https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%92_%D7%91פרשני:בבלי:שבת קג ב - היסטוריית גרסאות2026-04-07T02:13:22Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%92_%D7%91&diff=140516&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T13:51:37Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:51, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l81">שורה 81:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 81:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת שבת (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-92817:rev-140516:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%92_%D7%91&diff=92817&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:11:15Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|שבת קג ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר "אחת"!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודרשינן כאילו נכתבה המילה "אחת" ללא תוספת האות מ"ם, ללמד שצריך לעשות מלאכה שלימה כדי להתחייב עליה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא כיצד</b> יתקיימו שני הלימודים שלכאורה הם סותרים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו חייב עד שיכתוב שם קטן משם גדול.</b> כגון <b style='font-size:20px; color:black;'>"שם" מ"שמעון" ומ"שמואל". "נח" מ"נחור". "דן" מ"דניאל". "גד" מ"גדיאל".</b> שמקצת המלאכה שעשה נחשבת כמלאכה שלימה במקום אחר. וכן בבגד צריך שיארוג לפחות שני חוטין ובנפה שתי בתים שבכך הוא מתקיים ודי בכך לחייבו. לפי שאין אדם אורג בגד שלם ועושה נפה שלימה ביום אחד, אלא מתחיל ועושה כדי קיום הדבר, שלא יתפרק.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה אומר: אפילו לא כתב</b> משם גדול <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא שתי אותיות והן שם אחד,</b> אות כפולה, <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב. כגון</b> שכתב <b style='font-size:20px; color:black;'>"שש"</b> (מ"ששך"), <b style='font-size:20px; color:black;'>"תת"</b> (מ"תתראו"), <b style='font-size:20px; color:black;'>"רר", "גג", "חח".</b> (וכל שכן אם לכתחילה נתכוין לכתוב רק תיבה קטנה, שחייב אפילו משם אחד).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוסי: וכי משום כותב הוא חייב?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>והלא אינו חייב אלא משום רושם! שכן רושמין על קרשי המשכן לידע איזו היא בן</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>זוגו. לפיכך,</b> אפילו אם <b style='font-size:20px; color:black;'>שרט שריטה אחת על שני נסרין, או שתי שריטות על נסר אחד</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון אומר: "ועשה אחת". יכול עד שיכתוב את כל השם, עד שיארוג את כל הבגד, עד שיעשה את כל הנפה?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר "מאחת".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי "מאחת" יכול אפילו לא כתב אלא אות אחת, ואפילו לא ארג אלא חוט אחד, ואפילו לא עשה אלא בית אחד בנפה?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר "אחת".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא כיצד?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא, <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו חייב עד שיעשה מלאכה שכיוצא בה מתקיימת</b> במקום אחר. ולקמן מפרש מה בין רבי יהודה לרבי שמעון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוסי אומר: "ועשה אחת" "ועשה הנה". פעמים שחייב</b> חטאת <b style='font-size:20px; color:black;'>אחת על כולן,</b> אעפ"י שעשה מלאכות הרבה. <b style='font-size:20px; color:black;'>ופעמים שחייב על כל אחת ואחת</b> מהמלאכות חטאת נפרדת. ולקמן מפרשת הגמרא את הלימוד של רבי יוסי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עד כאן לשון הברייתא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסקינן לקושיא: <b style='font-size:20px; color:black;'>קתני מיהא</b> בברייתא, <b style='font-size:20px; color:black;'>"רבי יהודה אומר: אפילו לא כתב אלא שתי אותיות והן שם אחד חייב".</b> ואילו במתניתין קאמר רבי יהודה דדוקא כתב שתי אותיות משני שמות?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא קשיא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> דמתניתין <b style='font-size:20px; color:black;'>דידיה</b> הוא. <b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> דברייתא - <b style='font-size:20px; color:black;'>דרביה</b> הוא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: רבי יהודה אומר משום רבן גמליאל: אפילו לא כתב אלא שתי אותיות והן שם אחד חייב. כגון "שש" "תת" "רר" "גג" "חח".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, מה שאמר רבי יהודה בברייתא שאפילו משם אחד חייב הוא משום רבו, רבן גמליאל. אבל הוא בעצמו סובר שדוקא כותב שתי אותיותו משתי שמות חייב, וכדאמרינן במשנתנו בשם רבי יהודה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה חוזרת הגמרא לפרש את מחלוקת התנאים בברייתא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי שמעון</b> שאמר כי העושה מקצת מלאכה מתוך המלאכה שחישב לעשות, חייב עליה אם מלאכה כיוצא בה מתקיימת בפני עצמה, <b style='font-size:20px; color:black;'>היינו תנא קמא</b> (כלומר, רבי יהודה. רש"י) שאמר כן, שהכותב שש מששך, וכיוצא בזה, חייב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, במאי פליגי תנא קמא כלומר רבי יהודה? (רש"י) ורבי שמעון?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכי תימא</b> כשכתב <b style='font-size:20px; color:black;'>"אלף" "אלף"</b> מתיבת <b style='font-size:20px; color:black;'>"אאזרך" איכא בינייהו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנא קמא סבר: "אלף" "אלף" ד"אאזרך" לא מיחייב</b> כי לא מצינו תיבה כזאת בכל המקרא, ודוקא על "שש" או "תת" שהיא תיבה בפני עצמה הוא חייב. <b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי שמעון סבר: כיון דאיתיה בגלטורי בעלמא,</b> שכותבים כן בקמיעות, <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> למסקנא לא נחלק בזה רבי שמעון ולא מצינו מי שמחייב בשתי אותיות שאינן תיבה בשום מקום. וכן פסק ה<b>רמב"ם</b> שדוקא ב"שש" "תת" הוא חייב. אולם <b>רש"י</b> במשנתנו כתב שאפילו בא"א הוא חייב. וכתב ה<b>רע"א</b> (במשניות) שדעת רש"י דמדקתני סתמא במתניתין "בין משם אחד" משמע דכל אותיות כפולות חייב ואפילו א"א, ודוקא רבי יהודה דקאמר בברייתא "שש" "תת" משמע שדוקא באלו ולא בא"א. אבל תנא דמתניתין סתמא קתני, ומשמע שבכל ענין חייב. וב<b>ביה"ל</b> סי' ש"מ ס"ד ד"ה במשקין. כתב דמרש"י משמע דכל הנידון בא"א הוא דוקא כשנתכוין בתחילה לכתוב תיבה גדולה. שבזה סובר רבי יהודה שעל אף דחייב גם על מקצתו, עכ"פ בעינן שיהא באותו המקצת איזה תיבה כמו שהיתה דעתו מתחילה, דאל"כ לא מיקרי נתקיימה מחשבתו. אבל אם נתכוין בתחילה לכתוב רק ב' אותיות לפי כולם חייב, ואפילו בא"א. וה<b>רש"ש</b> כתב דאפשר דרש"י סובר לפי אוקימתא דרב יעקב לעיל, דת"ק דמתניתין סבר כרבי יוסי. ולדידיה ודאי חייב אף בא"א, דלא גרע משתי רשימות. ולכן פירש כן במתניתין.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לא יתכן לומר כן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכי אפשר <b style='font-size:20px; color:black;'>למימרא דרבי שמעון</b> סבר <b style='font-size:20px; color:black;'>לחומרא</b> ביחס לתנאים האחרים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא: הקודח כל שהוא,</b> שעשה קצת מהנקב ולא הגיע לעבר השני, <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב.</b> וכן <b style='font-size:20px; color:black;'>המגרר</b> משפשף ראשי כלונסאות או מגרד שערות העור לעשות קלף וחיובו משום ממחק, שיעורו הוא בכל שהוא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן <b style='font-size:20px; color:black;'>המעבד</b> את העור שיעורו הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>כל שהוא.</b> וכן <b style='font-size:20px; color:black;'>הצר בכלי צורה כל שהוא,</b> ואפילו לא השלים את כל הצורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון אומר</b>: אינו חייב <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שיקדח את</b> החור <b style='font-size:20px; color:black;'>כולו,</b> את כל מה שנתכוין לעשות מתחילה בבת אחת. וכן אינו חייב בממחק אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שיגרור את</b> העור <b style='font-size:20px; color:black;'>כולו.</b> וכן במעבד עור, <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שיעבד את כולו,</b> וכן הצר צורה אינו חייב אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שיצור כולו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי שרבי שמעון הוא המקיל משאר התנאים! ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא רבי שמעון, הא אתא לאשמעינן</b>: שאין לומר כתנא קמא שמחייב על כתיבת שם קטן משם גדול, אלא, אינו חייב <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שיכתוב את השם כולו,</b> את כל התיבה שהתכוין לכתוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ומי מצית אמרת הכי?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא</b> בברייתא לעיל:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון אומר: "ועשה אחת" יכול</b> אינו חייב אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שיכתוב את השם כולו?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר "מאחת".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי שאף בכתיבת מקצת מהתיבה מחייב רבי שמעון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>תריץ ואימא הכי</b> בדברי רבי שמעון: <b style='font-size:20px; color:black;'>יכול</b> אינו חייב אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שיכתוב את הפסוק כולו,</b> כשנתכוין לכתוב פסוק שלם? <b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר "מאחת",</b> דסגי שיכתוב תיבה שלימה מתוך כל הפסוק. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> אכתי תיקשי מאריגה, דמחייב ר"ש לעיל בארג שני חוטין והכא לא מחייב עד שיעשה כולו. ותירצו ב<b>תוס'</b> ד"ה תריץ, דמודה ר"ש בעושה דבר חדש שלא היה בעולם דסגי בשיעור שכיוצא בו מתקיים במקום אחר, ורק במעבד, שאינו אלא תיקון העור, וכן גורר וצר צורה, בעי שיעשה את כולו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עוד שנינו בברייתא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוסי אומר: "ועשה אחת", "ועשה הנה". פעמים שחייב אחת על כולן, ופעמים שחייב על כל אחת ואחת.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוסי ברבי חנינא: מאי טעמא דרבי יוסי?</b> דהיינו: כיצד הוא דורש כך? שהיה יכול לכתוב <b style='font-size:20px; color:black;'>"אחת"</b> וכתב <b style='font-size:20px; color:black;'>"מאחת"</b>, וכן היה יכול לכתוב <b style='font-size:20px; color:black;'>"הנה"</b> וכתב <b style='font-size:20px; color:black;'>"מהנה"</b>, והמ"ם מיותרת בשניהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותחילה דרשינן בלא מ"ם: פעמים שעושה עבירה <b style='font-size:20px; color:black;'>"אחת"</b> בלבד <b style='font-size:20px; color:black;'>שהיא "הנה"</b> שהוא חייב עליה קרבנות רבים. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>פעמים עושה <b style='font-size:20px; color:black;'>"הנה",</b> עבירות רבות, <b style='font-size:20px; color:black;'>שהיא "אחת",</b> שחייב על כולם רק חטאת אחת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(וכך ביאור הכתוב: "ועשה אחת", עשייתו חשובה לו כאחת לענין חטאת אעפ"י ש"הנה", שהרבה עבירות עשה), וכדמפרש ואזיל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה דריש יתורא דמ"ם: אילו היה כתוב <b style='font-size:20px; color:black;'>"אחת"</b> הוי משמע דאינו חייב עד שיכתוב <b style='font-size:20px; color:black;'>"שמעון",</b> דהיינו כל התיבה שהתכוין לכתוב. ולכן אמר הכתוב <b style='font-size:20px; color:black;'>"מאחת",</b> לומר לך, שאפילו כתב <b style='font-size:20px; color:black;'>"שם" מ"שמעון"</b> חייב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ויתורא דמ"ם ד"מהנה" דריש הכי: <b style='font-size:20px; color:black;'>"הנה"</b> משמע רק <b style='font-size:20px; color:black;'>אבות. "מהנה"</b> - לרבות <b style='font-size:20px; color:black;'>תולדות,</b> כלומר היוצאות מהן, מן האבות (רש"י לעיל ע, ב ד"ה מהנה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>"אחת" שהיא "הנה"</b> דאמרינן לעיל, היינו שעשה הרבה מלאכות ב<b style='font-size:20px; color:black;'>זדון שבת</b> שידע שהיום שבת <b style='font-size:20px; color:black;'>ושגגת מלאכות,</b> ששכח שמלאכות הללו אסורות, ולכן הוא חייב חטאת נפרדת על כל מלאכה ומלאכה, אעפ"י שכולן עבירה אחת של חילול שבת הן, לפי שהרבה שגגות יש כאן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"הנה" שהיא "אחת": בשגגת שבת,</b> ששכח שהיום שבת, <b style='font-size:20px; color:black;'>וזדון מלאכות,</b> שידע שמלאכות הללו אסורות, שחייב חטאת אחת על כולן למרות שעבר על הרבה מלאכות, משום שיש כאן שגגה אחת בלבד, שכחתו את יום השבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יהודה: מצינו שם</b> (תיבה) <b style='font-size:20px; color:black;'>קטן משם גדול</b>, שם משמעון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מי דמי</b> מ"ם ד"שם" למ"ם ד"שמעון"? והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>מ"ם ד"שם" סתום</b> לפי שהוא סוף תיבה, ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>מ"ם ד"שמעון" פתוח</b> בגלל שהוא באמצע התיבה? ואדם זה, שנתכוין לכתוב שמעון הרי כתב "שמ" במ"ם פתוחה, שאינה תיבה במקום אחר, ואמאי חייב? הא אינה מלאכה המתקיימת כיוצא בה?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב חסדא: זאת אומרת</b>: אות שצריך לכותבה <b style='font-size:20px; color:black;'>"סתום"</b> כדין סוף תיבה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ועשאו פתוח</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כשר</b> בכתיבת ספר תורה ותפילין ומזוזות. הלכך כשכתב "שמ" הרי זה כאילו כתוב "שם", שאין הבדל ביניהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מיתיבי</b>: תניא: נאמר בכתיבת מזוזה <b style='font-size:20px; color:black;'>"וכתבתם".</b> ודרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>שתהא כתיבה תמה,</b> שלימה כהלכתה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שלא</b> יכתוב במקום <b style='font-size:20px; color:black;'>אלפין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>עיינין</b>, ובמקום <b style='font-size:20px; color:black;'>עיינין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אלפין.</b> שיש הטועים ביניהם בכתיבתן, משום שדומין בקריאתן. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> כך פירש <b>רש"י</b>. ו<b>הראשונים</b> הקשו, דאם כותב לגמרי עי"ן במקום אל"ף פשיטא שאסור, ולא רק משום כתיבה תמה. שהרי משנה הדבר לגמרי וכותב אות שאין לו לכתוב, ופעמים שיהא חורבן עולם בחילופו כגון שכתב "בראשית ברא אלהים עת שמים ועת הארץ". ולפיכך פירשו, דלענין צורת כתיבתם קתני, שאם לא ידקדק בכתיבת האל"ף כהלכתה היא דומה לעיי"ן הפוכה. ועיין ב<b>ריטב"א</b> ציור הדבר. וכן כתב שם לבאר בכל האותיות דלהלן צורת ההתחלפות בין אות לאות ע"י אי דיוק בהכתיבה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ביתין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כפין, כפין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ביתין</b> שגם הן דומין בכתיבתן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>גמין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>צדין, צדין גמין</b> אף הן דומין בכתיבתן, שזה הרגל למעלה וזה למטה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דלתין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>רישין, רישין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דלתין. היהין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>חיתין, חיתין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>היהין. ווין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>יודין, יודין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ווין. זיינין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>נונין</b> (נון סופית) <b style='font-size:20px; color:black;'>נונין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>זיינין. טיתין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>פיפין, פיפין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>טיתין. כפופין</b> כגון כ"ף פ"ה צד"י נו"ן שבאמצע התיבה לא יעשה <b style='font-size:20px; color:black;'>פשוטין</b> כאות סופית, פשוטין - <b style='font-size:20px; color:black;'>כפופין. מימין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>סמכין, סמכין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מימין. סתומין</b> מ"ם סתומה - <b style='font-size:20px; color:black;'>פתוחין</b> מ"ם פתוחה, <b style='font-size:20px; color:black;'>פתוחין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>סתומין.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>פרשה פתוחה לא יעשנה סתומה, סתומה לא יעשנה פתוחה</b> (ישנן שתי צורות של הפסק בין פרשה לפרשה בתורה, אחת נקראת פרשה פתוחה ואחת פרשה סתומה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כתבה</b> לספר תורה <b style='font-size:20px; color:black;'>כ</b>דוגמת הכתיבה של <b style='font-size:20px; color:black;'>שירה,</b> כמו שכותבים את שירת הים וכל השירות שבתורה, (שהכתב בשורה העליונה הוא כנגד הריוח של שורה שלמטה ממנה, כ"אריח על גבי לבינה"). <b style='font-size:20px; color:black;'>או שכתב את השירה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כיוצא בה,</b> בכתיבה רגילה של ספר תורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או שכתב שלא בדיו,</b> הכשר לכתיבת ספר תורה, <b style='font-size:20px; color:black;'>או שכתב את האזכרות</b> השמות <b style='font-size:20px; color:black;'>בזהב</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי אלו יגנזו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי שהשינוי מסתום לפתוח פוסל אפילו בדיעבד?! (ד"הרי אלו יגנזו" קאי על כל הברייתא, ריטב"א). <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> הקשה ה<b>רע"א</b> (במשניות), דהא ודאי אין הקושיא על רבי יהודה דמתניתין, דא"כ לא יתכן לתרץ על תנא דהוא אמר כהאי תנא. אלא ודאי הפירכא על רב חסדא, והא כיון דר"א הוכיח כן מרבי יהודה דסתום ועשאו פתוח כשר מאי פריך עליו מברייתא, דרבי יהודה יחלוק על התנא דברייתא, ומאי אולמא התנא רבי יהודה בן בתירא דלקמן מרבי יהודה דמתניתין.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: רב חסדא <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא דאמר כי האי תנא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: רבי יהודה בן בתירא אומר: נאמר ב</b>קרבנות יום <b style='font-size:20px; color:black;'>שני</b> של חג הסוכות <b style='font-size:20px; color:black;'>"ונסכיהם"</b> ומיותרת האות מ"ם, שהיה יכול לכתוב "ונסכה", כבשאר ימים. וביום ה<b style='font-size:20px; color:black;'>ששי</b> נאמר <b style='font-size:20px; color:black;'>"ונסכיה",</b> ומיותר היו"ד. ו<b style='font-size:20px; color:black;'>בשביעי</b> נאמר <b style='font-size:20px; color:black;'>"כמשפטם"</b> ומיותר המ"ם שהיה יכול לכתוב "כמשפט.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הרי מ"ם יו"ד מ"ם</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מכאן, רמז לניסוך מים מן התורה!</b> ומדדרשינן את המ"ם הראשון, שהוא סתום, כאילו הוא פתוח, דקרינן יחד עמו "מים", שמע מינה דפתוח ועשאו סתום כשר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומדפתוח ועשאו סתום כשר, סתום נמי</b> אמרינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>סתום ועשאו פתוח</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כשר.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> הקשה ה<b>רמב"ן</b>, אפילו אם סתום ועשאו פתוח פסול נמי משכחת לה "שם משמעון", כגון שהיה דעתו לכתוב "שמעון" במ"ם סתומה (שהרי פתוח ועשאו סתום כשר) ובסוף כתב רק "שם". ותירץ דהא פשיטא דחייב שהרי מתחילה נראה שכונתו ל"שם" יותר מ"שמעון" וע"כ אין המשנה מדברת אלא כשכתב במ"ם פתוחה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מי דמי?</b></span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0211_L2"></nowiki><nowiki name="דףBקדB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div>Micropedia bot