https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%9C_%D7%90 2026-04-07T04:09:01Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%9C_%D7%90&diff=140569&oldid=prev 2020-09-06T13:58:10Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:58, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l101">שורה 101:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 101:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת שבת (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td></tr> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%9C_%D7%90&diff=92870&oldid=prev 2015-06-30T13:12:59Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|שבת קל א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> <br /> &lt;B&gt;&lt;U&gt;&lt;span style=&#039;color:RGB(34,80,136);&#039;&gt;פרק תשע עשרה - רבי אליעזר דמילה&lt;/span&gt;&lt;BR&gt;&lt;/U&gt;&lt;/B&gt;&lt;/span&gt;&lt;/center&gt;&lt;br&gt;&lt;hr&gt;&lt;br&gt;&lt;div style=&#039;-webkit-border-radius:10px; -moz-border-radius:10px; -ms-border-radius:10px; -o-border-radius:10px; border-radius:10px; background-color:RGB(255,255,233); border-style:solid; border-width:1px; padding-right:32px; padding-left:32px; &#039;&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0265_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;הקדמהBלפרקBרביBאליעזרBדמילה&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> <br /> &lt;B&gt;&lt;U&gt;&lt;span style=&#039;color:RGB(34,80,136);&#039;&gt;הקדמה לפרק רבי אליעזר דמילה&lt;/span&gt;&lt;BR&gt;&lt;/U&gt;&lt;/B&gt;&lt;/span&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;בפרק הקודם שנינו &quot;וכל צרכי מילה עושין בשבת&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועתה, בפרק שלפנינו, מבוארים בפרטות כל דיני מילה בשבת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הנושא הראשון, המתבאר במשנתינו, הוא המחלוקת שבין רבי אליעזר ורבי עקיבא, האם הותרו בשבת גם ההכנות למצות מילה (הנקראות &quot;מכשירי מילה&quot;), הכרוכות בעשיית מלאכה בשבת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכגון, הבאת סכין המילה דרך רשות הרבים, שהיא רק הכנה למצוה, ואפשר לעשותה גם מערב שבת, האם גם היא דוחה את השבת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;br&gt;&amp;nbsp;&lt;/div&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי אליעזר אומר&lt;/b&gt;: תינוק שמצוה למולו בשבת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם לא הביא&lt;/b&gt; המוהל את &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כלי&lt;/b&gt; המילה (הסכין, הקרוי איזמל) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מערב שבת&lt;/b&gt; למקום שבו הוא מל את התינוק - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מביאו בשבת&lt;/b&gt;, דרך רשות הרבים, כשהסכין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מגולה&lt;/b&gt;, בפני הכל &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; (והטעם יתבאר בגמרא). <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ב&lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt; הקשו מדוע יטלטלו את הסכין שהיא מלאכה מהתורה, והרי עדיף לטלטל את התינוק אל מקום הסכין, שהרי &quot;חי נושא את עצמו&quot;? ותירצו: א. לאחר המילה כשהתינוק חולה הרי הוא כאדם כפות, שלא נאמר בו &quot;חי נושא את עצמו&quot; (וב&lt;b&gt;שפת אמת&lt;/b&gt; הקשה על זה, דאפשר למולו קרוב לצאת השבת). ב. כיון שיותר קל להביא את הסכין התיר רבי אליעזר להביאו כדי למהר את המצוה. וב&lt;b&gt;רשב&quot;א&lt;/b&gt; הקשה על התירוץ הראשון, דאמנם אחרי המילה הוא חולה, אך קודם המילה אינו חולה ולמה נחלל עליו את השבת עכשיו? והרשב&quot;א עצמו תירץ כי כיון שצריך לחלל שבת בעצם המילה, משום כן הכל מותר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וב&lt;/b&gt;שעת ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סכנה&lt;/b&gt;, כשגזרו השליטים הגויים לאסור את מצות המילה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכסהו&lt;/b&gt; לסכין המילה ומביאו לרשות היחיד דרך רשות הרבים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על פי עדים&lt;/b&gt;, שיעידו שהוא מביא סכין של מילה, כדי לא יחשדוהו בטלטול בעלמא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועוד אמר רבי אליעזר&lt;/b&gt;: אם אין סכין למול, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כורתים עצים לעשות&lt;/b&gt; מהם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פחמין,&lt;/b&gt; ובפחמים מבעירים אש, כדי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לעשות כלי ברזל&lt;/b&gt;, סכין למילה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וסברת רבי אליעזר היא שכשם שהמצוה עצמה דוחה את השבת, גם מכשיריה דוחים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ורבי עקיבא חולק: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כלל אמר רבי עקיבא: כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת,&lt;/b&gt; כגון מכשירי מילה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינה דוחה את השבת.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ורק מלאכה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאי אפשר לעשותה בערב שבת,&lt;/b&gt; כגון המילה עצמה, שאי אפשר לעשותה מערב שבת, כיון שזמנה ביום השמיני, רק היא בלבד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דוחה את השבת.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איבעי להו&lt;/b&gt;: האם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טעמא דרבי אליעזר&lt;/b&gt; שאמר כי צריך להביא את הסכין כשהיא מגולה, הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום חבובי מצוה,&lt;/b&gt; כדי לפרסם שמצות מילה היא חשובה וחביבה עליו כל כך, שמחלל עליה את שבת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או דלמא&lt;/b&gt;, סובר רבי אליעזר שמביאו מגולה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום חשדא,&lt;/b&gt; כדי שלא יחשדוהו שהוא מטלטל חפץ בעלמא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והא דאמרינן בסיפא &quot;ובסכנה מכסהו על פי עדים&quot;, זהו בודאי משום חשדא, וספק הגמרא הוא רק על האמור ברישא דמתניתין &quot;מביאו בשבת מגולה&quot; (רש&quot;י).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: הך בעיין, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למאי נפקא מינה?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבארינן: האם שרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאתויי&lt;/b&gt; סכין כשהיא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכוסה, על פי עדים.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי אמרת&lt;/b&gt; טעמיה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום חבובי מצוה,&lt;/b&gt; רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מגולה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין,&lt;/b&gt; שכך יתפרסם הדבר. אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכוסה לא.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא, אי אמרת&lt;/b&gt; טעמיה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום חשדא, אפילו&lt;/b&gt; אם יביאו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכוסה&lt;/b&gt; על פי עדים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שפיר דמי&lt;/b&gt; למעבד הכי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ופושטת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איתמר, אמר רבי לוי: לא אמרה רבי אליעזר, אלא לחבובי מצוה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תניא נמי הכי: מביאו&lt;/b&gt; לסכין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מגולה, ואין מביאו מכוסה, דברי רבי אליעזר.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב אשי: מתניתין&lt;/b&gt;, משנתינו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נמי דייקא&lt;/b&gt; שזהו הטעם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דקתני &quot;ובשעת הסכנה, מכסהו&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על פי עדים&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומדייקינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בסכנה, אין,&lt;/b&gt; רק אז יכסהו, ויעשה זאת על פי עדים. אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלא בסכנה, לא&lt;/b&gt; יכסנו אלא יוליכנו בגלוי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמע מינה&lt;/b&gt; שטעמו של רבי אליעזר הוא משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חבובי מצוה&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמע מינה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תניא אידך: מביאו&lt;/b&gt; לסכין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מגולה, ואין מביאו מכוסה, דברי רבי אליעזר.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יהודה אומר משום רבי אליעזר: נוהגין היו בשעת הסכנה, שהיו מביאין&lt;/b&gt; את הסכין, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכוסה על פי עדים.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איבעי להו&lt;/b&gt;: הך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עדים דקאמר&lt;/b&gt; שיכסה בפניהם, האם כונתו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איהו&lt;/b&gt;, המביא את הסכין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;עוד עד א&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חד.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או דלמא: הוא&lt;/b&gt; המביא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;צריך עוד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תרי&lt;/b&gt; עדים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תא שמע&lt;/b&gt; ממה ששנינו במשנתינו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובסכנה מכסהו על פי עדים.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והכי מוכיחינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי אמרת בשלמא הוא, ותרי&lt;/b&gt; חוץ ממנו - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שפיר&lt;/b&gt; קרי להו &quot;עדים&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא אי אמרת,&lt;/b&gt; שהכונה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוא ו&lt;/b&gt;עוד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חד,&lt;/b&gt; אם כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי&lt;/b&gt; טעמא קרי להו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;עדים&quot;&lt;/b&gt; בלשון רבים, וכי האדם הוא עד על עצמו?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: לעולם הוא וחד. כי אין עדות זו עדות ממש, כיון שאינה אלא להוציא מהחשד. ומכל מקום, קרי להו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;עדים&quot;,&lt;/b&gt; מפני &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ש&lt;/b&gt;הוא והעד הנוסף &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ראויים להעיד במקום אחר&lt;/b&gt;, כשאינו נוגע בעדות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועוד אמר רבי אליעזר&lt;/b&gt; כורתין עצים לעשות פחמין כדי להבעירם לצורך עשיית כלי ברזל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו רבנן: במקומו של רבי אליעזר, היו כורתין עצים&lt;/b&gt; כדי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לעשות פחמין לעשות כלי ברזל בשבת.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;(ובמתכוין היו גורמים שיהיו צריכים לכך, משום חבוב מצוה. תוס&#039; יבמות יד א).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במקומו של רבי יוסי הגלילי&lt;/b&gt; שהתיר אכילת עוף שהתבשל בחלב - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היו אוכלין בשר עוף בחלב.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לוי איקלע,&lt;/b&gt; נזדמן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לבי יוסף רישבא,&lt;/b&gt; שהיה צייד עופות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קריבו ליה,&lt;/b&gt; הגישו לפניו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ריש טוותא&lt;/b&gt; (יש גורסין: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טווסא&lt;/b&gt;) ראש של טווס כשהוא מבושל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בחלבא.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא אכל&lt;/b&gt; לוי מהתבשיל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי אתא&lt;/b&gt; לוי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לקמיה דרבי,&lt;/b&gt; וסיפר לו את אשר אירע לו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; רבי: מדוע רק דאגת לעצמך ולא אכלת, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמאי לא תשמתינהו&lt;/b&gt;, מדוע לא נידת אותם עד שיחדלו מהנהגתם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt;: אותו המקום, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אתריה דרבי יהודה בן בתירה הוה&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמינא, דילמא&lt;/b&gt; רבי יהודה בן בתירא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרש להו כ&lt;/b&gt;דברי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוסי הגלילי.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתנן: רבי יוסי הגלילי אומר: נאמר&lt;/b&gt; בתורה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;לא תאכלו כל נבלה&quot;&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ונאמר&lt;/b&gt; בהמשך אותו פסוק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;לא תבשל גדי בחלב אמו&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודורש רבי יוסי הגלילי: רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;את&lt;/b&gt; מה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאסור&lt;/b&gt; לאכלו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום נבלה, אסור לבשל&lt;/b&gt; אותו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בחלב.&lt;/b&gt; וכי תימא: גם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עוף, שאסור משום נבלה, יכול יהא אסור&lt;/b&gt; גם הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לבשלו בחלב?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלמוד לומר&lt;/b&gt; &quot;לא תבשל לגדי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בחלב אמו&quot;&lt;/b&gt;. מי שיש לו חלב אם הוא שאסור לבשלו בחלב, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יצא עוף, שאין לו חלב אם,&lt;/b&gt; שמותר לבשלו בחלב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי יצחק: עיר אחת היתה בארץ ישראל, שהיו עושין כ&lt;/b&gt;דברי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי אליעזר&lt;/b&gt;, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והיו&lt;/b&gt; בני אותה עיר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתים בזמנן,&lt;/b&gt; בזקנותם. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וכתב ה&lt;b&gt;מהרש&quot;ל&lt;/b&gt; שאף שאין הלכה כרבי אליעזר אלא כרבים, אלו ואלו דברי אלהים חיים. ועיין ב&lt;b&gt;שפת אמת&lt;/b&gt;.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ב&lt;b&gt;מהרש&quot;א&lt;/b&gt; ביאר שזהו מדה כנגד מדה, על שהיו מדקדקין לעשות כלי מילה אפילו בשבת כדי לקיים מצות מילה בזמנה, גם הם מתו בזמנן. ומרן הגרא&quot;ל שטיינמן ב&quot;דרך פקודיך&quot; חלק ב ביאר את דברי המהרש&quot;א, שזכותם הגדולה היתה משום שעשיית הכנה למצוה בזמנה בשבת מחייבת שכל כולה של ההכנה תהיה לצורך המצוה, שהרי בשבת הותרה רק עשיית הכנה למצוה בלבד, ללא כל עשייה או מחשבה אחרת. וכשעושים מעשה שנזהרים בו בתכלית שיהיה מעשה של מצוה בלבד ובשלימות, זוכים לכזאת ברכה, ומתברכים במידה כנגד מידה, מה הם הקפידו בזמנה של המצוה לקיימה בשלימות, אף הם זכו למות בזמן.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא עוד. אלא שפעם אחת גזרה מלכות&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרשעה, גזרה על ישראל על&lt;/b&gt; מצות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;המילה, ועל אותה עיר לא גזרה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תניא רבן שמעון בן גמליאל אומר: כל מצוה שקבלו&lt;/b&gt; ישראל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עליהם&lt;/b&gt; אותה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשמחה, כגון&lt;/b&gt; מצות מילה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתיב&lt;/b&gt; בה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;שש אנוכי על אמרתך&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כמוצא שלל רב&quot;&quot;&lt;/b&gt;, והיינו מצות מילה, שהיתה בשעה שנצטוה בה אברהם אבינו &quot;אמירה&quot; יחידה, שהרי היא קדמה לשאר אמירות - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עדיין עושין אותה בשמחה,&lt;/b&gt; שעושין סעודה לכבודה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; והיא חביבה עליהם ביותר, מפני שהיא מוכיחה עליהם שהם שומרי מצוות בכל שעה ושעה, אף בשעה שאינם מקיימים מצוות אחרות, כגון בהיותם בבית המרחץ. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בתוספות הביאו ממדרש &lt;b&gt;שוחר טוב&lt;/b&gt;: &quot;למנצח - על השמינית&quot;, ונדרש על המילה שהיא בשמיני. ועוד דרשו את הפסוק &quot;ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק&quot;. &quot;הגמל&quot;: &lt;b&gt;ה &lt;/b&gt;+ &lt;b&gt;ג&lt;/b&gt; = שמונה. ואז, ביום השמיני, &lt;b&gt;מל&lt;/b&gt; אברהם את יצחק.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;מאידך, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל מצוה שקבלו&lt;/b&gt; אותה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עליהם בקטטה, כגון עריות, דכתיב&lt;/b&gt; בהו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;וישמע משה את העם בוכה למשפחותיו&quot;&lt;/b&gt; - שבכה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על עסקי משפחותיו,&lt;/b&gt; מחמת שנאסרו עליהם קרובותיהם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עדיין עושין אותה בקטטה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ד&lt;/b&gt;הא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליכא כתובה&lt;/b&gt; שאין כתובה, בזמן כתיבתה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלא רמו בה,&lt;/b&gt; שלא מתרחש בה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תיגרא,&lt;/b&gt; מריבה אודותיה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר: כל מצוה&lt;/b&gt; ומצוה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמסרו ישראל עצמן עליהם למיתה&lt;/b&gt; כדי לקיימן אפילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשעת גזרת המלכות, כגון&lt;/b&gt; שלא לעבוד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עבודת כוכבים,&lt;/b&gt; ומצות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מילה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עדיין היא מוחזקת בידם.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכל מצוה שלא מסרו ישראל עצמן עליה למיתה&lt;/b&gt; כדי לקיימה אפילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשעת גזירת המלכות, כגון&lt;/b&gt; מצות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תפילין&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עדיין היא מרופה,&lt;/b&gt; רפויה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בידם.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והראיה שהיתה מצות תפילין רפויה בידם ולא מסרו נפשם עליה, היא מהא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר רבי ינאי: תפילין צריכין&lt;/b&gt; להקפיד להניחם רק בשעה שה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גוף נקי&lt;/b&gt; כדי שלא יפיח בהם, ואם אינו נקי לא יניחם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וצריך לדקדק בכך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כ&lt;/b&gt;מו שהקפיד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלישע בעל כנפיים&lt;/b&gt;, שהיה מדקדק במצות תפילין ואף מוסר נפשו עליה, ומסתמא גם הקפיד על הלכות נקיון הגוף בשעת הנחתן. ולכן הוא דוגמא לאחרים כיצד לנהוג בהקפדה על נקיון הגוף להנחת תפילין (לפי התוס&#039; לעיל מט א).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבארינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי היא&lt;/b&gt; ההקפדה הנדרשת על נקיון הגוף בהנחת תפילין?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר אביי&lt;/b&gt;: שיניח תפילין רק בשעה שיכול להעמיד עצמו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלא יפיח בהן&lt;/b&gt; מלמטה בשעה שהם מונחים עליו עד שיסירם מעליו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבא אמר&lt;/b&gt;: אדם ער הרי הוא מוחזק שיכול להעמיד את עצמו מלהפיח, ולכן ההקפדה על נקיון הגוף שאמר רבי ינאי היא רק ביחס לכך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלא ישן בהם&lt;/b&gt;, שמא בשנתו יפיח, בהיותו לבוש בהם (רש&quot;י לעיל מט א. אך תוס&#039; מבארים שרבא מדבר באדם ער, שאין לו להניח תפילין אם הוא חושש שמא ירדם ויישן בהם, ואביי לא חושש לכך).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וזו הסיבה מדוע היתה מצות תפילין רפויה בידם, משום שקשה לשומרן בגוף נקי. (רש&quot;י ושיטה לר&quot;ן, והרשב&quot;א חולק).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והראיה שהיתה רפויה בידם היא מכך שלא מצינו שמסרו נפשם עליה מלבד אלישע בעל כנפיים (ולתוס&#039; הראיה היא מכך שאלישע עצמו לא מסר נפשו עליה). וכדלהלן:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמאי קרו ליה &quot;אלישע בעל כנפים&quot;?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;משום מעשה שהיה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה גזרה על ישראל שכל המניח תפילין על ראשו יקרו,&lt;/b&gt; יקדחו (לעיל הגירסא היא ינקרו) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;את מוחו.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והיה אלישע מניח תפילין, ויצא לשוק&lt;/b&gt; כשהוא לבוש בהם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וראהו קסדור,&lt;/b&gt; שוטר ממונה מטעם השלטון, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחד.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רץ&lt;/b&gt; אלישע וברח &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מלפניו, ורץ&lt;/b&gt; הקסדור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחריו.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיון שהגיע&lt;/b&gt; הקסדור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אצלו, נטלן&lt;/b&gt; אלישע &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מראשו, ואחזן בידו.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; הקסדור: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה בידך?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר לו: כנפי יונה.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ב&lt;b&gt;תוספות וראשונים&lt;/b&gt; לעיל פרק במה טומנין (מט א) הקשו איך נטלן אלישע מראשו, והרי בעת השמד אפילו על אערקתא דמסאנא (על שינוי בשרוך הנעליים שדורשים הנכרים שיעשו היהודים) מצווה ליהרג ולא לעבור? ותירצו, שהני מילי בלא תעשה, ולא בביטול עשה. ועיין ב&lt;b&gt;ריטב&quot;א&lt;/b&gt; בסוגיין. וב&lt;b&gt;שפת אמת&lt;/b&gt; תירץ שחלצם מראשו משום נקיות שלא רצה שיקרב אליו עם תפילין (כמעשה ברבי יהושע לעיל קכז ב). בהגהות ה&lt;b&gt;גר&quot;א&lt;/b&gt; לשו&quot;ע יו&quot;ד סימן קנ&quot;ז סק&quot;ג כתב מכאן מקור לשיטות הסוברות שגם במקום שאין חיוב ליהרג כדי שלא יעבור איסור, מכל מקום מותר לו למסור את עצמו למיתה. שהרי אלישע הכניס עצמו לסכנה על ידי שהניח תפילין. אמנם ב&lt;b&gt;נימוקי יוסף&lt;/b&gt; סנהדרין (סוף פרק בן סורר) הוכיח להיפך, שמזה שאלישע הוריד את התפילין מוכח שאסור לאדם למסור את נפשו בשביל לקיים מצוה. ועיין בספר &lt;b&gt;פירות תאנה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פשט&lt;/b&gt; אלישע &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;את ידו, ונמצאו בה כנפי יונה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולפיכך,&lt;/b&gt; על שם הנס, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היו קוראים אותו&lt;/b&gt;: אלישע &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעל כנפים.&lt;/b&gt; והוינן בה: ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי שנא &quot;כנפי יונה&quot; דאמר ליה, ולא אמר ליה&lt;/b&gt; כנפי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאר עופות?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבארינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום דדמיא כנסת ישראל&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליונה. שנאמר &quot;כנפי יונה נחפה&lt;/b&gt;, מכוסה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בכסף. ואברותיה&lt;/b&gt; כנפיה - מכוסות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בירקרק&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חרוץ&quot;&lt;/b&gt;, בזהב טוב. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ב&lt;b&gt;ריטב&quot;א&lt;/b&gt; לעיל (מט א) מבואר שלא סמך על הנס, משום שכל הסומך על הנס אין עושין לו נס, אלא הביאור הוא שאכן הוא קרא למצות תפילין כנפי יונה, ועל סמך זה יש שנוהגין לכרוך את התפילין בצורת כנפיים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והדמיון ליונה הוא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה יונה זו, כנפיה מגינות עליה,&lt;/b&gt; והיא נלחמת בהם ולא בחרטומה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף ישראל מצוות מגינות עליהן.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וה&lt;b&gt;גאונים&lt;/b&gt; פירשו: שהיונה מגינה על בניה בכנף אחד, ונלחמת בכנף אחר, כך ישראל נלחמים ומקיימים את המצוות. &lt;b&gt;ריטב&quot;א&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב אבא בר רב אדא אמר רב יצחק: פעם אחת שכחו ולא הביאו איזמל מערב שבת, והביאוהו בשבת&lt;/b&gt; (דרך גגות ודרך חצירות).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0266_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBקלB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div>

Micropedia bot