https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A2%D7%98_%D7%90 2026-04-25T04:19:06Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A2%D7%98_%D7%90&diff=140467&oldid=prev 2020-09-06T13:45:26Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:45, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l91">שורה 91:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 91:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת שבת (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-92767:rev-140467:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A2%D7%98_%D7%90&diff=92767&oldid=prev 2015-06-30T13:09:32Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|שבת עט א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&quot;משפרעו&quot; - משמעו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד שיאמר לוה &quot;פרעתי&lt;/b&gt;&quot;, שאז אין לשטר ערך, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&quot;לא פרעתי&lt;/b&gt;&quot;, שאז הוא בר ערך.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכך ביאור הברייתא: מלוה המוציא בשבת שטר חוב, הרי עד שלא פרעו, היינו עד שלא טען הלוה פרעתי - חייב המלוה על הוצאתו, שהרי הוא צריך לו, כדי לגבות בו החוב. אבל משפרעו, דהיינו, כשהלוה טוען פרעתי - פטור המלוה על הוצאתו בשבת, שהרי אין לשטר זה שום ערך, מאחר שהלוה נאמן לפוסלו &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתבו &lt;b&gt;תוס&lt;/b&gt;&#039; בד&quot;ה ת&quot;ק, דמיירי שיודע המלוה בבירור שלא יוכל למצוא עדי קיום, ולכן אין לו צורך בו. אבל הקשו, אף שאינו יכול לגבות בו, מכל מקום הוא צריך לו כדי לצור עפ&quot;י צלוחיתו, דכאן אי אפשר לומר שאסור לו להשהותו, שאיך נוציא את השטר מידו, מאחר שהוא עומד וצווח שאינו פרוע. ותירצו, דמיירי שאמר המלוה אין לי עדים ואין לי ראיה ולא אמצא עדי קיום. ובאופן זה הוי הודאת בעל דין, שאפילו אם ימצא אח&quot;כ עדי קיום לא יוכל לגבותו. ולכן מוציאין את השטר מידו, שמא ימצא אח&quot;כ עדי שקר שיקיימוהו, ויגבה בו שלא כדין.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ורבי יהודה אומר: אף משפרעו, שטוען הלוה פרעתי, חייב המלוה. שהרי הלוה אינו נאמן לבטל את השטר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבא אמר: דכולי עלמא&lt;/b&gt; סברי: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מודה בשטר שכתבו&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;צריך&lt;/b&gt; המלוה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לקיימו&lt;/b&gt;. והברייתא מדברת בשטר מקויים, שנפרע ממש.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והכא, ב&quot;כותבין שובר&quot; קמיפלגי&lt;/b&gt;. האם הדרך היא שהמלוה כותב שובר ללוה לראיה שהחוב נפרע, או שמחזירים את השטר חוב עצמו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנא קמא סבר: כותבין שובר&lt;/b&gt;. הילכך אם הוציא המלוה שטר פרוע פטור. לפי שאין לו בו צורך, שהרי להשהותו אסור לו, וגם להחזירו ללוה אינו צריך, שיכול לכתוב לו שובר, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ואינו עומד אלא לשריפה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;תוס&lt;/b&gt;&#039; בד&quot;ה כותבין, מקשין על רש&quot;י, הרי המלוה מעדיף להחזיר את השטר ללוה, כדי שלא יצטרך לשלם לסופר שיכתוב לו שובר. ומפרשים דמיירי שכבר כתב המלוה שובר ללוה, ולכן אינו צריך המלוה להחזיר את השטר ללוה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;(ואם החזירו ללוה והוציאו הלוה, פטור אף הוא, לפי שאינו משהה את השטר מחשש שיגיע לידי המלוה).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי יהודה סבר: אין כותבין שובר&lt;/b&gt; כדי שהלוה לא יצטרך לשמור את השובר מהעכברים. אלא המלוה מחזיר את שטר החוב. הילכך חייב עליו המלוה, שהרי צריך הוא לו, להחזירנו ללוה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב אשי אמר&lt;/b&gt;: הכא מיירי שהוציא הלוה את השטר הפרוע בשבת. וטעמא דרבי יהודה דחייב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מפני שצריך&lt;/b&gt; לו הלוה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;להראותו לבעל חוב שני&lt;/b&gt;, אחר. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר ליה: חזי&lt;/b&gt;, ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גברא דפרע&lt;/b&gt; חובות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אנא!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עור כדי לעשות&lt;/b&gt; קמיע.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעא מיניה רבא מרב נחמן: המוציא עור&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בכמה&lt;/b&gt; הוא חייב?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; רב נחמן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדתנן: עור כדי לעשות קמיע.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;(ורבא ידע התשובה אלא שאל כן כהקדמה לשאלות שלאחר מכן, רש&quot;י).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שוב שאל רבא את רב נחמן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;המעבדו&lt;/b&gt; את העור - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בכמה&lt;/b&gt; שיעורו לחייב משום מעבד?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; רב נחמן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא שנא&lt;/b&gt;. אף בכך שיעורו הוא בכדי לעשות קמיע.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שוב שאלו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לעבדו&lt;/b&gt;, עור העומד לעיבוד, ועדיין אינו מעובד - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בכמה&lt;/b&gt; שיעור הוצאתו? שהרי עתה אינו ראוי לעשות ממנו קמיע.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה: לא שנא&lt;/b&gt;. ושיעורו כדי לעשות קמיע.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אמר ליה רבא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומנא תימרא&lt;/b&gt; שכך הדין?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אמר ליה רב נחמן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדתנן: המלבן&lt;/b&gt; את הצמר. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והמנפץ&lt;/b&gt; אותו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והצובע&lt;/b&gt; אותו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והטווה&lt;/b&gt; ממנו חוטים, שכל אלו אבות מלאכות הן - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שיעורו&lt;/b&gt; להתחייב עליו בשבת, שיהא בצמר שליבנו או ניפצו או צבעו או טוואו, כדי לטוות ממנו חוט שאורכו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כמלא רוחב הסיט&lt;/b&gt;. שהוא שיעור המרחק שבין האצבע לאמה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כפול&lt;/b&gt;. כלומר, פי שנים מזה, הוא השיעור.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האורג שני חוטין&lt;/b&gt; של ערב בתוך חוטי השתי - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שיעורו&lt;/b&gt;, שיהיה כל אחד משני חוט הערב הנארגים בין חוטי השתי, ברוחב האריג, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כמלא רוחב הסיט&lt;/b&gt; (&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כפול&lt;/b&gt;). &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; והיינו, שאעפ&quot;י שלא ארגם לכל רוחב האריג אלא ברוחב השיעור הזה בלבד הרי הוא חייב. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;מהרש&quot;ל&lt;/b&gt; כתב שמתוס&#039; בד&quot;ה אלמא, משמע שיתכן שגרסו גם כאן &quot;כפול&quot;. וכ&quot;כ בהגהות הב&quot;ח. ו&lt;b&gt;המהרש&quot;א&lt;/b&gt; כתב דלא גרסינן באריגה &quot;כפול&quot;, אלא כל חוט הוא ברוחב הסיט בלבד. וממילא בשני חוטין הוי כפול.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלמא, כיון ד&lt;/b&gt;מלבן ומנפץ וצובע &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לטוייה קאי&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שיעורא&lt;/b&gt; דידהו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כטווי&lt;/b&gt;, כמלאכת הטוייה עצמה, שהיא כמלא רוחב הסיט כפול. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הגמרא היתה יכולה לומר דכיון דלאריגה קאי, שיעוריה הוא כמלאכת האריגה (עיין הערה קודמת). אלא שלא כל מלבן ומנפץ וכדומה הוא על מנת שהחוט ישמש בסוף לאריגה. &lt;b&gt;תוס&lt;/b&gt;&#039; ד&quot;ה אלמא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אם כן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכא נמי&lt;/b&gt; במוציא עור כדי לעבדו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיון דלעבדו קאי&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שיעורו&lt;/b&gt; להוצאה הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כ&lt;/b&gt;עור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעובד.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שוב שאלו רבא לרב נחמן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושלא לעבדו&lt;/b&gt;, עור שאינו עומד לעיבוד - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בכמה&lt;/b&gt; שיעור הוצאתו?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; רב נחמן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא שנא&lt;/b&gt;. ואף הוא שיעורו בכדי לעשות קמיע. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אמר ליה רבא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא שני בין מעובד לשאינו מעובד?! איתיביה&lt;/b&gt; מהא דתניא: <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשה &lt;b&gt;הריטב&quot;א&lt;/b&gt;, הא לפני כן אמר דדוקא משום דעומד לעבד שיעורו כמעובד, והיכי קאמר הכא דאפילו באינו עומד לעבדו שיעורו כמעובד. ותירץ, דלעיל השיב רב נחמן לרבא לפי סברת רבא, דאפילו אם נחלק בין מעובד לשאינו מעובד מ&quot;מ כל העומד לעבד כמעובד. אבל רב נחמן גופיה סבר שלא חילקו רבנן, ואפילו אינו עומד לעבד שיעורו כמעובד, דלפעמים הוא נמלך וטורח לעבדו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;המוציא סמנין שרויין&lt;/b&gt;, שניתן כבר לצבוע בהן - שיעורן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדי לצבוע בהן&lt;/b&gt; מעט צמר ל&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דוגמא&lt;/b&gt;, כדרך הצבע, שמראה את הגוון על הצמר לאנשים, ושואלם אם הם חפצים בצבע זה. ושיעור זה מקביל לכמות הסמנים שצריך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאירא&lt;/b&gt;, לסתום את פי הקנה שהאורג מגלגל עליו את חוט הערב, ושיעור מועט הוא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואילו ב&lt;/b&gt;יחס לשיעור הוצאה של &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סמנין שאינן שרוין&lt;/b&gt;, אלא הם עדיין חמרי גלם, שמהם מייצרים צבע, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנן&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קליפי אגוזים&lt;/b&gt;, הקליפה הלחה העליונה שעל קליפת האגוז, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וקליפי רימונין, סטיס ופואה&lt;/b&gt; מיני עשבים, וכל אלו עושים מהם צבע - שיעור הוצאתן הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדי לצבוע בהן&lt;/b&gt;, בצבעים שייצרו מהן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בגד קטן לפי סבכה&lt;/b&gt;. חתיכת בד שתופרין בראש הסבכה, שהיא הרשת שהנשים נותנות על שערות ראשן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ושיעור זה גדול מכדי לצבוע לדוגמא, משום שהסמנין עדיין אינן ראויין לצבוע בהן. ומדוע בעור אמרת שאין הבדל בין מעובד לשאינו מעובד?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא איתמר עלה: אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה&lt;/b&gt;: טעמא דסמנין הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לפי שאין אדם טורח לשרות סמנין&lt;/b&gt; בכמות שאינה מספיקה רק כדי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לצבוע בהן דוגמא לאירא&lt;/b&gt;. אלא כשהוא צריך לשרות הוא שורה לפחות כדי פי סבכה. ולכן אין חשיבות לסמנין שאינן שרויין כשיש בהן פחות משיעור זה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל בעור, אדם טורח לעבד עור מועט אפילו אם יש בו רק כדי לעשות קמיע. ומאידך, גם עור מעובד אינו חשוב בפחות מכדי קמיע. הילכך שניהם שוים בשיעורם לענין הוצאת שבת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותו הוינן לרב נחמן, דאמר לא שני בין עור מעובד לשאינו מעובד:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והרי זרעוני גינה, דמקמי דזרעינהו תנן: זרעוני גינה&lt;/b&gt; שיעורן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פחות מכגרוגרת, רבי יהודה בן בתירא אומר: חמשה&lt;/b&gt; גרעינין הוא השיעור.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואילו בתר דזרעינהו תנן: זבל וחול הדק&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדי לזבל בו קלח של כרוב, דברי רבי עקיבא. וחכמים אומרים: כדי לזבל כרישא&lt;/b&gt; חציר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואעפ&quot;י שהכרוב והכרישא באים מגרעין אחד בלבד הם חשובים, הואיל והגרעין כבר צמח ונעשה ירק.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם כן, בעור נמי נאמר שהמעובד חשוב יותר משאינו מעובד?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא איתמר עלה: אמר רב פפא&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא&lt;/b&gt;, דמחייבין על זבל לצורך גרעין אחד משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דזריע&lt;/b&gt; הגרעין. שכבר נזרע ויש לו חשיבות בפני עצמו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא&lt;/b&gt;, דלא מחייבין אלא על הרבה גרעינין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלא זריע. לפי שאין אדם טורח להוציא&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נימא&lt;/b&gt; גרעין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחת לזריעה.&lt;/b&gt; תו הוינן לרב נחמן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והרי טיט, דמקמי דליגבליה&lt;/b&gt; שלפני שמגבלים אותו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תניא&lt;/b&gt; (לעיל עח א): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מודים חכמים לרבי שמעון במוציא שופכין לרה&quot;ר ששיעורן ברביעית. והוינן בה: שופכין למאי חזו?&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמר רבי ירמיה: לגבל בהן את הטיט.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואילו בתר&lt;/b&gt; לאחר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דגבליה, תניא: טיט&lt;/b&gt; שיעורו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדי לעשות בהן פי כור&lt;/b&gt;. ואעפ&quot;י שלטיט זה די פחות מרביעית שופכין, הוא חשוב כיון שהוא כבר מגובל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולמה בעור אמרת שאין חילוק בין מעובד לשאינו מעובד?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;התם נמי כדאמרן: לפי שאין אדם טורח לגבל את הטיט לעשות בו פי כור&lt;/b&gt; אלא הוא מגבל יותר. ולכן השופכין אינם חשובים בפחות מרביעית. אבל טיט מגובל חשוב גם בשיעור יותר קטן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל בעור אין הבדל בין מעובד ואינו מעובד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תא שמע: דאמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא: שלשה עורות הן&lt;/b&gt;. שלשה שלבים בתהליך עיבוד העור:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מצה, וחיפה, ודיפתרא&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וכל אחד שיעורו שונה לענין הוצאת שבת. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ועור שהוא גם עפיץ לא חשיב בהדייהו משום שהוא קלף גמור ולא חשיב עור, &lt;b&gt;רש&quot;י גיטין&lt;/b&gt; כב, א, ד&quot;ה לכתוב. ו&lt;b&gt;תוס&lt;/b&gt;&#039; שם ד&quot;ה כדי, כתבו דלא חשיב קלף משום דבהדיא תנן במתניתין שיעורו כדי לכתוב פרשה קטנה שבתפילין.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבארינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מצה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כמשמעו דלא מליח&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ודלא קמיח ודלא עפיץ&lt;/b&gt;, שלא שמו את העור לא במלח ולא בקמח (ומים) ולא עובד על ידי עפיצים (הגדלים על עץ ומשמשים לעיבוד העור). דהיינו, שלא עובד כלל, כמצה זו שלא נתחמצה ולא נתקנה כדת הלחם &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב ה&lt;b&gt;ריטב&quot;א&lt;/b&gt; שיש מוכיחים מכאן דאסור ליתן מלח במצב של פסח דאמרינן הכא דסתם מצה לא מליח. והריטב&quot;א חולק ע&quot;ז דהא במנחות היה מלח כדכתיב &quot;על כל קרבנך תקריב מלח&quot; וקראן הכתוב מצות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכמה שיעורו&lt;/b&gt; לענין הוצאה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תני רב שמואל בר רב יהודה: כדי לצור&lt;/b&gt; לעטוף &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בו משקולת קטנה.&lt;/b&gt; שדרך הסוחרים לעטוף את המשקולת העשויה מעופרת בעור כדי שלא תישחק ויפחת משקלה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכמה&lt;/b&gt; גודל המשקולת?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר אביי: ריבעא דריבעא&lt;/b&gt; רבע ליטרא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דפומ בדי תא.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חיפה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמליח ולא קמיח ולא עפיץ.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכמה שיעורו?&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדתנן&lt;/b&gt; במתניתין: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עור כדי לעשות קמיע.&lt;/b&gt; והוא פחות מכדי לצור בו משקולת קטנה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דיפתרא&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמליח וקמיח ולא עפיץ.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכמה שיעורו?&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדי לכתוב עליו את הגט&lt;/b&gt; (היינו עיקרו של הגט שהוא &quot;הרי את מותרת לכל אדם&quot; ושמו ושמה וחתימת העדים והתאריך). ושיעור זה פחות מכולן. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קתני מיהת&lt;/b&gt; במצה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדי לצור בו משקולת קטנה&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמר אביי ריבעא דריבעא דפומבדיתא&lt;/b&gt;. הרי מוכח כי שיעור עור שאינו מעובד הוא גדול מכדי לעשות קמיע, וקשיא אדרב נחמן? <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וה&lt;b&gt;תוס&lt;/b&gt;&#039; בד&quot;ה כדי, והראשונים, חולקים על רש&quot;י, ד&quot;כדי לכתוב הגט&quot; משמע כל הגט. ועוד, אפילו עיקר הגט גדול יותר מכדי לעשות קמיע. אלא הם מפרשים דאדרבה, כיון שהדיפתרא חשוב יותר, שראוי לכתיבה, אין רגילין להשתמש בו אלא לכתיבה. הילכך שיעורו גדול יותר. (וכמו שכתב רש&quot;י במתניתין לגבי קלף ששיעורו גדול מנייר).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;התם&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בבישולא&lt;/b&gt;. בעור לח מיד אחר ההפשט, שעדיין אינו ראוי לעיבוד, לפיכך שיעורו גדול מעור מעובד. אבל רב נחמן מיירי בעור שכבר התייבש, שאעפ&quot;י שאינו מעובד, הואיל וראוי לעיבוד הרי הוא כמעובד, ושיעורם שוה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;תו מקשינן לרב נחמן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והתנן&lt;/b&gt; במסכת כלים:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הבגד&lt;/b&gt; - שיעורו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלשה&lt;/b&gt; טפחים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על שלשה&lt;/b&gt; טפחים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ל&lt;/b&gt;טמאות טומאת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מדרס&lt;/b&gt;. שבשיעור זה הוא ראוי למשכב ומושב. ואם ישב עליו הזב אפילו אם לא נגע בו (כגון שהיה הפסק בינו לבגד) נעשה הבגד אב הטומאה, אבל לטומאת מגע די בשלש אצבעות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;השק&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ארבעה על ארבעה&lt;/b&gt; טפחים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;העור&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חמשה על חמשה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מפץ&lt;/b&gt; העשוי מקנים ארוגים - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ששה על ששה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכל השיעורים הללו, משק ואילך, נאמרו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בין ל&lt;/b&gt;טומאת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מדרס&lt;/b&gt; הזב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בין&lt;/b&gt; לטומאת מגע של &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מת&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ותאני עלה: הבגד והשק והעור&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשיעור&lt;/b&gt; האמור בהם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לטומאה, כך שיעור&lt;/b&gt; דידהו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ל&lt;/b&gt;חיוב על &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוצאה&lt;/b&gt; בשבת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והרי חמשה טפחים הוא יותר מכדי לעשות קמיע. ובהכרח, שהשיעור של חמשה טפחים נאמר בעור שאינו מעובד. ומתניתין ד&quot;כדי לעשות קמיע&quot; מיירי בעור מעובד, וקשיא לרב נחמן?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ההוא בקורטובלא&lt;/b&gt;. עור שהתקשה ע&quot;י בישול במים רותחין שאינו ראוי אלא לישב עליו, ולכסות בו מטות, ולעשות ממנו שולחן. הילכך שיעורו בחמשה טפחים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0161_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBעטB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div>

Micropedia bot