https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A9%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%91_%D7%90פרשני:בבלי:שקלים ב א - היסטוריית גרסאות2026-04-26T21:40:48Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%91_%D7%90&diff=141073&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T15:23:28Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:23, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l89">שורה 89:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 89:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת שקלים (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שקלים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שקלים (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93376:rev-141073:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%91_%D7%90&diff=93376&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:30:29Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|שקלים ב א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>הלכה א - מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>במסכת מגילה (דף כט ב) נתבאר כי בכל שנה (החל מא' ניסן), צריכין להביא את קרבנות הציבור מהשקלים החדשים ששוקלים הציבור ל"מחצית השקל".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וילפינן לה מקרא, דכתיב "זאת עולת חדש בחדשו" - חדש, והבא קרבן מתרומה חדשה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשום כך, <b style='font-size:20px; color:black;'>באחד באדר</b> היו שולחין בית דין שלוחין בכל ערי ישראל, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>משמיעין</b> (מכריזין) <b style='font-size:20px; color:black;'>על השקלים,</b> שיביאו ישראל שקליהם, כדי שיהיו בלשכה שקלים חדשים בא' ניסן, ויביאו מהם תמידין ומוספין, ושאר קרבנות הציבור. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> תוספות בקידושין דף נד א כתבו, שמאחד באדר, שהכריזו אז על הבאת השקלים היו מתחילין להביא את השקלים, ומקדישין אותם, ומוסרין לגזבר. ומה שהיו יושבין בשולחנות בחמשה עשר באדר כמובא להלן בהלכה ג הוא בשביל לפרוט המעות או להחליפם למטבע המדינה, למי שיש לו צורך בכך. וכן פירשו רש"י והריטב"א במגילה כט א דלשם כך היו יושבין בשולחנות. אולם הרמב"ם בפ"ב משקלים ה"ט כתב שהשמעת השקלים באחד באדר היתה כדי שיכין כל אחד ואחד מחצית השקל, ויהיה עתיד ליתנה. ועדיין לא היו מקדישין ומוסרין לגזבר. ובחמשה עשר באדר היו יושבין בשולחנות כדי לגבות את השקלים, ורק אז החלו למסור את השקלים להקדש.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן היו מכריזין באחד באדר <b style='font-size:20px; color:black;'>על הכלאים,</b> שיעקור כל אחד משדותיו את כלאי הזרעים שעלו בהן. ומכריזין זאת בזמן הזה, כיון שבאדר ניכרין כבר הצמחים, וניכרין הכלאים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובחמשה עשר בו</b> (באדר):</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>קורין את המגילה</b> בכרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>ומתקנין את הדרכים ואת הרחובות</b> והשווקים שנתקלקלו בימות הגשמים, עבור עולי רגלים הבאים שלושים יום לאחר מכן, בחג הפסח. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> כן משמע בתוספתא פרק א הלכה א. אך הרמב"ם הביא הלכה זו בהלכות רוצח, ופירשה שהיו מתקנים הדרכים אחר ימות הגשמים כדי לאפשר לרוצחים בשגגה לרוץ לעיר מקלט ללא עיכובים. כדכתיב בקרא "תכין לך הדרך".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן היו יוצאין שלוחי בית דין ביום זה לתקן <b style='font-size:20px; color:black;'>את מקוות המים,</b> שאם נתרבה בהם טיט - מנקין אותם, ואם נחסר שיעור מימיהם - ממשיכין להם מים, וממלאין אותן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>ועושין בו כל צרכי הרבים</b> - יבואר בגמרא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד. <b style='font-size:20px; color:black;'>ומציינין את הקברות</b> על ידי שפיכת סיד מחוי סביב הקבר, שיהא ניכר, ולא יאהילו עליהם הכהנים ונושאי טהרות. ומפני שבימות הגשמים נמוח הסיד, היו חוזרין ומציינין אותן בט"ו באדר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ה. <b style='font-size:20px; color:black;'>ויוצאין</b> בט"ו באדר <b style='font-size:20px; color:black;'>אף על הכלאים</b>. לאחר שהכריזו בא' באדר לעקור את הכלאים, יוצאין שלוחי בית דין בט"ו באדר לשדות, לבדוק אם עקרום הבעלים, ואם לא עקרום עוקרים אותם שלוחי בית דין.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ולמה באחד באדר</b> נקבע הזמן שמכריזין בו על הבאת השקלים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי שיביאו ישראל את שקליהן בעונתן</b> - בזמן הראוי, קודם ראש חדש ניסן, <b style='font-size:20px; color:black;'>ותתרם "תרומת הלשכה" מן</b> תרומת השקלים <b style='font-size:20px; color:black;'>החדשה</b> ששקלו הציבור <b style='font-size:20px; color:black;'>בזמנה, באחד בניסן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>את כל השקלים החדשים שהתקבלו מתרומת הציבור ל"מחצית השקל" היו מניחים בלשכה, ובאחד בניסן היו "תורמין" מעות מהלשכה, על ידי שהיו ממלאים שלש קופות בשקלים מתוך השקלים הרבים שהיו בלישכה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומאותן המעות ש"נתרמו" מהלישכה בקופות, היו לוקחין את קרבנות הציבור לצרכי השנה הבאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכך, משמיעין באחד באדר, שלשים יום קודם לכן, על גביית השקלים, כדי שיספיקו הכל להביאם לפני המועד של "תרומת הלישכה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי שמואל בר רב יצחק</b>: הטעם שתרומת הלשכה מהשקלים החדשים זמנה הוא בא' בניסן היות שזמנה של <b style='font-size:20px; color:black;'>תרומת הלשכה</b> - הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>כתחלתה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כפי שהיתה התרומה הראשונה, בשעה שהוקם המשכן, בראש חודש ניסן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב "ויהי בחדש הראשון, בשנה השנית, באחד לחדש הוקם המשכן".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ותני עלה: ביום שהוקם המשכן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בו ביום נתרמה התרומה</b> לצורך קרבנות הציבור, שהוקרבו כבר באותו היום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכמו כן לדורות, מתחילין לתרום מן החדש לצורך הבאת קרבנות הציבור, מראש חדש ניסן. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> במסכת סופרים פרק כא הלכה ד הובא טעם נוסף להשמעת השקלים בתאריך זה: "שהיה צפוי וגלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שהיה המן עתיד לשקול על ישראל. לפיכך הקדים ואמר למשה שיהיו שקלי ישראל קודמין להמן. וצריכין ישראל לתת שקליהם לפני שבת זכור".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי טבי</b> בשם <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יאשיה בשם כהנא</b> אמר: הטעם שמקריבין בא' ניסן מתרומה חדשה, הוא לימוד מגזירה שווה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נאמר כאן,</b> בפרשת הקרבנות (במדבר כח) "זאת עולת חדש בחדשו ל<b style='font-size:20px; color:black;'>חדשי</b> השנה". שמכאן אנו למדים שצריך לחדש ולהביא קרבנות מתרומה חדשה, וכמו שנתבאר לעיל. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ונאמר להלן</b>, "החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא ל<b style='font-size:20px; color:black;'>חדשי</b> השנה". <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> בתלמוד בבלי מסכת ראש השנה (ז א) מבאר שהדין שצריך להביא את הקרבנות מאחד בניסן מן התרומה החדשה הוא דין לכתחילה, אך בדיעבד אף אם הביא מהתרומה הישנה של שנה שעברה יצא. ובמקדש דוד (סימן ל"ה) הקשה: היאך מקטירין את בזיכי הלבונה של לחם הפנים בשבת שאחר ראש חודש ניסן, והרי הלחם והלבונה מונחין על השולחן משבת שעברה, ונמצא מקטיר בשנה החדשה מן התרומה הישנה. ויתכן, מאחר ודין הבאת הקרבנות מהתרומה החדשה אינו מעכב, הרי היכא שאי אפשר באופן אחר, עושין כן.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה "חדשי" שנאמר להלן אין מונין אלא מניסן</b>. כדכתיב בהאי קרא "החדש הזה לכם ראש חדשים".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אף "חדשי" שנאמר כאן,</b> בקרא ד"זאת עולת חדש בחדשו", דילפינן מינה שצריך להביא מכאן ואילך קרבנות ציבור מתרומה חדשה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אין מונין אלא מניסן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שמניסן מתחילין להביא קרבנות ציבור מהשקלים החדשים לכל חדשי השנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יונה: שבק רבי טבי ראשה דמתניתא, ואמר סיפא</b> (הניח רב טבי רישא דברייתא ונקיט הסיפא). שדרשה זו שהביא רב טבי ללמדנו שזמן תרומת הלשכה הוא בניסן, היא סיפא דברייתא, ולא הזכיר כלל רישא דברייתא, המביאה את מקור הדין שישנו זמן שצריך לחדש ולהביא מתרומה חדשה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דלא כן כהדא</b> (שאין נכון לעשות כן כענין זה) שעשה רב טבי, שלא הזכיר כלל הרישא שצריך להביא מן החדש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכך שנינו ברישא דברייתא, <b style='font-size:20px; color:black;'>דתני</b>: כתיב <b style='font-size:20px; color:black;'>"זאת עולת חדש בחדשו"</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יכול יהא תורם</b> מהשקלים שבלישכה <b style='font-size:20px; color:black;'>בכל חדש וחדש?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר "בחדשו לחדשו"</b>. לומר לך: <b style='font-size:20px; color:black;'>בחדש אחד הוא תורם לכל חדשי השנה</b>. כי אם בכל חדש הוא תורם הוי מצי למכתב "זאת עולת החדש".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יכול</b> יתרום <b style='font-size:20px; color:black;'>באיזה חדש שירצה</b> עבור כל חדשי השנה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אין הדבר כן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לפי ש<b style='font-size:20px; color:black;'>נאמר כאן "חדשי"</b> בקרא ד"זאת עולת חדש בחדשו לחדשי". <b style='font-size:20px; color:black;'>ונאמר להלן "חדשי"</b> בכתוב "ראשון הוא לכם לחדשי השנה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה "חדשי" שנאמר להלן, אין מונין אלא מניסן</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אף "חדשי" שנאמר כאן</b> לגבי תרומת הלשכה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אין מונין אלא מניסן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנתנו: באחד באדר משמיעין על השקלים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מהו "משמיעין</b>"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב הונא אמר: מכריזין.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והא דתיקנו להכריז על הבאת השקלים, אסמכוהו אקרא, <b style='font-size:20px; color:black;'>היך מה דאת אמר</b> (כמו שנאמר) בדברי הימים (כד): <b style='font-size:20px; color:black;'>"ויתנו קול ביהודה ובירושלים</b> להביא לה' משאת משה עבד ה'".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובכסף שקלים מיירי התם, כדמוכח בפסוקים בספר מלכים. הריף שיש ליתן קול ולהכריז על הבאת השקלים לבית ה'.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנתינו: באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים. ובחמשה עשר בו קורין את המגילה בכרכים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנן תנינן</b>: (בפרק קמא דמגילה) <b style='font-size:20px; color:black;'>אין</b> חילוק <b style='font-size:20px; color:black;'>בין אדר ראשון לאדר שני</b>, ששוין הם בכך שאסורים שניהם בהספד ובתענית בי"ד ובט"ו, ואין ביניהם חילוק <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא מקרא מגילה ומתנות לאביונים,</b> שנוהגים רק באדר שני, ולא באדר ראשון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב סימון בשם רבי יהושע בן לוי</b> אמר: <b style='font-size:20px; color:black;'>אף שימוע שקלים וכלאים</b> איכא <b style='font-size:20px; color:black;'>ביניהם</b>, בין אדר ראשון לשני. שדין השמעת השקלים והכלאים באחד באדר הנזכר במשנתינו אינו נוהג אלא באדר שני.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוסי: ויאות</b> (נכון ויפה) אמר רבי יהושע בן לוי, שגם השמעת השקלים והכלאים אינה נוהגת אלא באדר שני.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>כלום,</b> מפני מה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו</b> חכמים שבאחד באדר <b style='font-size:20px; color:black;'>משמיעין על השקלים</b>, וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>לא בכדי שיביאו ישראל את שקליהן בעונתן</b> עד ניסן, שבו צריך להביא קרבנות מן התרומה החדשה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם את אמר</b> שהשמעת השקלים תעשה <b style='font-size:20px; color:black;'>באדר הראשון</b> הא <b style='font-size:20px; color:black;'>עד כדון</b> (עדיין) <b style='font-size:20px; color:black;'>אית בשתא שיתין יומין</b> (ישנם שישים יום) עד א' ניסן, ויאמר אדם לעצמו עדיין יש לי שהות הרבה להביא שקלי, ומתוך כך יפשע ולא יביא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועל כן תיקנו שישמיעו בא' באדר השני שהוא שלושים יום קודם הזמן, ויזדרז להביא שקלו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן נכונים דברי רבי יהושע בן לוי במה שאמר שהשמעת הכלאים גם היא נעשית באדר השני.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>כלום אמרו</b> באחד באדר <b style='font-size:20px; color:black;'>יוצאין אף על הכלאים</b>, וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>לא כדי שיהיו הצמחין ניכרין</b> ויראו אם יש בהם כלאים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אם אומר את</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>באדר הראשון</b> מכריזין על הכלאים <b style='font-size:20px; color:black;'>עד כדון</b> (עדיין) <b style='font-size:20px; color:black;'>אינון דקיקין</b> (דקים הצמחים) ואינם ניכרים אם יש בהם כלאים. שהרי מטעם זה מעברין את השנה ומוסיפין אדר ראשון מפני התבואה שלא נתבשלה, כדתניא בסנהדרין (יא ב).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שכן, אין מקום להשמעת הכלאים עד אדר השני.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נתבאר בגמרא לעיל שטעם הכרזת השקלים בא' באדר הוא כדי שיספיקו ישראל להביא שקליהם עד א' ניסן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי חזקיה שאל: מעתה</b>, שאמרת כי הכרזת השקלים הוא כדי שיביאו שקליהם בעונתן, תיקשי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>בני בבל</b> הרחוקין הרבה מירושלים, ודרוש להם זמן רב להבאת שקליהם לירושלים, עליהם להיות <b style='font-size:20px; color:black;'>משמיעין על השקלים מראשו של חורף, כדי שיביאו ישראל</b> שבבל <b style='font-size:20px; color:black;'>שקליהן בעונתן</b> עד א' ניסן, <b style='font-size:20px; color:black;'>ותתרם</b> גם עליהם <b style='font-size:20px; color:black;'>תרומת הלשכה מן</b> התרומה <b style='font-size:20px; color:black;'>החדשה, בזמנה, באחד בניסן?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>התיב רבי עולא קומי</b> (לפני) <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי מנא</b> על קושיתו של רבי חזקיה שבני בבל צריכים להשמיע על השקלים כבר מתחילת החורף:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא תנינן</b> להלן <b style='font-size:20px; color:black;'>בשלושה פרקים</b> (זמנים) <b style='font-size:20px; color:black;'>בשנה תורמין את הלשכה</b>. שהיתה במקדש לשכה גדולה שלתוכה הכניסו את כל השקלים שתרמו ישראל. וכשנטלום לצורך קניית הקרבנות לא היו נוטלים את כל השקלים בבת אחת לצורך קרבנות כל השנה, אלא ג' פעמים בשנה היו תורמין את הלשכה,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>בפרוס הפסח</b> (היינו ט"ו יום קודם הפסח)</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>בפרוס העצרת</b> (חג השבועות)</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>בפרוס החג</b> (חג הסוכות).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והמשיך ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רבי עולא: הרי מפני מה היו תורמין את הלשכה שלש פעמים, בשלשה זמנים, ולא בפעם אחת, בהכרח משום שלא היו הכל מספיקים לשלוח שקליהם שנגבו בחודש אדר עד א ניסן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נימר</b> (ונאמר כך): בפסח עדיין לא הגיעו כל שקלי ישראל מכל התפוצות אלא רק מהמקומות הקרובים לירושלים. ולפיכך:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אילין דקריבין</b> (אלו הקרובים) מביאין שקליהן <b style='font-size:20px; color:black;'>בפרוס הפסח,</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואילין דרחוקין</b> מביאין שקליהן <b style='font-size:20px; color:black;'>בפרוס</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>העצ רת</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואילין דרחוקין מנהון</b> (והרחוקים מהם טפי) מביאין שקליהם <b style='font-size:20px; color:black;'>בפרוס החג</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכך יהיה לכל ישראל חלק בקרבנות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, שתורמים תרומה מיוחדת משקליהם של המקומות הרחוקים, לפי זמן הגעתם, אין צורך להקדים ולהשמיע על השקלים לבני בבל ולשאר המדינות הרחוקות קודם א' באדר, כיון שזמן תרומת הלישכה משקליהם הוא אכן מאוחר מפרוס הפסח, ואין מקום לשאלת רבי חזקיה.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0001_L2"></nowiki><nowiki name="דףBבB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי שקלים (פרשני)]]</div>Micropedia bot