https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%94_%D7%90
פרשני:בבלי:שבת קה א - היסטוריית גרסאות
2026-04-07T02:13:22Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%94_%D7%90&diff=140519&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-06T13:51:59Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:51, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l108">שורה 108:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 108:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת שבת (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-97970:rev-140519:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%94_%D7%90&diff=97970&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:06:24Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:06, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנא: נתכוין לכתוב אות אחת</b> בלבד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>ועלו בידו שתים, חייב.</b></span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנא: נתכוין לכתוב אות אחת</b> בלבד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>ועלו בידו שתים, חייב.</b></span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והתנן</b> במתניתין: נתכוין לכתוב חי"ת וכתב ב' זיינין <b style='font-size:20px; color:black;'>פטור</b> משום שנתכוין לכתוב אות אחת בלבד והוי ליה "מתעסק", שפטור מקרבן?</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והתנן</b> במתניתין: נתכוין לכתוב חי"ת וכתב ב' זיינין <b style='font-size:20px; color:black;'>פטור</b> משום שנתכוין לכתוב אות אחת בלבד והוי ליה "מתעסק", שפטור מקרבן?</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא קשיא.</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> דקתני פטור הוא מטעם אחר, משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דבעי זיוני,</b> שלא תייג את הזיינין בתגים, ולא נגמרה עדיין מלאכת הכתיבה.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא קשיא.</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> דקתני פטור הוא מטעם אחר, משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דבעי זיוני,</b> שלא תייג את הזיינין בתגים, ולא נגמרה עדיין מלאכת הכתיבה.</span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-92820:rev-97970:php=table -->
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%94_%D7%90&diff=92820&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-06-30T13:11:22Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|שבת קה א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנא: נתכוין לכתוב אות אחת</b> בלבד <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>ועלו בידו שתים, חייב.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והתנן</b> במתניתין: נתכוין לכתוב חי"ת וכתב ב' זיינין <b style='font-size:20px; color:black;'>פטור</b> משום שנתכוין לכתוב אות אחת בלבד והוי ליה "מתעסק", שפטור מקרבן?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא קשיא.</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> דקתני פטור הוא מטעם אחר, משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דבעי זיוני,</b> שלא תייג את הזיינין בתגים, ולא נגמרה עדיין מלאכת הכתיבה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> דקתני חייב, מיירי <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא בעי זיוני,</b> שגמר בכך את כל הכתיבה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> בפשוטו הכונה לחלק בין אותיות הצריכות זיון (שעטנ"ז ג"ץ) לאותיות שאי"צ זיון, וכן הביא בספר התרומה (סי' קי"ד) בשם ריב"א. ולפי"ז משמע דבלא תיוג אין ע"ז שם אות כלל ונפ"מ לגט שיפסל אם לא תייג האותיות שצריכות תיוג. ובעל התרומה חולק עליו דכונת הגמ' לחלק בין אם רוצה לזיין האותיות או לא ושניהם מיירי באותיות הצריכות זיון (ומדויק לשון הגמרא "הא דבעי זיוני" ולא קאמר הא באותיות הצריכות זיון) דבאמת הוי שם אות עלה גם בלא זיון אלא שאם היה בדעתו לכתוב בדיוק ובהכשר עם התגין אינו חייב עד שיזיין כי לגבי דידיה לא הוי נגמרה מלאכתו בלא זה. וכ"פ הרשב"א והריטב"א. והוכיח בעל התרומה כן מהא דאמרינן לעיל דנטלו לגגו של חי"ת ועשאו שני זיינין, והרי חסר בשני הזיינין תגין ואמאי חייב, אלא ודאי דהתם מיירי שאינו רוצה לתייגם ולכן הוא חייב גם בלא זיון. ובקהלות יעקב סי' מ"ח כתב ליישב דברי הגמרא הנ"ל אף לשיטת ריב"א שאעפ"י שהתגין הם חלק מצורת האותיות מ"מ כשמגיה ספר שהיה כתוב בטעות חיי"ת ועשאו שני זיינין הרי גם בלא התגין כבר יצא מכלל ספר שאינו מוגה שהרי הקורא קורא כדרכו בלא שיבוש ומותר להשהותו, ומשום כך הוי כתיבה חשובה לחייב עליה, אבל בהך דמתניתין דלא מיירי שהיה כתוב בטעות אלא שנתכוין לכתוב עתה חיי"ת ועלה בידו שני זיינן הרי לא תיקן בכך כלום שגם קודם כתיבתו לא היה איסור להשהותו שרק כשכתוב בשיבוש אסור להשהותו ולא כשחסר איזה אות, כי הקורא אינו עלול לטעות בשל כך. וממילא אי אפשר לחייבו רק על עצם הכתיבה והרי כיון שאין בו תגין לא נשלם צורת האותיות ולכן הוא פטור.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>כתב אות אחת</b> אלא שכתבה בצורת <b style='font-size:20px; color:black;'>נוטריקון</b> שאות אחת מציינת מילה שלימה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהושע בן בתירה מחייב, וחכמים פוטרין.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן זימרא: מנין ללשון נוטריקון</b> שהיא <b style='font-size:20px; color:black;'>מן התורה?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> אצל אברהם: <b style='font-size:20px; color:black;'>"כי א"ב המו"ן גויים נתתיך"</b>. "אב המון" נוטריקון:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אב נתתיך לאומות, בחור נתתיך באומות, המון חביב נתתיך באומות, מלך נתתיךי לאומות</b> (כדכתיב "נשיא אלהים אתה בתוכנו"), <b style='font-size:20px; color:black;'>ותיק נתתיך באומות, נאמן נתתיך באומות.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> <b>רש"י</b> פירש בברכות (ט ב) דותיקין היינו אנשים ענוים ומחבבין מצוה, וכן באברהם מצינו שהיה עניו, שנאמר "ואנכי עפר ואפר", ומחבב מצוות שנאמר כי ידעתיו למען אשר יצוה". וגם מנהג ותיקין שהיו גומרין ק"ש ותפילה עם הנץ החמה מייתי לה מאברהם שתיקן תפילת שחרית. <b>ח"א מהרש"א</b>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוחנן דידיה אמר</b>: מכאן לנוטריקון מן התורה: <b style='font-size:20px; color:black;'>"אנכי"</b> שבעשרת הדברות הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>נוטריקון: אנא, נפשאי כתיבת יהבית.</b> שהקב"ה אומר: אני בעצמי נתתי תורה כתובה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבנן אמרי</b>: כך דרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמירה</b> שהיא <b style='font-size:20px; color:black;'>נעימה,</b> דהיינו התורה - <b style='font-size:20px; color:black;'>כתיבה יהיבה,</b> ניתנה בכתב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איכא דאמרי: "אנכי"</b> נוטריקון <b style='font-size:20px; color:black;'>למפרע: יהיבה כתיבה,</b> ניתנה בכתב - <b style='font-size:20px; color:black;'>נאמנין אמריה.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> היינו, שהתורה ניתנה כתובה ולא בע"פ, דדברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם בע"פ כדי שיהיו נאמנין אמריה, כי ע"י הדיבור בע"פ לפעמים ישתנה הענין. ח"א <b>מהרש"א</b>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דבי רבי נתן אמרי</b>: דברי המלאך לבלעם הם נוטריקון, דכתיב: "הנה אנכי יצאתי לשטן - <b style='font-size:20px; color:black;'>כי יר"ט הדרך לנגדי".</b> "ירט" לשון נוטריקון הוא: <b style='font-size:20px; color:black;'>יראה</b> האתון, <b style='font-size:20px; color:black;'>ראתה, נטתה,</b> בשביל שהדרך לנגדי! כלומר, שאתה הולך להקניטני.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דבי רבי ישמעאל תנא</b>: נאמר אצל מנחת העומר שתהא <b style='font-size:20px; color:black;'>"כרמל"</b> והוא נוטריקון: <b style='font-size:20px; color:black;'>כר מלא,</b> שמביאים אותה מתבואה לחה, שאז הזרע נפוח, וה"כר", הקש, מלא הימנו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב אחא בר יעקב אמר</b>: דוד אמר לשלמה על שמעי בן גרא <b style='font-size:20px; color:black;'>"והוא קללני קללה נמ"רצת",</b> והוא נוטריקון: <b style='font-size:20px; color:black;'>נואף הוא, מואבי הוא, רוצח הוא, צורר הוא, תועבה הוא</b>. שכך קילל אותו שמעי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב נחמן בר יצחק אמר</b>: יהודה אמר ליוסף: <b style='font-size:20px; color:black;'>"מה נדבר ומה נצט"דק</b>" בלשון נוטריקון: <b style='font-size:20px; color:black;'>נכונים אנחנו, צדיקים אנחנו, טהורים אנחנו, דכים אנחנו, קדושים אנחנו.</b></span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הכותב שתי אותיות בשתי העלמות,</b> שנודע לו בין אות לאות שחטא, ושוב שכח וחטא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>או אפילו היה בהעלם אחד, אלא שכתב אות <b style='font-size:20px; color:black;'>אחת שחרית, ואחת בין הערבים,</b> שכיון שהיה לו שהות הרבה בינתיים כדי להיוודע הרי זה כשתי העלמות חלוקות (עיין תוד"ה ורבנן). <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> <b>רש"י</b>. <b>והתוד"ה</b> ורבנן, הקשו שהיה לתנא לפרש מה שיעור השהות שמחלקת לשתי העלמות. ועוד, דלעיל אמרינן כתב אות אחת בציפורי ואות אחת בטבריא חייב, אע"ג דמסתמא יש ביניהם שהות מספקת כדי להיודע. ולפיכך פירשו דמיירי שהיתה לו ידיעה ממש בינתיים, ונקט שחרית וערבית לרבותא דרבן גמליאל, דאע"ג דיש הפסק כה גדול ביניהם יחד עם הידיעה מכל מקום לא חשיבא ידיעה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבן גמליאל מחייב</b> חטאת, <b style='font-size:20px; color:black;'>וחכמים פוטרין.</b></span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>במאי קמיפלגי</b> תנאי דמתניתין?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבן גמליאל סבר: אין ידיעה לחצי שיעור</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> כי הידיעה שבין אות לאות לא נחשבת כ"ידיעה" הואיל ולא ידע אלא על חצי שיעור, שאינה ידיעת עבירה המחייבת קרבן. הלכך חשיב כאילו כתב שתי האותיות בהעלם אחד, וחייב חטאת. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> טעמא דר"ג משום דכתיב "או הודע אליו חטאתו" משמע דוקא ידיעת חטאת שמה ידיעה אבל ידיעת חצי שיעור דאינה ידיעת חטאת (כלומר שאינה מחייבת חטאת) לאו שמה ידיעה. <b>תוד"ה</b> רבן גמליאל.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבנן סברי: יש ידיעה לחצי שיעור.</b> וכיון שהיא נחשבת "ידיעה" הרי היא מחלקת בין האותיות שלא יצטרפו יחד לשגגה אחת, אלא שתי שגגות הן, שעל כל אחת אין חיוב של כשיעור, הלכך פטור מחטאת.</span><br />
<BR><br><center><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>הדרן עלך פרק הבונה</b></center><br />
<BR><br />
<!--$^--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0012_L5"></nowiki><nowiki name="פרקBשלושBעשרהB-Bהאורג"></nowiki><br><hr><center><span style="font-size:39px; "><br />
<br />
<B><U><span style='color:RGB(34,80,136);'>פרק שלוש עשרה - האורג</span><BR></U></B></span></center><br><hr><br><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר אומר: האורג שלשה חוטין בתחילה,</b> בתחילת אריגתו של הבגד, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואחת על האריג</b> או שהוסיף חוט אחד על מה שכבר נארג מעט, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב,</b> לפי שהוא מצטרף עם האריג הקיים. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> <b>הראשונים</b> הביאו שבירושלמי נחלקו אי צריך שיהא קודם שלשה חוטין אריג או אפילו אין בו אלא שני חוטין והשלימו בחוט זה לשלשה הוי דבר חשוב לרבי אליעזר.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחכמים אומרים: בין בתחילה בין בסוף שיעורו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שני חוטין.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;7&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;7.&nbsp;</b> לא בסוף הבגד. דאפילו רבנן מודו דחייב, כדאמרינן לעיל קד ב, דארג חוט אחד והשלימו לבגד חייב אפילו לרבנן. אלא הכי קאמר: בין שהחוט הזה בתחילת השיעור ובין שהוא בהשלמת השיעור. <b>ראשונים</b>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>העושה שתי בתי נירין, בנירין</b>, או <b style='font-size:20px; color:black;'>בקירוס,</b> או <b style='font-size:20px; color:black;'>בנפה,</b> או <b style='font-size:20px; color:black;'>בכברה ובסל</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב</b>. עיין בציור בסוף הספר את הסבר הדברים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן חייב <b style='font-size:20px; color:black;'>התופר שתי תפירות</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן <b style='font-size:20px; color:black;'>הקורע על מנת לתפור שתי תפירות.</b></span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי אתא רבי יצחק, תני</b> במשנתנו: האורג <b style='font-size:20px; color:black;'>שתים</b> חוטים חייב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>והאנן תנן שלש!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא קשיא, הא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>באלימי, הא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בקטי ני.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונחלקו אמוראים בביאור התירוץ הזה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרי לה</b>, יש שהסבירו, <b style='font-size:20px; color:black;'>להאי גיסא, ואמרי לה להאי גיסא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרי לה להאי גיסא</b>: חוטי <b style='font-size:20px; color:black;'>אלימי,</b> רק אם הם <b style='font-size:20px; color:black;'>תלתא</b> שורות <b style='font-size:20px; color:black;'>לא סתרי,</b> לא נסתרת אריגתם. אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>תרי</b> שורות <b style='font-size:20px; color:black;'>סתרי</b>, אין האריגה מתקיימת. אבל חוטי <b style='font-size:20px; color:black;'>קטיני</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>תרי נמי לא סתרי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמרי לה להאי גיסא</b>: חוטי <b style='font-size:20px; color:black;'>קטיני, תלתא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ידיעי,</b> רק שלשה חוטים נראים לעין כאריג ובכך נחשבת אריגתן למלאכה. אבל אריג של <b style='font-size:20px; color:black;'>תרי</b> - חוטים קטנים דקים <b style='font-size:20px; color:black;'>לא ידיעי</b>, לא נראית אריגתן. אבל חוטי <b style='font-size:20px; color:black;'>אלימי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>תרי נמי ידיעי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא: האורג</b>, המעביר בין חוטי השתי <b style='font-size:20px; color:black;'>ג' חוטין</b> של ערב, והיה זה <b style='font-size:20px; color:black;'>בתחילה</b> של אריגת הבד או הבגד, ובאריגת שלשת חוטי הערב מתקיימת האריגה ואינה מתפרקת, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן האורג חוט <b style='font-size:20px; color:black;'>אחד</b> כתוספת <b style='font-size:20px; color:black;'>על האריג</b> הקיים - <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחכמים אומרים</b>: האורג, <b style='font-size:20px; color:black;'>בין בתחילה</b> של האריגה, <b style='font-size:20px; color:black;'>בין בסוף,</b> שמוסיף על אריג קיים, <b style='font-size:20px; color:black;'>שיעורן הוא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שני חוטין.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>באריגת <b style='font-size:20px; color:black;'>שפה</b> מסביב לאריג, שאורגים אותה בחוט של שתי העשוי ממין שונה, (ורוחב השפה הוא כשיעור שלשה בתי נירין), אם ארג בשפה <b style='font-size:20px; color:black;'>שני חוטין ברוחב ג' בתי נירין,</b> שהוא רוחבה של השפה, הרי הוא חייב, למרות שלא ארג כאן כמלוא הסיט, שהוא שיעור אריגה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הברייתא מדוע באריגת השפה חייבים על שיעור כה מצומצם:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא למה</b> אורג <b style='font-size:20px; color:black;'>זה דומה?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>לאורג</b> ב<b style='font-size:20px; color:black;'>צלצול קטן</b> (חגורה צרה) <b style='font-size:20px; color:black;'>ב' חוטין ברוחב ג' בתי נירין</b>, שחייב, משום שזהו כל רוחבו של הצלצול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה מציינת הגמרא, כי בברייתא זו ששנינו עתה, מובאת שיטתו של רבי אליעזר (המחלק בין תחילת האריגה לבין אריגה על אריג קיים), בסתמא, ללא הזכרת שמו, ואילו בברייתא אחרת נוקט התנא את דברי חכמים בסתמא, ומאידך מזכיר את שיטתו של רבי אליעזר בשמו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותחילה מדייקת הגמרא מברייתא זו, שדברי תנא קמא בסתמא, הם שיטת רבי אליעזר, בלי שיוזכר שמו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>האורג ג' חוטין בתחילה ואחד על האריג חייב.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודייקינן: דברי תנא קמא, שנשנו בסתמא, הם - <b style='font-size:20px; color:black;'>כרבי אליעזר</b> במשנתנו, הסובר כן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא אידך: האורג ב' חוטין על</b> האריג <b style='font-size:20px; color:black;'>הגס,</b> שכבר נארג ממנו הרבה, וכן האורג שני חוטין <b style='font-size:20px; color:black;'>על האימרא,</b> שהיא צורת אריגה מסביב הבגד בחוט ערב העשוי ממין אחר - <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר אומר: אפילו</b> האורג חוט <b style='font-size:20px; color:black;'>אחד</b> כתוספת לאריג קיים חייב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוסיפים חכמים ואומרים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>האורג <b style='font-size:20px; color:black;'>בשפה</b> של הבגד <b style='font-size:20px; color:black;'>שני חוטין ברוחב שלשה בתי נירין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא למה זה דומה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לאורג</b> ב<b style='font-size:20px; color:black;'>צלצול קטן, שני חוטין על רוחב שלשה בתי נירין.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והאורג שני חוטין על הגס ועל האימרא, חייב.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודייקינן: בברייתא זאת נשנו דברי תנא קמא <b style='font-size:20px; color:black;'>סתמא,</b> בלי שם - <b style='font-size:20px; color:black;'>כרבנן,</b> הסוברים שבכל ענין אינו חייב אלא באורג שני חוטין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>העושה שני בתי נירין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בנירין!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: הרי המשנה עוסקת בביאור מלאכת עשיית שני בתי נירין בשעת האריגה ולא בתיאור בניית מכונת האריגה, ולא באה המשנה לומר שחייבים על התקנת "בתי הנירין" עצמם בנירים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי השחלת חוטי השתי בבתי הנירין, נקראת "העושה שני בתי נירין".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, שואלת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי</b> עשיית שני בתי נירין איכא <b style='font-size:20px; color:black;'>ב"נירין"!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, איזו עשייה של מלאכה יש בנירין עצמן מלבד השחלת החוטין בבתי הנירים, ומאי קאמר התנא "העושה שני בתי נירין - בנירין!? <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר אביי</b>: כוונת התנא היא לפעולת האריגה שמתבצעת בנירים עצמן (מלבד האריגה שבהשחלת החוטין בבתי הנירים!):</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שיש צורה של אריגה (ונוהגים כך באריגת בגדי צמר) שמעבירים <b style='font-size:20px; color:black;'>תרתי</b> חוטים <b style='font-size:20px; color:black;'>בבת</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מתוך המשנ <b style='font-size:20px; color:black;'>נירא</b> (בבית ניר) אחד. (זו גירסת הב"ח).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולאחר השחלת שני החוטים בבית הניר מעבירים <b style='font-size:20px; color:black;'>חדא</b> חוט אחד נוסף <b style='font-size:20px; color:black;'>בנירא</b> - בין החוטים האנכיים של הניר (שעליהם תלויים בתי הנירים).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>יות "פני שבת" וכוונת התנא במשנתנו לחדש, שמלבד עשיית שני בתי נירים בדרך הרגילה, שהיא השחלת שני חוטים דרך שני בתי ניר, יש גם צורה נוספת, בהשחלת חוט כפול בבית ניר אחד, ובמקביל לו העברת חוט שלישי בניר עצמו (ולא בבית ניר שני), בין חוטי הניר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואעפ"י שבמלאכה הזו אינו מעביר את החוטים בין שני בתי נירים הרי היא נחשבת כתולדה לאב מלאכה של עושה שני בתי נירין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עוד שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>העושה שני בתי נירין <b style='font-size:20px; color:black;'>בקירוס.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי</b> מלאכת "עשיית שני בתי נירין" איכא <b style='font-size:20px; color:black;'>בקירוס</b>, שאינו אלא מסרק שמכים בו על חוט הערב שיתהדק לאריג!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב</b>: כוונת התנא היא בקירוס שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מציבותא.</b> שקירוס זה הוא לוח עם פסים דקים, שדרכם משחילים את כל חוטי השתי, והוא מהדק את חוטי הערב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>השחלת שני חוטי השתי בתוך הקירוס נחשבת גם היא לתולדת מלאכת העושה שני בתי נירין, אם כי בקירוס אין בתי נירים אלא רק פסים דקים שדרכם משחילים את החוטים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הביאור לסוגיא זאת נערך על פי ספר מעשה אורג, עיין שם בסוף הספר שהביא חמש שיטות ראשונים בביאור דברי אביי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>והתופר שתי תפירות.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>הא תנינא</b> כבר לעיל (עג א) <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>משנה של כל <b style='font-size:20px; color:black;'>אבות מלאכות: "והתופר</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>שתי תפירות"</b>. ואמאי חזר התנא ושנאה כאן?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בשלמא שאר מלאכות השנויות במשנה, יש בהם תוספת דברים לעומת המשנה דלעיל. אבל כאן לא נוסף דבר על האמור לעיל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>משום דקבעי למיתני</b> ב<b style='font-size:20px; color:black;'>סיפא</b> דמתניתין: <b style='font-size:20px; color:black;'>"והקורע על מנת לתפור שתי תפירות".</b> הילכך, <b style='font-size:20px; color:black;'>קתני נמי "התופר</b> שתי תפירות".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן <b style='font-size:20px; color:black;'>"והקורע"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הא נמי תנינא ב</b>משנה ד<b style='font-size:20px; color:black;'>אבות מלאכות?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, משום דקבעי למיתני סיפא</b> (בעמוד הבא) <b style='font-size:20px; color:black;'>"הקורע בחמתו ועל מתו", משום הכי קתני "התופר שתי תפירות".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>והקורע על מנת לתפור שתי תפירות.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>היכי משכחת לה</b> שהקריעה תהיה לצורך התפירה?</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0214_L2"></nowiki><nowiki name="דףBקהB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div>
Micropedia bot