https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%99%D7%92_%D7%90
פרשני:בבלי:שבת קיג א - היסטוריית גרסאות
2026-04-07T02:16:12Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%99%D7%92_%D7%90&diff=140539&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-06T13:54:27Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:54, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l95">שורה 95:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 95:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת שבת (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-97982:rev-140539:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%99%D7%92_%D7%90&diff=97982&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:06:55Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:06, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מהו דתימא</b>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>חדא מינייהו</b>, מן החבלים, <b style='font-size:20px; color:black;'>בטולי מבטיל</b>, ישאירנו, ויוציא את הבהמה בדוחק, ויהיה קשר של קיימא. (ולביאור השני: שמא יתיר רק את אחד הקשרים, מצד אחד של הפתח).</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מהו דתימא</b>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>חדא מינייהו</b>, מן החבלים, <b style='font-size:20px; color:black;'>בטולי מבטיל</b>, ישאירנו, ויוציא את הבהמה בדוחק, ויהיה קשר של קיימא. (ולביאור השני: שמא יתיר רק את אחד הקשרים, מצד אחד של הפתח).</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קא משמע לן</b> שמתיר את הכל.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קא משמע לן</b> שמתיר את הכל.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי אליעזר בן יעקב.</b></span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי אליעזר בן יעקב.</b></span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-92836:rev-97982:php=table -->
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%99%D7%92_%D7%90&diff=92836&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-06-30T13:11:51Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|שבת קיג א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מהו דתימא</b>, <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>חדא מינייהו</b>, מן החבלים, <b style='font-size:20px; color:black;'>בטולי מבטיל</b>, ישאירנו, ויוציא את הבהמה בדוחק, ויהיה קשר של קיימא. (ולביאור השני: שמא יתיר רק את אחד הקשרים, מצד אחד של הפתח).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קא משמע לן</b> שמתיר את הכל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי אליעזר בן יעקב.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה אביי: הלכה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מכלל דפליגי?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה: מאי נפקא לך מינה?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b>: וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>גמרא גמור</b> לימוד הגמרא - <b style='font-size:20px; color:black;'>זמורתא</b>, כזמרה בעלמא <b style='font-size:20px; color:black;'>תהא!?</b> והיינו, שצריך לדעת בלימוד הגמרא גם את הדברים והשיטות שאינם הלכה למעשה.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קושרין דלי</b> שעל פני הבור, כדי לשאוב בו מים, <b style='font-size:20px; color:black;'>בפסקיא,</b> ברצועת חגורה, שאין הקשר ששל קיימא כיון שצריך את החגורה, ובודאי יטלנה משם אחרי השאיבה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל לא בחבל</b> שעתיד להשאר בקביעות והוי קשר של קיימא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה מתיר</b>, ויבואר בגמרא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כלל אמר רבי יהודה: כל קשר שאינו של קיימא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין חייבין עליו.</b></span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה שאין קושרין את הדלי בחבל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>חבל</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דמאי?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי לימא חבל דעלמא</b> - וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה מתיר</b> לקושרו? והא <b style='font-size:20px; color:black;'>קשר של קיימא הוא!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא חבל דגרדי</b> של אורגים, שעתיד ליטלו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>למימרא, דרבנן סברי, גזרינן</b> על <b style='font-size:20px; color:black;'>חבל דגרדי</b> שלא יקשור בו על אף שאינו של קיימא <b style='font-size:20px; color:black;'>אטו חבל דעלמא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יהודה סבר, לא גזרינן</b>;. <b style='font-size:20px; color:black;'>ורמינהו</b>, מברייתא שכתוב בה הפוך:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חבל דלי שנפסק</b> באמצעו - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא יהא קושרו</b> לחבל עצמו בשני הצדדים במקום שנפסק, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא עונבו.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> ה<b>משנה ברורה</b> בסימן שיז ס"ק כג הביא את דעתו של ה<b>חיי אדם</b>, שאם עשה אדם עניבה, והיא נקשרה בלא כוונה, דינה כקשר העשוי להתיר בכל יום. וכתב ה<b>חזון איש</b> נב יז דרצונו לומר שמותר אפילו נעשה מערב שבת, ודעתו להניח עד שבת הבאה, ואפילו שלא במקום צער. וכל שכן אם חשב לענוב מנעלו, ונקשר, ויש לו צער, שמותר להתירו בשבת. וטוב יותר להתיר מאשר לנתק, על אף שהניתוק הוא דרך השחתה, ומותר. כי הרי אסרו לנתק בפני עם הארץ, ולא החמירו שלא להתיר בפני עם הארץ.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יהודה אומר</b>: לא יקשור ולא יענוב את שני חלקי החבל מתוך החבל עצמו, אלא יטול את שתי הקצוות של החבל, ויהא <b style='font-size:20px; color:black;'>כורך עליו</b>, על שני קצותיו, <b style='font-size:20px; color:black;'>פונדא</b> אזור חלול, <b style='font-size:20px; color:black;'>או פסקיא,</b> רצועת חגורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובלבד שלא יענבנו</b> לחבל עצמו שמא יבוא לקושרו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי רבי יהודה סבר שגזרו על עניבה אטו קשירה, ורבנן סוברים שלא גזרו על עניבה אטו קשירה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קשיא דרבי יהודה אדרבי יהודה</b>, שגזר בעניבה אטו קשירה ולא גזר בחבל דגרדי אטו חבל בעלמא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קשיא דרבנן אדרבנן</b>, שגזרו חבל דגרדי אטו חבל דעלמא ולא גזרו עניבה אטו קשירה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>דרבנן אדרבנן לא קשיא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>חבל</b> דעלמא <b style='font-size:20px; color:black;'>בחבל</b> דגרדי - <b style='font-size:20px; color:black;'>מיחלף,</b> ויבואו להתיר קשירת כל חבל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>עניבה בקשירה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא מיחלפא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דרבי יהודה אדרבי יהודה</b> נמי <b style='font-size:20px; color:black;'>לא קשיא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי לעולם לרבי יהודה לא גזרו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>התם</b> בעניבה - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא משום דמיחלפא עניבה בקשירה</b> אסור לענוב. <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> סבר רבי יהודה כי <b style='font-size:20px; color:black;'>עניבה גופה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>קשירה היא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי אבא אמר רב חייא בר אשי אמר רב: מביא אדם חבל מתוך ביתו, וקושרו</b> מצד אחד <b style='font-size:20px; color:black;'>בפרה ו</b>מצד שני <b style='font-size:20px; color:black;'>באיבוס.</b> ואינו חושש שמא אחד הקשרים לא יתיר ויהיה קשר של קיימא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איתיביה רבי אחא אריכא, דהוא רבי אחא בר פפא לרבי אבא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חבל שבאיבוס</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>קושרו בפרה, ו</b>חבל <b style='font-size:20px; color:black;'>שבפרה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>קושרו באיבוס,</b> שאז ודאי שיתיר את הקשר. <b style='font-size:20px; color:black;'>ובלבד שלא יביא חבל מתוך ביתו ויקשור בפרה ובאיבוס</b>, כי שמא לא יתיר אלא רק אחד מהקשרים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>התם, חבל דעלמא,</b> חיישינן שמא לא יתיר את שני הקשרים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הכא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>חבל דגרדי</b>, שודאי יתיר את שניהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שעסקה הגמרא בחבל של אורגים הביאה עוד הלכות העוסקות בכלי האורגים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה אמר שמואל: כלי קיואי</b> אריגה אינם מוקצה, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>מותר לטלטלן בשבת</b> לצורך שימוש המותר, לפי שאינם מיועדים אך ורק למלאכת האריגה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בעו מיניה מרב יהודה: כובד העליון וכובד התחתון</b> (עיין ציור בסוף הספר) שאין נוהגים לטלטלם מחמת כובדם - <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו</b> לטלטלם בשבת? האם נאמר שהם נחשבים ככלים שמלאכתן רק לאיסור, שאסור לטלטלם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לפעמים ענה להם רב יהודה <b style='font-size:20px; color:black;'>"אין</b>", שמותר לטלטלם, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>לפעמים ענה להם <b style='font-size:20px; color:black;'>"לאו</b>", ואסר להם. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>היה הענין <b style='font-size:20px; color:black;'>רפיא</b>, רפוי היתרם, מחמת הספק, <b style='font-size:20px; color:black;'>בידיה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איתמר, אמר רב נחמן אמר שמואל: כלי קיואי מותר לטלטלן בשבת, ואפילו כובד העליון וכובד התחתון, אבל לא את העמודים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רבא לרב נחמן: מאי שנא עמודים דלא</b> מטלטלין אותן?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אילימא</b> משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דקעביד גומות</b> שבהוצאתן מן הקרקע הוא מזיז את העפר שהם תקועים בו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אי אפשר לומר כן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי ה<b style='font-size:20px; color:black;'>גומות</b> שנותרו בקרקע - <b style='font-size:20px; color:black;'>ממילא קא הויין!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והראיה שאין חייבים על גומות שנעשו מחמת הוצאת דבר מהקרקע, מהא <b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הטומן לפת וצנונות</b> באדמה כדי לשומרם, מבלי שישרישו בה, <b style='font-size:20px; color:black;'>תחת הגפן</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>אם מקצת עליו מגולין</b> - אין זו זריעה, ומותר לעשות זאת לכתחילה, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אינו חושש</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לא משום כלאים</b> בכרם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא משום</b> זורע ב<b style='font-size:20px; color:black;'>שביעית</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא משום</b> חיוב ב<b style='font-size:20px; color:black;'>מעשר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וניטלין</b> ממקום הטמנתן אפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>בשבת!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן מדוע אסור ליטול את העמודים של כלי האריגה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר ליה רב נחמן: <b style='font-size:20px; color:black;'>בשדה</b> מותר ליטלן משום ד<b style='font-size:20px; color:black;'>לא אתי לאשוויי גומות,</b> ולכן התירו לו לעשות לכתחילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא</b> בעמודי האריגה ש<b style='font-size:20px; color:black;'>בבית</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אתי לאשוויי גומות</b>, וגזרו לאסור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בעא מיניה רבי יוחנן מרבי יהודה בר ליואי: כלי קיואי,</b> מכונת האריגה (עיין בציור בסוף הספר במלאכת אורג), <b style='font-size:20px; color:black;'>כגון כובד העליון וכובד התחתון</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו לטלטלן בשבת?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה: אין מטלטלין.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה טעם?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לפי שאין ניטלין</b> מחמת כובדן לעשות בהם שימוש אחר של היתר. והוו להו כלים שמלאכתן לאיסור בלבד.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>מקפלין את הכלים</b> הבגדים בשבת כשפושטים אותם, כדי שלא יתקמטו, ומקפלים וחוזרים ומקפלים <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו ארבעה וחמשה פעמים</b>, ובלבד שעושה זאת כדי לחזור וללבוש אותן בו ביום, שלא יהיה קיפולו הכנה משבת לחול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>ומציעין את המטות מלילי שבת לשבת</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל לא</b> מציעים אותן <b style='font-size:20px; color:black;'>משבת למוצאי שבת.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי ישמעאל אומר: מקפלין את הכלים, ומציעין את המטות</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מיום הכיפורים</b> שחל להיות בערב שבת, <b style='font-size:20px; color:black;'>לשבת</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> האיסור לטרוח בשבת בדברים שהם הכנה ליום חול, למרות שאין בהם עשיית מלאכה, תלוי בצורת המעשה, אם מוכח שהוא ליום חול, ובעשיית "מעשה גמור". ב<b>שולחן ערוך</b> בסימן שכא יא נפסק שמותר ליתן מים על ירק תלוש בשבת כדי שלא יכמוש וייבש. וכתב ה<b>מגן אברהם</b>, שהטעם הוא משום שאינו ניכר שעושהו לצורך חול, שהרי זקוק לו שלא יכמוש כדי שיוכל לאוכלו בשבת. ועל אף שאסרו את הצעת המיטות (לעיל יג א) ואת הדחת הכלים, על אף שלא ניכר שעושה זאת לצורך יום חול, הרי זה משום שהכנה כזו נחשבת למעשה גמור של הכנה, ואילו נתינת מים לירק אינה נחשבת למעשה הכנה גמור. <b>תהלה לדוד</b> שם. וה<b>חיי אדם</b> כלל קנג כתב שמותר להביא יין לצורך הלילה כשעוד יום השבת גדול, ואין ניכר שעושה זאת לצורך הלילה. וכתב <b>שער הציון</b> תקג ב שבשעת הדחק מותר לסמוך על החיי אדם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כמו כן <b style='font-size:20px; color:black;'>חלבי שבת קריבין ביום הכיפורים</b> שחל להיות ביום ראשון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל לא</b> קריבין חלבי הקרבנות <b style='font-size:20px; color:black;'>של יום הכיפורים בשבת.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי עקיבא אומר: לא</b> חלבים <b style='font-size:20px; color:black;'>של שבת קריבין ביום הכיפורים, ולא</b> חלבים <b style='font-size:20px; color:black;'>של יום הכיפורים קריבין בשבת.</b></span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרי דבי רבי ינאי: לא שנו</b> שמקפלים את הכלים <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא באדם אחד</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל בשני בני אדם</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> מקפלים. מפני שבכוחם המשותף הם מפשטים את הקמטים שכבר נוצרו, ואסור לתקן כלי בשבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובאדם אחד נמי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא אמרן</b> שמקפלים <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא בחדשים,</b> שהם קשים ואינם מתקמטים. <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל בישנים</b> שמתקמטים - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> התירו לקפלן, מפני שמתקנים בכך את קימוטן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחדשים נמי לא אמרן</b> שמותר לקפלן <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא ב</b>בגדים <b style='font-size:20px; color:black;'>לבנים, אבל בצבועים</b> שקיפולן מתקנן - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> התירו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא אמרן</b> שבלבנים התירו לקפל <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא שאין לו</b> בגד אחר <b style='font-size:20px; color:black;'>להחליף</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> אם <b style='font-size:20px; color:black;'>יש לו</b> בגד אחר <b style='font-size:20px; color:black;'>להחליף</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> התירו לקפל אפילו בלבנים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנא: של בית רבן גמליאל לא היו מקפלין</b> אפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>כלי לבן שלהן, מפני שהיה להן להחליף.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שעסקנו בדיני בגדים בשבת מביאה הגמרא ענין נוסף של לבישת בגדים לכבוד שבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב הונא: אם יש לו להחליף</b> את בגדי החול לבגדי שבת - <b style='font-size:20px; color:black;'>יחליף</b> לכבוד שבת. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואם אין לו</b> בגד <b style='font-size:20px; color:black;'>להחליף</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ישלשל בבגדיו</b> כלפי מטה, כמנהג העשירים ההולכים בבגדים ארוכים. ויעשה כן כדי שיהיה ניכר בצורת לבושו לכבוד השבת מצורת לבושו בימות החול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מתקיף לה רב ספרא: והא</b> הנהגתו כאחד העשירים <b style='font-size:20px; color:black;'>מיתחזי</b> נראת לאנשים <b style='font-size:20px; color:black;'>כרמות רוחא</b>, כמי שמתגאה במה שאין לו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>כיון דכל יומא לא קעביד</b> הכי, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>רק <b style='font-size:20px; color:black;'>האידנא</b> לכבוד שבת <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא דקא עביד</b> הכי</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>- <b style='font-size:20px; color:black;'>לא מיתחזי כרמות רוחא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כתיב (בישעיהו נח) <b style='font-size:20px; color:black;'>"וכבדתו מעשות דרכיך</b>, ממצוא חפצך ודבר דבר". ודרשינן:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכבדתו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול. וכי הא דרבי יוחנן קרי למאניה</b> בגדיו <b style='font-size:20px; color:black;'>"מכבדותי</b>". שמכבדים את בעליהן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מעשות דרכיך</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא יהא הילוכך של שבת כהילוכך של חול.</b> וכדמפרש להלן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ממוצא חפצך</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>חפציך אסורין</b> בעיסוק אודותן. אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>חפצי שמים מותרין</b> בעיסוק, וכגון לפסוק צדקה לעניים ולשדך את הילדים.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0230_L2"></nowiki><nowiki name="דףBקיגB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div>
Micropedia bot