https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A9%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%97_%D7%90 2026-04-27T01:16:37Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%97_%D7%90&diff=141085&oldid=prev 2020-09-06T15:24:58Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:24, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l102">שורה 102:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 102:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת שקלים (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שקלים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שקלים (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93388:rev-141085:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%97_%D7%90&diff=93388&oldid=prev 2015-06-30T13:30:53Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|שקלים ח א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תמן תנינן&lt;/b&gt;, שנינו במסכת ראש השנה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי מאיר אומר: באחד באלול&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ראש השנה למעשר בהמה,&lt;/b&gt; ובהמות שנולדו קודם אחד באלול אינן מצטרפות עם בהמות שנולדו אחר אחד באלול לחיוב מעשר בהמה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים: באחד בתשרי&lt;/b&gt; ראש השנה למעשר בהמה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בן עזאי אומר: האלוליים&lt;/b&gt; (הנולדים באלול עצמו) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתעשרים בפני עצמן&lt;/b&gt;. לפי שספק הוא אם הם שייכים לשנה החולפת או לשנה הבאה, משום שמסתפק בן עזאי אם ראש השנה למעשר הוא באחד באלול או באחד בתשרי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי חונה: טעמא דרבי מאיר&lt;/b&gt;, הסובר שראש השנה למעשר בהמה הוא אחד באלול, משום שהזמן המגביל ומחלק בין שנה לחברתה הוא א&#039; בניסן, שהוא ראשון לחדשי השנה. אלא, ששנת מעשר בהמה נקבעת על פי זמן העיבור של הבהמות ולא על פי זמן הלידה. ואם נתעברה הבהמה אחר א&#039; בניסן הוולד שייך לבהמות השנה הבאה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והואיל ועיבור בהמה דקה הוא חמשה חדשים, נמצא כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד כאן&lt;/b&gt;, דהיינו עד א&#039; באלול - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הן מתמצות&lt;/b&gt; (ממשיכות) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לילד מן&lt;/b&gt; עיבור הוולדות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הישנות&lt;/b&gt;, שנתעברו בהן לפני א&#039; בניסן. כי מא&#039; בניסן עד א&#039; באלול יש חמשה חדשים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכאן ואילך,&lt;/b&gt; דהיינו מא&#039; אלול &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הן מתחילות לילד מן&lt;/b&gt; עיבור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;החדשות&lt;/b&gt;, שנתעברו אחר א&#039; בניסן, ולפיכך אין מצטרפות הוולדות האלו עם אלו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוסה בר רבי בון בשם רב חונה&lt;/b&gt; אמר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טעמא דרבי לעזר ורבי שמעון&lt;/b&gt;, הסוברים שעד א&#039; בתשרי שייכות כל הבהמות הנולדות לשנה החולפת, משום שלמדו מהפסוק שגם אותן שנתעברו אחר א&#039; בניסן עד א&#039; באייר שייכות לשנה החולפת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנאמר בתהלים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;לבשו כרים הצאן&quot;&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&quot;התלבשות הצאן&quot; - משמעותו התעברותו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלו הבכירות&lt;/b&gt;, שמתעברות תחילה, בחודש אדר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומה שנאמר לאחר מכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ועמקים יעטפו בר&quot;&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלו האפילות&lt;/b&gt; (המאחרות להתעבר), שמתעברות בזמן שהעמקים יעטפו בר (יכוסו בתבואה), דהיינו בזמן שצמיחת התבואה ניכרת יפה בשדות, והיינו בחודש ניסן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועל כולן נאמר המשך הפסוק: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;יתרועעו אף ישי רו&quot;&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודרשו: &quot;יתרועעו&quot; לשון רעים. ו&quot;ישירו&quot; כאילו כתיב יעשירו. כלומר שנעשו רעים יחדיו, ויעשירו אלו עם אלו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאלו ואלו נכנסים לדיר להתעשר יחד&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולכן זמנן עד א&#039; בתשרי. לפי שהמתעברות מאוחר, עד א&#039; אייר, יולדות עד א&#039; בתשרי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר בן עזאי: הואיל ואלו אומרים כך, ואלו אומרים כך&lt;/b&gt; ואיני יודע להכריע ביניהם לכן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יהו האלוליים&lt;/b&gt; - שספק הוא אם הם מתעשרים עם בני השנה החולפת או השנה הבאה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתעשרים בפני עצמן&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא כיצד?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נולדו לו חמשה&lt;/b&gt; כבשים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;חודש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אב וחמשה באלול&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או חמשה באלול וחמשה בתשרי&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין מצטרפין&lt;/b&gt; להתעשר מספק.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נולדו לו חמשה בתשרי וחמשה באב&lt;/b&gt; שלאחריו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי אלו מצטרפין&lt;/b&gt;. ואף שמפסיקים ביניהם כמה גרנות שתקנו חכמים בינתיים, כיון שעל כל פנים בני אותה שנה הם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כי יתכן לומר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שבן עזאי מכריע על&lt;/b&gt; (במחלוקת בין) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דברי תלמידיו!?&lt;/b&gt; שהרי רבי מאיר ורבי לעזר ורבי שמעון תלמידיו הם, והיו אחרי בן עזאי, והיאך הוא מכריע במה שנחלקו תלמידיו אחרי זמנו?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אתא רבי ירמיה ורבי מיישא בשם רבי שמואל בר רבי יצחק&lt;/b&gt;, ותירץ: אין זו מחלוקת בין תלמידי בן עזאי, אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שכן נחלקו עליה אבות העולם&lt;/b&gt;, הקודמים לבן עזאי, וכך הוא הכריע בה, מספק.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומאן נינהו אבות העולם&lt;/b&gt; שנחלקו בזה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנא רבי יונה קומי&lt;/b&gt; (לפני) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי ירמיה: רבי ישמעאל ורבי עקיבא.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומסיקה הגמרא מזאת: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זאת אומרת: בן עזאי חבר ותלמיד היה דרבי עקיבא&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאין תימר&lt;/b&gt; (שאם תאמר) שרבי עקיבא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רביה&lt;/b&gt; דבן עזאי היה, ולא חבירו, וכי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אית בר נש&lt;/b&gt; (יש בן אנוש) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר לרביה&lt;/b&gt; (על רביה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;הואיל ואלו אמרו כך ואלו אמרו כך&lt;/b&gt;&quot;?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והלוא אין תלמיד מכריע בדברי רבו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי אבון בשם רבי שמואל בר רב יצחק שמע לה&lt;/b&gt;, למד את מה שאמרנו, שבן עזאי היה חבר ותלמיד לרבי עקיבא - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מן הדא&lt;/b&gt; (מכאן):&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במסכת בבא בתרא, באחת המחלוקות בין בית שמאי ובית הלל, שיש אופן מסוים שבו &quot;אלו ואלו מודים&quot;. ואילו רבי עקיבא סובר שגם באותו האופן נחלקו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ובלשון הזה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר לו בן עזאי&lt;/b&gt; לרבי עקיבא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על&lt;/b&gt; האופנים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;החלוקין אנו מצטערים&lt;/b&gt; על שנחלקו בהם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא ש&lt;/b&gt;אתה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;באת לחלוק עלינו את השווין!?&lt;/b&gt; וכיון שהתבטא בן עזאי בלשון כזאת כלפי רבי עקיבא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זאת אומרת: בן עזאי&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חבר ותלמיד הוה לרבי עקיבא!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאין תימר&lt;/b&gt; (שאם תאמר) רבי עקיבא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רביה&lt;/b&gt; היה, וכי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אית בר נש&lt;/b&gt; ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר לרביה &quot;אלא שבאת לחלוק עלינו את השווין&lt;/b&gt;&quot;? והרי אין זה דרך כבוד לומר לרבו &quot;אלא שבאת&quot;, והיה לו לומר &quot;אלא שבא&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תמן&lt;/b&gt; (במסכת בכורות) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנינן: כל הנולדים מאחד בתשרי עד כ&quot;ט באלול הרי אלו מצטרפין&lt;/b&gt; למעשר בהמה, שבני שנה אחת הם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חמשה&lt;/b&gt; שנולדו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לפני ראש השנה, וחמשה&lt;/b&gt; שנולדו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאחר ראש השנה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין מצטרפין.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חמשה&lt;/b&gt; שנולדו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לפני&lt;/b&gt; זמן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הגורן&lt;/b&gt; שקבעו חכמים לעשר אז את הבהמות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחמשה לאחר&lt;/b&gt; זמן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הגורן&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי אלו מצטרפין.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי יוסה: הדא&lt;/b&gt; (זאת) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אומרת&lt;/b&gt;: זה שאומרת המשנה, שהצירוף לשנת מעשר בהמה הוא לכל הנולדים בין ראש השנה לכ&quot;ט באלול, מלמדנו שיש חילוק בין שנת מעשר בהמה לשנת מעשר פירות או תבואה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;מעשר בהמה&lt;/b&gt;&quot; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא עשו אותה&lt;/b&gt;, אין היא דומה בדיניה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא כ&quot;חנט&lt;/b&gt;&quot;, כמעשר אילן, שבו הדבר הקובע אם הפירות משתייכים לשנה זו או לשנה הבאה הוא זמן החנטה. שפירות שחנטו אחר ט&quot;ו בשבט משתייכים לפירות השנה הבאה, ושחנטו קודם לכן משתייכים לשנה החולפת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא כ&quot;שליש&lt;/b&gt;&quot;, כמעשר זיתים ותבואה, שגידול שליש קובע בו לאיזו שנה משתייכת התבואה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומוכיח רבי יוסה דבריו:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שהרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין תימר&lt;/b&gt; (אם תאמר) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שהחנט&lt;/b&gt; הוא הקובע, ועיבור בבהמה הוא כחנט באילן, ששניהם הם תחילת הגידול.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אם כן, הכל תלוי מתי נתעברה הבהמה, ואמאי תני כל &quot;הנולדים&quot; מאחד בתשרי?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליתני כל &quot;המעוברים&quot; מאחד בתשרי עד עשרים ותשעה באלול&lt;/b&gt; מצטרפים, שאין הלידה קובעת את שנת המעשר, אלא העיבור.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואין תימר&lt;/b&gt; (ואם תאמר) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשליש,&lt;/b&gt; שהזמן הקובע את התחלת שנת מעשר הבהמה דומה לגידול השליש בתבואה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;(והניחה הגמרא עתה, שגידול שליש התבואה קובע את שנת המעשר היות ומשעה שגדל שליש כבר יכול לחול שם מעשר על התבואה. ולכן היא משתייכת לשנה הזו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם כן, בבהמות, הזמן הקובע הוא לא זמן העיבור, אלא הזמן שבו אפשר להחיל שם מעשר בהמה על הוולד. והוא, מיום השמיני להוולדה. כי עד יום השמיני אין הוולד כשר להקרבה. דכיון שהוא &quot;מחוסר זמן&quot; להקרבתו, אי אפשר להחיל עליו שם מעשר).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אם כן, הוה ליה לתנא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליתני &quot;כל הנולדים&lt;/b&gt; מראש השנה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד עשרים ושנים באלול&lt;/b&gt; מצטרפין&quot;, אך הנולדים מכ&quot;ג באלול, שהיום השמיני ללידתם הוא בשנה הבאה, אינם בני שנה זו (הואיל ובכ&quot;ט באלול עדיין אי אפשר לקבוע עליהם שם מעשר, בדומה לתבואה שלא הביאה שליש לפני ראש השנה).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכיון שאמרינן &quot;כל הנולדים מראש השנה עד כ&quot;ט באלול מצטרפין&quot;, הרי חזינן שבמעשר בהמה אזלינן בתר לידה לקביעת שנת המעשר, ולא אזלינן לא בתר חנטה, ולא בתר הבאת שליש.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי שמאי בשם רבי ביבי ברבי חייא&lt;/b&gt;: משנתנו רבי שמעון היא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשליש&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עשה אותה רבי שמעון, כדעתיה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שלשיטתו, יש לדמות מעשר בהמה למעשר תבואה וזיתים, שזמן גידול שליש הוא הקובע בהן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר רבי שמעון&lt;/b&gt;: קרבן שהוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;מחוסר זמן&quot;&lt;/b&gt;, אף שעדיין לא הגיע זמנו הראוי להקרבה, מכל מקום הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נכנס לדיר להתעשר,&lt;/b&gt; וחל עליו שם מעשר, אף שעדיין אינו ראוי להקרבה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולדבריו, כל הנולדים עד כ&quot;ט באלול נחשבים כמו שהביאו שליש בתבואה, כיון שהם ראויין להחיל עליהם שם מעשר בהמה כבר משעת לידתם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קם רבי מנא&lt;/b&gt;, נפגש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עם רבי שמאי&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר לו&lt;/b&gt;: וכי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;את אמרת הדא מלתא&lt;/b&gt; שלשיטת רבי שמעון מעשר בהמה הוא כשליש בתבואה!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; רבי שמאי: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין!&lt;/b&gt; אכן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אמר ליה רבי מנא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא&lt;/b&gt; הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תמן תנינן&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בן עזאי אומר: האלוליים מתעשרין לעצמן&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומדקאמר &quot;האלוליים&quot; סתם, ולא חילק ביניהם, ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא&lt;/b&gt; משמע ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפילו הנולד עד עשרים ותשעה באלול&lt;/b&gt; מתעשר עם שאר בני אלול.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותיקשי, וכי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אית לך למימר&lt;/b&gt; האם ברצונך לומר כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בן עזאי&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כרבי שמעון הוא&lt;/b&gt; סובר, שמחוסר זמן נכנס לדיר להתעשר, ולא כרבנן החולקים עליו?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הלוא מסתבר שהוא סובר כרבנן שהם רבים, ולדעתם הנולד אחר כ&quot;ב באלול אינו ראוי להתעשר בשנה הזאת לפי שהוא &quot;מחוסר זמן&quot; ואינו ראוי עתה להקרבה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא, כמה דאת אמר על דבן עזאי&lt;/b&gt; (כמו שאמרת שלבן עזאי) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מניחן&lt;/b&gt; (את הנולדים אחר כ&quot;ב באלול) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לשנה הבאה&lt;/b&gt;, כדי שיעברו עליהם שמונה ימים ויהיו ראויין להקרבה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אז הן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתעשרין עם בני אלולים&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כמו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כן את אמר על דרבנן&lt;/b&gt; (כך נימא לדעת רבנן): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מניחן&lt;/b&gt; - את האלוליים שנולדו אחר כ&quot;ב אלול ועד ראש השנה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לשנה הבאה&lt;/b&gt;, וממתין מלעשרן עד שיעברו עליהם שמונה ימים ויעשו ראויים לקרבן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אז &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הן מתעשרין עם בני שנתן&lt;/b&gt; (החולפת).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולכן, אפשר להעמיד את משנתנו כרבנן, ולא צריך להעמידה כשיטת רבי שמעון&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;בכור בהמה שנולד, דינו לכתחילה להקריבו קודם שתעבור שנתו הראשונה. שנאמר &quot;לפני ה&#039; תאכלנו שנה בשנה&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ויש להסתפק מאימתי מונין לו שנה זו: האם מעת לידתו או רק מזמן שבו הוא ראוי להקרבה, דהיינו משנהיה בן שמונת ימים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמר רבי חייא&lt;/b&gt;: מדאמרינן שוולד הנולד נמנה עם בני השנה שיום הוולדו בתוכה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זאת אומרת&lt;/b&gt;: שגם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ימים שהבכור &quot;מחוסר זמן&quot; בהן,&lt;/b&gt; אף הם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עולין לו לתוך שנתו&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כשם שמצרפין את כל הנולדים בתוך השנה לשנת מעשר אחת, אף על גב שעדיין הם &quot;מחוסרי זמן&quot; להקרבה. כך ביחס למנין השנים של בכור, מצרפין את אותם ימים שהוא &quot;מחוסר זמן&quot; בהן למנין ימי השנה שלו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי מנא אמר רבי יונה: אבא שמע לה&lt;/b&gt; (למד דין זה) שאפילו ימים שהבכור עדיין אינו ראוי להקרבה בהם עולים לו למנין שנה שלו - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מן הדא&lt;/b&gt; (ממקרא זה).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנאמר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;כל הבכור אשר יולד&lt;/b&gt; בבקרך ובצאנך הזכר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תקדיש&lt;/b&gt; לה&#039;&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ויש להקשות במקרא זה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא כיצד&lt;/b&gt; זה יתכן שיש דין להקדיש בכור לה&#039;? הרי בכור קדוש הוא כבר ממעי אמו!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אלא ודאי, כוונת הכתוב ללמדנו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמשעת לידתו את מונה לו שנה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומה שאמר הפסוק הבכור אשר יוולד &quot;תקדיש&quot;, הכוונה היא לומר שקדושתו מתחלת מאז שנולד, שמאז מיד תמנה שנה ראשונה לקדושתו. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;48&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;48.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מבואר כאן שגם בכור תם מונין לו שנה משעת לידתו. אולם בבבלי ראש השנה ו ב מבואר שבכור תם שחזי להקרבה אין מונין לו שנה אלא משמונה ימים, וכן נפסק להלכה ברמב&quot;ם וטור.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;הלכה ב - מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אחר שנתבאר במשנה הקודמת דין תרומת הלשכה, שהיו נוטלין ממעות התרומה הנתונות בלשכה, ונותנים אותן בקופות לצורך הקרבנות, ג&#039; פעמים בשנה, מפרשת המשנה הבאה כיצד היתה התרומה נעשית:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשלש קופות של שלש שלש סאין תורמין את הלשכה,&lt;/b&gt; שהיו מוציאין מהכסף הנתון בלשכה ונותנין אותו לתוך ג&#039; קופות, שכל אחת מהן מחזקת ג&#039; סאין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכתוב עליהן&lt;/b&gt; (על הקופות) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אל&quot;ף בי&quot;ת גימ&quot;ל&lt;/b&gt;, כדי לידע לאיזו קופה נתנו את המעות ראשונה, שמזו מסתפקים ראשונה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי ישמעאל אומר&lt;/b&gt;: לא בלשון הקודש היה כתוב אותיות אלף בית גימל, אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ביונית&lt;/b&gt; היה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כתוב עליהן&lt;/b&gt;, אותיות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלפא ביתא גמא&lt;/b&gt;. הואיל והיו רגילין בלשון יוונית.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין התורם נכנס&lt;/b&gt; ללשכת השקלים לתרום את הלשכה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא בפרגוד חפות&lt;/b&gt; (בגד ששפתו כפולה מלמטה, שאפשר להניח תוך הכפל מעות), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא במנעל, ולא בסנדל, ולא בתפילין, ולא בקמיע&lt;/b&gt; הנתון בתוך עור תפור, שיכול לפרום התפר ולתת בתוכו מעות, שבכל אלו איכא למיחש שיחשדוהו שנטל ממעות הלשכה, והסתירם בתוכם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמא יעני, ויאמרו&lt;/b&gt; שגזל ממעות התרומה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עוון&lt;/b&gt; גזל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הלשכה העני&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או שמא יעשיר, ויאמרו מ&lt;/b&gt;ממון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תרומת הלשכה העשיר.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאדם צריך לצאת ידי הבריות&lt;/b&gt; שלא יחשדוהו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדרך שהוא צריך לצאת&lt;/b&gt; ידי חובה כלפי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;המקום.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכמו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנאמר&lt;/b&gt; גבי בני גד ובני ראובן, שאמר להם משה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;והייתם נקיים מה&#039; ומישראל&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כן הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אומר&lt;/b&gt; (במשלי): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תמן תנינן&lt;/b&gt; שנינו במסכת שבת: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מפנים&lt;/b&gt; בשבת חפצים ממקום למקום אפילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בד&#039; וחמש קופות&lt;/b&gt;, ולא אסרינן משום שאין לאדם לעשות מעשים הכרוכים בטירחא בשבת, לפי שפינוי חמש קופות אינו נחשב טירחא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ובדין זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי זעירא שאל את רבי יאשיה: כמה הוא שיעורן של קופות&lt;/b&gt; הללו, שאין בטלטולן משום טרחא האסורה בשבת?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0013_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBחB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי שקלים (פרשני)]]</div>

Micropedia bot