https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%99%D7%93_%D7%91פרשני:בבלי:שבת קיד ב - היסטוריית גרסאות2026-04-27T03:33:01Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%99%D7%93_%D7%91&diff=140542&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T13:54:49Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:54, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l68">שורה 68:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 68:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת שבת (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-97984:rev-140542:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%99%D7%93_%D7%91&diff=97984&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T10:06:59Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:06, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי זירא</b>: <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>כי הוינא</b> כשלמדתי תורה <b style='font-size:20px; color:black;'>בבבל</b>, לפני שעליתי לארץ ישראל, <b style='font-size:20px; color:black;'>הוה אמרי</b>, סברתי לומר, כי: <b style='font-size:20px; color:black;'>הא דתניא: יום הכפורים שחל להיות ערב שבת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא היו תוקעין</b> לפני כניסת שבת את ששת התקיעות שתוקעים בכל ערב שבת, לפי שתקיעות אלו נועדו להבטיל את העם ממלאכה, ולהבדיל בין יום החול לשבת, ואילו ביום הכיפורים אין עושין מלאכה.</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי זירא</b>: <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>כי הוינא</b> כשלמדתי תורה <b style='font-size:20px; color:black;'>בבבל</b>, לפני שעליתי לארץ ישראל, <b style='font-size:20px; color:black;'>הוה אמרי</b>, סברתי לומר, כי: <b style='font-size:20px; color:black;'>הא דתניא: יום הכפורים שחל להיות ערב שבת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא היו תוקעין</b> לפני כניסת שבת את ששת התקיעות שתוקעים בכל ערב שבת, לפי שתקיעות אלו נועדו להבטיל את העם ממלאכה, ולהבדיל בין יום החול לשבת, ואילו ביום הכיפורים אין עושין מלאכה.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אם היה יום הכיפורים חל <b style='font-size:20px; color:black;'>במוצאי שבת, לא היו מבדילין</b> בו בתפילה, לומר בה ברכת "ברוך המבדיל בין קודש לקודש", <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> כשם שמבדילין ביום טוב שחל במוצאי שבת. לפי שגם יום הכיפורים נקרא שבת - </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אם היה יום הכיפורים חל <b style='font-size:20px; color:black;'>במוצאי שבת, לא היו מבדילין</b> בו בתפילה, לומר בה ברכת "ברוך המבדיל בין קודש לקודש", <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> כשם שמבדילין ביום טוב שחל במוצאי שבת. לפי שגם יום הכיפורים נקרא שבת - </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%99%D7%93_%D7%91&diff=92839&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:11:57Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|שבת קיד ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי זירא</b>: <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>כי הוינא</b> כשלמדתי תורה <b style='font-size:20px; color:black;'>בבבל</b>, לפני שעליתי לארץ ישראל, <b style='font-size:20px; color:black;'>הוה אמרי</b>, סברתי לומר, כי: <b style='font-size:20px; color:black;'>הא דתניא: יום הכפורים שחל להיות ערב שבת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא היו תוקעין</b> לפני כניסת שבת את ששת התקיעות שתוקעים בכל ערב שבת, לפי שתקיעות אלו נועדו להבטיל את העם ממלאכה, ולהבדיל בין יום החול לשבת, ואילו ביום הכיפורים אין עושין מלאכה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אם היה יום הכיפורים חל <b style='font-size:20px; color:black;'>במוצאי שבת, לא היו מבדילין</b> בו בתפילה, לומר בה ברכת "ברוך המבדיל בין קודש לקודש", <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> כשם שמבדילין ביום טוב שחל במוצאי שבת. לפי שגם יום הכיפורים נקרא שבת - <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> <b>רש"י</b>. שהרי על הכוס בלאו הכי אי אפשר לברך, שהרי אסור לשתות ביוה"כ. וליתן לתינוק ג"כ אי אפשר, כי שמא אתי למיסרך (יתרגל לעשות כן) אפילו כשיגדיל. <b>רש"ש</b>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ברייתא זאת - <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי הכל היא!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולא העליתי בדעתי, בהיותי בבבל, שהיא תלויה במחלוקתם של רבי ישמעאל ורבי עקיבא שבמשנתנו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>כי סליקנא להתם,</b> כשעליתי לארץ ישראל, <b style='font-size:20px; color:black;'>אשכחיתיה</b> מצאתי <b style='font-size:20px; color:black;'>ליהודה בריה דרבי שמעון בן פזי, דיתיב וקאמר</b>: ברייתא זאת - <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי עקיבא היא</b>. שלפיו יום הכיפורים ושבת שוים בחומרתן, ולכן אין צורך להבדיל ביניהם בתקיעות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאי רבי ישמעאל, כיון דאמר חלבי שבת קריבין ביום הכיפורים</b> - נמצא שיום הכיפורים קל משבת, ואם כן, צריך <b style='font-size:20px; color:black;'>ליתקע</b> ביום הכיפורים שחל בערב שבת, לפני כניסת השבת, משתי סיבות:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. כדי להבטיל את הכהנים מלהקריב את חלבי יום הכיפורים שחל להיות ערב שבת, בשבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>כי היכי דליהוי ידעי</b> לשנים אחרות, שכאשר יחול יום הכיפורים במוצאי שבת, ואז לא יתקעו בשבת לפני כניסת יום הכיפורים - ידעו הכהנים מכך שלא תקעו בשבת לפני כניסת יום הכיפורים, <b style='font-size:20px; color:black;'>דחלבי שבת קריבין ביום הכיפורים.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> לכאורה היו צריכים משום כך לתקוע במוצ"ש שחל בו יוה"כ, להודיע שיוה"כ קל משבת, ומותר להקריב עתה חלבי שבת. אלא, שלעולם התקיעה היא סימן ליציאת היום הקל, וכניסת היום החמור, ולכן לא שייך לתקוע אלא ביוה"כ שחל בערב שבת. <b>תוד"ה</b> ליתקע. ועוד כתבו שם, דהא דלא הקשתה הגמרא שיתקעו ביוה"כ כדי שידעו שהוא קל וחלבי יוה"כ אין קרבין בשבת שלאחריו, משום דלזה אין צריך תקיעה, דגם אם שבת ויוה"כ שוין אין להקריב של זה בזה. ועוד כתבו, דלכן לא הקשו בגמרא שיבדילו במוצ"ש שחל בו יוה"כ כדי ידעו שיוה"כ הוא קל משבת וחלבי שבת קרבים ביוה"כ, משום דהבדלה אין בה פרסום לרבים כמו בתקיעה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמינא ליה אנא: כהנים זריזין הן</b>, ואין להם צורך בתקיעות כדי שיהיה להם סימן לזכור את ההלכה שחלבי שבת קריבים ביום הכיפורים ולא להיפך. ולעולם גם לרבי ישמעאל אין תוקעין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה מר קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי: מי אמרינן כהנים זריזין הן</b> ואין להם צורך בתקיעות?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתנן</b> במסכת סוכה, ביחס למנין התקיעות במקדש בכל יום, כי בערב שבת היו מוסיפין במקדש <b style='font-size:20px; color:black;'>שלש</b> תקיעות כדי <b style='font-size:20px; color:black;'>להבטיל את העם</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ממלאכה</b>. ולאחר מכן תקעו עוד <b style='font-size:20px; color:black;'>שלש</b> כדי <b style='font-size:20px; color:black;'>להבדיל בין קודש לחול</b>, שמעתה כבר התקדש יום השבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשמע שתקיעות אלו היו מיועדות לכהנים במקדש, ומוכח שאין לסמוך על זריזות הכהנים!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: לא היו תקיעות אלו מיועדות לכהנים אלא לעם שבירושלים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>כדאמר אביי</b> בענין הזמן הראוי לקריאת שמע עם זריחת החמה, שהיה במקדש סימן לעם שבירושלים להכיר אימתי הוא זמנה בשחרית, בנצנוץ השמש על נברשת הזהב שנדבה הליני המלכה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואמר אביי שלא היה זה סימן לכהנים, כיון שהם קראו קריאת שמע בזמן אחר, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>לשאר עמא דבירושלים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הכא נמי</b>, התקיעות שבמקדש היו <b style='font-size:20px; color:black;'>לשאר עמא דבירושלים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותו הוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>וליתקע</b> ביום הכיפורים שחל בערב שבת, סמוך לשבת, <b style='font-size:20px; color:black;'>כי היכי דלידעי</b>, כדי שידעו הכל שיום הכיפורים קל משבת, <b style='font-size:20px; color:black;'>דשרי</b> יום הכיפורים <b style='font-size:20px; color:black;'>ב"קניבת ירק</b>", שמותר להכין בו את הירק התלוש (עבור בישולו במוצאי הצום) על ידי ניתוק העלים מהקלחים, <b style='font-size:20px; color:black;'>מן המנחה ולמעלה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועל אף שדבר זה, של הכנת האוכל למוצאי שבת אסור לעשותו בשבת, משום איסור "שבות" מדרבנן - ביום הכיפורים התירו. כיון שעיסוקו בהכנת האוכל גורמת לעינוי הנפש, ומתקיים בכך הענין של עינוי ביום הכיפורים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יוסף</b>: תקיעת שופר ביום הכיפורים גם היא אסורה משום שבות, ואם היה מקום להתירה זה רק כדי להודיע לעם שמגיע זמן שבת שהיא חמורה הימנה. וכגון ביום טוב, שתוקעין בו ומתירים איסור שבות של תקיעה, כדי שידעו כי הגיע הזמן של שבת, וצריך מעתה להמנע אפילו מעשיית מלאכות לצורך אוכל נפש המותרות ביום טוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך אין מקום להתיר את תקיעת השופר ביום הכיפורים כדי להודיע לעם את ההיתר של קניבת ירק בו, <b style='font-size:20px; color:black;'>לפי שאין דוחין שבות</b> כדי <b style='font-size:20px; color:black;'>להתיר.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> הקשו <b>תוד"ה</b> אמר, למה לא תירצו כן לעיל על הקושיא דליתקע שידעו דחלבי שבת קרבין דיוה"כ, דהוא נמי להתיר. ותירצו, דזה לא הוי קולא אלא חומרא, שיקטירו האיברים ולא יבאו לידי נותר. וכתב <b>המהר"שא</b>, שאין להקשות למה לא תירצו לעיל תירוצא דרב ששת דשבות רחוקה לא התירו, שהרי התקיעה שם לא נועדה אלא לשנה אחרת, כשיחול יוה"כ במוצ"ש. משום דהגמרא פורכת תירוץ זה למסקנא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורב שישא בריה דרב אידי אמר</b>: לעולם דוחין שבות אף כדי להתיר. אלא שרק <b style='font-size:20px; color:black;'>שבות</b> שהיא <b style='font-size:20px; color:black;'>קרובה</b>, לצורך עשיית דבר מיד עתה, <b style='font-size:20px; color:black;'>התירו</b>. אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>שבות</b> שהיא <b style='font-size:20px; color:black;'>רחוקה</b>, לצורך עשיית דבר בעתיד הרחוק - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא התירו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן לא התירו לתקוע ביום הכיפורים כדי להודיע את ההיתר של קניבת ירק, שאין זה נוגע ליום הכיפורים הזה שחל בערב שבת, שהרי לא יבשלוהו לירק במוצאי יום הכיפורים, שהוא ליל שבת. ואין זה נוגע אלא ליום הכיפורים שיחול בשנה אחרת ביום חול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ושבות קרובה</b> - מי <b style='font-size:20px; color:black;'>התירו?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתנן: יום טוב שחל להיות ערב שבת</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תוקעין</b> כדי להבטיל את העם מעשיית מלאכות אוכל נפש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא מבדילין</b>, כי השבת יותר קדושה מיום טוב, ולא ניתקנה הבדלה אלא בין זמן חמור לזמן קל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם חל יום טוב ב<b style='font-size:20px; color:black;'>מוצאי שבת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מבדילין</b> מקדושת השבת החמורה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא תוקעין</b> מפני שאין צורך להבטיל ממלאכה כיון שנכנס עתה יום טוב. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> <b>הרמב"ם</b> בהל' שבת (פ"ה ה"כ) פסק דכל מוצ"ש היו תוקעין להתיר העם למעשיהן. וכתב המ"מ דהרמב"ם הוכיח כן מסוגייתנו, דמשמע שדוקא במוצ"ש שחל ביו"ט לא תוקעין משום איסור שבות, אבל בכל מוצ"ש היו תוקעין. והראשונים חלקו עליו, דהגמרא לא הקשתה אלא שיתקעו במוצ"ש שחל בו יו"ט כדי שיתעסקו בשמחת יו"ט אבל במוצ"ש דעלמא לא איכפת לן שלא יעסקו במלאכת רשות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמאי</b> אין תוקעין לדבריך שהתירו שבות קרובה לצורך היתר!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ליתקע</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כי היכי דלידעי דשרי בשחיטה, לאלתר!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, מחוורתא</b> מחוור <b style='font-size:20px; color:black;'>כדרב יוסף</b>, שלא התירו שבות לצורך היתר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי זירא אמר רב הונא, ואמרי לה אמר רבי אבא אמר רב הונא: יום הכפורים שחל להיות בשבת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור בקניבת ירק</b>, לפי שלא התירו את איסור שבות של יום השבת אפילו לא ביום הכיפורים שיש בו צד להתירו מחמת שהעיסוק בקניבת הירק מביא לעינוי נפש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב מנא</b>: דבר זה למדנו מהא ד<b style='font-size:20px; color:black;'>תנא</b> בברייתא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מנין ליום הכפורים שחל להיות בשבת שאסור בקניבת ירק?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר</b> ביחס לשבת (שמות טז) <b style='font-size:20px; color:black;'>"שבתון</b> שבת קודש". <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> <b>רש"י</b>. וה<b>תוס'</b> ד"ה אלא, כתבו דאסמכתא בעלמא הוא. כי אם היה אסור מהתורה איך התירו ביוה"כ. וה<b>ריטב"א</b> כתב שאמנם הקניבה אסורה רק מדרבנן, אלא שיש איסור "שבות" כללי שהוא <b>מן התורה</b> ! שאם לא כן, אין לנו מנוחה בשבת מן התורה, כיון שיכול לעשות הרבה מלאכות, ומקח וממכר. ומסר זאת הכתוב לחכמים שיקבעו את פרטי איסור ה"שבות". והכתוב מגלה לנו כאן דאפילו קניבת ירק, שהוא שבות מדרבנן, שהתירו אותו חכמים ביוה"כ, מכל מקום בשבת שחל בו יוה"כ, אסור.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשמעות "שבתון" היא: <b style='font-size:20px; color:black;'>שבות</b> מעשיית דברים כגון קניבת ירק.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומדייק התנא: <b style='font-size:20px; color:black;'>למאי</b> איצטריך האי קרא לאסור קניבת ירק בשבת?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אילימא למלאכה</b> ממש, כגון תלישת עלי הירק כשהוא מחובר לקרקע, <b style='font-size:20px; color:black;'>והכתיב</b> (שמות כ) <b style='font-size:20px; color:black;'>"לא תעשה כל מלאכה</b>", ואין צורך במקרא מיוחד לאסור קניבת ירק.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, לאו, אקניבת ירק</b> איצטריך קרא, לאוסרו מן התורה משום עשה דשבות. ולכן, אי אפשר להתיר את איסור השבות מן התורה לצורך עגמת נפש ביום הכיפורים שחל להיות בשבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>שמע מינה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: יום הכפורים שחל להיות בשבת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר בקניבת ירק.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מיתיבי</b> מהברייתא דלעיל: <b style='font-size:20px; color:black;'>מנין ליום הכפורים שחל להיות בשבת שאסור בקניבת ירק</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר "שבתון</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שבות למאי?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אילימא למלאכה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>והכתיב "לא תעשה כל מלאכה</b>". <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא לאו, בקניבת ירק!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודוחה רבי יוחנן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> לאיסור שבות בא הכתוב ללמד. אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>לעולם למלאכה</b> ממש בירק מחובר. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>איצטריך קרא כדי <b style='font-size:20px; color:black;'>לעבור</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>עליה</b> הן <b style='font-size:20px; color:black;'>בעשה</b> ד"שבתון" <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>הן ב<b style='font-size:20px; color:black;'>לא תעשה</b> כל מלאכה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> כן פירשו <b>התוס'</b> בד"ה לעולם, דהוי איסור דאורייתא. והקשה <b>רא"מ הורוביץ</b>, א"כ למה נקטה הברייתא דוקא קניבת ירק ולא מלאכה אחרת, לאוקימתא זו. שהרי בכל מלאכה עובר בעשה ולא תעשה. וגם למה נקטו יוה"כ שכל בשבת ולא שבת בעלמא. <b>ובבעל המאור</b> מפרש דרבי יוחנן אינו מפרש אלא את המקרא, ד"שבתון" אתא למלאכה, ולאו דוקא קניבת ירק, אלא כל מלאכה וכל שבת. והברייתא אינה מתפרשת אלא כדלעיל, ורבי יוחנן חולק על הברייתא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולעולם בתלוש הוי איסור שבות מדרבנן גרידא, ולכן בשבת שחל בה יום הכיפורים התירוהו.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0233_L2"></nowiki><nowiki name="דףBקטוB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div>Micropedia bot