https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%9E%D7%96_%D7%90
פרשני:בבלי:שבת קמז א - היסטוריית גרסאות
2026-04-07T04:25:01Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%9E%D7%96_%D7%90&diff=140603&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-06T14:02:22Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:02, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l69">שורה 69:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 69:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת שבת (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98023:rev-140603:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%9E%D7%96_%D7%90&diff=98023&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:08:13Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:08, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב הונא</b>: <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>המנער טליתו בשבת</b> מן העפר שעליה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b>, הרי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב חטאת</b>. שזהו ליבונה. וחייב משום "מלבן" <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b>. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב הונא</b>: <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>המנער טליתו בשבת</b> מן העפר שעליה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b>, הרי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב חטאת</b>. שזהו ליבונה. וחייב משום "מלבן" <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b>. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> רש"י. ור"ח פירש דמנערה מן הטל שעליה, דהיינו כיבוס וליבון. אבל בניעור מן העפר לא נראה שיהיה שייך ליבון. תוספות. והרמב"ם בפרק י מהלכות שבת, כתב: המנער טלית חדשה שחורה כדי לנאותה ולהסיר הצהוב הלבן הנתלה בה, כדרך שהאומנין עושין, חייב חטאת. ונראה מדבריו כרש"י, דלאו דוקא במים איכא ליבון, אלא בכל דבר המעביר את השחרורית. ואם כן מסתבר דאף בעפר יהיה כן. דכל אולודי חיורא חשיב מלבן. שלטי גיבורים. והבין בדעת הרמב"ם דמשום מלבן הוא. אבל הרמב"ם כתבה אגב איסורי "מכה בפטיש". וכן כתב הכסף משנה.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> והקשה רבי עקיבא איגר בגיליון הש"ס בסתירת דברי רש"י. דלעיל (קמא א) כתב גבי טיט שעל בגדו, דמכסכסו מבפנים. ואין בזה משום "מלבן" אלא בנותן בו מים. ובשער הציון סימן שב אות מא חילק, דבניעור הבגד מהעפר, הרי הוא מצחצחו. וזהו תיקונו. מה שאין כן בשפשוף מהטיט, שאינו אלא מסיר הטיט. אבל רושם הלכלוך עדיין נשאר עליו.</span> </span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> רש"י. ור"ח פירש דמנערה מן הטל שעליה, דהיינו כיבוס וליבון. אבל בניעור מן העפר לא נראה שיהיה שייך ליבון. תוספות. והרמב"ם בפרק י מהלכות שבת, כתב: המנער טלית חדשה שחורה כדי לנאותה ולהסיר הצהוב הלבן הנתלה בה, כדרך שהאומנין עושין, חייב חטאת. ונראה מדבריו כרש"י, דלאו דוקא במים איכא ליבון, אלא בכל דבר המעביר את השחרורית. ואם כן מסתבר דאף בעפר יהיה כן. דכל אולודי חיורא חשיב מלבן. שלטי גיבורים. והבין בדעת הרמב"ם דמשום מלבן הוא. אבל הרמב"ם כתבה אגב איסורי "מכה בפטיש". וכן כתב הכסף משנה.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> והקשה רבי עקיבא איגר בגיליון הש"ס בסתירת דברי רש"י. דלעיל (קמא א) כתב גבי טיט שעל בגדו, דמכסכסו מבפנים. ואין בזה משום "מלבן" אלא בנותן בו מים. ובשער הציון סימן שב אות מא חילק, דבניעור הבגד מהעפר, הרי הוא מצחצחו. וזהו תיקונו. מה שאין כן בשפשוף מהטיט, שאינו אלא מסיר הטיט. אבל רושם הלכלוך עדיין נשאר עליו.</span> </span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-92906:rev-98023:php=table -->
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%9E%D7%96_%D7%90&diff=92906&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-06-30T13:14:16Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|שבת קמז א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב הונא</b>: <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>המנער טליתו בשבת</b> מן העפר שעליה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b>, הרי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב חטאת</b>. שזהו ליבונה. וחייב משום "מלבן" <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> רש"י. ור"ח פירש דמנערה מן הטל שעליה, דהיינו כיבוס וליבון. אבל בניעור מן העפר לא נראה שיהיה שייך ליבון. תוספות. והרמב"ם בפרק י מהלכות שבת, כתב: המנער טלית חדשה שחורה כדי לנאותה ולהסיר הצהוב הלבן הנתלה בה, כדרך שהאומנין עושין, חייב חטאת. ונראה מדבריו כרש"י, דלאו דוקא במים איכא ליבון, אלא בכל דבר המעביר את השחרורית. ואם כן מסתבר דאף בעפר יהיה כן. דכל אולודי חיורא חשיב מלבן. שלטי גיבורים. והבין בדעת הרמב"ם דמשום מלבן הוא. אבל הרמב"ם כתבה אגב איסורי "מכה בפטיש". וכן כתב הכסף משנה.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> והקשה רבי עקיבא איגר בגיליון הש"ס בסתירת דברי רש"י. דלעיל (קמא א) כתב גבי טיט שעל בגדו, דמכסכסו מבפנים. ואין בזה משום "מלבן" אלא בנותן בו מים. ובשער הציון סימן שב אות מא חילק, דבניעור הבגד מהעפר, הרי הוא מצחצחו. וזהו תיקונו. מה שאין כן בשפשוף מהטיט, שאינו אלא מסיר הטיט. אבל רושם הלכלוך עדיין נשאר עליו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא אמרן</b> דחייב, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא ב</b>טלית <b style='font-size:20px; color:black;'>חדתי. אבל ב</b>מנער טלית <b style='font-size:20px; color:black;'>עתיק, לית לן בה</b>. דכיון דאין דרך להקפיד עליה, לא חשיב "ליבון".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא אמרן</b> דחייב, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא באוכמי</b> (טלית שחורה). לפי שהאבק מקלקל את מראיתה, והרי הוא מקפיד עליה. <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> בטלית <b style='font-size:20px; color:black;'>חיורי</b> או <b style='font-size:20px; color:black;'>סומקי</b> (לבנה או אדומה), שאינו מקפיד בה, <b style='font-size:20px; color:black;'>לית לן בה</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> ומכאן תמה המגיד משנה שם, על רש"י ותוס', שפירשו דמניעור עפר או טל איירי. דמאי נפקא מינה לענין זה בין אוכמא לסומקי? ורק לפירוש הרמב"ם (הובא בהערה 1) אתי שפיר.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אף באוכמי, הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא</b> חייב משום "מלבן", דוקא היכא <b style='font-size:20px; color:black;'>דקפיד עלייהו</b> שלא ידבק בהו עפר. אבל כשאינו מקפיד בכך, אין בזה משום "מלבן".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עולא איקלע לפומבדיתא. חזא לרבנן ד</b>הוו <b style='font-size:20px; color:black;'>קא מנפצי</b> (מנערים) <b style='font-size:20px; color:black;'>גלימייהו</b> מן העפר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר: קמחללין רבנן שבתא</b>. שעוברים הם על איסור "מלבן".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להו רב יהודה לרבנן: נפוצי ליה באפיה</b> (נפצו את גלימותיכם בפניו). ואל תחששו לדבריו. משום ד<b style='font-size:20px; color:black;'>אנן לא קפדינן מידי</b> בעפר שנדבק בגלימה. הלכך לאו "מלבן" הוא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אביי הוה קאי קמיה דרב יוסף. אמר ליה</b> רב יוסף לאביי: <b style='font-size:20px; color:black;'>הב לי</b> את <b style='font-size:20px; color:black;'>כומתאי</b> (כובעי).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חזא</b> אביי <b style='font-size:20px; color:black;'>דאיכא טלא עליה</b> (שהיה טל על הכובע). ומשום כך <b style='font-size:20px; color:black;'>הוה קמחסם</b> (מונע) את עצמו <b style='font-size:20px; color:black;'>מלמיתיביה ליה</b> לרב יוסף את כובעו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רב יוסף: נפוץ את</b> הכובע ו<b style='font-size:20px; color:black;'>שדי</b> את הטל מיניה. ולית בזה משום "מלבן", דהא <b style='font-size:20px; color:black;'>אנן לא קפדינן מידי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן: היוצא</b> לרשות הרבים <b style='font-size:20px; color:black;'>בטלית מקופלת</b> כשהיא <b style='font-size:20px; color:black;'>מונחת לו על כתיפו</b> (שאחר שנתנה על ראשו הגביה את שוליה על כתפיו) <b style='font-size:20px; color:black;'>בשבת</b>, הרי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב חטאת</b>. משום איסור הוצאה. שהרי אין זה דרך מלבוש, אלא דרך משאוי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא נמי הכי: סוחרי כסות היוצאים בטליתות מקופלות ומונחות על כתיפן בשבת</b>, הרי הם <b style='font-size:20px; color:black;'>חייבין חטאת</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא</b> ב<b style='font-size:20px; color:black;'>סוחרי כסות בלבד אמרו</b> כן. <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא כל אדם</b> היוצא כך, חייב חטאת. ולא אמרו כן בסוחרי כסות, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> משום <b style='font-size:20px; color:black;'>שדרכן של מוכרין לצאת כך</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחנוני היוצא במעות הצרורין לו בסדינו, חייב חטאת</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא בחנוני בלבד אמרו</b> כן. <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> ב<b style='font-size:20px; color:black;'>כל אדם. אלא</b> אמרו כן בחנוני, משום <b style='font-size:20px; color:black;'>שדרכו של חנוני לצאת כך</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והרטנין</b> (אנשים הקרויים כן על שם מקומם) <b style='font-size:20px; color:black;'>יוצאין</b> בשבת <b style='font-size:20px; color:black;'>בסודרין שעל גבי כתיפן</b>. ולא חשיב משאוי, אלא דרך מלבוש הוא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא</b> ב<b style='font-size:20px; color:black;'>רטנין בלבד אמרו</b> כן. <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא בכל אדם. אלא</b> אמרו "רטנין", משום <b style='font-size:20px; color:black;'>שדרכן של רטנין לצאת כך</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יהודה: מעשה בהורקנוס, בנו של רבי אליעזר בן הורקנוס, שיצא בסודר שעל כתיפו בשבת. אלא ש</b>היתה <b style='font-size:20px; color:black;'>נימא</b> (חוט) מהסודר <b style='font-size:20px; color:black;'>כרוכה לו באצבעו</b>. שדוקא באופן זה היה יוצא בו בסודר. כדי שלא יפול מעל כתיפו. אבל בלאו הכי, לאו דרך מלבוש הוא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכשבא הדבר לפני חכמים, אמרו</b>: מותר לצאת בסודר שעל כתיפו, <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו</b> כש<b style='font-size:20px; color:black;'>אין נימא כרוכה לו באצבעו</b>. דבכל גוונא הוי דרך מלבוש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דרש רב נחמן בר רב חסדא משמיה דרב חסדא: הלכה, אף על פי שאין נימא כרוכה לו באצבעותיו</b>, מותר לצאת בסודר שעל כתיפו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עולא איקלע לבי אסי בר היני. בעו מיניה: מהו לעשות מרזב</b> מבגדיו <b style='font-size:20px; color:black;'>בשבת?</b> ובסמוך יבואר מהו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להו: הכי אמר רבי אלעי: אסור לעשות מרזב בשבת</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינו בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי "מרזב</b>"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב זירא: כיסי בבלייתא</b>. שכשהבגדים ארוכים ומגיעים עד הארץ, היו מגביהים את שוליהם וכופלין אותם כלפי מעלה. ומחזיקים אותם מקופלים על ידי חוטים. ועל ידי כך נוצר בבגד כיס, כעין מרזב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואסר רבי אלעי לעשות כן, משום דהוי כמתקן מנא <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> רש"י. ותוספות פירשו, דלענין הוצאה קא מיבעיא להו. אי חשיב דרך מלבוש, ומותר. או דהוה דרך משאוי, ואסור. ואיירי בטלית של ד' כנפות. ולוקח שני צידי רוחב טליתו שמימין, ונותנם על כתף שמאלו כשהם מקופלים. והיינו דקאמר, כל דאדעתא לכנופי אסור. שאם מניח צידי הטלית על כתפו כשהם מקובצים, כדי שלא תכביד עליו הטלית ויוכל לילך מהר, לא חשיב דרך מלבוש, ואסור. אבל אם אין צידי טליתו מקובצים, אלא צד אחד מונח על כתפו והצד האחר נופל על שכמו עד הזרוע, מותר. מפני שעושה כן כדי להתנאות, וחשיב דרך מלבוש.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי ירמיה הוה יתיב קמיה דרבי זירא</b>. והיה קופל חלוקו בפניו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר ליה: הכי מאי</b> דיניה לענין שבת? <b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר ליה: אסור</b>. ושוב קפלו באופן אחר, ושאלו: <b style='font-size:20px; color:black;'>והכי מאי?</b> ושוב <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה: אסור</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב פפא: נקוט האי כללא בידך: כל</b> קיפול בבגד שעושה <b style='font-size:20px; color:black;'>אדעתא דלכנופי</b> (שיהא הבגד אסוף כך בקביעות), <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור</b> לעשותו בשבת, משום דמתקן מנא. <b style='font-size:20px; color:black;'>וכל ד</b>עושהו כדי <b style='font-size:20px; color:black;'>להתנאות</b> בו לפי שעה, ולא בקביעות, <b style='font-size:20px; color:black;'>שרי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי הא דרב שישא בריה דרב אידי, מתנאה בסדינו</b> בחול <b style='font-size:20px; color:black;'>הוי</b>. אלמא אורחיה בהכי. הלכך אף בשבת מותר. דלאו לשם תיקון מנא עביד ליה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי אתא רב דימי, אמר: פעם אחת יצא רבי לשדה</b> בשבת, <b style='font-size:20px; color:black;'>והיו שני צידי טליתו</b> התחתונים, שמימינו ומשמאלו, <b style='font-size:20px; color:black;'>מונחין על כתיפו. אמר לפניו יהושע בן זירוז, בן חמיו של רבי מאיר</b>: וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>בזו לא חייב רבי מאיר חטאת?</b> והרי קאמר רבי מאיר, דדרך משאוי הוא, ולא דרך מלבוש. וחייבים על הוצאתו חטאת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רבי: אכן <b style='font-size:20px; color:black;'>דקדק רבי מאיר עד כאן?</b> וקיבל את דבריו, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>שלשל רבי</b> את צידי <b style='font-size:20px; color:black;'>טליתו</b> מעל כתיפו והורידן למטה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי אתא רבין, אמר: לא</b> ב<b style='font-size:20px; color:black;'>יהושע בן זירוז הוה</b> מעשה. <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא יהושע בן כפוסאי היה.</b> שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>חתנו של רבי עקיבא. ואמר</b> לרבי: וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>בזו לא חייב רבי עקיבא חטאת?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר לו</b> רבי: <b style='font-size:20px; color:black;'>דקדק רבי עקיבא עד כאן?</b> ו<b style='font-size:20px; color:black;'>שלשל רבי</b> את <b style='font-size:20px; color:black;'>טליתו</b>, וקבל את דבריו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי אתא רב שמואל בר רב יהודה, אמר: "נשאל</b> רבי", <b style='font-size:20px; color:black;'>איתמר</b>. שלא נהג כן רבי בפועל. אלא שאלה נשאלה לפניו, אם מותר לצאת כשצידי טליתו על כתפו. וביקש להתיר. ועל כך השיבוהו בשם רבי מאיר או רבי עקיבא לאסור.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>הרוחץ במי מערה</b> (מקוה מקורה שהיא חמה) <b style='font-size:20px; color:black;'>ובמי טבריא, ונסתפג</b> אפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>בעשר אלונטיאות</b> (מגבות), <b style='font-size:20px; color:black;'>לא יביאם בידו</b> לביתו. ואף לא במקום שנעשה בו עירוב, ואין בו משום איסור הוצאה. משום דחיישינן שמא ישכח ויסחט את האלונטיאות. ואף שנסתפג בעשרה אלונטיאות, ואין מים מרובים בכל אחת מהן, אסור <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> אבל להסתפג מותר אף לכתחלה. וקשה, למה לא אסרו להסתפג משום חשש סחיטה, וכדמצינו בכמה מקומות דחיישינן להכי? ויש לומר, דאם אתה אוסרו להסתפג, הרי זה כאילו אסרת רחיצה. לפי שאין דרך לרחוץ בלא להסתפג. ואי אפשר לעמוד בגזירה זו. ראשונים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל עשרה בני אדם, מסתפגין</b> אפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>באלונטית אחת</b> את <b style='font-size:20px; color:black;'>פניהם ידיהם ורגליהם, ומביאין אותן בידן</b> לביתם. ואף על פי שכולן נסתפגו באחת, ובלועין בה מים רבים, לא חיישינן לסחיטה. שכיון שמרובים הם, יזכירו האחד לחבירו שלא לסחוט.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>סכין</b> בשבת את הגוף בשמן, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן <b style='font-size:20px; color:black;'>ממשמשין</b> ביד על כל הגוף להנאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל לא מתעמלין</b> (משפשפים בכח את הגוף), ולא מתגררין במגררת את הגוף. משום דהוי עובדין דחול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אין יורדין</b> בשבת <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>נהר <b style='font-size:20px; color:black;'>קורדימא</b>. ובגמרא מפרש טעמא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואין עושין</b> בשבת <b style='font-size:20px; color:black;'>אפיקטויזין</b> (הקאה, ומורכב מתיבות "אפיק" "טויזין". דהיינו הוצאת האוכל מבישולו, שלא יספיק להתעכל. פירוש המשניות להרמב"ם), על ידי סם. ואף דלא עביד לה לרפואה, אלא כדי שיוכל לאכול ולשתות הרבה, אסור לעשות כן משום דהוא "מתקן גברא".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואין מעצבין את הקטן</b>, לתקן וליישב את עצמותיו וחוליותיו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואין מחזירין את השבר</b> (העצם השבורה) למקומ ה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מי שנפרקה ידו ורגלו</b> (שיצאה העצם מפרק חיבורה) <b style='font-size:20px; color:black;'>לא יטרפם</b> (ישפשפם) <b style='font-size:20px; color:black;'>בצונן</b> במקום הפריקה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכל אלה אסורים משום דהוו מילי דרפואה. ואסרו חכמים על רפואה בשבת, משום גזירת שחיקת סממנין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> אם נפרקה ידו ורגלו <b style='font-size:20px; color:black;'>רוחץ הוא</b> אותם <b style='font-size:20px; color:black;'>כדרכן. ואם נתרפא</b> בכך, <b style='font-size:20px; color:black;'>נתרפא</b>. ואינו חושש לאיסור רפואה בשבת, משום דלא מיחזי כעושה לרפואה.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במתניתין: הרוחץ במי מערה ובמי טבריא וכו'.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודייקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>קתני "מי מערה" דומיא ד"מי טבריא"</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>מה מי טבריא</b> הם <b style='font-size:20px; color:black;'>חמין, אף "מי מערה"</b> איירי <b style='font-size:20px; color:black;'>בחמין</b>. ומדקתני <b style='font-size:20px; color:black;'>"הרוחץ"</b> ולא קתני "רוחץ", משמע, <b style='font-size:20px; color:black;'>דיעבד אין</b>. שאם רחץ בדיעבד, לא יביא אלונטית לביתו. אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>לכתחלה לא</b> ירחץ כלל בחמין. שגזרו בשבת על רחיצה בחמין. ואפילו כשהוחמו מערב שבת <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> ודוקא מי מערה אסורים ברחיצה לכתחלה. אבל במי טבריה לא גזרו, כיון דלאו חמי האור נינהו. וכדאיתא לעיל (מ א) "הניחו להם חמי טבריה". תוספות. ומכאן תמה הרא"ש על דברי הרי"ף שפירש ד"מי מערה" היינו נמי שהוחמו מחמת המערה, ולא על ידי האור. שהרי בכהאי גוונא אין לאסור כלל, דומיא דחמי טבריה. אכן מבואר בטעמיה דהרי"ף, דמשום גזירת זיעה נגעו בה. דכיון דהמערה מטללא, נפיש הבלה, ואתי לידי זיעה. וכן מבואר בתוספות, לעיל קט א. אלא דתמהו הראשונים על דבריו. דהא כל גזירת זיעה היא משום לתא דרחיצה. ואם רחיצה מותרת, למה תיאסר זיעה. עוד מבואר בתוספות שם, דדוקא מי טבריה הותרו, משום דלא דמו למרחץ. אבל מי מערה שהם בגומה, דמו למרחץ. והוו בכלל גזירת מרחץ.</span> </span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0302_L2"></nowiki><nowiki name="דףBקמזB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div>
Micropedia bot