https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%96_%D7%91 2026-05-12T04:32:15Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%96_%D7%91&diff=140524&oldid=prev 2020-09-06T13:52:35Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:52, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l75">שורה 75:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 75:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת שבת (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-97973:rev-140524:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%96_%D7%91&diff=97973&oldid=prev 2015-07-01T10:06:30Z

<p>Automatic page editing</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:06, 1 ביולי 2015</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;וחכמים אומרים: אין "עור" אלא&lt;/b&gt; <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">  &lt;img  alt=''''  src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'&gt;      </del>&amp;nbsp;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;למה,&lt;/b&gt; לאותם שרצים, &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;שמנו חכמים&lt;/b&gt; לגבי טומאה, שעורן הוא עור.&lt;/span&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;וחכמים אומרים: אין "עור" אלא&lt;/b&gt; <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">        </ins>&amp;nbsp;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;למה,&lt;/b&gt; לאותם שרצים, &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;שמנו חכמים&lt;/b&gt; לגבי טומאה, שעורן הוא עור.&lt;/span&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אדרבה, למה שמנו חכמים&lt;/b&gt; שעורותיהן מטמאין כבשרן הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין להם עור?!&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמר אביי: הכי קאמר: אין עור חלוק מבשר&lt;/b&gt; לענין שבת, וחייב על צידה וחבלה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא למה שלא מנו חכמים,&lt;/b&gt; והיינו לאותן ארבעה שרצים שאין עורותיהם מטמאין, משום שהם חשובים עור ולא בשר, והם: החולד והעכבר והצב והתנשמת. אבל אותן ארבעה שמנו חכמים שעורותיהן כבשרן לענין טומאה, הוא הדין לענין שבת, שהצדן והחובל בהן פטור.&lt;/span&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אדרבה, למה שמנו חכמים&lt;/b&gt; שעורותיהן מטמאין כבשרן הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין להם עור?!&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמר אביי: הכי קאמר: אין עור חלוק מבשר&lt;/b&gt; לענין שבת, וחייב על צידה וחבלה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא למה שלא מנו חכמים,&lt;/b&gt; והיינו לאותן ארבעה שרצים שאין עורותיהם מטמאין, משום שהם חשובים עור ולא בשר, והם: החולד והעכבר והצב והתנשמת. אבל אותן ארבעה שמנו חכמים שעורותיהן כבשרן לענין טומאה, הוא הדין לענין שבת, שהצדן והחובל בהן פטור.&lt;/span&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וקשיא לרב דאמר דלא פליגי רבנן בשבת?&lt;/span&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וקשיא לרב דאמר דלא פליגי רבנן בשבת?&lt;/span&gt;</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-92825:rev-97973:php=table --> </table>

Micropedia bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%96_%D7%91&diff=92825&oldid=prev 2015-06-30T13:11:31Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|שבת קז ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחכמים אומרים: אין &quot;עור&quot; אלא&lt;/b&gt; &lt;img alt=&#039;&#039;&#039;&#039; src=&#039;p_amud.bmp&#039;&#039; title=&#039;מיקום עמוד מדויק&#039;&gt; &amp;nbsp;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למה,&lt;/b&gt; לאותם שרצים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמנו חכמים&lt;/b&gt; לגבי טומאה, שעורן הוא עור.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אדרבה, למה שמנו חכמים&lt;/b&gt; שעורותיהן מטמאין כבשרן הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין להם עור?!&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמר אביי: הכי קאמר: אין עור חלוק מבשר&lt;/b&gt; לענין שבת, וחייב על צידה וחבלה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא למה שלא מנו חכמים,&lt;/b&gt; והיינו לאותן ארבעה שרצים שאין עורותיהם מטמאין, משום שהם חשובים עור ולא בשר, והם: החולד והעכבר והצב והתנשמת. אבל אותן ארבעה שמנו חכמים שעורותיהן כבשרן לענין טומאה, הוא הדין לענין שבת, שהצדן והחובל בהן פטור.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וקשיא לרב דאמר דלא פליגי רבנן בשבת?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה רבא&lt;/b&gt; לאביי: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא &quot;למה שמנו חכמים&quot; קאמר&lt;/b&gt; התנא, ולא מסתבר שטעה בין &quot;מנו&quot; ל&quot;לא מנו&quot;?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא, אמר רבא: הכי קאמר&lt;/b&gt; להו רבנן לרבי יוחנן בן נורי: אתה אומר שלענין שבת שמנה שרצים יש להן עור, ולגבי טומאה אין להן עור, אלא עורותיהן כבשרן. אין הדבר כן, אלא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין עור מטמא כבשר אלא למה שמנו חכמים&lt;/b&gt; בלבד, ולא עורותיהן של כל שמונת השרצים. אבל לענין שבת לא פליגי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכלל, דרבי יוחנן בן נורי&lt;/b&gt; סבר כי אפילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הנך נמי דלא מנו חכמים, מטמאין?!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא קתני: רבי יוחנן בן נורי אומר: שמנה שרצים יש להן עורות, ולא מטמאין?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב אדא בר מתנה: תריץ הכי: וחכמים אומרים&lt;/b&gt; לרבי יוחנן בן נורי: אמנם לענין שבת מודים אנחנו לך ששמנה שרצים יש להן עור, אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לענין טומאה, אין עור למה שמנו חכמים.&lt;/b&gt; שאותן ארבעה - עורותיהן כבשרן. ולא גרסינן &quot;אלא&quot; למה שמנו חכמים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ונתיישבו דברי רב, דלא פליגי רבנן לענין שבת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואכתי&lt;/b&gt; תיקשי, וכי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לענין שבת לא פליגי&lt;/b&gt; רבנן?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והתניא: הצד אחד משמנה שרצים האמורים בתורה&lt;/b&gt; או &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;החובל בהן, חייב.&lt;/b&gt; באיזה שרצים? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשרצים שיש להן עורות,&lt;/b&gt; והיינו, באותן ארבע שלא מנו חכמים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואיזו היא חבורה שאינה חוזרת&lt;/b&gt; שחייבין עליה בשבת? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נצרר הדם&lt;/b&gt; ונאסף במקום אחד, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף על פי שלא יצא&lt;/b&gt; הדם, שוב אינו חוזר ונבלע. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשה ה&lt;b&gt;תוי&quot;ט&lt;/b&gt;, הא מבואר לעיל קו א דחובל אינו חייב אלא בצריך את הדם לכלבו, ואיך יתכן שיתחייב קודם שיצא הדם. ועיי&quot;ש תירוצו, וב&lt;b&gt;רעק&quot;א ותפא&quot;י&lt;/b&gt; (בועז) שם, ובשביתת השבת סוף ח&quot;א מה שכתבו בזה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוחנן בן נורי אומר: שמנה שרצים יש להן עורות.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי דפליגי רבנן גם לענין שבת?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב אשי: מאן תנא קמא&lt;/b&gt; דהך ברייתא? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יהודה&lt;/b&gt; היא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאזיל בתר גישתא.&lt;/b&gt; שסובר שהולכים אחר איכות העור, שאותן שרצים שעורן רך הוו עורותיהן כבשרן. ואותן שעורן קשה אין עורותיהן כבשרן, ולא יליף מקרא ד&quot;הטמאים&quot; כרבנן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתנן: רבי יהודה אומר: הלטאה&lt;/b&gt; דינה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כחולדה,&lt;/b&gt; שאין עורה כבשרה. ואילו לרבנן, דילפי מהמקרא, הלטאה היא מארבעה השרצים שעורן כבשרן, ועל כרחך טעמא דרבי יהודה משום שהענין תלוי במציאות, והלטאה עורה עב, הלכך דינה כחולדה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולדעת רבי יהודה טומאה ושבת שוין, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל רבנן, דפליגי עליה דרבי יוחנן&lt;/b&gt; בן נורי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לענין טומאה,&lt;/b&gt; הם סוברים כי דוקא לענין טומאה דרשינן מקרא לחלק בין השרצים, אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לענין שבת מודו ליה,&lt;/b&gt; שכל השמנה שרצים יש להן עור.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי הכי, האי&lt;/b&gt; דקתני בברייתא דלעיל &quot;הצד אחד משמנה שרצים, חייב, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דברי רבי יוחנן בן נורי&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;דברי רבי יוחנן בן נורי ומחלוקתו&quot; מיבעי ליה&lt;/b&gt; למימר. שהרי רבנן מודו ליה לענין שבת?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תני&lt;/b&gt; בברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דברי רבי יוחנן בן נורי ומחלוקתו.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעא מיניה לוי מרבי: מנין ל&quot;חבורה&quot;&lt;/b&gt; שחייבים עליה בשבת שהיא דוקא חבורה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;שאינה חוזרת&quot;,&lt;/b&gt; ואם היא חוזרת אינה נקראת חבורה. כגון, חבלה באותן שרצים שאין להן עור, או מכה קטנה, שלא נצרר אפילו הדם?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וענה לו רבי: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתיב &quot;היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי &quot;חברבורותיו&quot;?&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אילימא דקאי&lt;/b&gt; אנמר ממש, שיש לו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ריקמי ריקמי,&lt;/b&gt; גוונים שונים בעורו, ותמה הכתוב - היהפוך נמר את גוון עורו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אם כן תיקשי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האי &quot;ונמר חברבורותיו&quot;.&lt;/b&gt; והא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;נמר גווניו&quot; מיבעי ליה&lt;/b&gt; למיכתב?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא,&lt;/b&gt; על כרחך &quot;ונמר&quot; מלשון תמורה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והכי קאמר: היהפוך כושי עורו וימיר חבורת עורו? ולמדנו שהחבורה הרי היא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ככושי&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה עורו דכושי אינה חוזרת, אף חבורה אינה חוזרת.&lt;/b&gt; שהכתוב אומר וכי תחזור החבורה לקדמותה, שלא יתקשה העור במקום המכה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושאר שקצים ורמשים&lt;/b&gt; החובל בהן פטור.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודייקינן: דוקא החובל בהן פטור. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא הורגן חייב.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאן תנא&lt;/b&gt; דסובר שחייבים על הריגת שקצים ורמשים קטנים?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי ירמיה: רבי אליעזר היא. דתניא: רבי אליעזר אומר: ההורג כינה בשבת&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כהורג גמל בשבת!&lt;/b&gt; כלומר כהורג חיה גדולה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רבי ירמיה סבר דטעמא דרבנן דפטרי בכינה משום שאין בה גידין ועצמות ואינה מתקיימת י&quot;ב חודש, וחשיבא כמת, ומתניתין קתני &quot;רמשים&quot; משמע דחייב בכל דבר שהוא חי ואפילו אין בו גידין ועצמות, הלכך מתניתין לאו רבנן היא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתקיף לה רב יוסף&lt;/b&gt;: הרי מתניתין אתיא אפילו כרבנן. כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד כאן לא פליג רבנן עליה דרבי אליעזר אלא בכינה,&lt;/b&gt; שההורגה פטור משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאינה פרה ורבה. אבל שאר שקצים ורמשים דפרין ורבין&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא פליגי.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושניהם לא למדוה אלא מאלים&lt;/b&gt; מאדמים שנשחטו למלאכת המשכן לצורך עורותיהן, ומשם למדנו למלאכת &quot;השוחט&quot; בשבת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי אליעזר סבר: כאלים&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה אלים שיש בהן נטילת נשמה אף כל שיש בו נטילת נשמה,&lt;/b&gt; חייב עליו בשבת, ואפילו על כינים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבנן סברי: כאלים&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה אלים דפרין ורבין אף כל דפרה ורבה,&lt;/b&gt; לאפוקי כינים דאין פרין ורבין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה אביי&lt;/b&gt; לרב יוסף: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כינה אין פרה ורבה?&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והאמר מר: יושב הקב&quot;ה וזן מקרני ראמים&lt;/b&gt; שהיא חיה גדולה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועד ביצי כינים.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וקא סלקא דעתין דהיינו, כינים קטנים כשיוצאין מביציהן, הרי דכנים אכן פרין ורבין?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: אין הכונה לביצים של כינים אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מינא הוא,&lt;/b&gt; מין שרצים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמיקרי ביצי כינים.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והתניא: טפויי&lt;/b&gt; (מין שרצים) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וביצי כינים&lt;/b&gt; (רש&quot;י אומר שאינו יודע היכן הברייתא ולענין מה נאמרה) הרי שיש לכינים ביצים?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: הכי נמי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מינא הוא, דמיקרי ביצי כינים.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והרי פרעוש דפרה ורבה, ותניא: הצד פרעוש בשבת רבי אליעזר מחייב, ורבי יהושע פוטר&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הרי דרבנן (שהם רבי יהושע) פליגי גם בדבר הפרה ורבה? <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; משמע דפטור אבל אסור, דמדרבנן אסור אפילו באין מינו ניצוד. וכתבו ה&lt;b&gt;תוס&lt;/b&gt;&#039; בד&quot;ה הצד דהיינו באופן שאין הפרעוש נושכו. דאם היה נושרו מותר אף לכתחילה ליקחנו ולהשליכו מעליו, דבמקום צער לא גזרו רבנן.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב אשי&lt;/b&gt;: וכי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;צידה אהריגה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קרמית?&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;! עד כאן לא פליגי רבי אליעזר ורבי יהושע אלא&lt;/b&gt; לגבי צידה של פרעוש, הואיל והוא דבר שאין הדרך לצודו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמר,&lt;/b&gt; רבי אליעזר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סבר: דבר שאין במינו ניצוד חייב, ומר,&lt;/b&gt; רבי יהושע, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סבר&lt;/b&gt; ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פטור.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל לענין הריגה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפילו רבי יהושע מודה&lt;/b&gt; דחייב, כיון שהוא פרה ורבה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: ושאר שקצים ורמשים ... &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הצדן לצורך חייב&lt;/b&gt; שלא לצורך פטור.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאן תנא&lt;/b&gt; דפוטר בשלא לצורך?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב יהודה אמר רב: רבי שמעון היא, דאמר: מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה.&lt;/b&gt; וצידה שלא לצורך הוי מלאכה שאינה צריכה לגופה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איכא דמתני לה, אהא&lt;/b&gt; דתנן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;המפיס מורסא בשבת, אם לעשות לה פה חייב, אם להוציא ממנה ליחה פטור.&lt;/b&gt; ועל זה אמרינן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאן תנא&lt;/b&gt; דפוטר בלהוציא ליחה? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב יהודה אמר רב: רבי שמעון היא דאמר: מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה.&lt;/b&gt; דעיקר המלאכה היא בנית הפתח, ואדם זה אינו צריך כלל שיתקיים הפתח אלא לפי שעה, כדי להוציא את הליחה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואיכא דמתני לה אהא&lt;/b&gt; דתנן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הצד נחש בשבת, אם מתעסק בו שלא ישכנו, פטור, אם לרפואה, חייב.&lt;/b&gt; ועל זה אמרינן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאן תנא&lt;/b&gt; דפוטר בשלא ישכנו? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב יהודה אמר&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב: רבי שמעון היא, דאמר: מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה.&lt;/b&gt; שהוא אינו צריך את עצם הצידה, שהרי אם היה בטוח שלא ישכנו לא היה צד את הנחש, שאינו צריך אותו להשתמש בו אלא צד אותו כדי שלא יגיע אליו ויזיקנו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר שמואל: השולה&lt;/b&gt; מוציא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דג מן הים&lt;/b&gt; (באופן שאין בו צידה, כגון שהיה כבר ניצוד מבעור יום בתוך הים) &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיון שיבש בו כסלע&lt;/b&gt; שנתייבש הדג בקוטר של &quot;סלע&quot; על גופו אעפ&quot;י שהוא מפרכס עדיין וחזר והשליכו לים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חייב&lt;/b&gt; משום נטילת נשמה, ששוב לא יחזור לחיות. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ובהגה&quot;ה על הגליון העיר דלפי&quot;ז דחוק מלת &quot;הים&quot;, שהרי בים לא שייך שיהא ניצוד. וב&lt;b&gt;רמב&quot;ם&lt;/b&gt; הגירסא השולה דג מן הספל.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי יוסי בר אבין: ו&lt;/b&gt;דוקא שיבש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בין סנפיריו.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב אשי: לא תימא&lt;/b&gt; שאינו חייב עד ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יבש ממש, אלא אפילו דעבד רירי&lt;/b&gt; שהרירין נמשכין עם האצבע הנוגעת בדג, גם כן חייב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר מר בר המדורי אמר שמואל: הושיט ידו למעי בהמה ודלדל עובר שבמעיה,&lt;/b&gt; שעקר את הולד וגרם להפלתו - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חייב.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי טעמא?&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבא: בר המדורי אסברה לי&lt;/b&gt;: וכי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאו אמר רב ששת: האי מאן דתלש&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשותא&lt;/b&gt; (מין ירק) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהיזמי והיגי&lt;/b&gt; מעל גבי מיני קוצים, והכשות אינו מחובר לקרקע אלא גדל על הקוצים ויונק מריח הקרקע דרך הקוצים - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיחייב משום עוקר דבר מגידולו.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכא נמי, מיחייב משום עוקר דבר מגידולו&lt;/b&gt; (הראשונים מבארים דלאו דוקא נקט &quot;עוקר דבר מגידולו&quot; בעובר, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אלא הטעם בעובר משום נטילת נשמה, והגמרא מדמה, שכמו בכשותא חייב משום עוקר מגידולו, אעפ&quot;י שהכשותא אין חיותו מעצמו אלא אגב ההיזמי והיגי, הוא הדין בעובר, שאין חיותו אלא מחמת אמו, חייב על עקירתו ממנה משום נטילת נשמה). <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שהרי בפשוטו עוקר דבר מגידולו היינו קוצר ואין קצירה אלא בגידולי קרקע, כדאמרינן לעיל עה א, דאין דישה אלא בגידו&quot;ק. וב&lt;b&gt;רשב&quot;א&lt;/b&gt; כתב דגם מדברי הרמב&quot;ם משמע כן. והקשה ע&quot;ז במנ&quot;ח (מ&#039; ל&quot;ב במלאכת קוצר) שהרי הרמב&quot;ם סובר לגבי דישה דבהמה נחשבת לגידו&quot;ק (עיין לעיל קז, א, הערה 1) וא&quot;כ למה לא יתחייב בעובר משום קוצר. ובקהלו&quot;י סי&#039; נ&#039; תירץ דיש חילוק בין דישה לקוצר, דמלאכת דישה היא בדבר התלוש מהקרקע, דהיינו התבואה, אלא שהיא גדילה מהקרקע. ולגבי זה נחשבת הבהמה ג&quot;כ לגידו&quot;ק, כיון שניזונית מהקרקע. משא&quot;כ לגבי קוצר, המלאכה היא שקוצר ממה שמחובר לקרקע, והבהמה אמנם נחשבת לגידו&quot;ק אבל אינה מחוברת לקרקע, ודמי לתולש מענף תלוש, שאינו חייב משום קוצר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0219_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBקחB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div>

Micropedia bot