https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%9E%D7%98_%D7%90פרשני:בבלי:שבת קמט א - היסטוריית גרסאות2026-04-07T04:26:01Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%9E%D7%98_%D7%90&diff=140607&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T14:02:52Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:02, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l72">שורה 72:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 72:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת שבת (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-92910:rev-140607:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%9E%D7%98_%D7%90&diff=92910&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:14:33Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|שבת קמט א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במתניתין: אבל לא מן הכתב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>רב ביבי אמר: <b style='font-size:20px; color:black;'>גזירה שמא</b> יראה שלא הכין די הצורך, ויתחרט שזימן יותר מדאי אורחים. <b style='font-size:20px; color:black;'>וימחוק</b> מן הרשימה כמה שמות, בכדי שהשמש לא יזמינם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אביי אמר</b>: טעמא דלא יקרא מתוך הכתב, היינו משום <b style='font-size:20px; color:black;'>גזירה</b>, שאם נתיר לו בזה, חיישינן <b style='font-size:20px; color:black;'>שמא יקרא</b> אף <b style='font-size:20px; color:black;'>בשטרי הדיוטות</b>. וכגון שטרי מקח וממכר <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b>. שאסורים בשבת בקריאה. משום דכתיב "ממצוא חפצך ודבר דבר". ודרשינן, שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול (רא"ש). <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> ולעיל (קטז ב) משמע מרש"י, דסתם איגרות נמי אסורות בשבת בקריאה. אלא שכבר כתבו תוספות שם, דלא מסתבר לאסור בהן. דממה נפשך, אם אינו יודע מה כתוב בהן, שמא יש בהן צורך גדול או פיקוח נפש. ואם יודע מה כתוב בהן, הא אין צריך להם, ולמה נאסור אותן? אבל הרא"ש הוכיח מ"כתב המהלך תחת הצורה" דמייתי לקמן, דאף שטרי רשות אסורים בקריאה. דהא דמיא לכתב שתחת הצורה. וכן הוכיח רבינו יונה מסוגיא דלדעיל (שם).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי בינייהו</b> דהני תרי טעמא? ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>איכא בינייהו</b>, היכא <b style='font-size:20px; color:black;'>דכתב</b> את רשימת האורחים <b style='font-size:20px; color:black;'>אכותל, ו</b>מקום הכתב <b style='font-size:20px; color:black;'>מידלי</b> (גבוה), ואינו מגיע לשם למוחקה. <b style='font-size:20px; color:black;'>למאן דאמר</b> אסור משום <b style='font-size:20px; color:black;'>"שמא ימחוק</b>", כל כי האי גוונא <b style='font-size:20px; color:black;'>לא חיישינן. ולמאן</b> דאמר, אסור משום <b style='font-size:20px; color:black;'>"שמא יקרא</b>" בשטרי הדיוטות, אף בכהאי גוונא <b style='font-size:20px; color:black;'>חיישינן</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ולמאן דאמר</b> דטעמא משום <b style='font-size:20px; color:black;'>"שמא ימחוק", ניחוש</b> נמי <b style='font-size:20px; color:black;'>שמא יקרא</b> בשטרי הדיוטות, ונאסור אף בכתב בגובה הכותל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ותו</b> מקשינן: וכי במקום גבוה, <b style='font-size:20px; color:black;'>לשמא ימחוק לא חיישינן?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>והתנן: לא יקרא לאור הנר</b>. משום דחיישינן שמא יטה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר</b> עלה <b style='font-size:20px; color:black;'>רבה: אפילו</b> אם הנר <b style='font-size:20px; color:black;'>גבוה שתי קומות, ואפילו</b> אם הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>גבוה שתי מרדעות, ואפילו עשרה בתים זה על גב זה</b>, והוא למטה והנר למעלה, שבכל כי האי גווני אינו מגיע לנר להטותו, אפילו הכי <b style='font-size:20px; color:black;'>לא יקרא</b> לאור הנר. ואף דליכא בזה לטעם הגזירה, גזרינן אף בהכי. כדי שלא לחלוק בתקנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, אף בכתב שהוא במקום גבוה, נגזור שלא יקרא ממנו. ואף דלא שייך טעמא ד"שמא ימחוק", אין לחלק בהכי, משום לא פלוג.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> לעולם אף מאן דאמר "שמא ימחוק", מודה דחיישינן נמי ל"שמא יקרא".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואיכא בינייהו</b> היכא <b style='font-size:20px; color:black;'>דכתב אכותל, ו</b>אף היכא ד<b style='font-size:20px; color:black;'>מיתתי</b> (נמוך) מקום הכתב, ויכול להגיע לשם ולמוחקו. <b style='font-size:20px; color:black;'>למאן דאמר</b>, אסור לקרוא משום <b style='font-size:20px; color:black;'>"שמא ימחוק</b>", <b style='font-size:20px; color:black;'>חיישינן.</b> אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>למאן דאמר</b>, משום <b style='font-size:20px; color:black;'>"שמא יקרא</b> בשטרי הדיוטות", היכא דהכתב הוא על גבי הכותל <b style='font-size:20px; color:black;'>לא חיישינן</b> להכי. משום ד<b style='font-size:20px; color:black;'>גודא</b> (כותל) <b style='font-size:20px; color:black;'>בשטרא לא מיחלף.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ושוב מקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ולמאן דאמר "שמא יקרא</b>", <b style='font-size:20px; color:black;'>ליחוש</b> נמי ל<b style='font-size:20px; color:black;'>שמא ימחוק</b>, ונאסור אף בכתב שעל גבי הכותל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא איכא בינייהו</b> היכא <b style='font-size:20px; color:black;'>דחייק</b> (חקק) את הכתב בסכין, <b style='font-size:20px; color:black;'>אטבלא ופנקס</b> של עץ. <b style='font-size:20px; color:black;'>למאן דאמר</b>, אסור משום <b style='font-size:20px; color:black;'>"שמא ימחוק", לא חיישינן</b> בכתב כזה למחיקה;. כיון שאינו נמחק בקלות. ותוך כדי כך יזכר מאיסור מחיקה, וימנע מכך. אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>למאן דאמר</b> משום <b style='font-size:20px; color:black;'>"שמא יקרא</b> בשטרי הדיוטות", אף בזה <b style='font-size:20px; color:black;'>חיישינן</b> להכי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ושוב מקשינן: ולמאן דאמר "שמא ימחוק", ליחוש נמי ל"שמא יקרא", ולאסור אף בטבלא ופנקס משום כן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכי תימא, סבר הך מאן דאמר דליכא למיחש "שמא יקרא" בחקק שעל טבלה ופנקס, משום דטבלא ופנקס בשטרי הדיוטות לא מיחלף - הא ליכא למימר הכי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד<b style='font-size:20px; color:black;'>התניא: מונה אדם</b> בשבת <b style='font-size:20px; color:black;'>כמה</b> אורחים יושיב <b style='font-size:20px; color:black;'>מבפנים</b> (במקום היותר מכובד), <b style='font-size:20px; color:black;'>וכמה</b> יושיב <b style='font-size:20px; color:black;'>מבחוץ</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן הוא מונה <b style='font-size:20px; color:black;'>כמה מנות</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>עתיד להניח לפניהם</b>. ואין הוא מונה כן אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>מכתב שעל גבי הכותל. אבל</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> יקרא את מניינם <b style='font-size:20px; color:black;'>מכתב שעל גבי טבלא ופנקס.</b> והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>היכי דמי?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אילימא דכתיב מיכתב</b> בדיו על הכותל והטבלא, <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי שנא הכא</b> דאסור <b style='font-size:20px; color:black;'>ומאי שנא הכא</b> דמותר?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא לאו, דחייק</b> הכתב בחקיקה. <b style='font-size:20px; color:black;'>וקתני</b> דקורא <b style='font-size:20px; color:black;'>מכתב ש</b>חקוק <b style='font-size:20px; color:black;'>על גבי</b> הכותל. <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל לא מכתב ש</b>חקוק <b style='font-size:20px; color:black;'>על גבי טבלא ופנקס</b>. אלמא, אף טבלא ופנקס מיחלף בשטרי הדיוטות, וחיישינן דלמא אתי לקוראם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא לעולם</b> איכא בינייהו היכא <b style='font-size:20px; color:black;'>דכתב על אכותל, ומידלי</b> (מגביה) מקום הכתב. למאן דאמר "שמא ימחוק", חיישינן אף במידלי. משום לא פלוג. ולמאן דאמר "שמא יקרא", לא חיישינן. כיון דאינו יכול להגיע לשם ולמחוק. ול"שמא יקרא" נמי ליכא למיחש, משום דגודא בשטרא לא מיחלף. <b style='font-size:20px; color:black;'>ודקא קשיא לך</b>, מהא <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>אמר <b style='font-size:20px; color:black;'>רבה</b> "אפילו גבוה הנר שתי קומות לא יקרא לאורו" משום לא פלוג - לא קשיא. משום דהא <b style='font-size:20px; color:black;'>דרבה</b>, פלוגתא ד<b style='font-size:20px; color:black;'>תנאי היא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: מונה אדם את אורחיו ואת פרפרותיו מפיו, אבל לא מן הכתב</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אחא מתיר</b> לקרוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מכתב שעל גבי הכותל</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>היכי דמי?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אילימא דכתיב</b> על הכותל <b style='font-size:20px; color:black;'>מתתא</b>, במקום שיכול להגיע אליו ולמחוק, אמאי מתיר? והא אף רבי אחא אית ליה להך גזירה. דהא לא התיר אלא בכותל. ואם הוא נמוך, הרי אף בו יש <b style='font-size:20px; color:black;'>ליחוש שמא ימחוק.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא לאו, דכתב ומידלי</b> את הכתב בגובה הכותל. דבהכי ליכא למיחש לשמא ימחוק.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולא אמרינן "לא פלוג". אלא היכא דאיכא לטעם הגזירה גזרינן. ואי לא, לא גזרינן. ואף לשמא יקרא בשטרי הדיוטות לא חיישינן. משום דשטרא בגודא (בכותל) לא מיחלף.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותנא קמא דאסר בכל גווני, סבר כרבה. ואף היכא דליכא לטעם האיסור, גזרינן. כדי שלא תחלוק באיסור שבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מסקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>שמע מינה,</b> דהא <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>קאמר <b style='font-size:20px; color:black;'>רבה</b> "לא פלוג", פלוגתא ד<b style='font-size:20px; color:black;'>תנאי היא</b>. וכן פליגי בהא רב ביבי ואביי דלעיל <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> רש"י. ותוספות פירשו, דתרוייהו לית להו דרבה. ולכך למאן דאמר "שמא ימחוק", לא חיישינן למידי, כיון דמידלי. ול"שמא יקרא" נמי לא חייש, משום דסבר, גודא בשטרא לא מיחלף. ומאן דאמר "שמא יקרא", חייש לכך אף בגודא. דסבר "שטרא בגודא מיחלף". ולהך מ"ד, לא פליגי רב אחא ורבנן בדרבה. אלא פליגי אי שטרא בגודא מיחלף או לא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והני תנאי</b> פליגי <b style='font-size:20px; color:black;'>כ</b>פלוגתא ד<b style='font-size:20px; color:black;'>הני תנאי</b> דבסמוך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: אין רואין במראה בשבת</b>. לפי שהרואה במראה אינו עושה כן אלא כדי לתקן את שערות ראשו וזקנו. וחיישינן שמא יראה נימין המדודלות שאינן שוות לשאר השער, ויגלחם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי מאיר מתיר</b> לראות <b style='font-size:20px; color:black;'>במראה הקבוע בכותל</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: מ<b style='font-size:20px; color:black;'>אי שנא</b> מראה <b style='font-size:20px; color:black;'>הקבוע בכותל</b> דמתיר בה רבי מאיר? הלא הוא משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דאדהכי והכי</b> (עד שילך להביא תער או מספריים), <b style='font-size:20px; color:black;'>מדכר</b> שהוא שבת ולא יגלח. אם כן, אף במראה <b style='font-size:20px; color:black;'>שאינו קבוע</b> בכותל, <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי</b> נתיר מהאי טעמא, ד<b style='font-size:20px; color:black;'>אדהכי והכי מדכר</b> ולא יגלח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא במראה של מתכת עסקינן</b>. שאם ירצה לגלח לא יצטרך למספריים, אלא בה עצמה יגלח. <b style='font-size:20px; color:black;'>וכדרב נחמן בר אבוה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רב נחמן בר אבוה: מפני מה אמרו, מראה של מתכת אסורה</b> בהסתכלות בשבת? - <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני שאדם עשוי להשיר בה</b> עצמה <b style='font-size:20px; color:black;'>נימין המדולדלין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו טעמא דרבי מאיר. דאם היא קבועה בכותל, ואינו יכול לגלח בה אלא צריך להביא מספרים, עד שיביאם יזכר שהוא שבת. ולית ליה לרבי מאיר סברת לא פלוג, כרבי אחא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ורבנן דאסרו אף בזאת, טעמייהו משום שלא תחלוק באיסור שבת. והיינו כתנא קמא דרבי אחא, וכרבה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> אבל בשאר מראות, אף לרבנן מותר. רי"ף ורמב"ם. אבל בעל המאור כתב, דלרבנן גזרו בכל מראות, ואף בשאינן של מתכת. משום דחכמים השוו מדותיהם לגמרי. ועוד חילק שם בין אנשים ונשים. ויעויין במלחמת ה' ובר"ן שדחו את דבריו. וכתבו דהא דהשוו חכמים מדותיהם ולא חילקו בגזירה, היינו דוקא באותו המין. אבל לא גזרו בשאר מינין אטו של מתכת.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: כתב המהלך תחת הצורה ותחת</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>הדיוקנאות</b> - כגון ציורי חיות משונות או ציורי מעשיות שמופיעים בהם דיוקנות של בני אדם, המצוירים על הכותל, וכותבין תחתיהם: זו צורת חיה פלונית או אדם פלוני</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>- <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור לקרותו</b> לאותו כתב <b style='font-size:20px; color:black;'>בשבת</b>. שמא יקרא בשטרי הדיוטות, כגון שטרי מקח וממכר, שאסורים בקריאה משום "ממצוא חפצך ודבר דבר".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ודיוקנא עצמה, אף בחול אסור להסתכל בה. משום שנאמר, "אל תפנו אל האלילים</b>";.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(ונראה דאין אסור אלא בצורה העשויה לשם עבודת גילולים. אבל בעשויה לנוי בעלמא מותר. תוספות).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי תלמודא?</b> והיכי משמע דקרא על זה קאי?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי חנין</b>: הכי קאמר קרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אל תפנו אל</b> אשר אתם עושים <b style='font-size:20px; color:black;'>מדעתכם</b>. כלומר, מדעת לבבכם וחלל שלכם. ד"אלילים" הוא לשון "חללים".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(והערוך פירש, בכך שאתם מביטים אל התמונה, אתם מפנים את האל מתוך לבבכם).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במתניתין: <b style='font-size:20px; color:black;'>מפיס אדם עם בניו</b> ובני ביתו על השלחן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודייקינן: משמע, <b style='font-size:20px; color:black;'>עם בניו ובני ביתו, אין</b> (מפיס). אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>עם</b> אדם <b style='font-size:20px; color:black;'>אחר לא</b> יטיל גורל לחלק בו את המנות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא</b> דעם אחר לא יפיס? ומשנינן: טעמא <b style='font-size:20px; color:black;'>כדרב יהודה אמר שמואל. דאמר רב יהודה אמר שמואל: בני חבורה</b> שיושבים בבית אחד וכל אחד מהם אוכל בפני עצמו, והם <b style='font-size:20px; color:black;'>מקפידים זה על זה</b> ואינם מוחלים זה לזה אפילו על דבר מועט - אם נטלו זה מזה ביום טוב, הרי הם <b style='font-size:20px; color:black;'>עוברין משום מדה ומשום משקל ומשום מנין.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דקיימא לן: אסור ביום טוב לומר לחבירו מלא לי כלי מדה. וכן אסור ליקח איזה דבר במשקל. לפי שאין משגיחין במאזניים ביום טוב. וכן לא יאמר: תן לי מנין כך וכך אגוזים בשביל להשלים תמורת דינר שנתתי לך. וכגון שנתן לו דינר עבור מאה אגוזים, וכבר נטל תשעים. שלא יאמר לו, תן לי עשרים אגזוים, ואשאר חייב לך בעבור עשרה מהם. משום שנראה כעושה כן בשביל להשלים את תמורת הדינר שנתן לו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכל אדם אסור לעשות כן, ולאו דוקא בבני חבורה המקפידין זה על זה. אלא שנותן עצה למקפידים, שלא ישתתפו כלל זה עם זה ביום טוב. לפי שהם קרובים לבוא לידי איסורים אלו, וליטול אחד מחבירו במדה ובמשקל. וכן חיישינן שמא יאמר אחד לחבירו: אתה נטלת מנין כך וכך אגוזים, לפיכך אטול גם אני כמנין זה. וגם זה נכלל באיסור מנין ביום טוב <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> (תוספות). <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> תוספות, בבא מציעא עה א. ונתבאר שם, דאף דמותר לומר לחנוני "תן לי עשרים אגוזים", היינו משום דאין בזה משום קפידא. אלא מודיעו שכך וכך הוא צריך. אבל הכא מראה שמדקדק ומקפיד על המנין. עוד כתבו שם, דאפשר דמותר אף בהכי. ואין אסור משום מנין אלא כשאומר לו: המתן עד שאשקול ואמדוד ואמנה את מנין האגוזים שאתה נוטל, כדי שאטול ממך אותו המנין בחזרה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן הם עוברים בכך <b style='font-size:20px; color:black;'>משום</b> איסור <b style='font-size:20px; color:black;'>לווין ופורעין ביום טוב</b>. שמתוך שהם מקפידים זה על זה, יאמר הנוטל לעצמו, אם אומר לו "השאילני", ישתמע מכך שאני צריך להחזיר לו את הדבר בעין. ולפיכך יאמר בלשון "הלואה". והרי אסור לומר כן, משום דחיישינן שמא יכתוב, כדאיתא במתניתין. הלכך, לא יטלו זה מזה כלל <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> ואף דבריש פירקין תנן דמותר ליקח בלשון שאלה, והתם איירי אף בסתם בני אדם שמקפידין זה על זה (יעוין להלן קמט ב הערה 1), לא מיירי הכא אלא בבני חבורה שרגילים לשאול תדיר זה מזה. ואם נניחם להתרגל לכך יבואו לידי איסור. אבל שכנים שאינם רגילים כל כך זה בזה, אין לגזור בהם אף בלשון שאלה. תוספות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן חיישינן שיחזירו זה לזה ביום טוב. וכשם שאסור ללוות ביום טוב, כן אסור לפרוע בו את החוב <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> ואף בפירעון שלא בא מחמת הלואה כלל. שכן כתב הריב"ש (הובא במגן אברהם סימן שז סקט"ו) שאסור לפדות את הבן בשבת וביום טוב. דלא יהא אלא כפורע חובו, שאסור.</span> </span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0306_L2"></nowiki><nowiki name="דףBקמטB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div>Micropedia bot