https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%A0%D7%96_%D7%90פרשני:בבלי:שבת קנז א - היסטוריית גרסאות2026-04-07T06:13:03Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%A0%D7%96_%D7%90&diff=140623&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T14:04:51Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:04, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l84">שורה 84:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 84:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת שבת (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-92926:rev-140623:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%A0%D7%96_%D7%90&diff=92926&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:15:05Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|שבת קנז א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד<b style='font-size:20px; color:black;'>תנן: אין מבקעין</b> ביום טוב <b style='font-size:20px; color:black;'>עצים</b> לצורך הסקה <b style='font-size:20px; color:black;'>מן הקורות</b> העומדות לבנין. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן <b style='font-size:20px; color:black;'>לא מן הקורה</b> הישנה שנשברה ביום טוב. ואף דמהשתא קיימא להסקה, מוקצה היא. שהרי לא הוכנה לכך מבין השמשות. והיינו כרבי יהודה דאית ליה מוקצה, ובעי הכנה מבין השמשות <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> תימה, היכי מוכח מהא מתניתין כרבי יהודה? והרי קורה אסורה אף לרבי שמעון, משום מוקצה דחסרון כיס, דמודה בה רבי שמעון. וכיון דאיתקצאי בין השמשות, איתקצאי כולא יומא, ואף לאחר שנשברה. ורצה ר"י לתרץ, דבהכרח לית ליה לרבי יוחנן "מיגו דאיתקצאי". דאם לא כן, אף יש לאסור טלטול נבלה שנתנבלה בשבת. דהא אף היא היתה מוקצית בין השמשות, משום בעלי חיים. דכולי עלמא מודו דבעלי חיים מוקצין הם. ואף דבבעלי חיים הראויים לכלבים בעודם חיים לא שייכא מיגו דאיתקצאי, מסתמא איירי מתניתין בכל ענין. ואף באותן שאינם ראויים לכלבים אלא לאחר שנתנבלו. תוספות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוחנן, ההוא</b> מתניתין <b style='font-size:20px; color:black;'>כרבי יוסי בר יהודה מתני לה,</b> ולא כסתם משנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותו מקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע: מתחילין</b> להסיק <b style='font-size:20px; color:black;'>בערימת התבן</b> ביום טוב, ואף שעדיין לא נטל מערימה זו לצורך הסקה. <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל לא</b> מתחילין להסיק <b style='font-size:20px; color:black;'>בעצים שבמוקצה</b> (רחבה שאחרי הבית), שהכינם שם לימות הסתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וקא סלקא אדעתין דבתבן סרוח איירי. ואינו ראוי לאכילת בהמה, אלא הוא עומד להסקה. אבל עצים שבמוקצה שאינם עומדים להסקה אסורים, משום שאינם מוכנים. וכרבי יהודה היא. והך מתניתין, בסתם היא נשנית. וקשיא, רבי יוחנן דאמר "הלכה כסתם משנה", אמאי פסק כרבי שמעון?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>התם ב</b>עצים של <b style='font-size:20px; color:black;'>ארזי ואשוחי</b> (ארז זכר וארז נקבה) מיירי, שהם עומדים לבנין. <b style='font-size:20px; color:black;'>דמוקצה מחמת חסרון כיס</b> הם. שאם משתמש בהם להסקה, הרי איכא הפסד העצים בכך. ובמוקצה זה <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו רבי שמעון מודה</b> דאסור. דכדחייה בידים הוא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותו מקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע: אין משקין ושוחטין את</b> הבהמות <b style='font-size:20px; color:black;'>המדבריות</b> (שרועות תמיד באפר, ולנות בתוך התחום) ביום טוב. שאסור לטרוח במזונותיהן, משום דאין מזונותיהן עליך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן אין שוחטין אותן, משום דמוקצה הן. שהרי הן לא מוכנות מבין השמשות לאכילת יום טוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל משקין ושוחטין את</b> הבהמות <b style='font-size:20px; color:black;'>הבייתות</b> (הביתיות). שהרי מזונותן עליך. ואף בשחיטה מותרות, משום שאינן מוקצה. לפי שהן עומדות לאכילה מבין השמשות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואף סתם משנה זו היא כרבי יהודה. ואמאי פסק רבי יוחנן כרבי שמעון <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b>? <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> והוה מצי לשנויי כדקאמר לעיל (מה ב), דכגרוגרות וצימוקין דדחיין בידים דמיא. לפי שטורח הוא לילך ולהביאם. תוספות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוחנן סתמא</b> (סתם משנה) <b style='font-size:20px; color:black;'>אחרינא אשכח</b>, דאזלא כרבי שמעון. ופסק כמותה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דתנן: <b style='font-size:20px; color:black;'>בית שמאי אומרים: מגביהין</b> בשבת בידים <b style='font-size:20px; color:black;'>מעל השלחן, עצמות וקליפין</b>. ואף שהעצמות קשין ואינן ראויות לכלבים, ואף קלפות של אגוזים אינן ראויות למידי, מותר לטלטלן. דלית להו לבית שמאי מוקצה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובית הלל אומרים</b>: לא יטלטלם בידים, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>מסלק את הטבלא</b> (לוח השלחן, שתורת כלי עליו ואינו מוקצה) <b style='font-size:20px; color:black;'>כולה, ומנערה</b> מהעצמות והקליפין <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> ולא הויא הטבלא בסיס לדבר האסור, משום שאינו מניח עליה את הקליפין לכל היום. אי נמי כיון שמניח עליה אף אוכלין, הרי היא בסיס לדבר האסור והמותר. אי נמי, אינו מניח עליה בכונה את הקליפין, אלא אינו חושש היכן יפלו. תוספות, ביצה ב א.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר</b> עלה <b style='font-size:20px; color:black;'>רב נחמן</b>: אין אנו סומכים על משנה זו כמות שנשנתה. אלא מוחלפות השיטות בה. ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אנו אין לנו, אלא דבית שמאי</b> אוסרים להגביה עצמות וקליפין. משום דאית להו מוקצה <b style='font-size:20px; color:black;'>כרבי יהודה. ובית הלל</b> מתירין. משום דלית להו מוקצה, <b style='font-size:20px; color:black;'>כרבי שמעון.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודברי בית הלל חשיבי כסתם משנה (שהרי דברי בית שמאי במקום בית הלל אינה משנה). ומשום הכי פסיק רבי יוחנן כוותייהו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואף <b style='font-size:20px; color:black;'>רב אחא ורבינא פליגי בה</b> בהלכה זו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חד אמר: בכל</b> הלכות <b style='font-size:20px; color:black;'>השבת כולה</b>, קיימא לן ד<b style='font-size:20px; color:black;'>הלכה כרבי שמעון</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>לבר ממוקצה מחמת מיאוס</b>. דלית ליה לרבי שמעון איסור מוקצה בזה. ולא קיימא לן כוותיה בהא. אלא כרבי יהודה האוסר בכך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ומאי ניהו</b> "מוקצה מחמת מיאוס"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>נר</b> חרס <b style='font-size:20px; color:black;'>ישן</b>. שאחר שהדליקו בו, הרי הוא נמאס.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וחד אמר: אף <b style='font-size:20px; color:black;'>במוקצה מחמת מיאוס, נמי הלכה כרבי שמעון</b>, דאין בזה משום איסור מוקצה. <b style='font-size:20px; color:black;'>לבר ממוקצה מחמת איסור</b>, דלא קיימא לן בהא כרבי שמעון דמתיר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ומאי ניהו</b> "מוקצה מחמת איסור"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>נר שהדליקו בה ב</b>ערב של <b style='font-size:20px; color:black;'>אותה שבת</b>. שהרי בין השמשות, בעוד הנר דולק, היה אסור לטלטלו משום איסור כיבוי בשבת. ומיגו דאיתקצאי בערב שבת, איתקצאי כולי יומא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל מוקצה מחמת חסרון כיס, אפילו רבי שמעון מודה</b> ביה דאסור בטלטול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כ<b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן: כל הכלים ניטלין בשבת. חוץ מן המסר</b> (סכין של אומנין) <b style='font-size:20px; color:black;'>הגדול</b>. שהמסר עשוי חריצים, כדי לקוץ בו עצים. ואם ישתמש בהן לשאר דברים, ישתברו חריציו ויפסד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן אין מטלטלין את <b style='font-size:20px; color:black;'>יתד המחרישה,</b> משום שמוקצה היא משאר תשמישים, כדי שלא תתקלקל. וכל שמקצה את הכלי כדי שלא לבוא לידי חסרון כיס, הרי הוא אסור בטלטול לכולי עלמא.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מפירין</b> הבעל והאב את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>נדרים</b> של נשותיהם ובנותיהם <b style='font-size:20px; color:black;'>בשבת</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ונשאלין</b> לחכם שיתיר <b style='font-size:20px; color:black;'>לנדרים</b> בשבת - בנדרים <b style='font-size:20px; color:black;'>שהן</b> צריכין התרה <b style='font-size:20px; color:black;'>לצורך השבת</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכגון שנדר שלא לאכול היום. שצריך להתירם בשבת גופה, משום עונג שבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל נדרים שאין בהתרתם משום צורך השבת, אסור להתירם בשבת. שהרי יכול להתירם אחר השבת. ולא טרחינן בשבת בכדי (ר"ן) <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> ובנדרים (עז א) כתב הר"ן, דכיון דצריך ג' הדיוטות או חכם, מיחזי כדינא. ואסור לדון בשבת. אי נמי, כיון שאין שעה עוברת לשאלה, אין שואלין בשבת. ותימה, הא על כרחך מוכרח כטעם השני. דאילו לטעם הא', אמאי תלי לה הפרת הבעל בנידון ד"יום שמעו". הא לא מיחזי כדינא, ולמה תיאסר. תוספות רבי עקיבא איגר.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ופוקקין את המאור</b> (סותמים את החלון) בשבת. ולא אמרינן דהוי כמוסיף על הבנין. והיינו כרבנן דלעיל, דמתירין לפקוק את החלון בפקק המוכן לכך מערב שבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומודדין</b> בשבת <b style='font-size:20px; color:black;'>את המטלית</b> (חתיכת בגד) שנגעה בטומאה, לידע אם יש בה ג' על ג' אצבעות והיא ראויה לקבל טומאה, או לא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומודדין</b> בשבת <b style='font-size:20px; color:black;'>את המקוה</b>, לידע אם יש בה מ' סאה והיא כשרה, או לא. ואף דמדידה אסורה בשבת, מותרות מדידות אלו שהן למצוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומעשה בימי אביו של רבי צדוק, ובימי אבא שאול בן בטנית, שפקקו את המאור</b> (החלון) <b style='font-size:20px; color:black;'>בטפיח</b> (פך של חרס), <b style='font-size:20px; color:black;'>וקשרו את המקידה</b> (כלי חרס) <b style='font-size:20px; color:black;'>בגמי, לידע אם יש בגיגית פותח טפח</b>. ובגמרא מפרש לה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומדבריהם למדנו, שפוקקין</b> את החלון בשבת. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מהא דמדדו את הגיגית, שמעינן <b style='font-size:20px; color:black;'>מודדין</b> בשבת מדידה שנצרכת לדין טומאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מדקשרו את המקידה, שמעינן ד<b style='font-size:20px; color:black;'>קושרין בשבת</b> קשר שאינו של קיימא אף לכתחלה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> ואף דמדרבנן אסור אף קשר שאינו של קיימא, לצורך מצוה הוא מותר. טור סימן שיז. וכתב הבית יוסף שם, דמקורו מהכא. ודוקא קשר שהוא מעשה אומן. אבל אינו מעשה אומן, מותר אף שלא לצורך מצוה. מגן אברהם. ולפי זה הקשה, למה הוצרכו להיתר דמצוה. הא יכלו לקושרו בקשר שאינו מעשה אומן. (וכן צריך עיון, הא דעת הטור היא דקשר שעשוי להתיר בו ביום מותר לכתחלה. ושפיר מצינו לאוקמא מתניתין בהכי. ואין צריך לטעמא דמצוה). ואכן, הבית מאיר (הובא במשנה ברורה שם סקי"ג) כתב, דלרש"י ותוספות אין שום היתר בדבר מצוה. והא דקתני הכא ש"קושרין", אף בלא מצוה שרי, כנ"ל.</span> </span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במתניתין: מפירין נדרים בשבת, ונשאלין לנדרים שהן צורך השבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איבעיא להו</b>: לענין מה בעינן "נדרים שהן צורך השבת"? מי אמרינן, <b style='font-size:20px; color:black;'>דהפרה</b> מותרת <b style='font-size:20px; color:black;'>בין</b> כשהיא <b style='font-size:20px; color:black;'>לצורך</b> השבת <b style='font-size:20px; color:black;'>ובין ש</b>היא <b style='font-size:20px; color:black;'>לא לצורך</b> השבת. שהרי אין האב והבעל מפירין את הנדר אלא ביום שמעם אותו. וכשנודע להם הנדר בשבת, אם לא יפירוהו בו ביום, שוב לא יוכלו להפירו למחר <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> מכאן קשה לפוסקים ביורה דעה (סימן רלד סעיף מט), דנשאלין על ההיקם אפילו לאחר זמן מרובה, ואחר כך יפר ביום השאלה. ואף על גב דמיום השמיעה כבר עבר זמן רב, כל זמן שלא היה יכול להפר, לא איבד את זכות הפרתו. דהכא נמי נימא, כיון דבשבת לא יכול להפר, יפר לאחר השבת. ולא מיקרי שעבר יום הפרתו (וכדמוכח בנדרים עט א ממתניתין, דאף שותק על מנת למיקט, לא מצי להפר לאחר יום שמעו). שפת אמת.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>דוקא ב<b style='font-size:20px; color:black;'>שאלה</b> אצל חכם קתני, דדוקא <b style='font-size:20px; color:black;'>לצורך</b> השבת גופה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אין</b>. ומותר לשאול עליו בשבת. אבל אם הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא לצורך</b> השבת, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> ישאל עליו בשבת, אלא ימתין למחר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומשום הכי קפלגינהו</b> התנא להפרה ושאלה <b style='font-size:20px; color:black;'>מהדדי</b>, ולא שנאם בחדא מחתא. ונקט "שהן צורך השבת", רק לגבי שאלה, ולא לגבי הפרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או דלמא, הפרה נמי, לצורך</b> השבת <b style='font-size:20px; color:black;'>אין</b>, דמותרת. אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא לצורך לא</b> יפיר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא דקא פליג להו</b> להפרה ושאלה <b style='font-size:20px; color:black;'>מהדדי</b>, ולא נקטן בחדא מחתא, היינו <b style='font-size:20px; color:black;'>משום ד</b>ל<b style='font-size:20px; color:black;'>הפרה אין צריך בית דין</b> (חכם), אלא הבעל והאב מפירים. מה שאין כן <b style='font-size:20px; color:black;'>שאלה,</b> ד<b style='font-size:20px; color:black;'>צריכה בית דין.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופשטינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע, דתני זוטי דבי רב פפא: מפירין נדרים בשבת, לצורך השבת</b>. שמע מינה, אף הפרה, דוקא <b style='font-size:20px; color:black;'>לצורך השבת אין</b>. אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא לצורך השבת לא</b> מפירין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לישנא אחרינא: איבעיא להו</b>, הא דבעינן שיהיה <b style='font-size:20px; color:black;'>לצורך</b> השבת, <b style='font-size:20px; color:black;'>אתרוויהו קתני,</b> בין אהפרה ובין אשאלה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ושלא לצורך לא</b> מפירין ולא שואלין? משום שאף הפרה יוכל לעשות אחר השבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלמא</b>, "יום שמעו" דכתיב <b style='font-size:20px; color:black;'>בהפרת נדרים</b>, אינו אותו היום בלבד, אלא עד <b style='font-size:20px; color:black;'>מעת לעת</b> (כ"ד שעות) משמיעת הנדר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או דלמא, כי קתני</b> במתניתין, דבעינן שיהיה <b style='font-size:20px; color:black;'>לצורך</b> השבת, <b style='font-size:20px; color:black;'>אשאלה</b> אצל חכם <b style='font-size:20px; color:black;'>קתני</b> לה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל הפרת נדרים אפילו שלא לצורך השבת, שרי. משום שאחר השבת כבר לא יוכל להפר. שהרי כבר אינו ב"יום שמעו".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלמא,</b> "יום שמעו" דכתיב <b style='font-size:20px; color:black;'>בהפרת נדרים</b>, אינו אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>כל</b> אותו <b style='font-size:20px; color:black;'>היום</b> בלבד, עד הערב. ותו לא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופשטינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע, דתני רבי זוטי דבי רב פפי: מפירין נדרים בשבת לצורך השבת</b>. שמע מינה, <b style='font-size:20px; color:black;'>לצורך השבת, אין. שלא לצורך השבת, לא</b> מפירין. <b style='font-size:20px; color:black;'>אלמא</b>, מצי למיעבד <b style='font-size:20px; color:black;'>הפרת נדרים</b> כל ה<b style='font-size:20px; color:black;'>מעת לעת</b> כולה. ומשום הכי, אי לא הוי צורך השבת, ימתין עד לאחר השבת ויפר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב אשי: והאנן תנן</b> איפכא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דהתנן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הפרת נדרים כל היום</b> ששמע בו את הנדר. <b style='font-size:20px; color:black;'>ויש בדבר להקל ולהחמיר</b>. שפעמים יש לו שהות גדולה להפר, ופעמים מעט. <b style='font-size:20px; color:black;'>כיצד?</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>נדרה</b> האשה <b style='font-size:20px; color:black;'>בליל שבת</b> ואז שמע הבעל מהנדר, <b style='font-size:20px; color:black;'>מיפ</b>ר הבעל <b style='font-size:20px; color:black;'>בליל</b> אותה <b style='font-size:20px; color:black;'>שבת ו</b>כל <b style='font-size:20px; color:black;'>יום השבת עד שתחשך</b>. שהיום הולך אחר הלילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואף אם <b style='font-size:20px; color:black;'>נדרה עם חשיכה</b> (מעט קודם מוצאי שבת) <b style='font-size:20px; color:black;'>מיפר עד שלא תחשך. שאם לא הפר</b> עד אז, <b style='font-size:20px; color:black;'>משחשכה</b> כבר <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו יכול להפר</b>. ואף שלא עברה כי אם שעה קלה מזמן הנדר, כבר לא קרינן ביה "ביום שמעו". דלאו במעת לעת תליא, אלא באותו יום בלבד. ולא כדדייקינן מדתני זוטי דבי רב פפי, דהפרת נדרים מעת לעת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: פלוגתא ד<b style='font-size:20px; color:black;'>תנאי היא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: הפרת נדרים כל היום</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוסי בר יהודה ורבי אלעזר ברבי שמעון אמרו</b>: הפרת נדרים, <b style='font-size:20px; color:black;'>מעת לעת</b> כולה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במתניתין: <b style='font-size:20px; color:black;'>ונשאלין לנדרים</b> שהן לצורך השבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איבעיא להו</b>: הא דנשאלין על נדרים אלו בשבת, היינו בדוקא <b style='font-size:20px; color:black;'>כשלא היה לו פנאי</b> לישאל עליהן מערב שבת?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או דלמא, אפילו היה לו פנאי</b> קודם השבת, כיון דלא נשאל, ישאל בשבת. שהרי צורך השבת הוא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופשטינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע</b>: מעשה שהיה, <b style='font-size:20px; color:black;'>דאזדקיקו ליה רבנן לרב זוטרא בריה דרב זירא</b> שנדר נדר והיה צריך להתירו משום צורך השבת, <b style='font-size:20px; color:black;'>ושרי ליה</b> רבנן <b style='font-size:20px; color:black;'>לנדריה. ואף על גב דהוה ליה פנאי</b> לישאל עליו קודם השבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במתניתין: ומעשה בימי אביו של רבי צדוק, ואבא שאול בן הבטנית, <b style='font-size:20px; color:black;'>שפקקו את המאור בטפיח, וקשרו את המקידה בגמי</b>, לידע אם יש בגיגית פותח טפח, אם לאו.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0322_L2"></nowiki><nowiki name="דףBקנזB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div>Micropedia bot