https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%9E%D7%95_%D7%90
פרשני:בבלי:שבת קמו א - היסטוריית גרסאות
2026-04-27T01:50:23Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%9E%D7%95_%D7%90&diff=140601&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-06T14:02:08Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:02, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l62">שורה 62:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 62:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת שבת (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td></tr>
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%9E%D7%95_%D7%90&diff=98021&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:08:08Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:08, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ש</b>הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>בשעה</b> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>שבא נחש על חוה</b> (שבשעה שהשיאה לאכול מעץ הדעת, בא עליה. דכתיב "הנחש השיאני" והוא לשון "נשואין"), <b style='font-size:20px; color:black;'>הטיל בה זוהמא</b>.</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ש</b>הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>בשעה</b> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>שבא נחש על חוה</b> (שבשעה שהשיאה לאכול מעץ הדעת, בא עליה. דכתיב "הנחש השיאני" והוא לשון "נשואין"), <b style='font-size:20px; color:black;'>הטיל בה זוהמא</b>.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ישראל שעמדו על הר סיני, פסקה זוהמתן</b>. שכל אלו שעמדו שם נתקדשו ונטהרו ונרפאו מכל מום. אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>עובדי כוכבים, שלא עמדו על הר סיני, לא פסקה זוהמתן</b>. ומשום כך הם מזוהמין עד היום.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ישראל שעמדו על הר סיני, פסקה זוהמתן</b>. שכל אלו שעמדו שם נתקדשו ונטהרו ונרפאו מכל מום. אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>עובדי כוכבים, שלא עמדו על הר סיני, לא פסקה זוהמתן</b>. ומשום כך הם מזוהמין עד היום.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: גרים,</b> שאף הם לא היו בהר סיני, <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי?</b> מהיכן פסקה זוהמתן?</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: גרים,</b> שאף הם לא היו בהר סיני, <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי?</b> מהיכן פסקה זוהמתן?</span></div></td></tr>
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%9E%D7%95_%D7%90&diff=92904&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-06-30T13:14:11Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|שבת קמו א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ש</b>הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>בשעה</b> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>שבא נחש על חוה</b> (שבשעה שהשיאה לאכול מעץ הדעת, בא עליה. דכתיב "הנחש השיאני" והוא לשון "נשואין"), <b style='font-size:20px; color:black;'>הטיל בה זוהמא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ישראל שעמדו על הר סיני, פסקה זוהמתן</b>. שכל אלו שעמדו שם נתקדשו ונטהרו ונרפאו מכל מום. אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>עובדי כוכבים, שלא עמדו על הר סיני, לא פסקה זוהמתן</b>. ומשום כך הם מזוהמין עד היום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: גרים,</b> שאף הם לא היו בהר סיני, <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי?</b> מהיכן פסקה זוהמתן?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה: אף על גב דאינהו לא הוו</b> בהר סיני, <b style='font-size:20px; color:black;'>מזלייהו הוו</b> התם. ומשום כן פסקה זוהמתן. וכ<b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב "כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום לפני ה' אלהינו, ואת אשר</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>איננו פה</b> עמנו היום". כלומר אף אלו שעתידים להסתפח לישראל, הרי הם בכלל הברית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והא דאמרן דלא פסקה זוהמת הנחש עד סיני, <b style='font-size:20px; color:black;'>פליגא</b> א<b style='font-size:20px; color:black;'>דרב אבא בר כהנא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רב אבא בר כהנא: עד שלשה דורות לא פסקה זוהמא מאבותינו.</b> שהרי <b style='font-size:20px; color:black;'>אברהם הוליד את ישמעאל ויצחק הוליד את עשו,</b> אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>מיעקב</b> ואילך פסקה זוהמא. שהרי <b style='font-size:20px; color:black;'>הוליד י"ב שבטים שלא היה בהן שום דופי</b>. אלמא, אף קודם סיני פסקה זוהמא.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שובר אדם את החבית</b> בשבת בסכין או בסייף, כדי <b style='font-size:20px; color:black;'>לאכול הימנה גרוגרות</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b>. לפי שאינו אלא מקלקל את החבית. ואין במקלקל שום איסור שבת <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> ובביצה לג ב, מוקי לה ב"מוסתקי". כלומר, בחבית שבורה שדיבקו את שבריה. ואף דמוקי לה התם בהכי אליבא דרבי אליעזר, אליבא דאמת לכולי עלמא אין מותר אלא בהכי. שמחמת גריעותה לא חיישינן שמא יבוא לעשותה כלי. אבל בחבית סתם, אסור לשוברה, אף כשאין מתכון לעשות כלי. אטו שמא יעשנה כלי. תוספות. ויעוין עוד ברש"י ותוספות שם. אבל בירושלמי מוכח דאף חבית שלימה מותר לשבור. וכן הסכימו הראשונים בסוגיין. וכתבו בטעמא דמילתא, דליכא למיגזר שמא יכוין לפתח, דהא אף אי יעשה כן לא יתחייב מדאורייתא. משום דאין זה אלא כלאחר יד.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> רש"י. והקשו הרשב"א והר"ן, הא אף במקלקל איכא איסור דרבנן. ותירצו, דכיון דאין איסורו אלא מדרבנן, לצורך שבת התירו אף לכתחלה. ויעוין בחתם סופר, שיישב דברי רש"י. וכתב דאזיל רש"י לשיטתיה, דאין בנין וסתירה בכלים. נמצא, דאם אין עושה לפתח, לא עביד שום מלאכה בשבירתה. ואין מקלקל אסור, אלא היכא דעביד מלאכת שבת ומקלקל בה. אכן מהראשונים שהקשו ארש"י מוכח, דסבירא להו דכל מקלקל אסור, ואף אי לא עביד בכך מלאכה. שהרי העמידו בכלי קטן שאין בו בנין וסתירה (משום קושית תוספות שהובאה בהערה הקודמת. ומיאנו להעמיד במוסתקי). ואפילו הכי, לולא דהוי צורך שבת היה אסור לשוברה. ולשיטתם, כלי גדול שיש בו בנין וסתירה, אסור לשוברו אף לצורך שבת. ואף דהוי מקלקל.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובלבד שלא יתכוין</b> לנוקבה בפתח נאה, כדי <b style='font-size:20px; color:black;'>לעשות</b> ממנו <b style='font-size:20px; color:black;'>כלי</b>. שבכך הוא מתקנה, וחייב משום "מתקן מנא", שהוא תולדת "מכה בפטיש".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואין נוקבין מגופה</b> (פקק) <b style='font-size:20px; color:black;'>של חבית</b> הדבוקה בפי החבית. לפי שכשנוקבה, הרי הוא מתקן פתח לחבית. אלא יש ליטול את המגופה כולה - <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי רבי יהודה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחכמים מתירין</b> אף לנקוב את המגופה. משום דאין דרך לתקן פתח לחבית בכך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכן לא יקבנה</b> לחבית <b style='font-size:20px; color:black;'>מצדה.</b> ובגמרא מפרש לה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם היתה</b> החבית כבר <b style='font-size:20px; color:black;'>נקובה, לא יתן עליה שעוה</b> סביבות הנקב. <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני שהוא ממרח</b> אותה בכך. והוי תולדה ד"ממחק".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יהודה: מעשה בא לפני רבן יוחנן בן זכאי ב</b>מדינת <b style='font-size:20px; color:black;'>ערב</b>, באדם שעשה כן בשבת. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר</b> רבן יוחנן בן זכאי: <b style='font-size:20px; color:black;'>חוששני לו</b> לאדם זה <b style='font-size:20px; color:black;'>מ</b>חיוב <b style='font-size:20px; color:black;'>חטאת</b>. שמא מירח את השעוה להדביקה בדפנות הכלי סביבות הנקב.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במתניתין: שובר אדם את החבית לאכול הימנה גורוגרות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב אושעיא: לא שנו</b> כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> כשהגרוגרות שבחבית <b style='font-size:20px; color:black;'>דרוסות</b> ומדובקות זו לזו בגוש אחד. וצריך קרדום או סייף כדי לחתוך ממנו ולאכול. דאיידי דמטלטל את הסייף כדי לחתוך את הגרוגרות, מותר לו נמי לשבור עמו את החבית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> אם הגרוגרות <b style='font-size:20px; color:black;'>מפורדות</b>, ואינו צריך לסייף כדי לחותכן, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> יטלטל את הסייף כדי לשבור את החבית. וטעמא יבואר בסמוך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מיתיבי: רבי שמעון בן גמליאל אומר: מביא אדם את החבית של יין, ומתיז ראשה בסייף, ומניחה לפני האורחים בשבת, ואינו חושש</b>. אלמא, אף כשאינו צריך את הסייף אלא לשבירת החבית בלבד, מותר לטלטלו. שהרי היין לאו בר חיתוך הוא. וקשיא לרב אושעיא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ההיא</b> דרבי שמעון בן גמליאל, כשיטת <b style='font-size:20px; color:black;'>רבנן היא</b>. דאמרי: כל הכלים ניטלין בשבת, בין לצורך ובין שלא צורך. אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>מתניתין, כרבי נחמיה היא</b>. דאמר: אין כלי ניטל בשבת, אלא לצורך התשמיש המיוחד לו. והרי אין הסייף עומד לשבירת החבית. הלכך אינו ניטל לצורך זה. אלא אם כן הוא צריך את הסייף כדי לחתוך בו את הגרוגרות, שהוא תשמישו. ואגב כך מותר גם לשבור עמו את החבית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ומאי דוחקיה דרבי אושעיא לאוקמי למתניתין כרבי נחמיה,</b> ולומר דאיירי בדוקא <b style='font-size:20px; color:black;'>בדרוסות?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>לוקמה</b> למתניתין אפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>גרוגרות <b style='font-size:20px; color:black;'>מפורדות</b> שאינן צריכות חיתוך. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>לימא דמתניתין אזלא <b style='font-size:20px; color:black;'>כרבנן,</b> המתירים לטלטל כלי, אף שלא לצורכו המיוחד לו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא</b>: רב אושעיא אוקים לה כרבי נחמיה, משום ד<b style='font-size:20px; color:black;'>מתניתין קשיתיה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דקשיא ליה, <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי איריא דתני</b> מתניתין בדוקא <b style='font-size:20px; color:black;'>"גרוגרות</b>"? <b style='font-size:20px; color:black;'>ליתני "פירות". אלא</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>שמע מינה</b> דדוקא <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>גרוגרות <b style='font-size:20px; color:black;'>דרוסות</b> איירי, שהן צריכות חיתוך. אבל אסור לטלטל את הסייף כדי לשבור חבית של פירות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא חדא: חותלות</b> (כלים העשויים מכפות תמרים. והם כעין סלים. ונותנים לתוכם תמרים רעים כדי שיתבשלו) <b style='font-size:20px; color:black;'>של גרוגרות ושל תמרים,</b> אם הם קשורים בחבל, הריהו <b style='font-size:20px; color:black;'>מתיר</b> אותם בשבת. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מפקיע</b> וסותר את שרשרות החבל שבחותלות. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>חותך</b> את החבלים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ותניא אידך</b>: הרי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מתיר</b> את חבל החותלות. <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל לא מפקיע, ולא חותך</b> אותו. וקשיין אהדדי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא קשיא. הא</b> דקתני "מפקיע וחותך", <b style='font-size:20px; color:black;'>רבנן</b> היא. דשרו לטלטל את הסכין לכל צורך שהוא. ואף להפקיע ולחתוך את החבל עמו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> דקתני "אבל לא מפקיע וחותך", <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי נחמיה</b> היא. דאסר לטלטל את הסכין לשם כך. מאחר ואין זה התשמיש המיוחד לו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכדתניא: רבי נחמיה אומר: אפילו תרווד, ואפילו טלית, ואפילו סכין</b>, שודאי תורת כלי יש להם ואין בהם משום מוקצה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אין ניטלין אלא לצורך תשמישן</b> המיוחד להם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בעי מיניה מרב ששת: מהו למיברז</b> (לנקוב) <b style='font-size:20px; color:black;'>חביתא בבורטיא</b> (רומח) <b style='font-size:20px; color:black;'>בשבתא?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מי אמרינן, <b style='font-size:20px; color:black;'>לפתחא קא מיכוין, ואסיר?</b> משום שעל ידי עשית הפתח, הרי הוא מתקן את החבית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או דלמא, ל</b>הרחיב מוצא היין בנקב גדול כדי שיוכל לצאת ב<b style='font-size:20px; color:black;'>עין יפה, קמיכוין, ושרי</b>. דמדלא נקבה נקב עגול ויפה, מוכח דאינו מכוין לתיקון החבית על ידי הפתח. הלכך לית ביה משום "מתקן מנא".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להו</b> רב ששת: <b style='font-size:20px; color:black;'>לפיתחא קא מיכוין, ואסיר</b> משום מתקן מנא <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> ואף דלהדיא תנן "לא יקבנה מצידה", מספקא להו, דלמא ברומח שעושה נקב גדול, מותר. משום דבהכי יותר מסתבר דלעין יפה קא מיכוין. טור, על פי הגהות הגר"א.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מיתיבי: רבי שמעון בן גמליאל אומר: מביא אדם חבית של יין, ומתיז ראשה בסייף</b>. אלמא, לאו לפתח קמיכוין. וקשיא לרב ששת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: לא קשיא. התם בהתזת ראש החבית, <b style='font-size:20px; color:black;'>ודאי ל</b>מוצא היין <b style='font-size:20px; color:black;'>בעין יפה קמיכוין</b>. אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא,</b> בנקיבת החבית בבורטיא, לעשות פתח הוא מכוין. משום ד<b style='font-size:20px; color:black;'>אם איתא דלעין יפה קמיכוין</b>, הוי ליה <b style='font-size:20px; color:black;'>לפתוחי מיפתח</b> את מגופת החבית. ומדלא עביד כן, שמע מינה דמכוין לתיקון החבית בפתח זה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במתניתין: <b style='font-size:20px; color:black;'>אין נוקבין מגופה</b> של חבית - דברי רבי יהודה. וחכמים מתירין. ולא יקבנה מצדה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב הונא: מחלוקת</b> רבי יהודה וחכמים היא, כשנוקבה למגופה <b style='font-size:20px; color:black;'>למעלה</b>. דדוקא בהכי חכמים מתירים. משום דאין דרך לעשות פתח שם, אלא ליטול את כל המגופה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> לנקוב את המגופה <b style='font-size:20px; color:black;'>מן הצד, לדברי הכל אסור</b>. משום דאורחא הוא בהכי. שלפעמים אינו רוצה להסיר את המגופה, כדי שלא יפלו עפר ופסולת לתוך החבית. ולכך הוא נוקבה מצידה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והיינו דקתני</b> בהמשך דברי המשנה, <b style='font-size:20px; color:black;'>"ולא יקבנה מצדה</b>". דקאי נמי אמגופה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורב חסדא אמר: מחלוקת</b> רבי יהודה וחכמים היא כשנוקב את המגופה <b style='font-size:20px; color:black;'>מן הצד</b>. דבהכי אסר רבי יהודה. משום דאורחא בהכי. דפעמים שאינו רוצה להסיר את המגופה, כדי שלא יפול עפר ליין. וחכמים מתירים אף בהכי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> לנקוב את המגופה <b style='font-size:20px; color:black;'>על גבה</b> (מלמעלה), <b style='font-size:20px; color:black;'>לדברי הכל מותר</b>. דודאי אין דרך לפתוח את החבית בכך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא דקתני "ולא יקבנה מצדה</b>", לא אמגופה קאי. אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>התם, בגופה דחבית</b> מיירי. דאסור משום דלפתח קמיכוין, ואורחיה בהכי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: אין נוקבין</b> בכלי <b style='font-size:20px; color:black;'>נקב חדש בשבת</b>. אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>אם בא להוסיף</b> על הנקב הקיים ולהרחיבו, הרי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מוסיף</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ויש אומרים</b>: אף <b style='font-size:20px; color:black;'>אין מוסיפין</b> על הנקב הקיים להרחיבו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>הכל <b style='font-size:20px; color:black;'>שוין</b> ומודים, <b style='font-size:20px; color:black;'>שנוקבין בנקב ישן</b> שנסתם לפותחו <b style='font-size:20px; color:black;'>לכתחלה</b>. משום דלא חשיב כעושה פתח בכך. שהרי הפתח עשוי ועומד. וסתימתו לאו כלום היא, ואינה מבטלת את שם הפתח שיש בו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>ל<b style='font-size:20px; color:black;'>תנא קמא</b> שמתיר להוסיף, <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי שנא מנקב חדש דלא</b> עושים בשבת, משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דקא מתקן פתחא?</b> והלא ל<b style='font-size:20px; color:black;'>אוסופי</b> על הפתח ולהרחיבו, <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי קא מתקן פתחא</b>. ויש בזה משום גמר מלאכת הכלי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבה: דבר תורה, כל פתח שאינו עשוי להכניס ולהוציא, אינו פתח</b>. ואין בו משום מתקן מנא. הלכך אין איסור מן התורה לעשות פתח לכלי בשבת. שהרי אינו עשוי אלא להוציא, ולא להכניס. אלא ד<b style='font-size:20px; color:black;'>רבנן הוא דגזור</b> בכל הכלים, <b style='font-size:20px; color:black;'>משום</b> שאם נתיר לעשות בהם פתח, יבואו לעשות פתח נמי ב<b style='font-size:20px; color:black;'>לול של תרנוגולין</b>. ופתח דלול הוי פתח מן התורה. לפי שהוא עשוי להכניס ולהוציא. משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דעביד לעיולי אוירא</b> לתוך הלול, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולאפוקי הבלא</b> ממנו החוצה.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0300_L2"></nowiki><nowiki name="דףBקמוB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div>
Micropedia bot