https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%9C%D7%96_%D7%90פרשני:בבלי:שבת קלז א - היסטוריית גרסאות2026-05-11T23:04:40Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%9C%D7%96_%D7%90&diff=140583&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T13:59:50Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:59, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l80">שורה 80:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 80:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת שבת (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td></tr>
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%9C%D7%96_%D7%90&diff=92884&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:13:28Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|שבת קלז א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>הנך דרשות דרשינן להו בספרא הנקרא "תורת כהנים", וכללא הוא: <b style='font-size:20px; color:black;'>סתם ספרא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה</b> הוא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומדסבר רבי יהודה שאנדרוגינוס אינו נערך, משמע דסבירא ליה שרק לענין מילה בשבת הוא נחשב זכר, ולא לכל מילי (ולהלן בסמוך דריש לה מקרא).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב נחמן בר יצחק: אף אנן נמי תנינא: הכל כשרים לקדש</b> מי חטאת, והיינו ליתן את אפר הפרה האדומה אל המים, <b style='font-size:20px; color:black;'>חוץ מחרש שוטה וקטן</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה מכשיר בקטן, ופוסל באשה ואנדרוגינוס</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שמע מינה</b> דרבי יהודה אינו מחשיב את האנדרוגינוס כזכר לכל דבר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ומאי שנא</b> דלענין <b style='font-size:20px; color:black;'>מילה</b> מחשיב ליה כזכר?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>משום דכתיב</b> במצות מילה <b style='font-size:20px; color:black;'>"המול לכם כל זכר"</b>. "כל" יתורא הוא, ובא לרבות אף את האנדרוגינוס.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מי שהיו לו שני תינוקות</b> שהוא צריך למול אותם: <b style='font-size:20px; color:black;'>אחד למול אחר השבת</b>, שיום שמיני שלו חל ביום ראשון. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואחד למול בשבת</b>, ששמיני שלו חל בשבת. <b style='font-size:20px; color:black;'>ושכח</b>, והחליף, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומל את</b> התינוק <b style='font-size:20px; color:black;'>של אחר השבת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בשבת, חייב</b> חטאת. כיון שהוא טעה בדבר מצוה, ולא עשה מצוה, שהרי עדיין לא הגיע זמנו למולו. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> ואף שמלו קודם זמנו, אינו נחשב למקלקל שיהא פטור, דמכל מקום מיקרי תיקוני גברא, שהרי מעתה הוא נחשב מהול, ואין צריך עוד למולו. <b>תוס' יו"ט</b>. וב<b>תוס' רע"א</b> הקשה מסוגיה דכריתות יט ב: הנח לתינוקות, הואיל ומקלקל בחבורה חייב, הרי דמשנתינו סברה מקלקל בחבורה חייב. ועיין ב<b>מנחת חינוך</b> (מצוה ב' אות ט"ז) שהקשה: מדוע לא נאמר שכל מאי דאמר רחמנא לא תעביד, אי עביד לא מהני?</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>היו לו שני תינוקות, <b style='font-size:20px; color:black;'>אחד למול בערב שבת, ואחד למול בשבת, ושכח</b>, והחליף, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומל את</b> התינוק <b style='font-size:20px; color:black;'>של ערב שבת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בשבת</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר מחייב חטאת</b>, אף שהיה טרוד בדבר מצוה, הואיל ואין מצוה זו של מילה ביום התשיעי דוחה את השבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יהושע פוטר</b> מחטאת, אף על פי שחילל את השבת על ידי מילה שלא בזמנה שאינה דוחה את השבת, הואיל וטעה בדבר מצוה, ועשה מצוה. (שהרי הגיע שמיני למילתו).</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נחלקו אמוראים כיצד יש לגרוס ברישא דמתניתין, במי שהיו לו שני תינוקות למול, אחד בשבת ואחד לאחר השבת, והחליפם, האם לגרוס "חייב חטאת" או "פטור":</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב הונא מתני</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב יהודה מתני</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>פטור</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב הונא מתני חייב</b> לדברי הכל, וכפי גירסתנו במשנה, וראייתו מהא <b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי שמעון בן אלעזר: לא נחלקו רבי אליעזר ורבי יהושע, על מי שהיו לו ב' תינוקות, אחד למול בשבת, ואחד למול אחר השבת, שהוא חייב</b> חטאת. כיון שזה שמל אותו עדיין לא הגיע זמן מילתו, ונמצא שלא עסק בדבר מצוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>על מה נחלקו?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>על מי שהיו לו ב' תינוקות, אחד</b> שצריך <b style='font-size:20px; color:black;'>למול בערב שבת ואחד למול בשבת. ושכח, ומל את</b> התינוק <b style='font-size:20px; color:black;'>של ערב שבת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בשבת. שרבי אליעזר מחייב חטאת, ורבי יהושע פוטר. ושניהם</b>, רבי אליעזר ורבי יהושע, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא למדוה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא מעבודת כוכבים</b> (שהוקשו כל חייבי חטאות שבתורה לחטאת הבאה על עבודה זרה, דכתיב (במדבר טו כט) "תורה אחת יהיה לכם"):</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר סבר, כעבודת כוכבים: מה עבודת כוכבים, אמר רחמנא "לא תעביד</b>", <b style='font-size:20px; color:black;'>וכי עביד</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מחייב</b> חטאת, <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא נמי לא שנא</b>, וחיייב חטאת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יהושע</b> אמר לך: דוקא <b style='font-size:20px; color:black;'>התם</b> בעבודת כוכבים חייב חטאת כי <b style='font-size:20px; color:black;'>לאו מצוה</b> היא אלא עוסק בעבירה בלבד. אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא</b> במילה, שמל את של ערב שבת - בשבת, הרי אף שלא ניתנה שבת להידחות במילה הזו, מכל מקום הרי הוא התעסק בענין של עשית <b style='font-size:20px; color:black;'>מצוה</b> של מילה, שבמעשהו קיים מצות מילה, ולכן הוא פטור מחטאת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב יהודה מתני</b> ברישא <b style='font-size:20px; color:black;'>פטור</b>. וראייתו מהא <b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי מאיר: לא נחלקו רבי אליעזר ורבי יהושע על מי שהיו לו ב' תינוקות, אחד למול בערב שבת, ואחד למול בשבת. ושכח ומל את של ערב שבת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בשבת, שהוא פטור</b> מחטאת. דאף שלא נתנה שבת לידחות אצל מילה זו, מכל מקום הרי עשה מצוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>על מה נחלקו?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>על מי שהיו לו ב' תינוקות, אחד למול אחר השבת, ואחד למול בשבת. ושכח, ומל את של אחר השבת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בשבת. שרבי אליעזר מחייב חטאת. ורבי יהושע פוטר</b> מחטאת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושניהם לא למדוה, אלא מעבודת כוכבים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר סבר: כעבודת כוכבים. מה עבודת כוכבים אמר רחמנא לא תעביד, וכי עביד, מחייב</b> חטאת. <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא נמי לא שנא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יהושע</b> אמר לך: <b style='font-size:20px; color:black;'>התם</b> בעבודת כוכבים, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא טריד</b> טרדה ד<b style='font-size:20px; color:black;'>מצוה</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא</b> במילה, הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>טריד</b> טרדה ד<b style='font-size:20px; color:black;'>מצוה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תני רבי חייא: אומר היה רבי מאיר: לא נחלקו רבי אליעזר ורבי יהושע על מי שהיו לו ב' תינוקות, אחד למול בערב שבת, ואחד למול בשבת. ושכח ומל את של ערב שבת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בשבת, שהוא חייב.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>על מה נחלקו?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>על מי שהיו לו ב' תינוקות, אחד למול אחר השבת, ואחד למול בשבת. ושכח, ומל את של אחר השבת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בשבת, שרבי אליעזר מחייב חטאת, ורבי יהושע פוטר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>השתא רבי יהושע</b> ב<b style='font-size:20px; color:black;'>סיפא</b> שמל את של אחר השבת - בשבת, <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא קא עביד מצוה</b>, כיון שלא הגיע שמיני למילתו, רבי יהושע, <b style='font-size:20px; color:black;'>פוטר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רישא</b>, שמל את של ערב שבת - בשבת, שכבר הגיע שמיני שלו, <b style='font-size:20px; color:black;'>דקא עביד מצוה</b> במילתו, <b style='font-size:20px; color:black;'>מחייב?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרי דבי רבי ינאי: רישא</b> דתני חייב, איירי <b style='font-size:20px; color:black;'>כגון: שקדם ומל את של שבת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בערב שבת</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>מאחר שמלו כבר בערב שבת, לא <b style='font-size:20px; color:black;'>ניתנה שבת לידחות</b>, שלא היה לו תינוק למולו בשבת, ולא טריד טרדה דמצוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>סיפא</b> שמל את של אחר השבת - בשבת, דפטר רבי יהושע, <b style='font-size:20px; color:black;'>ניתנה שבת לידחות</b>, שהרי היה לו תינוק שהיה מוטל עליו למולו בשבת, וטריד טרדה דמצוה, ולכן הוא פטור מחטאת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רב אשי לרב כהנא: רישא נמי</b>, שמל את של שבת - בערב שבת, <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי</b> מתעסק בדבר מצוה הוא. שהרי <b style='font-size:20px; color:black;'>ניתנה שבת לידחות לגבי תינוקות דעלמא</b>, שזמן מילתם בשבת הזו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר ליה: מצות מילתן של תינוקות דעלמא אינם פוטרים אותו, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>להאי גברא</b>, שכבר מל את של שבת בערב שבת - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא איתיהיב</b> שבת להידחות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו לעיל "ספק - אין מחללין עליו את השבת". ופעמים שנימול בתשיעי, ופעמים שמילתו נדחית עד ליום שנים עשר. כמבואר במשנה להלן:</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קטן נימול לשמנה</b> ימים, <b style='font-size:20px; color:black;'>לתשעה, ולעשרה, ולאחד עשר, ולשנים עשר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אינו נימול <b style='font-size:20px; color:black;'>לא פחות</b> - משמונה ימים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא יותר</b> - משנים עשר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא כיצד?</b> הנימול <b style='font-size:20px; color:black;'>כדרכו</b> - נימול <b style='font-size:20px; color:black;'>לשמנה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נולד לבין השמשות</b>, שהוא ספק יום ספק לילה - <b style='font-size:20px; color:black;'>נימול לתשעה</b>, לפי שמספק מתחילים למנות את שמונת הימים רק מהלילה שלאחר בין השמשות, ונמצא שנימול ליום התשיעי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נולד ב<b style='font-size:20px; color:black;'>בין השמשות של ערב שבת</b>, ספק נולד ביום שישי, ספק בשבת, <b style='font-size:20px; color:black;'>נימול לעשרה</b>, מפני שאי אפשר למולו בתשיעי שאין מילת ספק דוחה את השבת, אלא נימול לאחר השבת, שהוא עשירי ללידתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם <b style='font-size:20px; color:black;'>חל יום טוב לאחר השבת</b>, ואי אפשר למולו בעשירי, שאין מילת ספק דוחה יום טוב - <b style='font-size:20px; color:black;'>נימול</b> למחרתו של יום טוב, והיינו <b style='font-size:20px; color:black;'>לאחד עשר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם לאחר השבת חלו <b style='font-size:20px; color:black;'>ב' ימים של ראש השנה, נימול לשנים עשר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קטן החולה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין מוהלין אותו עד שיבריא</b>.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר שמואל</b>: תינוק אשר <b style='font-size:20px; color:black;'>חלצתו חמה</b>, שיוצא מגופו חום (חולי הקדחת, מאירי) אין מלין אותו בזמנו, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>נותנין לו כל ז'</b> ימים לאחר החולי כדי <b style='font-size:20px; color:black;'>להברותו</b>, שממתינים למולו שבעה ימים מזמן שהבריא. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> ואם היום השביעי הוא יום ה' או יום ו', יש אומרים שאסור למולו כי שמא יצטרך לחלל שבת, שהוא יום ב' או ג' למילתו (<b>ט"ז</b> יו"ד רס"ב סעיף ג'. אבל ה<b>ש"ך</b> בסוף סימן רס"ו כתב דמותר. וכן ה<b>מג"א</b> סי' של"א סק"ט). <b>חכמת אדם</b> כלל קמ"ט-ג'.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איבעיא להו: מי</b> האם <b style='font-size:20px; color:black;'>בעינן</b> להמתין לו מעת שהבריא שבעה ימים שלמים <b style='font-size:20px; color:black;'>מעת לעת</b>, או לא?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע: דתני לודא</b>, שם חכם: <b style='font-size:20px; color:black;'>יום הבראתו</b> - דינו <b style='font-size:20px; color:black;'>כיום הולדו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודייקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי לאו</b>, הכי קאמר: <b style='font-size:20px; color:black;'>מה</b> מנין שמונת הימים שמונים החל מ<b style='font-size:20px; color:black;'>יום הולדו לא בעינן</b> שיהיו ח' ימים שלמים <b style='font-size:20px; color:black;'>מעת לעת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אף</b> כשמונים שבעה ימים מ<b style='font-size:20px; color:black;'>יום הבראתו, לא בעינן</b> שיהיו ז' ימים שלמים <b style='font-size:20px; color:black;'>מעת לעת</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> כיום הולדו קאמר, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>עדיף יום הבראתו מיום הולדו. דאילו יום הולדו</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>לא בעינן מעת לעת, ואילו יום הבראתו בעינן מעת לעת</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> במה דברים אמורים בחולה בכל גופו, אבל אם חלה באחד מאבריו כגון שכאבו לו עיניו כאב מעט וכיוצא בזה ממתינים לו עד שיבריא, ולאחר שיבריא מלין אותו מיד (<b>שו"ע</b> יו"ד רס"ב ס"ב).</span> </span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלו הן ציצין</b>, כמין נימין של בשר שנשארו מן הערלה, <b style='font-size:20px; color:black;'>המעכבין את המילה</b>: אם נשאר <b style='font-size:20px; color:black;'>בשר החופה את רוב העטרה</b>, שהיא שפה גבוהה המקפת את הגיד סביב וממנה הוא משפע ויורד לראשו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בשר זה, אם נשאר, הרי הוא מעכב את המילה, וכאלו לא מל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כהן שנשארו אצלו ציצין המעכבין את המילה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו אוכל בתרומה</b>, דחשיב ערל. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> ב<b>שפת אמת</b> (לעיל קלג ב) הקשה מדוע רק בציצים המעכבין את המילה אינו אוכל בתרומה, והרי גם ציצין שאין מעכבין את המילה בחול חוזר ולוקטם (כמבואר ברש"י לעיל, ובטור יו"ד סי' רס"ד), ולמה יהא רשאי לאכול בתרומה, והרי מדרבנן עדיין צריך לגמור את המילה?</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם היה בעל בשר</b>, ולרוב שומנו נראה לאחר המילה כאילו אותו בשר חופה את הגיד - <b style='font-size:20px; color:black;'>מתקנו מפני מראית העין</b>, שלא יהיה נראה כערל.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0280_L2"></nowiki><nowiki name="דףBקלזB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div>Micropedia bot