https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%9E%D7%90_%D7%91פרשני:בבלי:שבת קמא ב - היסטוריית גרסאות2026-04-24T19:38:47Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%9E%D7%90_%D7%91&diff=140592&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T14:01:01Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:01, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l52">שורה 52:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 52:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת שבת (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-92895:rev-140592:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%9E%D7%90_%D7%91&diff=92895&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:13:53Z<p>Automatic page editing</p>
<a href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%9E%D7%90_%D7%91&diff=92895&oldid=92894">הצגת שינויים</a>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%9E%D7%90_%D7%91&diff=92894&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:13:51Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|שבת קמא ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבררינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>במה מגררו</b> למנעל חדש?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי אבהו: בגב סכין</b> ולא בחודו, ומנעל ישן אסור לגררו אפילו בגב סכין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה ההוא סבא</b>: <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;176&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>סמי דידך</b> (מחוק את משנתך) <b style='font-size:20px; color:black;'>מקמי</b> (מפני) <b style='font-size:20px; color:black;'>הא דתני רבי חייא</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;177&nbsp;</b>: <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;176.&nbsp;</b> <b>תוספות בחולין</b> (ו' א' ד"ה אשכחיה) אומרים, שיש מפרשים שכל מקום שכתוב "ההוא סבא" הכונה היא לאליהו הנביא, תוספות הקשו על דיעה זו.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;177.&nbsp;</b> בספר <b>שבת של מי</b> מבאר, שההוא סבא לא הקשה קושיא מהברייתא של רבי חייא על רבי ינאי ורבי אבהו, מפני שהברייתא דלעיל שאומרת שמגררים מנעל בגב סכין - מסייעת להם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>אין מגררין לא מנעל חדש ולא מנעל ישן</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;178&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;178.&nbsp;</b> לדעת <b>הכל בו</b>, אין איסור לגרר אלא בטיט יבש אבל בטיט לח מותר. וכתב <b>הבית יוסף</b> (ש"ב ד"ה וכתוב בכל בו) שלדעת רבינו פרץ כל מה שהתירו בבגד הוא רק בטיט לח אבל ביבש אסור משום טוחן, ולפי זה מה שאסרו במנעל הוא בטיט לח. <b>והביאור הלכה</b> (ש"ב ס"ח ד"ה אין מגרדין) כתב, שאף שרבינו פרץ חולק על הכל בו, אפשר שרוב הפוסקים שלא נקטו כדעת רבינו פרץ סוברים כהכל בו, ואין לדחות את דבריו לגמרי מהלכה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. ואסור למשוח מנעל בשמן <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;179&nbsp;</b> מפני שהעור מתרכך וזה עיבוד <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;180&nbsp;</b>, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>לכן <b style='font-size:20px; color:black;'>לא יסוך</b> אדם <b style='font-size:20px; color:black;'>את רגלו שמן והוא בתוך המנעל או בתוך הסנדל.</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;179.&nbsp;</b> לדעת <b>הרמב"ם</b> אין איסור אלא במנעל חדש. (פכ"ג מהלכות שבת ה"י) וכן פסק <b>הרמ"א</b> (שכ"ז ס"ד). ועיין משנה ברורה ס"י שכ"ז ס"ק י"ב.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;180.&nbsp;</b> כתב <b>הרמב"ם</b>: המרכך עור בשמן כדרך שהעבדנים עושים, הרי זה מעבד וחייב. (פכ"ג מהלכות שבת ה"י). לא נתפרש בדברי הרמב"ם, האם יש איסור מדאורייתא למשוח מנעל בשמן כדי לעבדו. <b>והחיי אדם</b> (כלל ל"ב ס"ה) כתב שיש בזה איסור דאורייתא. ומדברי <b>המשנה ברורה</b> (שכ"ז ס"ק י"ב) משמע שאין זה ברור לו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל, סך</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>את רגלו</b> ב<b style='font-size:20px; color:black;'>שמן, ו</b>לאחר מכן <b style='font-size:20px; color:black;'>מניח</b> אותה <b style='font-size:20px; color:black;'>בתוך המנעל או בתוך הסנדל,</b> ואינו חושש לאיסור מעבד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כמו כן <b style='font-size:20px; color:black;'>סך</b> אדם את <b style='font-size:20px; color:black;'>כל גופו</b> ב<b style='font-size:20px; color:black;'>שמן, ו</b>אחר כך <b style='font-size:20px; color:black;'>מתעגל</b> (מתגלגל) <b style='font-size:20px; color:black;'>על גבי קטבליא</b> (משטח של עור), <b style='font-size:20px; color:black;'>ואינו חושש</b> משום מלאכת מעבד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב חסדא: לא שנו</b> שמותר לסוך רגלו בשמן ולאחר מכן ליתנו במנעל, או לסוך גופו בשמן ולהתגלגל על גבי קטבליא <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> כשמתכוין <b style='font-size:20px; color:black;'>לצחצחו, אבל</b> אם מתכוין <b style='font-size:20px; color:black;'>לעבדו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: מתכוין <b style='font-size:20px; color:black;'>לעבדו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>פשיטא</b> שאסור! <b style='font-size:20px; color:black;'>ותו</b> מקשינן: אפילו כשמתכוין רק <b style='font-size:20px; color:black;'>לצחצחו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מי איכא מאן דשרי,</b> הא ודאי שאסור מדרבנן לצחצח משום שזה דומה לעיבוד!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, אי איתמר הכי איתמר</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב חסדא</b>: במתכוין לעבד או לצחצח לא התירו חכמים כלל, וכשאינו מתכוין, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא שנו אלא</b> שנותן שמן על רגלו ב<b style='font-size:20px; color:black;'>שיעור</b> שיכול השמן הזה <b style='font-size:20px; color:black;'>לצחצחו, אבל</b> ליתן על רגלו שמן ב<b style='font-size:20px; color:black;'>שיעור</b> שיכול <b style='font-size:20px; color:black;'>לעבדו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;181&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;181.&nbsp;</b> <b>הרי"ף</b> הביא את דברי רב חסדא להלכה. <b>בעל המאור</b> חולק עליו וכותב, שרב חסדא סובר שדבר שאינו מתכוין - אסור, אבל ההלכה היא שדבר שאינו מתכוין - מותר, ולכן אפילו אם יש בשמן בשיעור כדי לעבד העור מותר, שהרי הוא לא מתכוין לכך. וזה לשון <b>הר"ן</b>: <b>"והראב"ד</b> ז"ל קיים דברי הרי"ף ז"ל, ובלשון הזה כתב עליו, מה לו ולמחלוקת, דבסך את גופו כשיעור לעבד את קרטבלא ומתעגל עליה, הלוא בידים הוא מעבד, מה לי מעבד בידו ומה לי מעבד בגופו, ואין זה כדבר שאין מתכוין, אבל כעושה הוא בידים, אבל שיעור לצחצחו אינו נראה אלא כמצחצח את גופו". <b>הערוך השלחן</b> (שכ"ז ס"ד) מסביר שכאשר יש שיעור כדי לעבד העור הוי "פסיק רישא" ולכן אסור. אמנם מלשון הראב"ד משמע שלא מטעם "פסיק רישא" נאסר הדבר, אלא משום שהוא כמתכוין. ונראה, שכוונת הראב"ד היא, שאדם שעושה פעולה ואינו מתכוין למלאכה, אבל הוא עושה את הפעולה בצורה כזו שהיא מעידה על כך שהוא מתכוין למלאכה, הרי זה כמתכוין אף שבאמת הוא לא מתכוין. ולכן הסך שמן בשיעור עיבוד העור, ובשביל לסוך אין צורך בשיעור זה, מעשיו מעידים שמתכוין לעבד, ואף שבאמת אינו מתכוין לכך - אסור, אבל הסך בשיעור ציחצוח אינו נראה אלא כמצחצח את גופו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: לא יצא</b> אדם שגופו <b style='font-size:20px; color:black;'>קטן במנעל</b> שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>גדול</b> לו, כי הוא נופל מרגלו, ויש לחוש שיעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל יוצא הוא בחלוק גדול</b> שאינו נופל ממנו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא תצא אשה במנעל מרופט</b> (קרוע מלמעלה), שמא תשלפנו כשילעגו לה, ותעבירנו בידה ברשות הרבים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן <b style='font-size:20px; color:black;'>לא תחלוץ בו</b> לכתחילה ליבם, לפי שאינו נעל מעולה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם חלצה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>חליצתה כשרה</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;182&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;182.&nbsp;</b> <b>תוספות</b> (ד"ה במנעל) אומרים, שאם המנעל מרופט מאד, ואינו חופה את רוב רגלו של היבם - אין החליצה כשרה. יש גורסים אימום במם סופית ולא בס'.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואין יוצאין במנעל חדש.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>באיזה מנעל</b> חדש <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו</b> שלא יוצאין - <b style='font-size:20px; color:black;'>במנעל של אשה</b> שהיא מקפידה שלא ללכת במנעל שאיננו מתאים לרגלה ועלולה להורידו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תני בר קפרא: לא שנו</b> שלא תצא אשה במנעל חדש, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> כ<b style='font-size:20px; color:black;'>שלא יצאה בו שעה אחת מבעוד יום, אבל</b> אם <b style='font-size:20px; color:black;'>יצאה בו מערב שבת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר</b> לפי שכבר היא יודעת שהמנעל מתאים לה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הגמרא מביאה שתי ברייתות סותרות בדין מנעל בשבת, ומתרצת אותן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תני חדא: שומטין</b> בשבת <b style='font-size:20px; color:black;'>מנעל מעל גבי אימוס</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;183&nbsp;</b> (דפוס שעליו עושים את הנעל), ואין לחוש לטלטול מוקצה. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;183.&nbsp;</b> יש גורסים אימום במם סופית ולא בסמך.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ותניא אידך: אין שומטין</b> משום מוקצה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לא קשיא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא,</b> הברייתא שאסרה, בשיטת <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר</b> היא, שלדעתו לא נגמרה מלאכת המנעל לפני ששומטים אותו <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;184&nbsp;</b>, והוא מוקצה כי אין עליו שם כלי. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;184.&nbsp;</b> <b>התוספות רי"ד</b> מפרש, שרבי אליעזר מודה שאם המנעל התייבש יפה. נגמרה מלאכתו והוא כלי גם כשעומד על האימוס, והמחלוקת היא בזמן שהמנעל לח, לדעת רבנן הוא ראוי לנעילה ונגמרה מלאכתו ולדעת רבי אליעזר לא נגמרה מלאכתו. ועיין משנה אחרונה (כלים פכ"ו מ"ד) שפירש באופן דומה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא,</b> הברייתא שהתירה, בשיטת <b style='font-size:20px; color:black;'>רבנן</b> היא, שלדעתם נגמרה מלאכת המנעל בעודו על הדפוס, ויש עליו שם כלי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן: מנעל שעל גבי אימוס, רבי אליעזר מטהר</b> את המנעל לפי שלא נגמרה מלאכתו, <b style='font-size:20px; color:black;'>וחכמים מטמאים.</b> (כלים פכ"ו מ"ד).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הגמרא תרצה, שלפי חכמים המנעל הוא כלי שמלאכתו להיתר <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;185&nbsp;</b>, ולפי רבי אליעזר המנעל אינו כלי. אמנם צריכים אנו לדון גם על טלטול האימוס, שהרי כששומטים את המנעל מטלטלים גם אותו, והוא כלי שמלאכתו לאיסור, ואף שמותר לטלטלו לצורך גופו, בשמיטת המנעל אין שימוש בגופו. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;185.&nbsp;</b> <b>הביאור הלכה</b> (ש"ח סי"ד ד"ה מנעל חדש) אומר, שלפי המבואר לעיל בגמרא, שאסור לאשה לצאת במנעל חדש שלא נסתה ללכת בו, אפשר שאם המנעל שעל האימוס הוא של אשה - אסור לטלטל אותו אלא לצורך גופו, כי הוא כלי שמלאכתו לאיסור.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הניחא לרבא דאמר: דבר שמלאכתו לאיסור בין לצורך גופו בין לצורך מקומו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר</b> לטלטלו, <b style='font-size:20px; color:black;'>שפיר</b> מטלטלים את האימוס, כי נחשב הדבר כטלטול לצורך מקומו, כי ההמנעות מטלטולו מעכבת את ההשתמשות במנעל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא לאביי, דאמר</b>: רק <b style='font-size:20px; color:black;'>לצורך גופו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר,</b> אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>לצורך מקומו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור, מאי איכא למימר?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא במאי עסקינן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>אימוס <b style='font-size:20px; color:black;'>רפוי,</b> שכאשר שומטים את המנעל ממנו אין צורך לטלטל אותו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסייעינן לאביי מברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: רבי יהודה אומר: אם היה</b> האימוס <b style='font-size:20px; color:black;'>רפוי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומדייקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>טעמא</b> דמותר - משום <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>האימוס <b style='font-size:20px; color:black;'>רפוי, הא לא רפוי לא,</b> משום טלטול האימוס שהוא כלי שמלאכתו לאיסור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והשתא מקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הניחא לאביי, דאמר: דבר שמלאכתו לאיסור, לצורך גופו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר,</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>לצורך מקומו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור, שפיר</b> אסור לטלטל את האימוס לצורך מקומו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא לרבא, דאמר: בין לצורך גופו בין לצורך מקומו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר, מאי איריא רפוי, אפילו לא רפוי נמי</b> מותר!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: באמת לדעת אביי, רבי יהודה מפרש את רבנן הסוברים שהמנעל עצמו אינו מוקצה, והצורך שיהיה המנעל רפוי הוא משום טלטול האימוס, אבל לדעת רבא, הצורך שיהיה המנעל רפוי הוא משום המנעל עצמו, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>ההיא דרבי יהודה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>משום דרבי אליעזר הוא,</b> ומפרש רבי יהודה שרבי אליעזר מודה במנעל רפוי שנגמרה מלאכתו ונחשב כאילו הורידוהו מהאימוס. אבל לפי חכמים המנעל הוא כלי גם כשאינו רפוי ומותר לשומטו, ואין לחוש לטלטול האימוס, מפני שמותר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור לצורך מקומו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסייעינן לרבא: <b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: רבי יהודה אומר משום רבי אליעזר: אם היה רפוי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר.</b></span><br />
<BR><br><center><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>הדרן עלך פרק תולין</b></center><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0290_L2"></nowiki><nowiki name="דףBקמאB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div>Micropedia bot