https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A4%D7%90_%D7%90 2026-04-07T17:09:33Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A4%D7%90_%D7%90&diff=140471&oldid=prev 2020-09-06T13:45:56Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:45, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l72">שורה 72:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 72:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת שבת (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-92771:rev-140471:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A4%D7%90_%D7%90&diff=92771&oldid=prev 2015-06-30T13:09:38Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|שבת פא א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;המוציא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עצם&lt;/b&gt; - שיעורו הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדי לעשות&lt;/b&gt; ממנו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תרווד&lt;/b&gt; כף.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יהודה אומר: כדי לעשות ממנו חף&lt;/b&gt; מפתח.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זכוכית&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדי לגרור&lt;/b&gt; לחדד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בו ראש הכרכר&lt;/b&gt;, שבט שמשתמשים בו האורגים בשעת האריגה וראשו חד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;צרור או אבן&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדי לזרוק בעוף&lt;/b&gt; להבריחו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי אלעזר בר יעקב אומר: כדי לזרוק בבהמה&lt;/b&gt;. שאין אדם טורח להרים אבן כדי להבריח עוף היות שהוא יכול לעשות זאת בגערה בלבד. ואינו חייב אלא על שיעור צרור ואבן גדול יותר - כדי לזרוק בבהמה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: המוציא עצם כדי לעשות ממנה תרוד. רבי יהודה אומר כדי לעשות ממנו חץ.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למימרא, דשיעורא דרבי יהודה נפיש&lt;/b&gt; גדול מדרבנן. שהרי מפתח הוא גדול יותר מתרווד. ותיקשי, ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא קיימא לן דשיעורא דרבנן נפיש?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר עולא&lt;/b&gt;: חף דרבי יהודה היינו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חפי פותחת&lt;/b&gt; שיני המפתח בלבד שהוא פחות מתרווד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו רבנן: חפי פותחת&lt;/b&gt;, שיני המפתח - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טהורין&lt;/b&gt; אינם מקבלים טומאה לפי שאינם ראויים לשימוש בפני עצמם ואין עליהם תורת כלי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קבען בפותחת&lt;/b&gt; במפתח - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טמאין,&lt;/b&gt; שמעתה הם כלי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכל זה אמור במפתח של שידה או תיבה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;מפתח &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;של גל&lt;/b&gt;, של דלת בית או שער החצר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף על פי שחיברן בדלת וקבען במסמרים&lt;/b&gt; (עיין ביאורו בעיונים &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt;) - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טהורין&lt;/b&gt;. לפי שהמפתח מחובר לדלת והדלת מחוברת לקרקע. ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע&lt;/b&gt;, שאינה מקבלת טומאה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בפשוטו אינו מובן. דאדרבה בגלל שחיברן בדלת יש להם להיות טהורין, כדמסיק דמחובר לקרקע הוא כקרקע. וב&lt;b&gt;רש&quot;ש&lt;/b&gt; כתב שרש&quot;י גרס שחיברן בפותחת (וכ&quot;כ &lt;b&gt;מהר&quot;ם&lt;/b&gt; דרש&quot;י לא גרס בדלת) ולפי&quot;ז ניחא. שאעפ&quot;י שקבען בפותחת וראויין לשימוש, מכל מקום טהורין, משום מחובר לקרקע. ובתוד&quot;ה חפי, פירשו דבשל גל אין מפתח כלל אלא שינים בלבד, והן קבועות בדלת. וקאמרה הברייתא דאעפ&quot;י שחיברן כבר בדלת ונגמרה מלאכתן, מכל מקום הן טהורים משום מחובר לקרקע.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זכוכית כדי לגרור בו&lt;/b&gt; ראש הכרכר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנא: סכוכית&lt;/b&gt; (זכוכית, ונקראית זכוכית על שם שהיא זכה. וכן נקראת סכוכית על שם שסוכין (מסתכלין) בה. רש&quot;י) - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדי לפצוע&lt;/b&gt; לנתק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בה שני נימין&lt;/b&gt; חוטין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כאחת.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;צרור או אבן כדי לזרוק בעוף. רבי אלעזר&lt;/b&gt; בר יעקב אומר: כדי לזרוק בבהמה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי יעקב אמר רבי יוחנן: והוא שמרגשת בה&lt;/b&gt; הבהמה בצרור ובאבן בהכאתם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכמה שיעורו?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תניא: רבי אלעזר בן יעקב אומר: משקל עשרה זוז.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זונין&lt;/b&gt; (שם אדם) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על לבי מדרשא, אמר להו: רבותי! אבנים של בית הכסא&lt;/b&gt; שמקנחים בהם - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שיעורן בכמה&lt;/b&gt;, להתחייב עליהם משום הוצאה לרה&quot;ר, או בתוך החצר, שהתירו חכמים איסור מוקצה משום כבוד הבריות - כמה מהם מותר לטלטל?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ושתי השאלות תלויות בשיעור אחד, שהשיעור הראוי לקינוח הוא השיעור שחייבין עליו משום הוצאה, והוא שהתירו בטלטול מצד מוקצה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרו לו: כזית, כאגוז וכביצה&lt;/b&gt;. בשלש גדלים של אבנים מקנחים, בזו אחר זו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;בתחילה באבן קטנה כזית, ואח&quot;כ באבן בשיעור של כאגוז, ובסוף בכביצה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר להו&lt;/b&gt; זונין: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכי טורטני&lt;/b&gt; משקולת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יכניס&lt;/b&gt; לבית הכסא לשקול שם האבנים?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נמנו וגמרו: מלא היד&lt;/b&gt;. ואפילו ארבע או חמש אבנים, כל שיש בין כולם כמלא היד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תניא: רבי יוסי אומר: כזית כאגוז וכ ביצה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי שמעון ברבי יוסי אומר משום אביו: מלא היד.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו רבנן: ג&#039; אבנים מקורזלות&lt;/b&gt; מחודדות וראויות לקינוח &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מותר להכניס לבית הכסא&lt;/b&gt; בשבת ואין בזה איסור מוקצה (ובמקום שאין איסור הוצאה כגון בתוך החצר או בתוך ארבע אמות ברה&quot;ר).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכמה שיעורן?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי מאיר אומר: כאגוז&lt;/b&gt;, כל אחת מהאבנים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יהודה אומר: כביצה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא: כמחלוקת&lt;/b&gt; רבי מאיר ורבי יהודה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כאן&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כך מחלוקת באתרוג&lt;/b&gt;. שרבי מאיר סבר שיעור אתרוג כאגוז ורבי יהודה סבר כביצה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: כיצד תלה רב חסדא את המחלוקת באתרוג במחלוקת באבנים? והרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;התם&lt;/b&gt;, באתרוג - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתניתין&lt;/b&gt; היא במסכת סוכה, שנחלקו בה רבי מאיר ורבי יהודה, ואילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכא, ברייתא&lt;/b&gt; היא, והמשנה ידועה יותר מהברייתא, וכיצד תולה רב חסדא את הידוע בשאינו ידוע?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; אימא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כמחלוקת באתרוג כך מחלוקת כאן&lt;/b&gt;. ורב חסדא נתן סימן, שאם ישכחו הברייתא יזכרו על ידי המשנה שכך היא המחלוקת בין רבי מאיר ורבי יהודה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב יהודה: אבל לא&lt;/b&gt; התירו לטלטל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;את הפאייס&lt;/b&gt; לצורך קינוח.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבארינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי פאייס?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי זירא: כרשיני בבלייתא&lt;/b&gt;. רגבי אדמה שאינם ראויים לקינוח משום שהם נפרכים. (ונקראים &quot;בבלייתא&quot; היות ובבל היא ארץ לחה, והמחרישה מעלה רגבים).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבא: אסור למשמש בצרור בשבת כדרך שממשמש בחול&lt;/b&gt; כדי לפתוח נקב פי הטבעת, למי שיש לו עצירות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתקיף לה מר זוטרא&lt;/b&gt;: וכי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליסתכן!?&lt;/b&gt; שיכול לבא לידי סכנה אם לא ימשמש!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: אין כונת רבא שלא ימשמש כלל בשבת. אלא שלא ימשמש כדרך שהוא עושה בחול, כיון שהוא משיר נימין (שערות). אלא ימשמש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כלאחר יד&lt;/b&gt;, בשינוי. כגון שיאחוז הצרור בשתי אצבעותיו. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ו&lt;b&gt;הר&quot;ח&lt;/b&gt; פירש דאסור למשמש בצרור להחליקו כדי שלא ישרוט את בשרו משום שבא לידי כתישה או טחינה של האבן, ורק כלאחר יד מותרץ ו&lt;b&gt;הרמב&quot;ן&lt;/b&gt; כתב שהאיסור הוא משום דמחזי כמתקן מנא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי ינאי: אם יש מקום קבוע לבית הכסא&lt;/b&gt; מכניס אבנים כ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מלא היד&lt;/b&gt;, כדי שאם ישארו מהאבנים ישתמש בהם פעם אחרת באותה שבת. ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם לאו&lt;/b&gt;, לא יכניס אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כהכרע&lt;/b&gt; שלש אבנים. דהיינו, שתהיינה שלשת האבנים כל אחת כאגוז, שהוא ה&quot;מכריע&quot; (האמצעי) בין כזית וכביצה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מדוכה קטנה של בשמים&lt;/b&gt; שהיא מוקצה, לפי שמלאכתה הוא מלאכת איסור בלבד - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב ששת: אם יש עליה עד&lt;/b&gt;, היינו שכבר קנח בה פעם אחת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מותר&lt;/b&gt; לטלטלה לקינוח. שהרי הקינוח מעיד על המדוכה שמעתה היא עומדת רק לכך. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשה &lt;b&gt;הר&quot;ן&lt;/b&gt;, הא כלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטלו לצורך גופו או מקומו, ואמאי צריך עד? ו&lt;b&gt;הריטב&quot;א&lt;/b&gt; כתב דהוי מוקצה מחמת חסרון כיס דאפילו לצורך גופו אסור. ועיין ב&lt;b&gt;גליון הש&quot;ס&lt;/b&gt; שהקשה מדברי רש&quot;י לקמן קכג א, שביאר שם כי מדוכה אסורה בתורת מוקצה מחמת חסרון כיס. ובפשוטו נראה שרש&quot;י מחלק בין מדוכה של בשמים ובין מדוכה של שום המתבארת שם. והראשונים פירשו עפ&quot;י הירושלמי דמדוכה קטנה הוא המשך לדלעיל, שאם אין מקום קבוע לבית הכסא יכניס רק אבן כהכרע דהיינו כמשקל רגל (מלשון כרעי המטה) של מדוכה קטנה של בשמים. ובדברי רב ששת פירשו הראשונים דאם יש על האבן עד, היינו שניכר שכבר קינח בה פעם אחת, מותר לקנח בה אפילו היא גדולה הרבה, או אפילו הרבה אבנים יותר ממלא היד. שהרי הן מוכנות מבעוד יום (וכן הוא בשו&quot;ע סי&#039; שי&quot;ב ס&quot;א כראשונים הנ&quot;ל).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיתיבי&lt;/b&gt; להא דרב ששת: תניא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עשרה דברים מביאין את האדם לידי תחתוניות&lt;/b&gt;, טחורים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואלו הן: האוכל עלי קנים, ועלי גפנים, ולולבי גפנים&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומוריגי בהמה&lt;/b&gt;, בשר בהמה שיש בו חריצים, כגון החיך והלשון, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בלא מלח&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושדרו של דג&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ודג מליח שלא בישל כל צרכו. והשותה שמרי יין&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והמקנח&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בסיד ובחרסית&lt;/b&gt; או &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בצרור שקינח בו חביר ו.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ויש אומרים: אף &quot;התולה&quot; עצמו בבית הכסא&lt;/b&gt;, שאינו יושב אלא נשען על ברכיו, שעל ידי כן נפתחין הנקבים יותר מדאי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי, שאין מקנחין במה שקינח חבירו, וכיצד אמר רב ששת שמשתמשין במדוכה כמה פעמים לקינוח?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא קשיא: הא בלח&lt;/b&gt;, בעודו לח אינו ראוי לקינוח חוזר. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא ביבש&lt;/b&gt;, לאחר שנתייבש מקנחין בו שוב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואיבעית אימא: כאן מצד אחד&lt;/b&gt; באותו צד שכבר השתמשו שוב אין מקנחין, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכאן משני צדדין&lt;/b&gt;, שבצד האחר הוא ראוי לקינוח.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואיבעית אימא: הא דידיה&lt;/b&gt; במה שהוא עצמו קינח משתמש שוב. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא דחבריה&lt;/b&gt; מה שחבירו קינח אינו ראוי לשימוש עבורו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה אביי לרב יוסף: ירדו עליה גשמים&lt;/b&gt; על המדוכה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ונשטשטשו&lt;/b&gt; רושם הקינוח - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהו&lt;/b&gt; לטלטל את המדוכה? האם לאחר שנהייתה המדוכה נקיה בטל בכך יחודה לצורך קינוח? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;הרי&quot;ף והרמב&quot;ם&lt;/b&gt; מפרשים דקאי אאבנים שירדו עליהם גשמים, ונטשטשו היינו שנטבעו בקרקע. ומיבעיא להו אי חיישינן לסותר או טוחן. דהיינו, אם האבן היתה שקועה ברצפה שבחצר אי הוי כסותר את הרצפה ע&quot;י נטילת האבן, או כטוחן את העפר שסביבות האבן. והשיב לו רב יוסף שאם רישומן ניכר, דהיינו שניכרין למעלה מהקרקע ולא נטבעו לגמרי מותר. (עפ&quot;י &lt;b&gt;משנה ברורה&lt;/b&gt; סימן שי&quot;ב ס&quot;ב).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; רב יוסף: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם היה&lt;/b&gt; עדיין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רישומו ניכר&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מותר&lt;/b&gt;. כיון שהוא מאוס ואינו ראוי עוד לבשמים, ומבטלו לגמרי לצורך בית הכסא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0165_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBפאB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div>

Micropedia bot