https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A9%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%91_%D7%91פרשני:בבלי:שקלים ב ב - היסטוריית גרסאות2026-04-26T21:40:39Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%91_%D7%91&diff=141074&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T15:23:35Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:23, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l89">שורה 89:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 89:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת שקלים (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שקלים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שקלים (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93377:rev-141074:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%91_%D7%91&diff=93377&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:30:31Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|שקלים ב ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
</span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b>: לא כדבריך הוא, שאמרת יש זמן מיוחד לכל מקום לתרומת הלישכה משקליו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>כולה כאחת היא באה</b>. שזמן כולם הוא בא' בניסן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי מיד בראש חודש ניסן צריך שיהיו הקרבנות שייכים לכל ישראל, שיתכפרו בהם כולם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>למה אמרו "בשלשה פרקים</b> תורמין את הלשכה" ואין תורמים אותה בפעם אחת, מאחר שהזמן של כולם שווה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>טעמו של דבר - <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי לעשות פומבי</b> (פרסום) <b style='font-size:20px; color:black;'>לדבר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שבג' זמנים הללו מתאספים כל ישראל לעלות לרגל, ואז היו תורמין, להודיע לכולם שיש לכל א' מישראל חלק בכל הקרבנות ציבור שמקריבין בכל יום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה בר פזי בשם רבי</b> אמר: <b style='font-size:20px; color:black;'>הן</b> (איך) <b style='font-size:20px; color:black;'>נקרא</b> את הפסוקים שיובאו להלן <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא נבעת</b> (נחרד)!? הרי אם נבחין בהנהגת עם ישראל המוזכרת במקראות הללו, בין התנהגותם הטובה להתנהגותם הרעה, נלמד אנו מה גדול כחו של היצר הרע.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. שהרי כשהתנדבו בני ישראל <b style='font-size:20px; color:black;'>לטובה</b>, לבנין המשכן, כתיב (שמות לה כב) "ויבאו האנשים על הנשים - <b style='font-size:20px; color:black;'>כל נדיב לב</b> הביאו".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי שנדיבי לב הם שהביאו תרומה למשכן ה', ולא כל העם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו כשהתנדבו <b style='font-size:20px; color:black;'>לרעה</b> לצורך עשיית העגל, כתיב (שמות לג ב) <b style='font-size:20px; color:black;'>"ויתפרקו כל העם</b> את נזמי הזהב אשר באזניהם, ויביאו אל אהרן", שאף אותם שלא היו נדיבי לב הביאו נזמיהם לעשיית העגל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. עוד חילוק מצינו בין יציאת בני ישראל לטובה או לרעה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שכשיצאו <b style='font-size:20px; color:black;'>לטובה</b>, לקבלת התורה, כתיב <b style='font-size:20px; color:black;'>"ויוצא משה את העם"</b>, ולא יצאו מעצמן לקבל התורה אלא הוצרך משה להוציאן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו ביציאתן <b style='font-size:20px; color:black;'>לרעה,</b> בחטא המרגלים, כתיב <b style='font-size:20px; color:black;'>"ותקרבון אלי כלכם"</b>, מעצמן קרבו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. וכמו כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>לטובה</b> כתיב: <b style='font-size:20px; color:black;'>אז ישיר משה ובני ישראל</b>. שרק על ידי שירת משה שהתחיל לשיר נתעוררו גם בני ישראל ונצטרפו לשירה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>לרעה</b>, בביאת המרגלים, כתיב <b style='font-size:20px; color:black;'>"ותשא כל העדה,</b> ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא" - מעצמן נשאו קולם בבכי בלא שעוררום לכך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי חייא בר אבא</b>: כבר הוכיחם הנביא צפניה לבני ישראל על הנהגה חלוקה זו בין טובה לרעה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דכתיב (בצפניה ג ז) <b style='font-size:20px; color:black;'>"אכן השכימו השחיתו</b> כל עלילותם" שהוכיחם על כך ש<b style='font-size:20px; color:black;'>כל השחתה שהיו עושין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בהשכמה היו עושין אותה</b>. כדכתיב גבי העגל "וישכימו ממחרת". ואילו גבי נדבת המשכן כתיב "והם הביאו אליו עוד נדבה בבקר בבקר", ולא בהשכמה ממש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי אבא בר אחא: אין אתה יכול לעמוד על אופיא</b> (דעתה ומנהגה) <b style='font-size:20px; color:black;'>של אומה זו</b>. שלכל ענין אשר הם נתבעים ליתן ממון הם נותנים, בין לטוב ובין לרע.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נתבעין לעגל ונותנין. נתבעין למשכן ונותנין.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנא ריב"ח הדא מתניתא</b> (שנה ריב"ח ברייתא זו) דלהלן, החולקת על רבי אבא, האומר שנתינתם למשכן היתה מכח נימוסם והנהגתם ליתן לכל אשר ישאלום לרע או לטוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא, מדעת עשו כן, לכפר על חטא העגל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דתניא: כתיב <b style='font-size:20px; color:black;'>"ועשית כפורת זהב טהור"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>יבא זהב של כפורת ויכפר על זהב של עגל</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן כל מה שנתנו לצורך המשכן, לכפרת חטא העגל ניתן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי חגי בשם רשב"ג</b> אמר: <b style='font-size:20px; color:black;'>שלש "תרומות" נאמרו בפרשה זאת</b> ד"ויקחו לי תרומה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומדכתיב שלש פעמים "תרומה", למדים אנו שנצטוו על ג' סוגי תרומות, ואלו הם: א. <b style='font-size:20px; color:black;'>תרומת האדנים</b> - היא תרומת בקע לגולגולת, שנעשו ממנה אדני המשכן, כמפורש בפרשת פקודי (לט, כו כז).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>ותרומת שקלים</b> - הניתנת לצורך הקרבת הקרבנות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>ותרומת המשכן</b> - היא התרומה שנדב כל אחד לבנין המשכן וכליו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשת הגמרא כיצד אנו למדים ג' תרומות אלו מן הפסוקים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>"דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>זו תרומת האדנים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>"מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>זו תרומת שקלים</b>. שהרי שתי התרומות האחרות נאמרו סתם בלשון "תרומה", וכאן נאמר "תרומתי", ויש לדייק מלשון זו שהמדובר הוא בתרומת מחצית השקל, שבשקלים הללו היו לוקחין קרבנות לצורך גבוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>"וזאת התרומה אשר תקחו מאתם</b> זהב וכסף ונחשת ותכלת וארגמן" - <b style='font-size:20px; color:black;'>זו תרומת המשכן</b>. שהרי אין צורך בכל המינים הללו אלא לבנין המשכן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומכך ששתי התרומות האחרונות הן בהכרח תרומת שקלים ותרומת המשכן, ידעינן שה"תרומה" הראשונה הכתובה בקרא ד"ויקחו לי תרומה" היא תרומת האדנים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה מפרשת הגמרא את דינם של תרומות אלו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>תרומת המשכן</b>, המיועדת <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>צורך בנין ה<b style='font-size:20px; color:black;'>משכן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מה שירצו</b> התורמים <b style='font-size:20px; color:black;'>יביאו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>תרומת שקלים</b> המיועדת <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>צורך <b style='font-size:20px; color:black;'>קרבן</b> ציבור - <b style='font-size:20px; color:black;'>מה שירצו</b> הציבור <b style='font-size:20px; color:black;'>יעשו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לאיזה קרבן ציבור שהיו צריכין היו נוטלין מהשקלים הללו (וכן מבקרי המומין היו לוקחין שכרן ממעות אלו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> בתרומה זו <b style='font-size:20px; color:black;'>יד כולן שווה</b> (גירסת הגר"א): <b style='font-size:20px; color:black;'>העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לעומת תרומת המשכן, שכל אחד הביא כנדבת לבו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>תרומת אדנים</b> - אינה הולכת אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>לאדנים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וגם בתרומה זו יד כולם שווה: <b style='font-size:20px; color:black;'>העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט</b> ממחצית השקל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי אבון: אף בפרשה הזאת</b>, פרשת שקלים, האמורה בפרשת כי תשא, <b style='font-size:20px; color:black;'>נאמרו בה</b> ברמיזה <b style='font-size:20px; color:black;'>ג' תרומות</b> אלו הנזכרות בפרשת תרומה. דכתיב בה: א. <b style='font-size:20px; color:black;'>מחצית השקל תרומה לה'</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. כל העובר על הפקודים <b style='font-size:20px; color:black;'>יתן תרומת ה'</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>לתת את תרומת ה'</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנתינו: <b style='font-size:20px; color:black;'>בחמשה עשר בו</b> (באדר) <b style='font-size:20px; color:black;'>קורין את המגילה בכרכים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(דברי הגמרא כאן מתפרשים לפי הפירוש "תקלין חדתין", ועיין בקרבן העדה שפירש באופן אחר).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>לא כן אמר רבי חלבו</b> אמר <b style='font-size:20px; color:black;'>רב הונא רב בשם רבי חייא רבה</b> הגדול: <b style='font-size:20px; color:black;'>הכל</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>יוצאין</b> במקרא מגילה <b style='font-size:20px; color:black;'>בי"ד</b> אדר, ואפילו בני הכרכים שעיקר תקנת קריאת המגילה אצלם הוא בט"ו באדר, לפי <b style='font-size:20px; color:black;'>שהוא</b> עיקר <b style='font-size:20px; color:black;'>זמן קריאתה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולבריו תיקשי, מדוע נקט רבי במשנה רק זמן קריאתם של בני הכרכים ולא שנה את עיקר הזמן של קריאת מגילה ביום ארבעה עשר, שהכל יוצאין בו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובהכרח, שלדעת רבי, אין הכל יוצאין בקריאת י"ד. ולכך שנה במשנה את זמנם של בני כרכים בחמשה עשר, לומר לך שזמן קריאת המגילה בכרכים הוא דווקא בט"ו באדר, דומיא דשאר הדברים שהוזכרו במשנתינו, שזמנם דווקא בט"ו אדר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותקשי לרבי חייא רבה שאמר הכל יוצאין בקריאת י"ד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: זה שנקטה המשנה את יום חמשה עשר באדר, שהוא זמן קריאת המגילה של בני כרכים ולא נקטה י"ד באדר, אין זה משום שאין בני כרכים יוצאים בקריאת י"ד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>לא בא</b> התנא <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא ללמדך שכל המצוות</b> השנויות במשנתינו, כגון מתקנים את הדרכים וכדומה, <b style='font-size:20px; color:black;'>הנוהגות באדר שני, אינן נוהגות באדר ראשון</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לפי שכל המצוות שהוזכרו הם כדי לתקן את נזקי ימות הגשמים. ובאדר ראשון עדיין גשמים יורדים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונקט התנא זמן קריאה של כרכים, כדי לכלול מצוות קריאת מגילה עם שאר הדברים שזמנם בט"ו באדר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונלמד מדין המגילה עליהם, כמו שאין המגילה נקראת אלא באדר שני, אלו נמי אינן נוהגות אלא באדר שני.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומעתה שוב אין פירכא על דברי רבי חייא רבה שאמר הכל יוצאין בקריאת המגילה בי"ד באדר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוסה ורבי אחא הוון יתבין</b> (ישבו יחדיו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוסה לרבי אחא: לא מסתברא</b> זה שאמרנו כי בני הכרכים המוקפין חומה שקראו המגילה בי"ד אדר יצאו ידי חובתן, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא לשעבר</b>, שכבר עבר יום ט"ו באדר. שאז אמרינן כיון שבדיעבד שמעו בני הכרכים את קריאת המגילה בי"ד, וכבר עבר ט"ו, יצאו ידי חובתם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל לבא</b> (לכתחילה), אם קראו בי"ד ועדיין לא עבר יום ט"ו - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> אמרינן שיצאו כבר ידי חובה ואין צריך לקרותה שוב. אלא. יחזרו ויקראוה בט"ו, כדינם לכתחילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וההוכחה על כך:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דהא תני</b> במגילה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מקום שנהגו לקרותה שני ימים</b> מחמת הספק אם עירם מוקפת חומה מימות יהושע בן נון וזמן קריאתו הוא בט"ו, או שחומתה אינה מימות יהושע וזמנה בי"ד - <b style='font-size:20px; color:black;'>קורין אותה שני ימים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם נאמר שבן כרך שקרא בי"ד יצא ידי חובתו אף לכתחילה ואין צריך לחזור ולקרות בט"ו, מדוע בעיירות המסופקות קורין בשני הימים מספק? והרי כבר קראוה בי"ד, ואפילו אם עירם מוקפת חומה מימות יהושע יצאו ידי חובתן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכח, שרק בדיעבד, אם קראו בי"ד ועבר יום ט"ו, יצאו ידי חובתם. אך לכתחילה צריך לחזור ולקרות בט"ו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רב אחא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אוף אנא סבר כן</b> (אף אני סובר כדבריך), שבן כרך הקורא בי"ד, הגם שיוצא בדיעבד, מכל מקום לכתחילה עליו לחזור ולקרותה בט"ו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי מנא: ויאות</b> - יפה אמר רבי יוסה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי <b style='font-size:20px; color:black;'>אילו בן ט"ו שקראה בי"ד, ולא קראה בט"ו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שמא שומעין לו</b> (לפי גירסת הגר"א)!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>אם אתה אומר כן</b>, שאין הוא צריך לחזור ולקרותה בט"ו - <b style='font-size:20px; color:black;'>נמצאת עוקר זמן כרכים בידך</b>, שכל אחד ואחד יקרא בי"ד, ודיו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא ודאי, לכתחילה אף הקורא בי"ד צריך לחזור ולקרותה בט"ו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תני רבי שמעון בן גמליאל אומר: מצוות הנוהגות באדר שני</b>, כגון מקרא מגילה, ומתנות לאביונים, וקריאת סדר פרשיות שקלים, זכור ופרה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אינן נוהגות ב</b>אדר <b style='font-size:20px; color:black;'>ראשון</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חוץ מהספד ותענית, שהן שווין בזה ובזה</b>, שאף י"ד וט"ו באדר ראשון אסורים בהספד ותענית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופליג בזה רבן שמעון בן גמליאל על תנא קמא, המובא בתלמוד בבלי מגילה ו א, הסובר שאף קריאת סדר פרשיות שנוהגין לקרוא באדר, אם קראו באדר ראשון שפיר דמי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי בא</b> אמר <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי ירמיה בשם רב, ורבי סימון</b> אמר <b style='font-size:20px; color:black;'>בשם רבי יהושע בן לוי: הלכה כרבן שמעון בן גמליאל</b>, שאין לקרות סדר פרשיות באדר ראשון. ואם קראו לא יצאו ידי חובתן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורב הונא רבה דציפורין אמר: הנהיג רבי חנינה בציפורין כהדא דרבן שמעון בן גמליאל</b>, שאין קורין פרשיות אלו אלא באדר שני.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודייקינן בדבריו: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא אמר אלא "הנהיג"</b> רבי חנינה כרבי שמעון בן גמליאל, שהורה כן לבאים לשואלו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> לדרוש כן ברבים <b style='font-size:20px; color:black;'>"להלכה"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> דרש!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואע"ג דלא דרשינן ברבים הלכה כרבן שמעון בן גמליאל שעיקר אדר הוא אדר שני, <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל לענין שטרות</b>, אדר סתם הוא אדר שני.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי כשבא לכתוב את תאריך השטר, אם הוא באדר ראשון <b style='font-size:20px; color:black;'>כותבין אדר ראשון, ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>באדר שני</b> אין כותבין אדר שני, אלא אדר <b style='font-size:20px; color:black;'>סתם</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה</b> חולק ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אומר</b>: לא כך הוא.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0002_L2"></nowiki><nowiki name="דףBגB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי שקלים (פרשני)]]</div>Micropedia bot