https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%9E%D7%96_%D7%91
פרשני:בבלי:שבת קמז ב - היסטוריית גרסאות
2026-04-24T20:23:55Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%9E%D7%96_%D7%91&diff=140604&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-06T14:02:29Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:02, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l77">שורה 77:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 77:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת שבת (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98024:rev-140604:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%9E%D7%96_%D7%91&diff=98024&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:08:14Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:08, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותו דייקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מכלל, ד</b>דוקא רחיצה אסורה לכתחלה. אבל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>להשתטף</b> כל גופו בחמין על ידי ששופכן עליו, <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו לכתחלה שפיר דמי</b>, ומותר. ואף דאשכחן בהא פלוגתא, מתניתין <b style='font-size:20px; color:black;'>מני רבי שמעון היא</b> דמתיר.</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותו דייקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מכלל, ד</b>דוקא רחיצה אסורה לכתחלה. אבל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>להשתטף</b> כל גופו בחמין על ידי ששופכן עליו, <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו לכתחלה שפיר דמי</b>, ומותר. ואף דאשכחן בהא פלוגתא, מתניתין <b style='font-size:20px; color:black;'>מני רבי שמעון היא</b> דמתיר.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: לא ישתטף אדם</b> כל גופו <b style='font-size:20px; color:black;'>בין בחמין</b> ו<b style='font-size:20px; color:black;'>בין בצונן. דברי רבי מאיר.</b></span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: לא ישתטף אדם</b> כל גופו <b style='font-size:20px; color:black;'>בין בחמין</b> ו<b style='font-size:20px; color:black;'>בין בצונן. דברי רבי מאיר.</b></span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי שמעון מתיר,</b> בין בחמין ובין בצונן.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי שמעון מתיר,</b> בין בחמין ובין בצונן.</span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-92907:rev-98024:php=table -->
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%9E%D7%96_%D7%91&diff=92907&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-06-30T13:14:19Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|שבת קמז ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותו דייקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מכלל, ד</b>דוקא רחיצה אסורה לכתחלה. אבל <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>להשתטף</b> כל גופו בחמין על ידי ששופכן עליו, <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו לכתחלה שפיר דמי</b>, ומותר. ואף דאשכחן בהא פלוגתא, מתניתין <b style='font-size:20px; color:black;'>מני רבי שמעון היא</b> דמתיר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: לא ישתטף אדם</b> כל גופו <b style='font-size:20px; color:black;'>בין בחמין</b> ו<b style='font-size:20px; color:black;'>בין בצונן. דברי רבי מאיר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי שמעון מתיר,</b> בין בחמין ובין בצונן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה אומר</b>: להשתטף <b style='font-size:20px; color:black;'>בחמין אסור</b>. אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>בצונן מותר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במתניתין: <b style='font-size:20px; color:black;'>ונסתפג אפילו בעשר אלונטיות,</b> לא יביאם בידו. אבל עשרה בני אדם מסתפגין אפילו באלונטית אחת ומביאין אותן בידן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>רישא רבותא קא משמע לן, וסיפא רבותא קא משמע לן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רישא רבותא קא משמע לן, דאפילו הני</b> עשר אלונטיות שנסתפג בהם אדם אחד בלבד, <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא נפישי בהו מיא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כיון דחד</b> גברא <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא</b> ואין מי שיזכירו מאיסור סחיטה, גזרו ביה משום ד<b style='font-size:20px; color:black;'>אתי לידי</b> איסור <b style='font-size:20px; color:black;'>סחיטה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וסיפא רבותא קא משמע לן, דאפילו הני</b> עשרה <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>מסתפגין באלונטית אחת, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>נפישי בהו מיא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כיון דרבים נינהו,</b> לא יבואו לידי סחיטה, משום ד<b style='font-size:20px; color:black;'>מדכרי אהדדי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: מסתפג אדם באלונטית ומניחה בחלון</b> הסמוכה לכותל המרחץ. ולא ימסרנה <b style='font-size:20px; color:black;'>לאוליירין</b> (בלנים). <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני שחשודים הם על אותו דבר</b> (על סחיטה בשבת).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון אומר</b>: אפילו ש<b style='font-size:20px; color:black;'>מסתפג</b> אדם <b style='font-size:20px; color:black;'>באלונטית אחת,</b> דנפישי בה מיא, הרי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מביאה בידו לתוך ביתו</b>. ופליג אמתניתין, ולית ליה הך גזירה דסחיטה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה אביי לרב יוסף: הלכתא מאי?</b> כתנא דמתניתין, או כרבי שמעון?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רב יוסף: הלכה כרבי שמעון, ומותר להביא את האלונטית בידו לביתו. ד<b style='font-size:20px; color:black;'>הא רבי שמעון</b> קאמר הכי. <b style='font-size:20px; color:black;'>והא רבי</b> סבירא ליה נמי הכי. <b style='font-size:20px; color:black;'>והא שמואל</b> פסק כוותיהו. <b style='font-size:20px; color:black;'>והא רבי יוחנן</b> פסק כוותיהו. וקמפרש ואזיל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון</b> מתיר, כ<b style='font-size:20px; color:black;'>הא דאמרן</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואף <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי</b> מתיר, כ<b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: אמר רבי: כשהיינו למדין תורה אצל רבי שמעון בתקוע, היינו מעלין שמן ואלונטית. מחצר לגג, ומגג לקרפף,</b> כדי שלא להוציא מרשות היחיד אחת לחברתה (ורבי שמעון לטעמיה, דאמר "אחד גגות ואחד חצירות וקרפיפות, כולן רשות אחת הן לטלטל מזו לזו". ואפילו אם הן של בעלים הרבה). <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שהיינו מגיעין אצל המעיין שהיינו רוחצין בו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסתמא לא היו מניחין את האלונטית במעיין, לפי שהוא מקום הפקר. אלא היו מחזירין אותה לביתם. אלמא, אית ליה לרבי דמותר להביאה בידו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(ומוכח נמי דאף באדם אחד מותר. משום דמסתמא היה רבי שמעון הולך למרחץ עם תלמיד אחד בלבד. שהרי שנינו, "לא ירחץ תלמיד עם רבו. ואם היה רבו צריך לו "מותר". ומסתמא לא היה צריך ליותר מאחד. וכשהיו שבים לביתם היה התלמיד נושא את האלונטית לבדו. תוספות).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואף <b style='font-size:20px; color:black;'>שמואל</b> סבר הכי, <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>הא <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה אמר שמואל: מסתפג אדם באלונטית ומביאה בידו לתוך ביתו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יוחנן</b> קאמר כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>הא <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: הלכה, מסתפג אדם באלונטית, ומביאה בידו לתוך ביתו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ותמהינן: ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>מי אמר רבי יוחנן הכי? והאמר רבי יוחנן: הלכה כסתם משנה. ו</b>הא <b style='font-size:20px; color:black;'>תנן: ונסתפג אפילו בעשר אלונטיות, לא יביאם בידו.</b> ומשנתנו בסתם נשנתה. ואיך פסק דלא כמתניתין?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: רבי יוחנן, <b style='font-size:20px; color:black;'>ההוא</b> דינא דמתניתין, <b style='font-size:20px; color:black;'>כ</b>שיטת <b style='font-size:20px; color:black;'>בן חכינאי מתני לה</b>. ולא כסתם משנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: האוליירין</b> (בלנים) <b style='font-size:20px; color:black;'>מביאין</b> את <b style='font-size:20px; color:black;'>בלרי</b> (סדיני) <b style='font-size:20px; color:black;'>הנשים</b>, שהן מסתפגות בהן, <b style='font-size:20px; color:black;'>לבי בני</b> (בית מרחץ) בשבת, דרך רשות הרבים בדרך לבישה. <b style='font-size:20px; color:black;'>ובלבד שיתכסה בהן ראשן ורובן.</b> דבלאו הכי לא הוי דרך מלבוש אלא דרך משוי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>סכניתא</b> (סודר גדול שעוטף את הראש ותלוי בין הכתפים) - אמר רב אבין בר רב חסדא אמר רבי יוחנן: אם האדם יוצא בה בשבת, הרי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>צריך לקשור את שני ראשיה</b> זה בזה מ<b style='font-size:20px; color:black;'>למטה.</b> כדי שלא תפול מראשו. שאם תפול, ישאנה שלא בדרך מלבוש <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> ובתוספות נסתפקו בזה, אם הוא משום דחיישינן דלמא יפריחנו הרוח, ואתי לאיתויי ברשות הרבים. או דהוא משום דהוי בגד דק מאד. ואינו נראה כמלבוש אלא על ידי קשר.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן</b>: וצריך לקושרה <b style='font-size:20px; color:black;'>למטה מהכתפיים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להו רבא לבני מחוזא: כי מעבריתו</b> בשבת דרך רשות הרבים <b style='font-size:20px; color:black;'>מאני</b> (בגדים) <b style='font-size:20px; color:black;'>לבני חילא</b> שמוטל עליכם לשמשם, <b style='font-size:20px; color:black;'>שרביבו בהו</b> (שרבבו את שוליהם) <b style='font-size:20px; color:black;'>למטה מ</b>ה<b style='font-size:20px; color:black;'>כתפיים.</b> שלא יהיו מונחים על כתפיכם, אלא יראו כמלבוש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במתניתין: <b style='font-size:20px; color:black;'>סכין וממשמשין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: סכין וממשמשין בבני מעיים בשבת, ובלבד שלא יעשה</b> כן <b style='font-size:20px; color:black;'>כדרך שהוא עושה בחול</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>היכי עביד?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי חמא בר חנינא אמר</b>: קודם <b style='font-size:20px; color:black;'>סך</b> את בני המעיים בשמן, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואחר כך ממשמש</b> בהן. שבכך הוה שינוי מדרך שהוא עושה בחול. שבחול נוהגים לממשמש ואחר כך לסוך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יוחנן אמר: סך וממשמש בבת אחת</b>. ודוקא בהכי חשיב שינוי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במתניתין: <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל לא מתעמלין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אסור לעמוד בקרקעיתה של דיומסת</b> (שם נהר שמימיו מלוחים) בשבת. <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני ש</b>היא <b style='font-size:20px; color:black;'>מעמלת</b> (מחממת) את הגוף. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>הרי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מרפא</b> את עצמו בכך. ואסור משום רפואה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יהודה אמר רב: כל ימיה של דיומסת</b>, שבהם היא מרפאת, אינן אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>עשרים ואחד יום</b> בשנה. ו<b style='font-size:20px; color:black;'>"עצרת</b>" (חג השבועות) היא <b style='font-size:20px; color:black;'>מן המנין</b> של ימים אלו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איבעיא להו</b>: האם <b style='font-size:20px; color:black;'>עצרת</b> היא <b style='font-size:20px; color:black;'>להאי גיסא</b>, בתחלת עשרים ואחד יום אלו, <b style='font-size:20px; color:black;'>או</b> דעצרת היא <b style='font-size:20px; color:black;'>להאי גיסא</b>, לסוף עשרים ואחד יום?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופשטינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע, דאמר שמואל: כולהו שקייני</b> (משקי הרפואה), <b style='font-size:20px; color:black;'>מדיבחא</b> (מפסח) <b style='font-size:20px; color:black;'>ועד עצרתא מעלו</b> לרפואה. אלמא, עצרת לסוף עשרים ואחד יום היא. שאז מסתיים הזמן המועיל של כל שיקויי הרפואה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>דלמא התם</b>, בכולהו שקייני, מהני עד עצרת ותו לא, משום <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>כל <b style='font-size:20px; color:black;'>כמה דקריר עלמא, מעלי</b> טפי לרפואה. הלכך עד עצרת מהני ותו לא. <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל הכא,</b> בקרקע דיומסת, הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>משום הבלא</b> דאית בה <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא</b> דמרפאת. <b style='font-size:20px; color:black;'>וכיון דחמים עלמא, טפי מעלי</b> לרפואה. הלכך, אית לן למימר, דמעצרת ועד עשרים ואחד יום שאחריה, מהני. שאז העולם חם ביותר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי חלבו: חמרא ד"פרוגייתא</b>" (שם מדינה שיינה משובח), <b style='font-size:20px; color:black;'>ומיא</b> דנהר <b style='font-size:20px; color:black;'>דיומסת, קיפחו את עשרת השבטים מישראל</b>. שלפי שעסקו בתענוגות אלו, ולא עסקו בתורה, יצאו לתרבות רעה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אלעזר בן ערך איקלע להתם</b> (לפרוגייתא ולדיומסת). <b style='font-size:20px; color:black;'>אימשיך בתרייהו</b> דיין פרוגיתא ומי דיומסת, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואיעקר תלמודיה</b> ממנו שכחו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי הדר</b> מהתם, <b style='font-size:20px; color:black;'>אתא וקם למיקרי בספרא</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>בעא למיקרא</b> את הפסוק <b style='font-size:20px; color:black;'>"החדש הזה לכם</b>". <b style='font-size:20px; color:black;'>וקרא "החרש היה לבם</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בעו רבנן רחמי עליה, והדר</b> אליו <b style='font-size:20px; color:black;'>תלמודיה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והיינו דתנן: רבי נהוראי אומר: הוי גולה למקום תורה, ואל תאמר שהיא</b> (התורה) <b style='font-size:20px; color:black;'>תבוא אחריך</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שאם תלמיד חכם אתה, אל תשב אלא במקום תלמידי חכמים. ואל תאמר: התלמידים יבואו אלי, ודי לי בכך. ולמה אהיה גולה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שעל ידי שתשב במקום תורה, תלמידי החכמים <b style='font-size:20px; color:black;'>חביריך, יקיימוה</b> לתורה <b style='font-size:20px; color:black;'>בידך</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואל בינתך אל תשען</b>. שלא תאמר, חכם גדול וזכרן אני. ואף כשאני עסוק במסכת זו לא תשתכח חברתה ממני. אלא סמוך על חביריך שיקיימוה בידך. וכשתשנה מסכת אחת, והם ישנו באותו זמן מסכת אחרת, תשמענה מהם. ותהא אף האחרת סדורה בפיך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנא: לא רבי נהוראי שמו, אלא רבי נחמיה שמו. ואמרי לה, רבי אלעזר בן ערך. ולמה נקרא שמו רבי נהוראי?</b> - מפני <b style='font-size:20px; color:black;'>שמנהיר עיני חכמים בהלכה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במתניתין: <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל לא מתגררין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: אין גוררין</b> את הגוף <b style='font-size:20px; color:black;'>במגררת בשבת</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון בן גמליאל אומר: אם היו רגליו מלוכלכות בטיט ובצואה</b>, הרי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>גוררו</b> במגררת <b style='font-size:20px; color:black;'>כדרכו, ואינו חושש</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב שמואל בר רב יהודה, עבדא ליה אימיה מגררתא דכספא</b>, לגרר בה בשבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במתניתין: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין יורדין לקורדימא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>משום פיקא</b>. שטיט של אותו נהר מחליק, ומתוך כך האדם הנכנס לשם נופל, ובגדיו נשורים במים. ויבוא לסחוט את בגדיו, ויעבור על איסור "מלבן" <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> רש"י. והרמב"ם פירש, דאסור משום שהנכנס לשם מזיע מחמימות המים. והזיעה בשבת אסורה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במתניתין: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין עושין אפיקטויזין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: לא שנו</b> דאסור, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> באפיקטויזין שעל ידי <b style='font-size:20px; color:black;'>סם</b>. משום דדמי לרפואה, שאסרוה משום שחיקת סממנין. <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> להביא את עצמו להקאה <b style='font-size:20px; color:black;'>ביד</b>, על ידי שמכניסה לתוך גרונו, <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר</b>. דבהכי לא מיחזי כרפואה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> רש"י. ולעיל פירש דלאו משום רפואה הוא דאסור. אלא משום מתקן גברא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא: רבי נחמיה אומר: אף בחול אסור</b> לעשות אפיקטויזין, ואפילו ביד. <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני הפסד אוכלין</b> שבמעיו. שמתוך כך הוא שוב רעב, וחוזר ואוכל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במתניתין: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין מעצבין את הקטן</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: לפופי</b> (לכורכו בבגדים ולקושרו בחגורה רחבה) <b style='font-size:20px; color:black;'>לינוקא בשבת</b> כדי שיתעצבו אבריו, <b style='font-size:20px; color:black;'>שפיר דמי</b> ומותר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והאנן תנן: אין מעצבין את הקטן</b>. ואיך שרית ללפפו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>התם</b> במתניתין, איירי <b style='font-size:20px; color:black;'>בחומרי</b> (חוליות) ה<b style='font-size:20px; color:black;'>שדרה</b>. שאם נתפרקה אחת מהן, אסורלעצבה וולהחזירה למקומה, משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דמיחזי כבונה</b>. ולאחר זמן איירי. אבל ביום לידתו, מותר. כדאיתא לעיל (קכט ב).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במתניתין: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין מחזירין את השבר</b>.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0303_L2"></nowiki><nowiki name="דףBקמחB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div>
Micropedia bot