:20px; color:black;'>יוצאין ביין קונדיטין.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסתפקת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו לצאת ביין שמזוגין</b> בו מים יותר מג' חלקים על חלק אחד יין?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופושטת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מדתני רבי חייא: ארבעה כוסות שאמרו יוצאין בהן בין</b> כשהן <b style='font-size:20px; color:black;'>חיים ובין</b> כשהן <b style='font-size:20px; color:black;'>מזוגין, ובלבד שיהא בהן</b> אחר מזיגתם <b style='font-size:20px; color:black;'>טעם ומראה יין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי, שאין כמות המים קובעת, אלא טעם היין קובע.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי ירמיה: מצוה לצאת</b> ידי חובת ארבע כוסות <b style='font-size:20px; color:black;'>ביין אדום</b>. לפי שיין אדום משובח יותר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כמו <b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> במשלי: <b style='font-size:20px; color:black;'>"אל תרא יין כי יתאדם, כי יתן בכוס עינו</b>, יתהלך במישרים".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופירוש הפסוק הוא: אל תתן עיניך ביין אשר יתאדם במראיתו והוא נחמד ומשובח, כי מי שיתן בכוס עינו חושב שאפילו כשהוא עושה דברים מעוקמים ואסורים הוא מתהלך במישרים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועל כל פנים, מדאמר שאפילו כי יתאדם והוא טוב לא יתן עיניו בו, חזינן שיין אדום הוא משובח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תאני</b> בברייתא: יין <b style='font-size:20px; color:black;'>מבושל</b> הרי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>כ</b>יין <b style='font-size:20px; color:black;'>מתובל.</b> שהוא קונדיטון. וכמו שקונדיטון כשר לארבעת הכוסות אף מבושל כשר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן מצינו שנסתפקו: <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו לצאת ביין מבושל?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רבי יונה: יוצאין ביין מבושל.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואמרינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יונה</b>, שהתיר לצאת ביין מבושל - <b style='font-size:20px; color:black;'>לטעמיה</b>, שהוצרך לשתות יין מבושל, שהיין החי היה קשה לו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דרבי יונה כד הוה שתי</b> (כשהיה שותה) <b style='font-size:20px; color:black;'>ארבע כסי</b> (כוסות) <b style='font-size:20px; color:black;'>דפסחא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הוי חזיק רישא עד חגא!</b> היה כואב ראשו עד חג הסוכות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן היה שותה יין מבושל, שאינו חזק כל כך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חמיתיה</b> ראתה <b style='font-size:20px; color:black;'>חדא מטרוניתא</b>, גברת חשובה אחת, לרבי יונה, <b style='font-size:20px; color:black;'>דאפוי נהירין</b> (שפניו של רבי יונה מאירין).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרה לו: סבא סבא, חדא מהני תלת מלין אית בך</b> (אחד מג' דברים הללו יש בך):</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או דשתוי חמרא את</b> (או ששתיין יין אתה), ויין ישמח לבב אנוש ולכן פניך מאירים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או דמלוי בריבית את</b>, ואין לך דאגת פרנסה. שהמלוה בריבית נח מעמלו ומתרבה הונו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או דמגדל חזירי את,</b> וגם בזה יש רוח הרבה ולכן פניך מאירים שאין לך דאגת פרנסה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לה</b> קללה: <b style='font-size:20px; color:black;'>תיפח רוחה דההיא איתתא</b> של אשה זאת, <b style='font-size:20px; color:black;'>דחדא מאלין תלת מילין לית בי</b> (שאף אחד משלשת הדברים הללו אין בי).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואדרבה, יין מזיק לי. ורבית וחזירים אסורין לישראל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b>, פני מאירים משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דאולפני שכיח לי,</b> שלימודי מצוי בידי, וזו סיבה להארת פנים. <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי כתיב</b> בקהלת: <b style='font-size:20px; color:black;'>"חכמת אדם</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>תאיר פניו".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אבהו אתי לטבריא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חמוניה תלמידוי דרבי יוחנן אפוי נהירין</b> (ראו תלמידי רבי יוחנן שפני רבי אבהו מאירים).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרון תלמידים</b> אלו <b style='font-size:20px; color:black;'>לרבי יוחנן: אשכח רבי אבהו סימא</b> (מרגלית), שחשבו כי האירו פני רבי אבהו משמחה על שמצא מרגלית. ורבי יוחנן הבין שהאירו פניו משום שמועה חדשה ששמע בתורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כאשר <b style='font-size:20px; color:black;'>אתא</b> רבי אבהו <b style='font-size:20px; color:black;'>לגביה</b> דרבי יוחנן, <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רבי יוחנן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי אורייתא חדתא שמעת</b> (איזה דבר תורה חדש שמעת)?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה: תוספתא עתיקא,</b> שמצא ברייתא ישנה שלא ראה מעולם, וראה בה דברים חדשים, ושמח בה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קרא עליה</b> רבי יוחנן המקרא הזה: <b style='font-size:20px; color:black;'>"חכמת אדם תאיר פניו".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי חנין</b>: שיעור <b style='font-size:20px; color:black;'>לוגא דאורייתא</b> (לוג האמור בתורה) הוא כ<b style='font-size:20px; color:black;'>תמנותא עתיקה</b> (מדה ישנה) <b style='font-size:20px; color:black;'>דמורייסא</b>, שמודדין בה מורייס (ציר של דגים) <b style='font-size:20px; color:black;'>דציפורי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יונה: וחכמנא ליה,</b> וידעתי והכרתי מידה זו, <b style='font-size:20px; color:black;'>דבית רבי ינאי הוה מכילין בה דבש,</b> שאצל רבי ינאי היו מודדין בה דבש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><span style='color:red;'>חסר טקסט</span>&nbsp; <small>(חברותא)</small></span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0014_L2"></nowiki><nowiki name="דףBטB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי שקלים (פרשני)]]</div>
Micropedia bot