https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%95_%D7%91
פרשני:בבלי:שבת קו ב - היסטוריית גרסאות
2026-04-07T17:07:21Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%95_%D7%91&diff=140522&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-06T13:52:21Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:52, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l63">שורה 63:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 63:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת שבת (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-97972:rev-140522:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%95_%D7%91&diff=97972&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:06:28Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:06, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחכמים אומרים: צפור למגדל</b> כרבי יהודה, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>וצבי</b> אף <b style='font-size:20px; color:black;'>לגינה, ולחצר, ולביברין</b> מקום שנשמרין בתוכו חיות <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב.</b></span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחכמים אומרים: צפור למגדל</b> כרבי יהודה, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>וצבי</b> אף <b style='font-size:20px; color:black;'>לגינה, ולחצר, ולביברין</b> מקום שנשמרין בתוכו חיות <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב.</b></span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון בן גמליאל אומר: לא כל הביברין שוין</b> אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>זה הכלל</b>: ה<b style='font-size:20px; color:black;'>מחוסר צידה</b> אם הבריח את הצבי למקום גדול שקשה לתפוש אותו שם <b style='font-size:20px; color:black;'>פטור. שאינו מחוסר צידה</b> שהמקום קטן <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב.</b> ובגמ' מפרש שהשיעור של מקום קטן הוא, כל שיכול לתופסו בריצה אחת בלבד.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון בן גמליאל אומר: לא כל הביברין שוין</b> אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>זה הכלל</b>: ה<b style='font-size:20px; color:black;'>מחוסר צידה</b> אם הבריח את הצבי למקום גדול שקשה לתפוש אותו שם <b style='font-size:20px; color:black;'>פטור. שאינו מחוסר צידה</b> שהמקום קטן <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב.</b> ובגמ' מפרש שהשיעור של מקום קטן הוא, כל שיכול לתופסו בריצה אחת בלבד.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-92823:rev-97972:php=table -->
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%95_%D7%91&diff=92823&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-06-30T13:11:27Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|שבת קו ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחכמים אומרים: צפור למגדל</b> כרבי יהודה, <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>וצבי</b> אף <b style='font-size:20px; color:black;'>לגינה, ולחצר, ולביברין</b> מקום שנשמרין בתוכו חיות <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון בן גמליאל אומר: לא כל הביברין שוין</b> אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>זה הכלל</b>: ה<b style='font-size:20px; color:black;'>מחוסר צידה</b> אם הבריח את הצבי למקום גדול שקשה לתפוש אותו שם <b style='font-size:20px; color:black;'>פטור. שאינו מחוסר צידה</b> שהמקום קטן <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב.</b> ובגמ' מפרש שהשיעור של מקום קטן הוא, כל שיכול לתופסו בריצה אחת בלבד.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנן התם</b> במסכת ביצה: <b style='font-size:20px; color:black;'>אין צדין דגים מן הביברין</b> בריכות מים שמגדלים בהם דגים <b style='font-size:20px; color:black;'>ביום טוב</b> שמלאכת צידה לא הותרה ביו"ט לפי שאפשר לצוד מערב יו"ט. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין נותנין לפניהם מזונות</b> שכיון שהם מוקצים (מחמת האסור לצודם) אסור לטרוח בעבורם. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל צדין חיה ועוף מן הביברין</b> שכבר הם ניצודים ועומדים <b style='font-size:20px; color:black;'>ונותנין לפניהם מזונות</b> שהרי אינם מוקצה. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> כ"כ <b>רש"י</b>. <b>ותוד"ה</b> ואין, הקשו עליו דהא תנן לקמן קנה ב שמותר ליתן מים לאווזים ותרנגולים בשבת, אעפ"י שכל בעלי חיים מוקצים הם בשבת. ולכן הם מפרשים שכל דבר שניצוד ועומד הוי כמזונותיו עליך, ומותר לתת לפניהם מזונות. ואם אינו ניצוד ועומד הרי הוא כאותן שבשדה, שאסור לזונם בשבת ויום טוב. <b>והרמב"ן</b> מפרש שמה אינו ניצוד ועומד אסור לזונו שמא יבא לצוד אותו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורמינהו</b>: תניא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ביברין של חיות ושל עופות ושל דגים אין צדין מהם ביו"ט, ואין נותנין לפניהם מזונות.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קשיא חיה אחיה, קשיא עופות אעופות</b> דבמשנה כתוב שצדין מהם ביו"ט ובברייתא כתוב שאין צדין?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בשלמא חיה אחיה לא קשיא,</b> ד<b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> הברייתא שאוסרת לצוד <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה</b> היא דאמר במתניתין שהצד צבי לביבר אינו חייב, הרי שביבר אינו נחשב כניצוד לגבי חיה ולכן אסור לצוד ממנו ביו"ט. <b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> המשנה שמתירה לצוד ביו"ט <b style='font-size:20px; color:black;'>רבנן</b> היא דאמרי במתניתין שהצבי נחשב כניצוד בביבר ולכן מותר לצוד מתוכו ביו"ט.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא עופות אעופות קשיא</b> שהרי בין לרבי יהודה בין לרבנן לא הוי ניצוד אלא במגדל?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכי תימא: עופות אעופות נמי לא קשיא,</b> ד<b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> המשנה בביצה במותר לצוד ביו"ט <b style='font-size:20px; color:black;'>בביבר מקורה</b> דהוי כניצוד ועומד <b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> דברייתא שאסור לצוד ביו"ט <b style='font-size:20px; color:black;'>בביבר שאינו מקורה</b> דלא הוי כניצוד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אי אפשר לומר כן <b style='font-size:20px; color:black;'>והא בית דמקורה הוא, ובין לרבי יהודה ובין לרבנן, צפור למגדל</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אין,</b> דוקא לתוכו הוי ניצוד, אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>לבית לא</b> הוי כניצוד?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבה בר רב הונא: הכא</b> במתניתין <b style='font-size:20px; color:black;'>בצפור דרור עסקינן</b> דלא הוי כניצוד, בבית <b style='font-size:20px; color:black;'>לפי שאינה מקבלת מרות,</b> אבל צפור רגילה הרי היא כניצודה, בבית, וה"ה בביבר מקורה וא"כ יש לקיים את התירוץ דלעיל דהמשנה בביצה מדברת בביבר מקורה והברייתא בביבר שאינו מקורה (עפ"י הרש"ש).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנא דבי רבי ישמעאל: למה נקרא שמה צפור דרור?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני שדרה בבית כבשדה</b> שפורחת מזוית לזוית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>השתא דאתית להכי</b> שיישבנו הסתירה מעופות אעופות אליבא דרבנן <b style='font-size:20px; color:black;'>חיה אחיה נמי לא קשיא</b> ואין צריך לתרץ כדלעיל דהא רבי יהודה והא רבנן אלא תרוויהו כרבנן ו<b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> הברייתא שאוסרת לצוד חיה מביברין <b style='font-size:20px; color:black;'>בביבר גדול,</b> ו<b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> מתניתין בשבת שאסור לצוד חיה לתוך ביבר ומשנה דביצה שמתרת לצוד ביו"ט מתוך הביבר <b style='font-size:20px; color:black;'>בביבר קטן</b> דהוי כניצוד ועומד שם (וכמבואר במתניתין בדברי רשב"ג שיש חילוק בין ביבר לביבר, ורבנן מודו ליה כדלקמן בגמ').</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>היכי דמי ביבר גדול, היכי דמי ביבר קטן?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב אשי: כל היכא דרהיט בתריה ומטי</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>לה בחד שיחייא</b> שמגיע אליה בריצה אחת, זהו <b style='font-size:20px; color:black;'>ביבר קטן. ואידך</b> אם לא די לו בריצה אחת, הוי <b style='font-size:20px; color:black;'>ביבר גדול.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי נמי: כל היכא דנפיל טולא דכתלים אהדדי</b> הכתלים קרובים עד שצל הכתלים נוגעים זה בזה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ביבר קטן. ואידך</b> אם הכתלים רחוקים מכן, <b style='font-size:20px; color:black;'>ביבר גדול.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי נמי: כל היכא דליכא עוקצי עוקצי</b> שהבית עגול ואין בו זויות שהחיה יכולה להתחמק לשם, <b style='font-size:20px; color:black;'>ביבר קטן. ואידך</b> אם אינו כן <b style='font-size:20px; color:black;'>ביבר גדול.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>רשב"ג אומר</b> לא כל הביברין שוין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי שמעון בן גמליאל.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר ליה אביי: ממה שאתה אומר <b style='font-size:20px; color:black;'>"הלכה" מכלל דפליגי</b> רבנן עליה? והא אמרינן לעיל שגם רבנן מחלקים בין ביבר קטן לגדול?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רב יוסף: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי נפקא לך מינה?</b> שהרי אם לא פליגי רבנן כל שכן שהלכה כרשב"ג.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> אביי: <b style='font-size:20px; color:black;'>גמרא גמור זמורתא תהא?</b> שאתה אומר דברים ללא צורך אלא כזמר בעלמא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: הצד צבי סומא, וישן, חייב.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל צבי <b style='font-size:20px; color:black;'>חיגר</b> צולע, <b style='font-size:20px; color:black;'>וזקן, וחולה, פטור.</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה אביי לרב יוסף: מאי שנא הני ומאי שנא הני?</b> שהרי גס סומא וישן הוא כניצוד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר ליה רב יוסף: <b style='font-size:20px; color:black;'>הני עבידי לרבויי</b> הסומא והישן בורחים כשמרגישים יד אדם הנוגעת בהם ולא הוי כניצודים, ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>הני לא עבידי לרבויי</b> החיגר והזקן וחולה אינם יכולים לברוח והרי הם כניצודים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא</b>: הצד צבי <b style='font-size:20px; color:black;'>חולה חייב?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב ששת: לא קשיא: הא</b> דחייב <b style='font-size:20px; color:black;'>בחולה מחמת אישתא</b> מחלה שיכול עדיין ללכת. <b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> דפטור <b style='font-size:20px; color:black;'>בחולה מחמת אובצנא</b> עייפות, שאינו יכול לזוז ממקומו, וניצוד ועומד הוא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: הצד חגבין, גזין</b> מין חגב טהור שמותר באכילה (וכן החגבין), <b style='font-size:20px; color:black;'>צרעין ויתושין בשבת, חייב, דברי רבי מאיר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחכמים אומרים: כל שבמינו ניצוד</b> כגון חגבין וגזין שדרך אנשים לצודם לאכילה <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב. וכל שאין במינו ניצוד</b> כגון צרעין ויתושין שאין בהם צורך <b style='font-size:20px; color:black;'>פטור.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא אידך: הצד חגבים בשעת הטל</b> שאז עיניהם מתעוורות <b style='font-size:20px; color:black;'>פטור</b> שהם כניצודים. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>בשעת השרב חייב.</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> הקשה <b>הרש"ש</b>, מה החילוק מצבי סומא דחייב. <b>והשפת אמת</b> תירץ דצבי בעל כח הוא ואפילו הוא סומא ביכלתו להישמט כשירגיש, אבל חגבין כשנתעוורין אין יכולין לפרוח והן ניצודין ועומדין.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלעזר בן מהבאי אומר: אם היו מקלחות ובאות</b> שבאו הרבה חגבים ביחד והן מזומנות ליקח מהם <b style='font-size:20px; color:black;'>פטור.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איבעיא להו: אלעזר בן מהבאי ארישא קאי</b> להחמיר שאף בשעת הטל אינו פטור אלא כשמקלחות ובאות <b style='font-size:20px; color:black;'>או אסיפא קאי</b> להקל שאף בשעת השרב פטור במקלחות?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע</b>: תניא: <b style='font-size:20px; color:black;'>הצד חגבין בשעת הטל פטור, בשעת השרב חייב.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלעזר בן מהבאי אומר: אפילו בשעת השרב, אם היו מקלחות ובאות פטור,</b> והיינו לקולא.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>צבי שנכנס</b> מאליו <b style='font-size:20px; color:black;'>לבית ונעל</b> אדם <b style='font-size:20px; color:black;'>אחד בפניו, חייב</b> שזו היא צידתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נעלו שנים, פטורין</b> שכל מלאכה שעשאוה שנים, שניהם פטורין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכל זה דוקא כשכל אחד לבדו היה יכול לנעול, אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> היה <b style='font-size:20px; color:black;'>יכול אחד לנעול</b> את הבית <b style='font-size:20px; color:black;'>ונעלו שנים,</b> שניהם <b style='font-size:20px; color:black;'>חייבין</b> שבאופן כזה הדרך ששנים עושים את המלאכה והרי לכל אחד מלאכה שלימה שבלעדו לא היתה נעשית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי שמעון פוטר</b> שרבי שמעון סובר שאפילו בזה אינו יכול וזה אינו יכול שניהם פטורין (ולעיל צג, א מפרש פלוגתייהו).</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי ירמיה בר אבא אמר שמואל: הצד</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ארי בשבת אינו חייב עד שיכניסנו לגורזקי שלו</b> לכלוב המיועד לו, אבל מחוץ לכלוב אפילו תופסו בידו אין זו צידתו שיכול להשתמט ממנו.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ישב האחד על הפתח</b> ששם הצבי <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא מילאהו</b> שגופו לא מלא את חלל הפתח, ואחר כך <b style='font-size:20px; color:black;'>ישב השני</b> ליד הראשון <b style='font-size:20px; color:black;'>ומילאהו</b> את כל חלל הפתח, <b style='font-size:20px; color:black;'>השני חייב</b> שעל ידו ניצוד הצבי, והראשון פטור שלא עשה כלום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ישב הראשון על הפתח ומילאהו, ובא השני וישב בצידו</b> כלומר לפנים מהראשון ומילא גם הוא את חלל הפתח <b style='font-size:20px; color:black;'>אף על פי שעמד הראשון והלך לו</b> שנמצא השני גורם עתה לצידת הצבי <b style='font-size:20px; color:black;'>הראשון חייב</b> שהוא צד בתחילה את הצבי <b style='font-size:20px; color:black;'>והשני פטור</b> מאחר שאינו עושה מעשה מחודש אלא הוא שומר לצבי שכבר ניצוד שלא יוכל לברוח מהבית, ואין זה מעשה צידה אלא שמירה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא למה</b> השני ה<b style='font-size:20px; color:black;'>זה דומה?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>לנועל את ביתו לשומרו</b> ולא ידע שצבי שם <b style='font-size:20px; color:black;'>ונמצא</b> אח"כ ש<b style='font-size:20px; color:black;'>צבי שמור שמור בתוכו</b> שאין מחייבין אותו לפתוח את הדלת כשיודע לו שהצבי שם כיון שעתה אינו עושה מעשה צידה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> כך פירשו את משנתנו <b>התפא"י ורא"מ</b> <b>הורוביץ</b>, וכן פירש <b>הרמב"ן</b> בפירוש אחד. ועוד פירושים נאמרו בזה בראשונים. א. הדמיון הוא לצבי שהיה ניצוד מערב שבת בתוך בית, כשהדלת סגורה. וכשם שמותר לאדם לנעול את הדלת במנעול בשבת אעפ"י שהוא מוסיף בזה שמירה על שמירתו, ולא אמרינן שהרי הוא כצדו עכשיו, על אף שלולי נעילתו יתכן שהיו הדלתות נפתחות - כך מותר לשני לישב בצד הראשון, אעפ"י שאחר שהלך הראשון נשאר הצבי ניצוד מכח השני. ב. שהיה צבי קשור בבית ונעל אדם את הדלת בשבת, ואח"כ ניתק הקשר. שאין אומרים לו שיפתח את הדלת כדי שיצא הצבי, לפי שבשעה שנעל, בהיתר נעל - אף זה השני, כיון שישב בהיתר, אין צורך לקום אחר הליכת הראשון. וכתב הרמב"ן דלשני הפירושים האלו הא דקתני "לנועל את ביתו לשומרו", לאו דוקא הוא. אלא אפילו כונתו לשמור הצבי מותר שהרי שמור הוא. ג. <b>להמגן אברהם</b> (סי' שט"ז סקי"א) דרך מחודשת בביאור משנתנו: דמיירי שבשעה שעמד הראשון והלך לו נתפנה אז חלל הפתח לגמרי. ואעפי"כ מותר לשני לשבת במקומו, אעפ"י שהוא צדו בכך, כיון שכבר היה ניצוד פעם אחת בשבת זו. וכן הא דנועל את ביתו לשומרו ונמצא צבי שמור בתוכו, היינו שהיה הצבי ניצוד בבית מערב שבת, ומותר לאדם לפתוח ולנעול הדלת בשבת (כשמתכוין לשמור ביתו ולא לצידת הצבי) למרות שהוא עושה כל פעם צידה מחודשת ("דאטו מי שיש לו תרנגולת בתוך ביתו ונפתחה הפתח יהא אסור לסותמו"). וכבר הכריע <b>המ"ב</b> שם סקכ"ה כרוב האחרונים שחולקים על המג"א.</span> </span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0217_L2"></nowiki><nowiki name="דףBקזB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div>
Micropedia bot