https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%9B%D7%96_%D7%90
פרשני:בבלי:שבת קכז א - היסטוריית גרסאות
2026-04-07T04:25:10Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%9B%D7%96_%D7%90&diff=140563&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-06T13:57:26Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:57, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l89">שורה 89:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 89:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת שבת (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98002:rev-140563:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%9B%D7%96_%D7%90&diff=98002&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:07:34Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:07, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושמואל אמר</b>: הכי פירושה דמתניתין: מפנין <b style='font-size:20px; color:black;'>ארבע וחמש,</b> ונקט התנא האי לישנא, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>כדאמרי אינשי,</b> שבתחלה אומרים מספר קטן, וחוזרים ואומרים מספר גדול.</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושמואל אמר</b>: הכי פירושה דמתניתין: מפנין <b style='font-size:20px; color:black;'>ארבע וחמש,</b> ונקט התנא האי לישנא, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>כדאמרי אינשי,</b> שבתחלה אומרים מספר קטן, וחוזרים ואומרים מספר גדול.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואי בעי</b> שזקוק ליותר מארבע וחמש - <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו טובא נמי</b> רשאי לפנות, ולא כרב חסדא דחייש לטירחא.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואי בעי</b> שזקוק ליותר מארבע וחמש - <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו טובא נמי</b> רשאי לפנות, ולא כרב חסדא דחייש לטירחא.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומאי</b> קאמר <b style='font-size:20px; color:black;'>"אבל לא את האוצר</b>"? היינו <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא יגמור</b> לפנותו <b style='font-size:20px; color:black;'>כולו, דלמא אתי לאשוויי גומות.</b> (הב"ח לא גרס תיבות אלו).</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומאי</b> קאמר <b style='font-size:20px; color:black;'>"אבל לא את האוצר</b>"? היינו <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא יגמור</b> לפנותו <b style='font-size:20px; color:black;'>כולו, דלמא אתי לאשוויי גומות.</b> (הב"ח לא גרס תיבות אלו).</span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-92864:rev-98002:php=table -->
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%9B%D7%96_%D7%90&diff=92864&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-06-30T13:12:47Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|שבת קכז א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושמואל אמר</b>: הכי פירושה דמתניתין: מפנין <b style='font-size:20px; color:black;'>ארבע וחמש,</b> ונקט התנא האי לישנא, <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>כדאמרי אינשי,</b> שבתחלה אומרים מספר קטן, וחוזרים ואומרים מספר גדול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואי בעי</b> שזקוק ליותר מארבע וחמש - <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו טובא נמי</b> רשאי לפנות, ולא כרב חסדא דחייש לטירחא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומאי</b> קאמר <b style='font-size:20px; color:black;'>"אבל לא את האוצר</b>"? היינו <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא יגמור</b> לפנותו <b style='font-size:20px; color:black;'>כולו, דלמא אתי לאשוויי גומות.</b> (הב"ח לא גרס תיבות אלו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל אתחולי מתחיל</b> להסתפק מהאוצר בשבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מתניתין <b style='font-size:20px; color:black;'>מני</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון היא, דלית ליה</b> איסור <b style='font-size:20px; color:black;'>מוקצה</b> במה שמקצה האדם מדעתו, בדבר הראוי לאכילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: אין מתחילין באוצר תחלה,</b> משום איסור מוקצה (ר"ן). ולמאי דקיימא לן כרבי שמעון דלית ליה מוקצה טעמא דאסור הוא או משום טרחא, או משום עובדין דחול (ב"י וב"ח סי' של"ג).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל עושה בו שביל כדי שיכנס ויצא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וקא סלקא דעתין שנוטל את התבואה או את התבן בידו כדי לעשות לו שביל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: כיצד הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>עושה בו שביל</b> בידיו? <b style='font-size:20px; color:black;'>והא אמרת</b> כי <b style='font-size:20px; color:black;'>אין מתחילין</b> לפנות אוצר בשבת משום שהתבן או התבואה שבו הם מוקצה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי קאמר: עושה בו שביל</b>, על ידי שמפנה <b style='font-size:20px; color:black;'>ברגליו,</b> בדרך הליכתו <b style='font-size:20px; color:black;'>בכניסתו וביציאתו,</b> דהוי טלטול מן הצד, המותר בשבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(ולפי ביאור החזון איש אין טעם ההיתר בכך שמפנהו ברגלו ולא בידו, כי גם טלטול בגופו חשיב טלטול, אלא מטעם שמפנהו בדרך הילוכו, ולא בצורה ישירה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: תבואה</b> שהיא <b style='font-size:20px; color:black;'>צבורה,</b> שודאי הוקצתה לאוצר, הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>בזמן שהתחיל בה</b> להסתפק ממנה לאכילה מערב שבת - <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר להסתפק ממנה</b> גם <b style='font-size:20px; color:black;'>בשבת.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם לאו,</b> שלא התחיל להסתפק ממנה ערב שבת - <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור להסתפק ממנה בשבת, דברי רבי שמעון</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אחא מתיר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>כלפי לייא?</b>. להיכן פונה המימרא הזו? שהרי בכל מקום רבי שמעון לית ליה מוקצה, ואילו כאן זה להיפך, שרבי שמעון הוא המחמיר במוקצה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, אימא</b> הכי: אסור להסתפק ממנה בשבת, <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי רבי אחא.</b> שהוא זה שאוסר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי שמעון מתיר,</b> כשיטתו דלית ליה מוקצה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנא: כמה</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>שיעור תבואה צבורה,</b> הנחשבת כמי שהוקצתה לאוצר, שנאמר שמוכחא מילתא מהשיעור הזה שעומדת לאוצר? - <b style='font-size:20px; color:black;'>לתך,</b> חצי כור (ט"ו סאין).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומביאה הגמרא שבשאלת שיעור התבואה הצבורה שהתבאר בברייתא, הסתפקו חכמים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בעא מיניה רב נחומי בר זכריה מאביי: שיעור תבואה צבורה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בכמה</b> הוא?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> אביי: <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי אמרו</b> בברייתא כי <b style='font-size:20px; color:black;'>שיעור תבואה צבורה</b> הוא - <b style='font-size:20px; color:black;'>לתך.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איבעיא להו: הני ארבע וחמש קופות, דקאמר</b> תנא דמתניתין שרשאי לפנות בהם את התבואה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האם דוקא <b style='font-size:20px; color:black;'>בארבע וחמש</b> קופות, <b style='font-size:20px; color:black;'>אין,</b> רק כמספר הפעמים הללו הוא רשאי לפנות בקופות, אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>טפי,</b> היינו שימלא בקופות קטנות, וילך יותר פעמים, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> שרי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם נאמר כמו הצד הזה, שמעינן מינה: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלמא, למעוטי בהילוכא עדיף,</b> ולכן יטול כל פעם קופה גדולה שלימה, על אף שהיא כבידה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או דלמא,</b> אם בא לפנות בקופות קטנות, רשאי, אף שילך יותר פעמים, ד<b style='font-size:20px; color:black;'>למעוטי</b> מהכובד של ה<b style='font-size:20px; color:black;'>משוי עדיף.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(והספק הוא אליבא דרב חסדא דחמש דוקא).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע: דתני</b> בברייתא <b style='font-size:20px; color:black;'>חדא: מפנין אפילו ארבע וחמש קופות של כדי יין ושל כדי שמן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ותניא אידך</b>: מפנין כדי יין ושמן אפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>בעשר ובחמש עשרה.</b> וסלקא דעתין דסבירא ליה להך תנא בברייתא השניה כי רשאי ליטלם אפילו בעשר ובחמש עשרה פעמים בקופות קטנות, ומשמע דרשאי להרבות בהילוך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי לאו, בהא קמיפלגי: דמר</b>, התנא בברייתא הראשונה <b style='font-size:20px; color:black;'>סבר: מיעוטי בהילוכא עדיף,</b> ולכן מפנה רק בארבע ובחמש פעמים בקופות גדולות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומר,</b> התנא בברייתא השניה <b style='font-size:20px; color:black;'>סבר: מיעוטי במשוי עדיף,</b> ולכן רשאי לפנותם אף בעשר וחמש עשרה פעמים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא. דכולי עלמא</b> סברי, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>מיעוטא בהילוכא עדיף.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומי סברת</b> דהא דקאמר תנא <b style='font-size:20px; color:black;'>בעשר ובחמש עשרה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אקופות</b> קטנות <b style='font-size:20px; color:black;'>קאי,</b> ולהכי סברת דפליגי תנאי.?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לא כך הוא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא האי בעשר ובחמש עשרה - <b style='font-size:20px; color:black;'>אכדין קאי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא קשיא</b> הנך תרי ברייתות אהדדי. כי -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b>, הברייתא הראשונה שדיברה על פינוי של כדי השמן והיין בארבע וחמש קופות, איירי כשהמדובר הוא בכדים גדולים, ד<b style='font-size:20px; color:black;'>משתקלי</b> הנלקחים <b style='font-size:20px; color:black;'>חד חד</b> כד <b style='font-size:20px; color:black;'>בקופה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא</b> דתני עשרה איירי בכדים קטנים <b style='font-size:20px; color:black;'>דמשתקלי</b> הנלקחים <b style='font-size:20px; color:black;'>תרי תרי</b> שנים שנים כדים בקופה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא</b> דתני חמש עשרה, איירי בכדים קטנים ביותר, <b style='font-size:20px; color:black;'>דמשתקלי תלתא תלתא</b> כדים בקופה אחת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>איירי בכדים שהם כמו <b style='font-size:20px; color:black;'>דקורי דהרפניא,</b> כדים של מקום הנקרא "הרפניא", שהם קטנים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איבעי להו</b> אליבא דרב חסדא: <b style='font-size:20px; color:black;'>הני ארבע וחמש דקאמר</b> תנא דרשאי לפנותן:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האם מותר רק כשיעור זה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אף על גב דאית ליה אורחין טובא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או דלמא, הכל לפי האורחין,</b> וכשהאורחים רבים מפנה אף יותר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם תימצי לומר, הכל לפי האורחין</b> נמי מיבעיא לן:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האם <b style='font-size:20px; color:black;'>חד גברא מפני לכולהו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או דלמא, גברא וגברא,</b> כל חד <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני לנפשיה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע: דאמר רבה אמר רבי חייא: פעם אחת, הלך רבי למקום אחד, וראה</b> שה<b style='font-size:20px; color:black;'>מקום</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>דחוק ל</b>הושיב שם את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>תלמידים. ויצא לשדה ומצא שדה</b> שהיא <b style='font-size:20px; color:black;'>מלאה עומרים, ועימר רבי</b> את <b style='font-size:20px; color:black;'>כל השדה כולה.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> עיין <b>ריטב"א</b> שהיה זה בכרמלית, ופחות פחות מד' אמות. וב<b>רש"ש</b> הוסיף שרבי לא הניחם במקום אחד, דאם כן הוי "מעמר", אלא שהניח כל אחד לבדו. או שהמדובר הוא בצמחים שלא גדלו באותה שדה, ואין מעמר שלא במקום גדולו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורב יוסף אמר רב הושעיא</b> אמר: <b style='font-size:20px; color:black;'>פעם אחת הלך רבי חייא למקום אחד וראה מקום</b> שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>דחוק ל</b>הושיב שם את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>תלמידים, ועימר רבי חייא</b> את <b style='font-size:20px; color:black;'>השדה כולה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שמע מינה, הכל לפי האורחין.</b> וכיון שרבים הם מפנה יותר מחמש קופות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ועדיין תיבעי לך</b>: האם <b style='font-size:20px; color:black;'>חד גברא מפני ליה לכולה, או דלמא, כל גברא וגברא מפני לנפשיה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע</b>: מברייתא דלעיל דתנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ועימר רבי</b> כל השדה, אלמא חד גברא מפני לכולהו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ולטעמיך,</b> וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי בדנפשיה</b>, בעצמו <b style='font-size:20px; color:black;'>עימר,</b> וכי דרכו של רבי, שהיה נשיא, בכך?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b>, הכי פירושא: רבי <b style='font-size:20px; color:black;'>צוה</b> לתלמידים, <b style='font-size:20px; color:black;'>ועימר,</b> והם עימרו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולעולם כל חד וחד מפני לנפשיה.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> ולא נפשטה הבעיה, ועבדינן לחומרא, דכל אחד מפני לנפשיה. עי' <b>רא"ש ושו"ע</b> סי' של "ג.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: מפנים <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני האורחין,</b> ומפני ביטול בית המדרש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוחנן: גדולה הכנסת אורחין כ</b>מו <b style='font-size:20px; color:black;'>השכמת בית המדרש.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והראיה: דקתני במתניתין <b style='font-size:20px; color:black;'>"מפני האורחין, ומפני ביטול בית המדרש".</b> ומשמע שהושוו זה לזה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורב דימי מנהרדעא אמר</b>: גדולה הכנסת אורחין <b style='font-size:20px; color:black;'>יותר מהשכמת בית המדרש.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והראיה: <b style='font-size:20px; color:black;'>דקתני</b> במתניתין <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני האורחין, ו</b>רק <b style='font-size:20px; color:black;'>הדר</b> תני: <b style='font-size:20px; color:black;'>ומפני ביטול בית המדרש</b>. שמע מינה מההקדמה של הכנסת אורחין שהיא עדיפה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה אמר רב: גדולה הכנסת</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אורחין</b> יותר <b style='font-size:20px; color:black;'>מהקבלת פני השכינה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב</b> באברהם: <b style='font-size:20px; color:black;'>"ויאמר: אדני, אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור</b> מעל עבדך". ופירוש הכתוב שהניח אברהם את השכינה כדי לקבל אורחים, וביקש שתמתין לו השכינה עד שיקבל את פני האורחים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שמע מינה גדולה הכנסת אורחין יותר מהקבלת פני השכינה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב אלעזר: בא וראה, שלא כמדת הקדוש ברוך הוא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מדת בשר ודם.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מדת בשר ודם, אין קטן יכול לומר לגדול המתן עד שאבא אצלך. ואילו בהקדוש ברוך הוא כתיב: "ויאמר</b> אברהם אל הקב"ה: <b style='font-size:20px; color:black;'>אם נא מצאתי</b> חן בעינך, אל נא תעבור מעל עבדך".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה בר שילא אמר רב אסי אמר רבי יוחנן: ששה דברים אדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא,</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואלו הן</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>הכנסת אורחין.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>וביקור חולים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>ועיון תפלה,</b> לכוין בתפלתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד. <b style='font-size:20px; color:black;'>והשכמת בית המדרש.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ה. <b style='font-size:20px; color:black;'>והמגדל בניו לתלמוד תורה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו. <b style='font-size:20px; color:black;'>והדן את חבירו לכף זכות.</b> ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>איני,</b> וכי כל אלו שנמנו כאן הם בכלל דברים שאוכלין פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא אנן</b> בריש מסכת פאה <b style='font-size:20px; color:black;'>תנן: אלו דברים שאדם עושה אותם ואוכל פירותיהן בעולם הזה, והקרן קיימת לו לעולם הבא, ואלו הן</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כיבוד אב ואם, וגמילות חסדים, והבאת שלום שבין אדם לחבירו, ותלמוד תורה</b> שקול <b style='font-size:20px; color:black;'>כנגד כולם.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומדייקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הני, אין</b>. אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>מידי אחרינא, לא,</b> ואילו רב אסי משמיה דרבי יוחנן מנה מה שלא שנינו כאן.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0259_L2"></nowiki><nowiki name="דףBקכזB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div>
Micropedia bot