https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%9C%D7%98_%D7%90
פרשני:בבלי:שבת קלט א - היסטוריית גרסאות
2026-04-07T04:25:09Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%9C%D7%98_%D7%90&diff=140587&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-06T14:00:21Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:00, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l88">שורה 88:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 88:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת שבת (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98011:rev-140587:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%9C%D7%98_%D7%90&diff=98011&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:07:50Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:07, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, מה אני מקיים "ישוטטו לבקש את דבר ה' ולא ימצאו"? שלא ימצאו</b> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>הלכה ברורה</b> ללא מחלוקת אפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>במקום אחד</b> בעולם <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;61&nbsp;</b>. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, מה אני מקיים "ישוטטו לבקש את דבר ה' ולא ימצאו"? שלא ימצאו</b> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>הלכה ברורה</b> ללא מחלוקת אפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>במקום אחד</b> בעולם <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;61&nbsp;</b>. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;61.&nbsp;</b> <b>מהרש"א</b>.</span> </span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;61.&nbsp;</b> <b>מהרש"א</b>.</span> </span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-92889:rev-98011:php=table -->
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%9C%D7%98_%D7%90&diff=92889&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-06-30T13:13:38Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|שבת קלט א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, מה אני מקיים "ישוטטו לבקש את דבר ה' ולא ימצאו"? שלא ימצאו</b> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>הלכה ברורה</b> ללא מחלוקת אפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>במקום אחד</b> בעולם <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;61&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;61.&nbsp;</b> <b>מהרש"א</b>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא: רבי יוסי בן אלישע אומר: אם ראית דור שצרות רבות באות עליו, צא ובדוק בדייני ישראל</b> שמא אין הם דנים דין צדק, <b style='font-size:20px; color:black;'>שכל פורענות שבאה לעולם</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא באה אלא בשביל דייני ישראל.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר "שמעו נא זאת ראשי בית יעקב וקציני בית ישראל, המתעבים משפט, ואת</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>כל הישרה יעקשו. בונה ציון בדמים, וירושלים בעולה. ראשיה בשחד ישפטו, וכהניה במחיר יורו, ונביאיה בכסף יקסמו, ועל ה' ישענו".</b> <small>(מיכה ג' ט - יא)</small>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרש התנא: <b style='font-size:20px; color:black;'>רשעים הן</b> הדיינים והכהנים והנביאים, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא שתלו בטחונם במי שאמר והיה העולם.</b> ולא התכוין הנביא לומר שבטחון החוטאים בה' הוא חטא נוסף על חטאם, אלא שהבטחון בה' לא יציל אותם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נמצא שהנביא צווח על שלש עבירות שעושים בשביל לקבל ממון, ובממון זה בונים את בתיהם שבירושלים, ואלו הם:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. דיני שקר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. הוראות שקר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. נבואות שקר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לפיכך, מביא הקדוש ברוך הוא עליהן</b> שלש פורעניות, <b style='font-size:20px; color:black;'>כנגד שלש עבירות שבידם.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> שם ביחס לעונש: <b style='font-size:20px; color:black;'>"לכן בגללכם</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>ציון שדה תחרש.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>וירושלים עיין תהיה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>והר הבית לבמות יער"</b> <small>(מיכה ג' י"ב)</small>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואין הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו על ישראל עד שיכלו שופטים ושוטרים רעים מישראל.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר: ואשיבה ידי עליך, ואצטרף כבור סגיך, ואסירה כל בדיליך. ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחילה,</b> אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה" <small>(ישעיה א' כה - כו)</small>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר הנביא, שאחרי שיסיר הקדוש ברוך הוא את הדיינים הרעים שנקראים "בדילים" לפי שהם מובדלים לראשי עם <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;62&nbsp;</b>, וישיב לירושלים שופטי צדק, אז ישרה שכינתו בירושלים. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;62.&nbsp;</b> <b>רש"י</b> סנהדרין צ"ח א' ד"ה בדיליך.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר עולא: אין ירושלים נפדית</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;63&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא בצדקה.</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;63.&nbsp;</b> צריך להיות כתוב "נפדית" ולא "נפדה" כמו שכתוב בספרים שלנו, וכן נמצא בסנהדרין צ"ח א', ויש גורסים "אין ישראל" במקום "אין ירושלים", ולפי גירסא זו צריך לומר "נפדה".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר: "ציון במשפט תפדה, ושביה בצדקה"</b> <small>(ישעיה א' כ"ז)</small></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב פפא: אי בטלי</b> (אם לא יהיו יותר) יהודים <b style='font-size:20px; color:black;'>יהירי</b> המתנשאים בלבושיהם ובבלוריותיהם - <b style='font-size:20px; color:black;'>בטלי</b> (יתבטלו) גם <b style='font-size:20px; color:black;'>אמגושי</b> (המינים המסיתים ומדיחים אותנו <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;64&nbsp;</b>). <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;64.&nbsp;</b> בפרק כלל גדול (עה א) נחלקו רב ושמואל בפירוש "אמגושי" שכתוב בכל מקום, אם פירושו מכשפים או מינים. כאן פירש <b>רש"י</b> שאמגושי הם מינים המסיתים ומדיחים אותנו, כי דרשת רב פפא מתפרשת יפה לפי פירוש זה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי בטלי דייני</b> ישראל הרשעים - <b style='font-size:20px; color:black;'>בטלי גזירפטי</b> (שוטרי עובדי כוכבים החובטים את ישראל במקלות).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבאר רב פפא מנין לנו דבר זה: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי בטלי יהירי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בטלי אמגושי,</b> למדנו דבר זה מנבואתו של ישעיהו, <b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב: "ואצרוף כבור סגיך</b> ואסירה כל בדיליך" <small>(ישעיה א' כ"ה)</small> "סיגיך" נדרש בלשון ישגה ויגדל, ו"בדיליך" נדרש בלשון מבדיל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר הנביא שכאשר לא יהיו מתגדלים ומתנשאים, לא יהיו מסיתים המבדילים את ישראל מאביהם שבשמים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי בטלי דייני</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בטלי גזירפטי,</b> למדנו דבר זה מנבואתו של צפניה, <b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב: "הסיר ה' משפטיך, פנה אויבך"</b> <small>(צפניה ג' ט"ו)</small>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר הנביא שאחרי שיסיר ה' את השופטים המקבלים שוחד, יפנו וילכו האויבים של ישראל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי מלאי משום רבי אלעזר ברבי שמעון: מאי דכתיב: "שבר ה' מטה רשעים, שבט מושלים"</b> <small>(ישעיה י"ד ה')</small>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שבר ה' מטה רשעים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אלו</b> אותם <b style='font-size:20px; color:black;'>הדיינין שנעשו מקל לחזניהם,</b> הדיינים המחזקים את שמשי בית הדין, שאינם קוראים את הנתבעים לדין ואינם אוכפים את פסק הדין, עד שישלמו להם שכר הרבה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שבט מושלים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אלו תלמידי חכמים שבמשפחות הדיינין,</b> שמצדיקים את דיניהם המעוותים של הדיינים, ובחפותם עליהם נותנים תוקף וחוזק למעשיהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מר זוטרא אמר: אלו תלמידי חכמים</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>שמלמדים הלכות ציבור לדייני בור.</b> שמעמידים דיינים בורים על סמך שיתיעצו עמם, אך הללו פוסקים בעצמם, הרבה פעמים מבלי להתייעץ.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי אליעזר בן מלאי משום ריש לקיש: מאי דכתיב "כי כפיכם נגואלו בדם, ואצבעותיכם בעון, שפתותיכם דברו שקר, לשונכם עולה תהגה"</b> <small>(ישעיה נ"ט ג')</small>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי כפיכם נגואלו בדם</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אלו הדיינין</b> הלוקחים שוחד בכפיהם, ובגזילת הנידון הם כאילו לוקחים את נפשו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואצבעותיכם בעון</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אלו סופרי הדיינין</b> המרמים בכתיבת שטרות שאינם נכונים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שפתותיכם דברו שקר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אלו עורכי הדיינין,</b> המלמדים את בעלי הדין לטעון טענות שקר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לשונכם עולה תהגה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אלו בעלי דינין</b> המשקרים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רבי מלאי משום רבי יצחק מגדלאה: מיום שפירש יוסף מאחיו</b> עד היום שסעד עמם <b style='font-size:20px; color:black;'>לא טעם טעם יין, דכתיב</b>: "תהיינה לראש יוסף <b style='font-size:20px; color:black;'>ולקדקד נזיר אחיו"</b> <small>(בראשית מ"ט כ"ו)</small> קראו יעקב אבינו ליוסף נזיר מפני שלא שתה יין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוסי ברבי חנינא אמר: אף הן לא טעמו טעם יין. דכתיב: "וישתו וישכרו עמו"</b> <small>(בראשית מ"ג ל"ד)</small> <b style='font-size:20px; color:black;'>מכלל, דעד האידנא לא</b> שתו יין כמותו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואידך</b> סובר: רק <b style='font-size:20px; color:black;'>שיכרות הוא דלא הוה</b> אצל אחיו, אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>שתיה</b> של יין <b style='font-size:20px; color:black;'>מיהא הוה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רבי מליא: בשכר</b> שלא נתקנא אהרן במשה כששלחו ה' להוציא את ישראל ממצרים, על אף שהיה גדול ממנו בשנים וזכה לגלוי שכינה לפניו, אלא שמח בלבו, וכדכתיב <b style='font-size:20px; color:black;'>"וראך ושמח בלבו"</b> <small>(שמות ד' י"ד)</small> <b style='font-size:20px; color:black;'>זכה</b> אהרן <b style='font-size:20px; color:black;'>לחשן המשפט על לבו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שלחו ליה בני בשכר</b> (שם מקום) <b style='font-size:20px; color:black;'>ללוי</b> שלש שאלות:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>כילה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו</b> לנטותה בשבת?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>כשותא</b> (צמח הגדל מתוך הסנה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;65&nbsp;</b>) ורוצים לזורעו <b style='font-size:20px; color:black;'>בכרמא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו?</b> האם הוא אילן ואין בו איסור כלאי הכרם, או שהוא ירק <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;66&nbsp;</b> ואסור לזורעו בכרם? ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>מת ביום טוב</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו</b> לקוברו? <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;65.&nbsp;</b> בפרק שמונה שרצים (ק"ז ב) אומרת הגמרא שמי שתולש כשותא מהיזמי והיגי בשבת חייב משום קוצר, כי זהו מקום גידולו. ומפרש <b>רש"י</b> שם שהכשות גדל מתוך ההיזמי מריח הקרקע. במסכת עירובין (כ"ח ב) נחלקו אמוראים אם ברכתו שהכל או בורא פרי האדמה, ונפסקה ההלכה שם שמברכים על כשות בורא פרי האדמה. יש מי שמפרש, ששאלת בני בשכר לא היתה אם כשות הוא אילן או ירק כפירוש רש"י, אלא האם הוא זרע שחי מהאדמה או שמא חי הוא מהאויר, כמו שנחלקו במסכת עירובין (<b>הגהות</b> <b>יעב"ץ</b>).&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;66.&nbsp;</b> כך פירש <b>רש"י</b>. והקשה <b>הריטב"א</b>, מה הספק, הלוא הכלל הוא שכל דבר שמוציא פירות וחוזר ומוציא פירות הוא אילן, ואם לאו הוא ירק. ומפרש הריטב"א, שהספק הוא אם הכשות נחשב לאוכל או לא. ויש לעיין שיוצא מזה שאין כלאים בדבר שאינו אוכל וקשה מהמשנה המובאת לקמן בפרק חבית (קמ"ד ב) לגבי מקיים קוצים בכרם. <b>ובפסקי רי"ד</b> פירש שהשאלה היא האם הקוצים הם העיקר ואם כן הוא סוג אילן או שהכשות הוא העיקר והוא מין ירק. ועיין עוד בהערה הקודמת פירוש נוסף בספק.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אדאזיל</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>נח נפשיה דלוי.</b> (בשעה שהלך השליח נפטר לוי).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר שמואל לרב מנשיא: אי חכימת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שלח להו</b> תשובה לשאלותיהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שלח להו</b> שלש תשובות לשלשת שאלותיהם:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>כילה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>חזרנו על כל צידי כילה, ולא מצינו לה צד היתר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ולישלח להו</b> שאם יש לכילה חוט או משיחה היא מותרת <b style='font-size:20px; color:black;'>כדרמי בר יחזקאל?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: עדיף היה להעלים מהם היתר זה, <b style='font-size:20px; color:black;'>לפי שאינן בני תורה,</b> ויבואו להתיר כל כילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>כשותא בכרמא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ערבובא</b> (כלאים).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: אמאי אסר להם, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולישלח להו כדרבי טרפון</b> שהתיר <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;67&nbsp;</b>? <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;67.&nbsp;</b> עיין <b>בתוספות</b> שדנו, מדוע לא שלח להם היתר כרבי יאשיה שאומר שאיסור כלאי הכרם הוא כשזורע עוד שני מינים עם החרצן. ועיין עוד בזה בהלכות כלאיים להרא"ש סימן ד'.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: כישות, רבי טרפון אומר: אין</b> בזריעתה בין הגפנים משום <b style='font-size:20px; color:black;'>כלאים בכרם,</b> מפני שהיא מין אילן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחכמים אומרים: כלאים בכרם</b> מפני שהיא מין ירק.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וקיימא לן: כל המיקל</b> במצוות התלויות <b style='font-size:20px; color:black;'>בארץ</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הלכה כמותו בחוץ לארץ</b> במצוות התלויות בארץ שתקנו חכמים שיהיו נוהגות בחוץ לארץ.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לפי שאינן בני תורה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מכריז רב: האי מאן דבעי</b> (מי שרוצה) <b style='font-size:20px; color:black;'>למיזרע כשותא בכרמא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ליזרע,</b> כי ההלכה כרבי טרפון בחוץ לארץ.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולעומתו, <b style='font-size:20px; color:black;'>רב עמרם חסידא מנגיד עילויה</b> (היה מלקה את הזורע כישות בכרם).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב משרשיא</b> סבר שמותר, ובכל זאת לא זרע בעצמו כדי שלא ילמדו להקל באיסור כלאי הכרם <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;68&nbsp;</b>, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא יהיב ליה פרוטה לתינוק נכרי, וזרע ליה</b> כישות בכרם. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;68.&nbsp;</b> כך פירש <b>רש"י</b>, ולפי זה במקום שכלאי הכרם אסורים מהדין. אין היתר לומר לתינוק עכו"ם לזרעם. הרמב"ם (פ"ח מהלכות כלאים הי"ג) פירש שרב משרשיא אסר מן הדין כשותא בכרמא בחוץ לארץ, ולמד מכאן שמותר לומר לתינוק עכו"ם לזרוע לו כלאי הכרם בחוץ לארץ. הרמב"ם. (בפ"א מכלאים ה"ג) מתיר לומר לעכו"ם לזרוע לו כלאי זרעים אף בארץ ישראל. <b>הראב"ד</b> הבין שמקורו של הרמב"ם הוא מהגמרא כאן, וכתב עליו "אם אמרו בחוצה לארץ יאמרו בארץ" ! <b>המהר"י קורקוס</b> פירש, כי מה שהרמב"ם מתיר לומר לעכו"ם לזרוע כלאים הוא רק בשדה של עכו"ם, והמקור לדינו זה אינו מהגמרא כאן.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>וליתן ליה</b> פרוטה <b style='font-size:20px; color:black;'>לתינוק ישראל</b> ויזרע לו, שהרי מותר לזרוע כישות בכרם, ובזה שיתן לתינוק לזרוע יהיה ניכר שאיסור כלאי הכרם נוהג בחוץ לארץ?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: יש לחוש ד<b style='font-size:20px; color:black;'>אתי</b> התינוק <b style='font-size:20px; color:black;'>למיסרך</b> כשיגדיל ויזרע כלאי הכרם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותו הוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>וליתן ליה לגדול נכרי</b> לזרוע, מאחר שהוא מתיר מהדין לזרוע כישות בכרם?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אתי לאיחלופי בישראל.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>מת</b> ביום טוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שלח להו: מת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא יתעסקו ביה</b> בקבורתו <b style='font-size:20px; color:black;'>לא יהודאין ולא ארמאין, לא ביום טוב ראשון ולא ביום טוב שני</b> של גלויות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>איני</b> (האם באמת) לא מצאנו היתר בדבר!</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0285_L2"></nowiki><nowiki name="דףBקלטB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div>
Micropedia bot