https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A4%D7%97_%D7%90 2026-04-07T17:09:34Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A4%D7%97_%D7%90&diff=140485&oldid=prev 2020-09-06T13:47:37Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:47, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l70">שורה 70:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 70:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת שבת (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-92785:rev-140485:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A4%D7%97_%D7%90&diff=92785&oldid=prev 2015-06-30T13:10:10Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|שבת פח א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לרבנן, שמונה&lt;/b&gt; חדשים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חסרים עבוד&lt;/b&gt;, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ולא היה הבדל בין שני ראשי החדשים של ניסן בשנה הראשונה ובשנה השניה אלא שני ימים בלבד. ור&quot;ח ניסן בשנה ראשונה חל בששי בשבת, ובשניה חל בראשון בשבת. ואילו ר&quot;ח סיון של השנה הראשונה חל בשני בשבת. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; היה יכול לומר לרבנן כמו לרבי יוסי, דעביד שבעה חסרים, ור&quot;ח ניסן אשתקד היה בחמישי בשבת, אלא שעברוה לחדש אייר כדאמר לעיל. אלא משום דלרבי יוסי נקט שבעה חסרין נקט נמי לרבנן שמונה חסרין, &lt;b&gt;תוד&quot;ה&lt;/b&gt; לרבנן, לעיל פז ב. ועיין &lt;b&gt;מהרש&quot;א ומהרש&quot;ל ורש&quot;ש&lt;/b&gt; על התוס&#039;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תא שמע: דתניא בסדר עולם: ניסן שבו יצאו ישראל ממצרים, בארבעה עשר שחטו פסחיהם, בחמשה עשר יצאו, ואותו היום ערב שבת היה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודייקינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומדריש ירחא דניסן, ערב שבת&lt;/b&gt; היה. אם כן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ריש ירחא דאייר, חד בשבא&lt;/b&gt; הוי. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;ריש ירחא ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סיון בתרי בשבא&lt;/b&gt; הוי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קשיא לרבי יוסי!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר לך רבי יוסי: הא מני&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבנן היא.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תא שמע&lt;/b&gt;: תניא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוסי אומר&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשני&lt;/b&gt; בסיון - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עלה&lt;/b&gt; משה, ושמע &quot;ואתם תהיו לי ממלכת כהנים&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וירד&lt;/b&gt; והגיד לעם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשלישי&lt;/b&gt; בו - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עלה&lt;/b&gt; ושמע מצות הגבלה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וירד&lt;/b&gt; ואמרה לעם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ברביעי&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ירד&lt;/b&gt; ואמר להם מצות פרישה. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושוב לא עלה&lt;/b&gt; עד מתן תורה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומאחר שלא עלה&lt;/b&gt; ביום הרביעי&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;- &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהיכן ירד?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; אימא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ברביעי עלה וירד&lt;/b&gt;. ושוב לא עלה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וממשיכה הברייתא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בחמישי בנה&lt;/b&gt; משה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מזבח והקריב עליו קרבן&lt;/b&gt;. כדכתיב &quot;ויבן מזבח תחת ההר&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בששי לא היה לו פנאי&lt;/b&gt; לעלות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודייקינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי לאו, משום תורה&lt;/b&gt; לא היה לו פנאי לעלות, כלומר שאז עלו כל ישראל לקבל את התורה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וקשיא מדרבי יוסי אדרבי יוסי דסוגיין, דאמר בשביעי בחדש ניתנה תורה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא!&lt;/b&gt; אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום טורח שבת&lt;/b&gt; לא היה לו פנאי לעלות בששי, ולעולם בשביעי ניתנה תורה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרש ההוא גלילאה&lt;/b&gt; (איש הגליל) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עליה דרב חסדא&lt;/b&gt;, לפני רב חסדא (לפי שרב חסדא היה יושב והדרשן עומד, נדמה כאילו העומד הוא למעלה מהיושב):&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בריך רחמנא, דיהיב אוריאן תליתאי&lt;/b&gt;,, תורה משולשת דהיינו, תורה נביאים וכתובים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לעם תליתאי&lt;/b&gt;, כהנים לוים ישראלים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על ידי תליתאי&lt;/b&gt;, משה, שהוא שלישי לבטן אחר מרים ואהרן. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ביום תליתאי&lt;/b&gt; לפרישה. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בירחא תליתאי&lt;/b&gt;, סיון.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואמרינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כמאן&lt;/b&gt; דרש? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כרבנן&lt;/b&gt;, שלדבריהם הופרשו בחמישי בשבת וניתנה תורה בשבת שהוא שלישי לפרישה. דאילו לרבי יוסי הופרשו ברביעי בשבת וניתנה תורה בשבת שהוא רביעי לפרישה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כתיב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ויתיצבו בתחתית ההר&quot;&lt;/b&gt;. משמע תחת ההר ממש.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה הקב&quot;ה עליהם את ההר כגיגית&lt;/b&gt;, חבית של שיכר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה מוטב, ואם לאו שם תהא קבורתכם.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשו &lt;b&gt;תוס&lt;/b&gt;&#039; בד&quot;ה כפה, הרי כבר הקדימו נעשה לנשמע ומה היה צריך לכפות עליהם? ותירצו שהקב&quot;ה חשש שמא יחזרו בהם כשיראו האש הגדולה שיצתה אז נשמתם. וז&quot;ל ה&lt;b&gt;מדרש תנחומא&lt;/b&gt; פרשת נח ס&quot;ג: ואם תאמר על התורה שבכתב כפה עליהם את ההר, והלא משעה שאמר להן מקבלין אתם את התורה ענו כלם ואמרו נעשה ונשמע מפני שאין בה יגיעה וצער, והיא מעט. אלא, אמר להן על התורה שבע&quot;פ, שיש בה דקדוקי מצות קלות וחמורות והיא עזה כמות וקשה כשאול קנאתה, לפי שאין לומד אותה אלא מי שאוהב הקב&quot;ה בכל לבו ונפשו ובכל מאודו. וב&lt;b&gt;עץ יוסף&lt;/b&gt; שם הביא מה&lt;b&gt;אלשי&quot;ך&lt;/b&gt;, שגם זה היה מאהבת ישראל להקב&quot;ה, שחששו שלא יוכלו לעמוד בכל דקדוקי תורה שבע&quot;פ. על כן אמרו כי טוב להם בתורה שבכתב לבדה. וכפה עליהם הר כגיגית עד שהוכרחו לקבלה. וה&lt;b&gt;גרי&quot;ז&lt;/b&gt; תירץ עפ&quot;י התוספתא בבבא קמא: וכן מצינו כשהיו ישראל עומדין לפני הר סיני בקשו לגנוב דעת העליונה שנאמר &quot;כל אשר דבר ה&#039; נעשה ונשמע&quot;. כביכול, נגנב הוא להם. דהיינו, שלא היתה קבלתם בלב שלם, ולכן הוצרך הקב&quot;ה לכפות עליהם הר כגיגית (הובא בספר מאורי המועדים).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב אחא בר יעקב: מכאן מודעא&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבה לאורייתא!&lt;/b&gt; שאם יזמינם הקב&quot;ה לדין על שלא קיימו את התורה שקיבלו עליהם, יש להם תשובה, שקיבלוה מאונס. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומה שכרת משה עמהם ברית בערבות מואב והשביעם, וכן הקבלה שהיתה בהר גריזים והר עיבל, גם זה נחשב כבעל כרחם, כיון שהיה עפ&quot;י הדיבור. אבל בימי אחשורוש קבלו מדעתם ומאהבת הנס, &lt;b&gt;תוס&lt;/b&gt;&#039; ד&quot;ה מודעא. וה&lt;b&gt;ריטב&quot;א&lt;/b&gt; כתב שאין הכונה שזו האמת, שהרי התורה העידה שקבלוה בלב שלם כדכתיב &quot;מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אתי&quot;. ועוד שאפילו שבועה באונס כזו חלה, כיון שהיה פיהם וליבם שוים בשעת השבועה, וכבר נתחייבו קודם לכן לשמוע ולעשות. וראיה לדבר, שהרי נענשו על עוון העגל ועוד עונשים שקיבלו קודם אחשורוש. אלא, הכונה היא כי מכאן נותנים פתחון פה למינים בדורות הללו לטעות, שסבורים שיש להם מודעא. אבל אנו משיבים להם שאפילו לפי טעותם אין להם טענה, שכבר קיבלוה בימי אחשורוש.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבא: אעפי&quot;כ הדור&lt;/b&gt;, שוב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קבלוה&lt;/b&gt; מרצון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בימי אחשורוש&lt;/b&gt; מאהבת הנס שנעשה להם. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתיב&lt;/b&gt; במגלת אסתר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;קימו וקבלו היהודים&lt;/b&gt;&quot; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קימו&lt;/b&gt; עתה, שקיבלו על עצמם מרצון את &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה שקבלו כבר&lt;/b&gt; במתן תורה, באונס.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר חזקיה: מאי דכתיב&lt;/b&gt; בתהלים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;משמים השמעת דין&lt;/b&gt; (היינו מתן תורה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ארץ יראה ושקטה&quot;&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם יראה למה שקטה?&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואם שקטה למה יראה?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא בתחילה&lt;/b&gt;, קודם שאמרו ישראל נעשה ונשמע - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יראה&lt;/b&gt; הארץ שמא לא יקבלו ישראל את התורה ויחזור העולם לתוהו ובוהו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולבסוף&lt;/b&gt; כשקבלוה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שקטה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולמה יראה?&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדריש לקיש&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר ריש לקיש: מאי דכתיב &quot;ויהי ערב ויהי בקר יום הששי&quot;, ה&#039; יתירה&lt;/b&gt; ד&quot;הששי&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למה לי?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מלמד, שהתנה הקב&quot;ה עם מעשה בראשית, ואמר להם: אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימין&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואם לאו, אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו&lt;/b&gt;;. ו&quot;הששי&quot; היינו יום הששי המיוחד, שהוא ששי בסיון.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וביאור הכתוב: &quot;ויהי ערב ויהי בקר&quot; של גמר מעשה בראשית תלוי ביום הששי של מתן תורה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרש רבי סימאי: בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע, באו ששים ריבוא של מלאכי השרת, לכל אחד ואחד מישראל, קשרו לו שני כתרים&lt;/b&gt; מזיו שכינה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכיון שחטאו ישראל&lt;/b&gt; בעגל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ירדו מאה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועשרים ריבוא מלאכי חבלה ופירקום&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שכל מלאך נטל כתר אחד. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנאמר &quot;ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב&quot;&lt;/b&gt; משמע &quot;עדים&quot; שהיה להם מהר חורב. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; משום דמדה טובה מרובה על מדת פורענות היו צריכים שני מלאכים לכל אחד, שמלאך טוב היה קושר שני כתרים. אבל מלאך חבלה לא היה בכחו כי אם להסיר אחד. &lt;b&gt;תו&lt;/b&gt;ד&quot;ה ירדו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב חמא ברבי חנינא: בחורב טענו&lt;/b&gt; את הכתרים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;! בחורב פרקו!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בחורב טענו: כדאמרן&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בחורב פרקו: דכתיב &quot;ויתנצלו בני ישראל&lt;/b&gt; את עדים מהר חורב&quot; משמע נמי שבהר חורב פרקו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי יוחנן: וכולן&lt;/b&gt;, כל הכתרים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זכה משה, ונטלן&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דסמיך ליה&lt;/b&gt; לקרא ד&quot;ויתנצלו&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ומשה יקח את האהל&quot;&lt;/b&gt;. ודרשינן: &quot;ומשה יקח&quot; אותם הכתרים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;פירוש אחר, &quot;האהל&quot; מלשון &quot;בהלו נרו&quot;, שהוא אורה ושמחה, שזכה משה לקירון עור פניו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ריש לקיש: עתיד הקב&quot;ה להחזירן לנו&lt;/b&gt; את הכתרים הללו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנאמר &quot;ופדויי ה&#039; ישובון, ובאו ציון ברנה, ושמחת עולם על ראשם&quot;&lt;/b&gt;. ומשמע כי הכתרים, שהם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמחה שמעולם&lt;/b&gt; - יהיו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על ראשם&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי אלעזר: בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע יצתה בת קול ואמרה להן: מי גילה לבני רז זה&lt;/b&gt; של הקדמת נעשה לנשמע, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמלאכי השרת משתמשין בו?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;(ומבאר מרן הגרא&quot;מ שך, שמלאך בשעה שהוא מקבל תפקיד הוא ממלא אותו מתוך שאיפה לקבל, עם סיום שליחותו, תפקיד נוסף, יותר נעלה. וכך היתה קבלת התורה על ידי עם ישראל. שלא רק שקיבלו עליהם לעשותה, אלא ביטאו שמגמתם ב&quot;נעשה&quot; היא כדי שיהיה בעקבותיו &quot;ונשמע&quot;. שיזכו לשמוע עוד ועוד. כי תכלית עשיית המצוות היא להתקדם ולהתעלות כדי לקבל (&quot;לשמוע&quot;) דרגות רוחניות נוספות, ולשמוע דברים נעלים יותר).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתיב &quot;ברכו ה&#039; מלאכיו, גבורי כח, עושי&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דברו&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לשמוע בקול דברו&quot;. ברישא&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;עושי&quot;, והדר &quot;לשמוע&quot;&lt;/b&gt;. שמוכנין לעשות קודם שישמעו, ולא כשאר עבדים ששומעים תחילה את הדבר כדי לידע אם יכולין לקבל עליהם או לא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב חמא ברבי חנינא: מאי דכתיב &quot;כתפוח בעצי היער&quot;. למה נמשלו ישראל לתפוח?&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לומר לך: מה תפוח זה&lt;/b&gt; חנטת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פריו קודם&lt;/b&gt; לצמיחת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עליו,&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בניגוד לשאר אילנות שהעלין קודמין. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף ישראל הקדימו נעשה לנשמע.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ההוא צדוקי דחזייה לרבא דקא מעיין בשמעתא&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ויתבה אצבעתא דידיה&lt;/b&gt; אצבעות ידיו היו מונחות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תותי כרעא&lt;/b&gt; תחת רגליו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וקא מייץ בהו&lt;/b&gt; לוחץ עליהן ואינו שם לב לכך מתוך עיונו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וקא מבען&lt;/b&gt; נוטפות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אצבעתיה דמא.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וב&lt;b&gt;תוס&lt;/b&gt;&#039; בד&quot;ה פריו, הקשו: הרי אנו רואים שהתפוח אינו שונה משאר אילנות? אלא מפרשים, שהכונה לאתרוג שהוא דר באילן משנה לשנה והעלין נושרים בכל שנה ובאים חדשים. נמצא שהפרי של אשתקד קודם לעלין החדשים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; הצדוקי לרבא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עמא פזיזא!&lt;/b&gt; עם פזיז הינכם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דקדמיתו פומייכו לאודנייכו&lt;/b&gt; שהקדמתם אמירת פיכם, נעשה, קודם שמיעת אוזניכם. ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אכתי בפחזותייכו קיימיתו!&lt;/b&gt; עדיין אתם עומדים בפחזותכם, כמוך, שאינך שם לב לנעשה עמך.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ברישא איבעיא לכו למשמע, אי מציתו&lt;/b&gt; אם אתם יכולים לעמוד בכך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קבליתו&lt;/b&gt; את התורה. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואי לא, לא קבליתו!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0179_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBפחB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div>

Micropedia bot