https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A9%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%93_%D7%90 פרשני:בבלי:שקלים ד א - היסטוריית גרסאות 2026-04-27T01:16:36Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%93_%D7%90&diff=141077&oldid=prev Wikiboss: Try fix category tree 2020-09-06T15:23:58Z <p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:23, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l118">שורה 118:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 118:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת שקלים (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שקלים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שקלים (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93380:rev-141077:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%93_%D7%90&diff=93380&oldid=prev Micropedia bot: Automatic page editing 2015-06-30T13:30:37Z <p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|שקלים ד א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;קלבון, הוא מעה קטנה ומועטת, שמוסיפין על מחצית השקל במקרים מסוימים, שיפורטו להלן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ד. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואלו שחייבין בקלבון: לוים וישראלים, וגרים, ועבדים משוחררים&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל לא כהנים ונשים&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;19&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועבדים, וקטנים&lt;/b&gt; עד בני עשרים שנה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;19.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; במגן אברהם (סימן תרצד סעיף קטן ג) כתב: נשים פטורות ממחצית השקל. והביא מהגהות מרדכי שכתב דנשים חייבות במחצית השקל. ותמה עליו: מנליה הא? ובשיירי קרבן כתב ליישב דעת ההגהות מרדכי, שהגמרא כאן עומדת על סתירת המשניות גבי קטן אי תובעין אותו לשקול או לא. וסתירה זו קיימת גם גבי נשים, כי במשנה לעיל קתני שאין תובעין שקלים מנשים ואילו במשנתינו אמרינן דאין ממשכנין את הנשים. הא לתבוע תובעין. ובהכרח, דמשנה אחת כתבה דין שקלי נשים לאו בדוקא אלא אגב קטנים. וסבר המרדכי שמשנה זו, שמשמע ממנה שתובעין את הנשים ורק אין ממשכנין אותן, היא בדווקא. ולפיכך כתב שנשים חייבות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כשם שאין ממשכנים אותם, כך לא חייבום בתוספת הקלבון.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;השוקל על ידי כהן&lt;/b&gt;, שנותן מחצית השקל עבור כהן, או &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על ידי&lt;/b&gt; (עבור) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האשה,&lt;/b&gt; או &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על ידי עבד,&lt;/b&gt; או &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על יד קטן&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פטור&lt;/b&gt; מקלבון.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כיון שכהן אשה ועבד וקטן פטורים מן הקלבון, הרי אף כשתרומתם באה על ידי אדם שמחויב בקלבון, פטור השוקל, מאחר וניתנו עבור אלו הפטורים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועתה מפרשת המשנה מהו האופן שצריך להוסיף בו קלבון:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם שקל&lt;/b&gt; אדם שקל שלם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על ידו&lt;/b&gt; עבורו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועל ידי&lt;/b&gt; ועבור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חברו&lt;/b&gt;. ששקל מחצית השקל עבורו, ומחצית השקל עבור חברו - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חייב בקלבון אחד&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לפי שכל יחיד ויחיד, כשמביא את מחצית השקל היה מביאו ב&quot;הכרעה&quot;, שהיה מוסיף על משקלו תוספת מועטת, שמא הוא חסר קצת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם נתנו שנים ביחד שקל שלם, היו מוסיפים לו רק &quot;הכרעה&quot; אחת בלבד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והרי אילו היו מביאים כל אחד בפני עצמו מחצית השקל, היו מוסיפים שתי &quot;הכרעות&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הלכך, אמרו חכמים, שיש לו לשוקל שקל שלם עבורו ועבור חבירו להוסיף &quot;קלבון&quot;, מעה קטנה, על שקלו, כדי שלא יפסיד ההקדש את ה&quot;הכרעה&quot; השניה (רש&quot;י מנחות קח א).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי מאיר אומר&lt;/b&gt;: צריך הוא להוסיף &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שני קולבנות&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כי רבי מאיר סובר שגם הנותן מחצית השקל לבדו ומוסיף עליו &quot;הכרעה&quot;, נותן בנוסף לכך גם קלבון.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבואר בגמרא שרבי מאיר סובר שהוספת הקלבון היא מעיקר הדין, מן התורה, שכל הנותן מחצית השקל צריך גם להוסיף עליו מעה קטנה, מהטעם שיבואר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ה. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הנותן סלע&lt;/b&gt; (שהוא שני שקלים חול, או שקל קודש שלם) לשולחני של הקדש, לקיום מצוות השקלים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ונוטל&lt;/b&gt; ממנו עודף &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שקל&lt;/b&gt; של חול (שהוא מחצית השקל של קודש).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;(אף שבכל מקום בש&quot;ס מבואר שבסלע יש שני שקלים, היינו דוקא שקלי חול. אך שקלי הקודש כפולים היו. ונמצא ש&quot;סלע&quot; חול ו&quot;שקל&quot; קודש שוים הם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שקל חול שווה מחצית השקל של קודש.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והתנא כאן נקט סלע של חול ושקל של חול. ולכן כשנתן סלע חול למצוות השקלים, קיבל עודף שקל חול, שהוא חצי שקל של קודש).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חייב שני קולבנות&lt;/b&gt;. ובגמרא מפרש מה הטעם, ולמאן קתני לה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;השוקל על ידי&lt;/b&gt; (עבור) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;העני&lt;/b&gt;, שנותן להקדש עבור העני, והרי הוא כנותן מתנה לעני. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;השוקל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על יד שכינו, ועל יד בן עירו&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פטור&lt;/b&gt; מלהוסיף קלבון כיון שהוא מזכה את ההקדש על ידי שנותן מתנה עבורם, פטרוהו מקלבון.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם&lt;/b&gt; לא נתן בשבילו במתנה אלא רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הלוון&lt;/b&gt;, שנתן להקדש עבורם בתורת הלואה, על מנת שהם יחזירו לו - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חייב&lt;/b&gt; המלוה בקלבון, דהוי כמו שנותן העני בעצמו, שהוא חייב בקלבון.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ז. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האחים השותפים&lt;/b&gt; בנכסים שקיבלו בירושה מאביהם, הרי יתכנו שני אופנים בשותפות זו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. חילקו האחים ביניהם את הנכסים שירשו, ולאחר מכן חזרו ונשתתפו באותם הנכסים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. עדיין לא חילקו ביניהם את הירושה והשותפות ביניהם היא מעצם היותם יורשים של אותם הנכסים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ויש הבדלי דינים בין שני האופנים, כדלהלן:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשחייבין בקלבון&lt;/b&gt;, אם השותפות בין האחים היתה באופן שחילקו את הירושה ואחר כך נשתתפו, הרי דינם כסתם שותפים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם נתנו שני האחים שקל אחד ביחד מהממון המשותף, חייבין הם ליתן קלבון (אחד לתנא קמא, ולרבי מאיר שתי קלבונות).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכאשר השותפות היא באופן כזה, הרי הם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פטורין ממעשר בהמה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שכל הוולדות שנולדו מהבהמות שהם שותפים בהם פטורין מלהפריש מתוכם אחד מכל עשרה בהמות לקרבן מעשר. כדין השותפין, שפטורין ממעשר בהמה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכשחייבין במעשר בהמה&lt;/b&gt;, כשעדיין לא חילקו ביניהם את הנכסים שירשו, שאז חייבים הם לעשר את הולדות שנולדו להם בשותפות, כיון שהנכסים הללו נחשבים כאילו הם עדיין ברשות אביהם, ואין האחין נחשבים כשותפים בהם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי הם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פטורין מן הקלבון&lt;/b&gt; אם נתנו ביחד שקל אחד, ואינם חייבין להוסיף אפילו קלבון אחד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שהיות והנכסים נחשבים כאילו הם של אביהם, הרי זה כאילו נתן האב את השקל עבורם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואב הנותן שקל שלם עבור שני בניו פטור מליתן קלבון (רש&quot;י חולין כה ב).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ח. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכמה הוא קלבון: מעה כסף, דברי רבי מאיר.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחכמים אומרים: חצי מעה&lt;/b&gt; כסף.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנתינו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אעפ&quot;י שאמרו&lt;/b&gt; אין ממשכנין נשים ועבדים וקטנים, אבל אם שקלו מקבלין מידם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודייקינן: דוקא אם שקלו מעצמן מקבלין, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא לתבוע&lt;/b&gt; מהם ליתן שקלים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין תובעין.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וקשה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ד&lt;/b&gt;אילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכא&lt;/b&gt; במשנה הקודמת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;את אמר תובעין!&lt;/b&gt; שהרי מהמשנה הקודמת, דקתני &quot;אין ממשכנין את הקטנים&quot; דייקינן לעיל שרק אין ממשכנין, אך לתובעם תובעין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכא&lt;/b&gt;, במשנתינו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;את אמר&lt;/b&gt; שאף &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תובעין&lt;/b&gt; את הקטנים. ורק אם שקלו מעצמן מקבלין!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כאן&lt;/b&gt; - במשנה דלעיל, דקתני תובעין את הקטנים, מיירי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשהביא שתי שערות&lt;/b&gt;, ובא לכלל גדלות, ורק לכלל בן עשרים שנה לא הגיע. ולכן אמרינן שרק אין ממשכנין, אך מכל מקום תובעין אותו ליתן, מדרבנן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכאן&lt;/b&gt;, במשנתינו, דקתני שכלל אין תובעין אותו, מיירי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דשלא הביא ב&#039; שערות&lt;/b&gt;, והוא קטן ממש.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנתינו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הנכרי והכותי&lt;/b&gt; ששקלו אין מקבלין מהם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי בא: תיפתר&lt;/b&gt; (תתפרש) משנתינו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כמאן דאמר &quot;כותי&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כנכרי&lt;/b&gt; הוא&quot;. לפי שגירותן לא היתה גירות אמת. ולפיכך קתני במשנתינו שאין מקבלין מהם שקלים ואין מקבלים מהם קרבנות חובה, כדין הנכרי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאיתפלגון&lt;/b&gt; (שהרי נחלקו) תנאים בדין הכותים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;דתנן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כותי כנכרי&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דברי רבי.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: כותי כישראל לכל דבר&lt;/b&gt;. דסבירא ליה גרי אמת הם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנתינו רבי היא. דאילו לרבי שמעון בן גמליאל הסובר שכותים כישראל הם, אמאי אין מקבלין מהם שקלים וקרבנות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי אלעזר&lt;/b&gt;: אין צריך להעמיד משנתינו כרבי, אלא משנתינו שפיר רבי שמעון בן גמליאל היא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתניתין&lt;/b&gt; מדברת רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בנכרים&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא בכותים&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא&lt;/b&gt; אמרינן שאין מקבלים מהם, אלא גירי אמת הם ומקבלים מהם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וסלקא דעתך השתא דלא גרסינן כלל במתניתין &quot;כותים&quot; אלא &quot;נכרים&quot;, וכותים אכן דינם כישראל, כיון שגרי אמת הן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקבלים מהגרים קרבנות, שהרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תני כן&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כתיב &quot;אדם כי יקריב מכם&quot;. ודרשינן:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;אדם&quot;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לרבות את הגרים&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;20&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;20.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשה קרבן העדה: למה לי קרא לרבות את הגוים? הא ודאי אינם גרועים מנכרים, שמקבלין מהם נדרים ונדבות? ותירץ שדרשה זו באה ללמדנו שעל אף שמומר אינו יכול להביא קרבן, היינו דוקא ישראל שנעשה מומר. אך גר שנעשה מומר מקבלין ממנו קרבנות. והוא חידוש גדול.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;מכם&quot;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;להוציא את המומרים&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואמרינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתניתין&lt;/b&gt; משנתנו עצמה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פליגא על רבי אלעזר&lt;/b&gt;, שביאר את משנתינו שהיא עוסקת רק בנכרים ולא בכותים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שהרי קתני במשנתינו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין מקבלין מידם קני זבין וזבות, וקני יולדת.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם משנתינו עוסקת רק בנכרים, תיקשי: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכי יש קני זבין וזבות בנכרים!?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והרי אין טומאה וטהרה נוהגת בהם כלל, ואין צורך להשמיענו שאין מקבלים מהם קינים שכאלו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אלא ודאי, הסיפא של המשנה עוסקת בכותים השומרים טומאה וטהרה, ומביאין קינם למקדש. ובהם משמיעה המשנה שאין מקבלין מהם, היות וחזרו לסורם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכי יתכן לומר ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רישא&lt;/b&gt; האומרת &quot;אם שקלו אין מקבלין&quot; עוסקת רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בנכרים, וסיפא&lt;/b&gt; האומרת &quot;אין מקבלין מידם קיני זבים וזבות&quot; עוסקת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בכותים!?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: אכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כן הוא!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רישא&lt;/b&gt; מיירי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בנכרים, וסיפא&lt;/b&gt; מיירי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בכ ותים.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי יוחנן&lt;/b&gt;: נכרים שהתנדבו נדבה לבדק הבית:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בתחילה&lt;/b&gt; של בנין בית המקדש - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין מקבלים מהן, לא דבר מסוים&lt;/b&gt; ומוגדר, שנראה בעין בבנין, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא דבר שאינו מסוים&lt;/b&gt;, על אף שאינו ניכר בבנין. כי יש לחוש שאינם מכוונים לטובה, אלא כל מטרתם שיסמכו גם עליהם וישמעו לעצתם בבניה, והם יעכבו על ידי זה את בנית הבית, כמבואר בפרק קמא דערכין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובסוף&lt;/b&gt; הבנין, לאחר שכבר נבנה הבית, שאז באה הנדבה רק לחיזוק ותיקון בדק הבית, שאין לחשוש יותר לעיכוב הבניה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מקבלין מהם דבר שאינו מסוים,&lt;/b&gt; שאינו ניכר בפני עצמו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אך אין מקבלין מהן דבר מסוים,&lt;/b&gt; כי גנאי הוא שיהא מהם דבר מסוים במקדש.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועוד, שאם יהיה דבר מסוים שלהם במקדש הם מתפארין בו. מה שאין כן בדבר שאינו מסוים להקבע בבנין, מקבלין מהם, ומוכרין אותו, ומשתמשין בדמיו. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;21&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי שמעון בן לקיש אמר: בין בתחילה&lt;/b&gt; של בנין המקדש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובין בסוף&lt;/b&gt; הבנין, לאחר שנבנה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין מקבלים מהן לא דבר מסוים ולא דבר שאינו מסוים&lt;/b&gt;. שזהו כונת הכתוב בספר עזרא (לעיל): &quot;לא לכם ולנו לבנות בית לאלהינו&quot;. ואם התנדבו - טעונין גניזה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;22&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;21.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; והרמב&quot;ם (בהלכות מתנות עניים פרק ח הלכה ח) פירש שבתחילה היינו לכתחילה, ולבסוף היינו בדיעבד. והיינו, שלכתחילה אין לוקחין מהן לעולם, בין בתחילת הבנין ובין כשהבית בנוי, אך בדיעבד אם לקחו אין מחזירין.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;22.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ברמב&quot;ם ובשלחן ערוך מבואר שדוקא לבנין בית המקדש אין מקבלין מהם אך לבנין בית הכנסת מקבלין מהם אפילו דבר מסוים. וכתב הרמ&quot;א (אורח חיים סימן קנ&quot;ד סעיף י&quot;א) דמישראל מומר שמחלל שבת בפרהסיא או עובד עבודה זרה אין מקבלין ממנו שום דבר לבית הכנסת. ועיין במשנה ברורה שם סעיף קטן מז מח, דדמי לקרבן, שאין מקבלין ממנו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתניתא פליגי על רבי יוחנן&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;דתניא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין מקבלין מהם&lt;/b&gt; (מן הנכרים) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הקדש ונדבה לבדק הבית&lt;/b&gt;. ומדלא חילקה הברייתא בין תחילה וסוף, ובין דבר המסוים ושאינו מסוים, משמע שלעולם אין מקבלין מהן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וקשיא לרבי יוחנן, דאמר בסוף מקבלין מהן דבר שאינו מסוים?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פתר לה&lt;/b&gt;, תירץ רבי יוחנן להאי ברייתא, שאמנם אין הבדל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בין בתחילה ובין בסוף, ובלבד&lt;/b&gt; שהמדובר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בדבר המסוים&lt;/b&gt;. ובכך מדברת הברייתא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אך בדבר שאינו מסוים יש הבדל בין בתחילה ובין בסוף.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;גופא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי שמעון בן לקיש אמר: בין בתחילה ובין בסוף אין מקבלין מהם, לא דבר מסוים ולא דבר שאינו מסוים.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן לריש לקיש: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתניתין&lt;/b&gt; דפרק קמא דמסכת ערכין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פליגיעל רבי שמעון בן לקיש&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתני&lt;/b&gt; התם, אחר המחלוקת של רבי מאיר ורבי יהודה האם יש דין &quot;ערכין&quot; בנכרים:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכל שוין&lt;/b&gt; (בין רבי מאיר ובין רבי יהודה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שהן&lt;/b&gt; (הנכרים) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נודרים&lt;/b&gt;, והיינו שאומרים &quot;דמי פלוני עלי&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ונידרין&lt;/b&gt;, היינו &quot;דמי עצמי עלי&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;או שאמרו אחרים עליהם &quot;דמי נכרי זה עלי&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ושמין שוויו של הנכרי כעבד הנמכר בשוק, והמעות הולכין לבדק הבית.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ושמעינן מינה דמקבלין מנכרים נדבה לבדק הבית. וקשיא לריש לקיש הסובר שלעולם אין מקבלין מהם נדבה לבדק הבית.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פתר לה&lt;/b&gt; ריש לקיש להך משנה דנכרים נודרים, לאו באומר &quot;דמים עלי לבדק הבית&quot;, אלא בנודר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עולה&lt;/b&gt;, שנכרים נודרין עולות לקרבן, לדעת כולם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ניחא&lt;/b&gt; רישא ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נודרין&lt;/b&gt;, דמיירי שנודרים עולה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אלא סיפא, דקתני שנכרים &quot;נידרין&quot; קשיא: וכי שייך לומר שנכרים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;נידרין&quot; עולה?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשני: סיפא גם היא מיירי גבי הקדש עולה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכגון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאמר נכרי &quot;הרי עלי עולה&lt;/b&gt;&quot;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושמע ישראל&lt;/b&gt; את נדרו של הנכרי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמר&lt;/b&gt; הישראל: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה שאמר זה&lt;/b&gt; הנכרי - הריני מקבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עלי&lt;/b&gt; להביאו גם כן! והיינו &quot;נידרין&quot; בנכרי, שהרי זה כאילו הנכרי מדירו לישראל, שהרי ע&quot;י נדר הנכרי הוא מתחייב בקרבן עולה. (לפי הגר&quot;א).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ופרכינן לריש לקיש: וכי השתא שהעמדנו את המשנה בנודרין עולה - מי ניחא?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והרי גוי המביא עולה, אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא הביא עמה&lt;/b&gt; מנחת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נסכים&lt;/b&gt;, ככל קרבן נדבה, שמביא עמו סולת, שמן ויין ל&quot;מנחת נסכים&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והביא אחר כך נסכים&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מקבלין הימנו&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא ל&lt;/b&gt;קניית &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כלי שרת&lt;/b&gt;, הולכים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינון &quot;מותר נסכים&lt;/b&gt;&quot; שהביא הגוי לאחר מכן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכיון שכן, היאך נכרי מתנדב עולה? הא נמצא ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מביא דבר שאינו מסויים&lt;/b&gt;, שמוכרים את המותר הזה, וקונים במעות כלי שרת. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;23&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;23.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מבואר בגמרא שאף אם מביא הנכרי מעות וקונים במעותיו כלי חשיב גם כן &quot;דבר שאינו מסוים&quot;. וכן מבואר ברמב&quot;ם (הלכות מתנות עניים פרק ח הלכה ח) שכתב &quot;היה דבר מסוים כגון קורה או אבן&quot;. ומשמע שנקט דדוקא כשנודב את החפץ עצמו הוי &quot;דבר מסוים&quot; שאין מקבלין ממנו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והא אמרת שאין מקבלין מהנכרים נדבה לבדק הבית.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;התיב רבי יוסי בר רבי בון&lt;/b&gt; כדי לתרץ את הקושיה מהמשנה על ריש לקיש:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והרי קושיא זו קשה אף לרבי יוחנן, שהעמיד המשנה בערכין דנודרין ונידרין באומר &quot;דמים עלי&quot;, ומקבלין הימנו משום דהוי דבר שאינו מסוים. שהיאך יפרש משנתינו שנכרים מביאין עולות ושלמים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא תנינן&lt;/b&gt; ברישא של המשנה בערכין, שנכרים נודרין ונידרין. דאית מאן דאמר נכרים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נערכין&lt;/b&gt;, שהאומר &quot;ערכו של נכרי זה עלי&quot; הרי זה חייב בתשלומי ערכין. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כן איכא מאן דאמר שנכרים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;עורכים&lt;/b&gt;&quot;, שיכולין לנדור ולומר &quot;ערכי עלי&quot;, ולהתחייב בתשלומי ערכין הקצובים בתורה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכי תשלומי ערכין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא לבדק הבית אינון&lt;/b&gt; (הם) הולכים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והוי דבר המסוים&lt;/b&gt;, שהרי בונים מהם את הבית!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם כן קשיא לרבי יוחנן, היאך מקבלין מהם תשלומי ערכין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אלא בהכרח, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היך מה דאת אמר תמן&lt;/b&gt; (אלא התם ברישא גבי ערכין מה יש לך לומר), כיון שהנכרי אין בדעתו להדיא לבדק הבית, אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לשמים הוא מתכוין, ומאליהן הן באין&lt;/b&gt; ונופלין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לבדק הבית&lt;/b&gt;, מקבלין ממנו, ולא אמר רבי יוחנן שאין מקבלין מהם אלא בתורם ישירות בהדיא לבדק הבית.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כן את אמר אף הכא&lt;/b&gt; (כן יש לך לומר אף כאן) לריש לקיש, גבי המתנדב עולה, שהנכרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לשמים&lt;/b&gt; (לגבוה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוא מתכוין&lt;/b&gt;,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0005_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBדB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי שקלים (פרשני)]]</div> Micropedia bot