https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%9E%D7%95_%D7%91
פרשני:בבלי:שבת קמו ב - היסטוריית גרסאות
2026-04-07T04:26:27Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%9E%D7%95_%D7%91&diff=140602&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-06T14:02:15Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:02, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l94">שורה 94:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 94:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת שבת (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98022:rev-140602:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%9E%D7%95_%D7%91&diff=98022&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:08:11Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:08, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומאחר דבכל הכלים אין הפתח אסור אלא משום הך גזירה, לא אסרו אלא בפתח חדש. <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל אם בא להוסיף</b> על הקיים, <b style='font-size:20px; color:black;'>מוסיף</b>. דבהכי לא שייכא גזירת לול של תרנגולים. משום ד<b style='font-size:20px; color:black;'>אוסופי, ודאי בלול של תרנגולים לא אתי לאוסופי.</b> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>משום</b> שבפתח גדול עלול להכנס <b style='font-size:20px; color:black;'>ריחשא</b> (שרץ), כגון נמיה וחולדה, וימית את התרנגולים.</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומאחר דבכל הכלים אין הפתח אסור אלא משום הך גזירה, לא אסרו אלא בפתח חדש. <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל אם בא להוסיף</b> על הקיים, <b style='font-size:20px; color:black;'>מוסיף</b>. דבהכי לא שייכא גזירת לול של תרנגולים. משום ד<b style='font-size:20px; color:black;'>אוסופי, ודאי בלול של תרנגולים לא אתי לאוסופי.</b> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>משום</b> שבפתח גדול עלול להכנס <b style='font-size:20px; color:black;'>ריחשא</b> (שרץ), כגון נמיה וחולדה, וימית את התרנגולים.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו לעיל: <b style='font-size:20px; color:black;'>ויש אומרים: אין מוסיפים</b> על הפתח הקיים.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו לעיל: <b style='font-size:20px; color:black;'>ויש אומרים: אין מוסיפים</b> על הפתח הקיים.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: טעמייהו, משום דאכתי איכא למיגזר ביה משום לול של תרנגולים. דאף בלול תרנגולים, <b style='font-size:20px; color:black;'>זימנין דלא תקניה מעיקרא</b> לפתח בגודל הראוי, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואתי</b> בשבת <b style='font-size:20px; color:black;'>לארוחי ליה</b> (להרחיבו).</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: טעמייהו, משום דאכתי איכא למיגזר ביה משום לול של תרנגולים. דאף בלול תרנגולים, <b style='font-size:20px; color:black;'>זימנין דלא תקניה מעיקרא</b> לפתח בגודל הראוי, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואתי</b> בשבת <b style='font-size:20px; color:black;'>לארוחי ליה</b> (להרחיבו).</span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-92905:rev-98022:php=table -->
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%9E%D7%95_%D7%91&diff=92905&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-06-30T13:14:14Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|שבת קמו ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומאחר דבכל הכלים אין הפתח אסור אלא משום הך גזירה, לא אסרו אלא בפתח חדש. <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל אם בא להוסיף</b> על הקיים, <b style='font-size:20px; color:black;'>מוסיף</b>. דבהכי לא שייכא גזירת לול של תרנגולים. משום ד<b style='font-size:20px; color:black;'>אוסופי, ודאי בלול של תרנגולים לא אתי לאוסופי.</b> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>משום</b> שבפתח גדול עלול להכנס <b style='font-size:20px; color:black;'>ריחשא</b> (שרץ), כגון נמיה וחולדה, וימית את התרנגולים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו לעיל: <b style='font-size:20px; color:black;'>ויש אומרים: אין מוסיפים</b> על הפתח הקיים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: טעמייהו, משום דאכתי איכא למיגזר ביה משום לול של תרנגולים. דאף בלול תרנגולים, <b style='font-size:20px; color:black;'>זימנין דלא תקניה מעיקרא</b> לפתח בגודל הראוי, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואתי</b> בשבת <b style='font-size:20px; color:black;'>לארוחי ליה</b> (להרחיבו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דרש רב נחמן משום רבי יוחנן: הלכה כיש אומרים</b>. ואף אין מוסיפין על הפתח להרחיבו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו לעיל: <b style='font-size:20px; color:black;'>ושוין שנוקבין נקב ישן לכתחלה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה אמר שמואל: לא שנו</b> דנוקבין, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא במקום</b> שסתימת <b style='font-size:20px; color:black;'>ה</b>נקב הישן <b style='font-size:20px; color:black;'>עשויה</b> כדי <b style='font-size:20px; color:black;'>לשמר</b> את ריח היין שלא יתנדף. דכיון דלאו סתימה מעליא היא, לאו כלום היא. וחשיב כאילו עדיין הפתח קיים. והשתא כשנוקבו שוב, לא חשיב כעביד פתח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> אם עשויה הסתימה כדי <b style='font-size:20px; color:black;'>לחזק</b> את הכלי, שלא יצא יינו, <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור</b> לפותחה בשבת. דכיון דסתימה מעליא היא, בטל הנקב הישן. והרי הוא כעושה עכשיו פתח חדש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>היכי דמי לשמר,</b> ו<b style='font-size:20px; color:black;'>היכי דמי לחזק?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב חסדא</b>: אם הנקב הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>למעלה מן</b> מקום <b style='font-size:20px; color:black;'>היין, זהו לשמר</b>. דמוכחא מילתא, דכשסותמו, אינו סותם אלא כדי לשמר. שהרי אין היין יכול לצאת משם, ואין צריך לחזקו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם הנקב הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>למטה מן</b> מקום <b style='font-size:20px; color:black;'>היין</b>, הרי כשסותמו, <b style='font-size:20px; color:black;'>זהו לחזק</b>. שלא יצא היין משם <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> והרי"ף גרס "<b>למעלה מן היין</b>, <b>זהו לחזק</b>. <b>למטה מן היין</b>, <b>זהו לשמר</b>". ומבואר בטעמיה, דסתימה שהיא למעלה מן היין אינה עומדת ליפתח. שמא יפתחו את היין במקום אחר. ולכך הוי סתימה מעלייתא. אבל למטה מן היין, כלומר במקום שהיין כלה שם, ודאי עתידה סתימה זו ליפתח, כדי להוציא את היין התחתון. ומעיקרא אין עושין אותה סתימה יפה. ורבה קאמר, דאף למעלה מן היין הוי לשמר. משום דאפשר שיפתחו אף את אותה סתימה. אבל למטה מן השמרים ודאי הוי לחזק, ועושין אותה יפה. שהרי אינה עשויה ליפתח לעולם. ר"ן.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבה אמר: למטה מן היין, נמי זהו לשמר</b>. לפי שאין כובד היין נשען עליו. ובשביל שלא יצא היין, סגי לה בסתימה כל דהו. ואכתי לא בטיל מיניה שם פתח בכך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והיכי דמי "לחזק</b>"? - <b style='font-size:20px; color:black;'>כגון שניקבה</b> החבית בסמוך לתחתיתה, <b style='font-size:20px; color:black;'>למטה מן</b> מקום <b style='font-size:20px; color:black;'>השמרים</b>. שכיון שכל כובד היין נשען שם, הרי הוא סותמו בסתימה מעלייתא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה אביי לרבה</b>: איכא <b style='font-size:20px; color:black;'>תניא דמסייע לך</b>. דלא פקע שם פתח אלא בסתימה מעלייתא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דקיימא לן: חצר לפי פתחיה מתחלקת. שאם החצר משותפת לכמה בעלי בתים שבתיהם פתוחים לחצר, כשהם באים לחלק את החצר ביניהם, נותנים לכל בית אורך ד' אמות בחצר על רוחב הפתח, לכל פתח ופתח שיש לו. נמצא דבית שיש לו כמה פתחים, מקבל בחצר יותר מאשר בית שיש לו פתח אחד. ואת שאר החצר חולקים בשוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותניא: <b style='font-size:20px; color:black;'>בית</b> שפתחו <b style='font-size:20px; color:black;'>סתום, יש לו ארבע אמות</b> כנגד פתחו. שכל פתח שעדיין פצימיו (הקורות שסביבו) קיימים, לא בטל שם פתח מיניה. אף כשהוא סתום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם <b style='font-size:20px; color:black;'>פרץ את פצימיו</b> ואחר כך סתמו, שוב <b style='font-size:20px; color:black;'>אין לו ד' אמות</b>. מאחר ובטל מיניה שם פתח <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> ומסתימת דברי רש"י נראה, דאף אם פירץ אחד מן השותפין את פצימיו, הרי הוא מפסיד את הד' אמות. ובשיטה מקובצת בבבא בתרא שם, מובא פלוגתא בענין זה. דיש שכתבו דלא איירי אלא בשנסתם הפתח ונפרצו הפצימין, קודם שנכנס אותו שותף לשם. אבל אם סתמו לאחר מכן, לא איבד את זכות הד' אמות שכבר קנה החצר. ואית דאמרי, דאף אם הוא עצמו סתמו, איבד את זכותו. והרי הוא כמפקיר את זכותו זו לבני החצר.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן קיימא לן, דבית שאין לו פתח, והמת בתוכו, הרי הוא כקבר שמטמא ד' אמות לכל סביביו. וגזרה דרבנן היא, שמא יאהיל על הקבר בלא שישים לבו לכך <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> רש"י. ודחו תוספות פירושו. משום דבבית לא שייכא הא גזירה. דהא מסיימא מחיצתיה, ולית לן למיחש שיעלה ויאהיל עליו (אף לבסוף כתבו דלאו פירכא היא. דיש לומר שלא חילקו חכמים במת). לכך פירשו, דקאי אזיזין שבצידי אותו בית הבולטים לחוץ, ויש בחללם פותח טפח. דאם הבית סתום ולא נותר בו פתח כלל, הרי כל הזיזים טמאים באוהל. דבכל חד וחד איכא לספוקי דלמא דרך אותו מקום יצא המת מן הבית.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>בית</b> שפתחו <b style='font-size:20px; color:black;'>סתום</b> והמת בתוכו, <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו מטמא</b> את <b style='font-size:20px; color:black;'>כל סביביו</b>. שעדיין שם פתח עליו, ולאו כקבר הוא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם <b style='font-size:20px; color:black;'>פרץ את פצימיו</b> וסתמו, הרי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מטמא</b> ד' אמות ל<b style='font-size:20px; color:black;'>כל סביביו</b>. שהרי הוא כקבר. לפי שבטל שם פתח מיניה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלמא, כל דלא הוי סתימה מעליא, אכתי שם פתח עליו. והוא הדין לענין פתח חבית בשבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>גובתא</b> (קנה חלול) - <b style='font-size:20px; color:black;'>רב אסר</b> לתוקעו בנקב החבית בשבת כדי שיצא היין דרכו. <b style='font-size:20px; color:black;'>ושמואל שרי</b> לעשות כן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: אם הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מחתך</b> את הקנה <b style='font-size:20px; color:black;'>לכתחלה</b> כדי להתאימו למדת הנקב, <b style='font-size:20px; color:black;'>דכולי עלמא לא פליגי דאסור</b>. דהא "מחתך" אב מלאכה הוא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כבר היה הקנה תקוע בנקב, ויצא, ובא בשבת ל<b style='font-size:20px; color:black;'>אהדורי</b> לנקב, <b style='font-size:20px; color:black;'>דכולי עלמא לא פליגי דשרי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי פליגי</b>, בגובתא <b style='font-size:20px; color:black;'>דחתיכה</b> כבר, והיא תואמת למדת הנקב. אלא דעדיין <b style='font-size:20px; color:black;'>לא מתקנא</b>. שלא ניתנה בנקב קודם לכן לידע אם היא כמדתה או לא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאן דאסר, גזר</b> בכך. משום דאם נתיר לו לתוקעה בתחלה בשבת, <b style='font-size:20px; color:black;'>דלמא</b> יראה שאין הקנה תואם לנקב, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אתי</b> אף <b style='font-size:20px; color:black;'>למיחתך לכתח לה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומאן דשרי</b>, סבר ד<b style='font-size:20px; color:black;'>לא גזרינן</b> הכי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והא פלוגתא, <b style='font-size:20px; color:black;'>כ</b>פלוגתא ד<b style='font-size:20px; color:black;'>תנאי</b> היא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דתניא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אין חותכין שפופרת</b> (קנה חלול) <b style='font-size:20px; color:black;'>ביום טוב. ואין צריך לומר</b> שלא חותכין אותה <b style='font-size:20px; color:black;'>בשבת</b>. שהרי איסורה בכרת, וחמורה מיום טוב שאינו אלא בלאו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כבר היתה השפופרת תקועה בחבית מערב שבת ו<b style='font-size:20px; color:black;'>נפלה, מחזירין אותה בשבת</b> למקומה. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין צריך לומר</b> שמחזירין אותה <b style='font-size:20px; color:black;'>ביום טוב.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יאשיה מקל.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יאשיה אהייא</b> (אהיכן) קאי? <b style='font-size:20px; color:black;'>אילימא ארישא</b>, ואתי למימר דאף מחתכין לכתחלה, הא ליכא למימר הכי. <b style='font-size:20px; color:black;'>דהא קמתקן מנא</b> הוא, ואסור מן התורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> קאי רבי יאשיה <b style='font-size:20px; color:black;'>אסיפא</b>. ואתי למימר דאם נפלה מותר להחזירה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ושוב מקשינן: הא <b style='font-size:20px; color:black;'>תנא קמא נמי מישרי שרי</b>. ובמאי פליג רבי יאשיה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> ודאי, בשפופרת <b style='font-size:20px; color:black;'>דחתיכה</b> קודם השבת, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>עדיין <b style='font-size:20px; color:black;'>לא מתקנא, איכא בינייהו. מר</b> (תנא קמא) <b style='font-size:20px; color:black;'>סבר, גזרינן</b> דלמא אתי למחתך לכתחלה, כרב. <b style='font-size:20px; color:black;'>ומר סבר, לא גזרינן</b> הכי, כשמואל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דרש רב שישא בריה דרב אידי משמיה דרבי יוחנן: הלכה כרבי יאשיה</b>. ולא גזרינן דלמא אתי למיחתך לכתחלה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במתניתין: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואם היתה נקובה</b>, לא יתן עליה שעוה. מפני שהוא ממרח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>משחא</b> (שמן עב) - <b style='font-size:20px; color:black;'>רב אסר</b> למרחו בשבת. <b style='font-size:20px; color:black;'>ושמואל שרי</b> למורחו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: לכולי עלמא מן התורה אין בו משום "ממחק". שדוקא בדבר עב ביותר, כגון שעוה, שייך מירוח. אלא ד<b style='font-size:20px; color:black;'>מאן דאסר</b> סבר, <b style='font-size:20px; color:black;'>גזרינן</b> ביה, <b style='font-size:20px; color:black;'>משום</b> שאם נתירו, יבואו אף להתיר מריחת <b style='font-size:20px; color:black;'>שעוה. ומאן דשרי</b> סבר, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא גזרינן</b> כן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רב שמואל בר בר חנה לרב יוסף: בפירוש אמרת לן משמיה דרב: משחא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שרי</b> למרחו בשבת. ולא גזר ביה. ואיך אמרינן הכא דרב אסר?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר טבות רישבא</b> (איש בשם "טבות", שהיה פורס מצודות לחיה ולעוף) <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר שמואל: האי טרפא דאסא</b> (עלה של הדס), <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור</b> לעגלו ולעשותו כמרזב, וליתנו בנקב החבית, כדי שהיין יזוב דרכו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא?</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>רב יימר מדפתי אמר: גזירה משום</b> שמא יבוא להכין בשבת <b style='font-size:20px; color:black;'>מרזב</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב אשי אמר: גזירה שמא יקטום</b> עלה מן ההדס לשם כך. והוה ליה כמתקן כלי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי בינייהו</b> דהני תרי טעמי?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>איכא בינייהו, בדקטים ומנחי</b> הרבה עלים קטומים שם. דלרב אשי, מותר. משום שאם יתקלקל האחד יטול אחר, ולא יבוא לקטום מן הענף. אבל לרב יימר, אף בזה אסור. שמא יתירו לעשות מרזב (טור, על פי הבית יוסף) <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> אבל גירסת הרי"ף והרא"ש: "איכא בינייהו דקטים <b>ומנח</b>". ונתבאר בבית יוסף סימן שיד, דהם מפרשים, דכל שהוא קטום ומוכן לכך מבעוד יום לא אסרינן. דדוקא היכא דלא הכינו מבעוד יום, חיישינן שמא לא ימצא קטום ויבוא לקטום.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בי סדיא</b> (לבד שמקפלין אותו במקום כר או כסת) - <b style='font-size:20px; color:black;'>רב אסר</b> להתעטף בו דרך מלבוש, ולצאת בו ברשות הרבים בשבת. <b style='font-size:20px; color:black;'>ושמואל שרי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>לבדין <b style='font-size:20px; color:black;'>רכין, דכולי עלמא לא פליגי דשרי</b>. לפי שהדרך להתעטף בו כדי להתחמם, ודרך מלבוש הוא, ולאו משאוי הוא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>לבדין <b style='font-size:20px; color:black;'>קשין, דכולי עלמא לא פליגי דאסור</b>. לפי שאין דרך מלבוש בכך. והוה ליה כמוציא משאוי ברשות הרבים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי פליגי במיצעי</b> (ממוצעין). דמעיקר הדין, הוו דרך מלבוש. אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>דמאן דאסר</b>, גזר משום ד<b style='font-size:20px; color:black;'>מיחזי כמשוי</b>. מאחר והם קצת קשים. <b style='font-size:20px; color:black;'>ומאן דשרי</b> סבר, ד<b style='font-size:20px; color:black;'>לא מחזי כמשוי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא ד</b>אסר <b style='font-size:20px; color:black;'>רב, לאו בפירוש איתמר</b> כן משמו, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא מכללא</b> דמעשה שהיה <b style='font-size:20px; color:black;'>איתמר</b> הכי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דרב איקלע לההוא אתרא, דלא הוה ליה רווחא</b> (מקום) בבית לשבת שם עם התלמידים. <b style='font-size:20px; color:black;'>נפק ויתיב בכרמלית</b> (מקום שמדאורייתא אינו רשות הרבים ולא רשות היחיד. וחכמים נתנו בו חומרי שניהם). <b style='font-size:20px; color:black;'>אייתו ליה בי סדיא</b> מיצעי, כדי שישב עליהם, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא יתיב</b> עליהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאן דחזא</b> מעשה זה <b style='font-size:20px; color:black;'>סבר</b>, דהא דלא יתיב רב, הוה משום דסבר רב <b style='font-size:20px; color:black;'>דבי סדיא אסור</b> בהוצאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא היא</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>הא <b style='font-size:20px; color:black;'>רב אכרוזי מכריז: סדיא</b> מיצעי <b style='font-size:20px; color:black;'>שרי</b>. ולא גזור ביה מידי. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>הא דלא יתיב עלייהו, <b style='font-size:20px; color:black;'>משום כבוד רבותינו</b> שהיו עמו <b style='font-size:20px; color:black;'>לא ישב עליו</b>. שלא היה להם דבר לשבת עליו, וישבו על גבי הקרקע. ולא רצה להחשיב את עצמו יותר מהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומאן נינהו</b> "רבותינו"? - <b style='font-size:20px; color:black;'>רב כהנא ורב אסי</b>. שהיו תלמידים חברים לרב.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>נותנין תבשיל לתוך הבור</b> (שאין בו מים), <b style='font-size:20px; color:black;'>בשביל שיהא שמור</b>, ולא יסריח מחמת החום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן נותנין <b style='font-size:20px; color:black;'>את</b> הכלי של <b style='font-size:20px; color:black;'>המים היפים</b> לשתיה, <b style='font-size:20px; color:black;'>בתוך</b> מקוה צונן של מים <b style='font-size:20px; color:black;'>הרעים, בשביל שיצננו</b> המים היפים על ידו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן נותנין <b style='font-size:20px; color:black;'>את</b> הדבר ה<b style='font-size:20px; color:black;'>צונן בחמה, בשביל שיחמ ו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>מי שנשרו</b> (נפלו) <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>כליו</b> בגדיו <b style='font-size:20px; color:black;'>בדרך במים, מהלך בהן</b> כשהם רטובים <b style='font-size:20px; color:black;'>ואינו חושש.</b> ומש<b style='font-size:20px; color:black;'>הגיע לחצר החיצונה</b> של העיר (שהוא מקום משתמר), <b style='font-size:20px; color:black;'>שוטחן בחמה</b> בצינעה, כדי לייבשן. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> רש"י ותוספות. אבל לעיל סה א, ובביצה ט א פירש רש"י, שנישרו הבגדים. לשון "שריה". ודחו התוספות כאן פירושו. ומדברי המאירי נראה, דאיכא חילוק לדינא בין שני הפירושים. דלפירוש השני מיירי בדוקא בשלא נפלו הבגדים ממנו, אלא עודם עליו. שלא הטריחוהו לפושטם. אבל אפשר דאם נפלו ממנו, אין לו ללובשם לכתחלה. ויש לומר דהיינו משום שמא יבוא לסוחטן. וכדגזרינן לקמן (קמז א) באלונטית (על פי התוספות יום טוב).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל לא</b> ישטחם <b style='font-size:20px; color:black;'>כנגד העם</b>. כדי שלא יחשדוהו שכיבסן בשבת.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במתניתין: נותנין תבשיל לתוך הבור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>פשיטא</b>. וכי איזה איסור יש בדבר?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו דתימא, ניגזר משום</b> דאתי ל<b style='font-size:20px; color:black;'>אשוויי</b> את <b style='font-size:20px; color:black;'>הגומות</b> שבקרקע הבור, כדי שתהיה שטוחה ויוכל להושיב עליה את הקדרה. והויא תולדת "חורש". <b style='font-size:20px; color:black;'>קא משמע לן</b>, דלא גזרינן כן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במתניתין: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואת המים היפים ברעים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>פשיטא</b>. וכי למה נאסור?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: משום סיפא נקט לה. ו<b style='font-size:20px; color:black;'>סיפא איצטריכא ליה</b>, לאשמועינן דנותנין <b style='font-size:20px; color:black;'>"את הצונן בחמה</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ושוב מקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הא נמי פשיטא</b> דמותר. ואף בדבר שאינו מבושל. שהרי בישול בחמה אין בו משום "מבשל".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו דתימא, נגזור דלמא אתי לאטמוני</b> נמי <b style='font-size:20px; color:black;'>ברמץ</b> ויעבור על איסור "מבשל" (ואף בדבר מבושל גזרו על ההטמנה. שמא יחתה בגחלים). <b style='font-size:20px; color:black;'>קא משמע לן,</b> דלא גזרינן כן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנינו במתניתין: מי שנשרו</b> כליו בדרך במים וכו', שוטחן בחמה אבל לא כנגד העם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה אמר רב: כל מקום שאסרו חכמים</b> דבר מה <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני מראית העין</b> (כדי שלא יחשדוהו באיסור), <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו בחדרי חדרים אסור</b> לעשותו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: והא <b style='font-size:20px; color:black;'>תנן "שוטחן בחמה אבל לא כנגד העם</b>. ואף איסור זה הוא משום מראית עין, שלא יחשדוהו שכיבסן בשבת. אלמא, לא אסרו משום כן אלא בפרהסיא. אבל במקום שלא יראוהו מותר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: פלוגתא ד<b style='font-size:20px; color:black;'>תנאי היא. ד</b>הא <b style='font-size:20px; color:black;'>תניא: שוטחן בחמה, אבל לא כנגד העם</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אלעזר ורבי שמעון אוסרין</b> אף שלא כנגד העם. ופסק רב כוותייהו.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0301_L2"></nowiki><nowiki name="דףBקמזB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div>
Micropedia bot