https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A2%D7%97_%D7%91פרשני:בבלי:שבת עח ב - היסטוריית גרסאות2026-04-25T07:50:30Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A2%D7%97_%D7%91&diff=140466&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T13:45:19Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:45, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l88">שורה 88:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 88:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת שבת (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-92766:rev-140466:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A2%D7%97_%D7%91&diff=92766&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:09:30Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|שבת עח ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נייר מחוק</b>, שאינו ראוי עוד לכתיבה, שיעורו גדול יותר מקשר מוכסין - <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי לכרוך על</b> פי <b style='font-size:20px; color:black;'>צלוחית קטנה של פלייטון</b>, מי בושם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עור</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי לעשות</b> נרתיק ל<b style='font-size:20px; color:black;'>קמיע</b> (רע"ב).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קלף</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי לכתוב עליו פרשה קטנה שבתפילין, שהיא "שמע ישראל"</b>. ולפי שהקלף יקר לא משתמשים בו לקשר מוכסין אלא רק לתפילין ומזוזות, ולכן שיעורו גדול משל נייר. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> הקשה ה<b>רש"ש</b>, מדוע הוא פטור בהוציא קלף פחות מכדי פרשה קטנה, והרי מאחר שאינו ראוי לפרשה קטנה שבתפילין, על כרחך יעשו ממנו קשר מוכסים? ותירץ, כיון שהקלף מעובד לשם תפילין אסור להורידו מקדושתו ולעשותו קשר מוכסין.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דיו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי לכתוב שתי אותיות</b>. שלפעמים יש תועלת בשתי אותיות בלבד. כגון לכתוב אותן בנפרד על שני חלקי כלי, או שני קרשים, כדי לדעת שהם בני זוג.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כחול</b>, צבע שצובעים מסביב לעין - <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי לכחול</b> בו <b style='font-size:20px; color:black;'>עין אחת.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דבק</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי ליתן בראש השפשף</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהציידים שמים נסר קטן בראש קנה, ונותנים עליו דבק, כדי שיידבק עליו העוף כשישב שם, ויתפשוהו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>זפת וגפרית</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי לעשות נקב</b>. צלוחית ששמים בתוכה כסף חי, סותמים את פיה בזפת או בגפרית, ומשאירים נקב קטן כדי להוציא דרכו את הכסף החי (ו"לעשות נקב" היינו, להתקין את הזפת או את הגפרית שבתוכם עושים את הנקב).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שעוה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי ליתן על פי נקב קטן</b> בפקק שעל צלוחית של יין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חרסית</b>, עשויה מלבינה כתושה - <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי לעשות פי כור של צורפי זהב</b>, שהמפוח נכנס בו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה אומר: כדי לעשות פיטפוט</b>, רגל למקום מושב הכור, שהיו מושיבים את הכור על כן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>סובין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי ליתן על פי כור של צורפי זהב</b>. במקום שאין פחמין, היו צורפין את הזהב באש של סובין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>סיד</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי לסוד קטנה שבבנות</b>. בנות שצמחו להן שערות קודם לגיל הראוי לכך, ומתביישות בדבר, נותנות סיד על השיער ובכך הוא נושר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה אומר: כדי לעשות כלכול</b>. להשכיב את השיער של הרקה ע"י הסיד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי נחמיה אומר: כדי לסוד אונדפי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לשים אותו למטה מהרקה, כדי להשיר את השיער הדק הנמצא שם.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>חבל נמי ליחייב</b> בשיעור קטן שיש בו <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי לעשות תלאי לנפה ולכברה</b> כמו בגמי. ולמה הצריכו בו שיעור יותר גדול של לעשות אוזן לקופה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>כיון דחריק במנא</b>, החבל מתוך שהוא קשה הרי הוא פוגם בכלים העשויים מעץ, הילכך <b style='font-size:20px; color:black;'>לא עבדי אינשי</b> תלאי לנפה וכברה מחבל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: הוצין</b> של לולבי דקל, שיעורן הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי לעשות אוזן לסל כפיפה מצרית</b>, העשוי מנצרי דקל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>סיב</b> הגדל סביב הדקל ומטפס ונעשה לו כמלבוש, <b style='font-size:20px; color:black;'>אחרים אומרים</b> (רבי מאיר, המוזכר בלשון המשנה בשם "אחרים", על פי הגמרא בסוף מסכת הוריות) - <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי ליתן על פי משפך קטן, לסנן את היין</b>;. שהסיב מונע את הפסולת והקמחים מלעבור עם היין לתוך הכלי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבב</b>, שומן או שמן <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי לסוך תחת אספגין</b>, עוגת רקיק <b style='font-size:20px; color:black;'>קטנה</b>. וכשאופין אותה מושחין לפני כן בשומן את מקום הנחתה בתנור. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> <b>רש"י</b>. ו<b>תוס</b>' בד"ה רבב, חולקים, דעל כרחך אינו שמן, דהא במתניתין ריש פרקין נתנו שיעור אחר לשמן, שהוא כדי לסוך אבר קטן.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכמה</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>שיעורה</b> של האספגין? - <b style='font-size:20px; color:black;'>כסלע.</b> ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא: כגרוגרת?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אידי ואידי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>חד שיעורא הוא</b>, סלע וגרוגרת שוים הם בגודלם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וממשיכה הברייתא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מוכין</b> (כל דבר רך נקרא מוכין כגון צמר גפן, שאריות צמר רך, בגדים בלויים, רש"י ריש במה טומנין) - <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי לעשות כדור קטנה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכמה שיעורו</b> של הכדור? - <b style='font-size:20px; color:black;'>כאגוז.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>נייר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי לכתוב עליו קשר מוכסין.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנא: כמה</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>קשר מוכסין?</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שתי אותיות של קשר מוכסין</b>. היינו שתי אותיות גדולות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורמינהו</b>: תניא: <b style='font-size:20px; color:black;'>המוציא נייר חלק</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אם יש בו כדי לכתוב שתי אותיות חייב, ואם לא פטור.</b> הרי שהוא חייב אפילו על שתי אותיות רגילות?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב ששת: מאי שתי אותיות</b> דקתני בברייתא? - <b style='font-size:20px; color:black;'>שתי אותיות של קשר מוכסין.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבא אמר</b>: ברייתא הכי קאמרה: נייר שיש בו כדי לכתוב <b style='font-size:20px; color:black;'>שתי אותיות דידן</b>, רגילות, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>עוד מקום <b style='font-size:20px; color:black;'>בית אחיזה</b>, דהיינו, ביחד עם השוליים שבהם אוחז הקורא, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> - זהו השיעור של נייר חלק רגיל, <b style='font-size:20px; color:black;'>דהיינו, קשר מוכסין</b>, שכתובות בו שתי אותיות גדולות ללא שוליים (כי הוא עשוי להיות פרוס על כף היד ורואה בו). <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> ואילו <b>תוס</b>' בד"ה ובית, מפרשים שבשעת הכתיבה צריך שיהיה לו בית אחיזה לצורך הכתיבה, וקשר מוכסין צריך לומר שאפשר לכתוב ללא בית אחיזה. וב<b>שפת אמת</b> מפרש, שהמוכס דרכו לכתוב כמה קשרים ביחד ואח"כ חותך ונותן לכל אחד, ולכן בשעת הכתיבה יש לו בית אחיזה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונמצא ששני השיעורים שווים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מיתיבי</b>: תניא: <b style='font-size:20px; color:black;'>המוציא נייר מחוק ושטר פרוע</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אם יש בלובן שלו</b> בשולים <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי לכתוב שתי אותיות, או</b> אם יש <b style='font-size:20px; color:black;'>בכולו כדי לכרוך על פי צלוחית קטנה של פלייטון</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב. ואם לאו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>פטור.</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בשלמא לרב ששת דאמר</b> בברייתא דלעיל <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי שתי אותיות</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שתי אותיות של קשר מוכסין. שפיר!</b> שגם כאן יש לפרש שיש בלובן שלו כדי לכתוב בו שתי אותיות של קשר מוכסין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא לרבא, דאמר</b> התם <b style='font-size:20px; color:black;'>שתי אותיות דידן ו</b>עוד מקום <b style='font-size:20px; color:black;'>בית אחיזה, דהיינו קשר מוכסין</b>, תקשי: שהרי כאן אי אפשר לפרש כן. <b style='font-size:20px; color:black;'>דהכא בית אחיזה לא צריך</b>, לפי שיכול לאוחזו במקום המחק או במקום הכתב בשטר הפרוע. ועל כרחך סגי בשתי אותיות קטנות בלבד הראויות להכתב במקום הלובן. וא"כ אינו דומה פירוש שתי הברייתות להדדי?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>קשיא!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: המוציא קשר מוכסין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>עד</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא הראהו למוכס, חייב. משהראהו למוכס</b> ואין לו צורך בו עוד - <b style='font-size:20px; color:black;'>פטור.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה אומר: אף משהראהו למוכס חייב, מפני שצריך לו</b> עדיין;.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי בינייהו?</b> במה נחלקו רבנן ורבי יהודה, ואיזה צורך יש לו בו לרבי יהודה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר אביי: איכא בינייהו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>רהיטי</b>, אנשים הרצים אחרי אלו שכבר שילמו את המכס ל<b style='font-size:20px; color:black;'>מוכסא</b>, למוכס.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שרבי יהודה סבר, עדיין הוא שומרו כדי להראותו לרצים אחר האנשים שעברו את המכס כדי להעליל עליהם שלא שילמו למוכס.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותנא קמא סבר שאינו שומרו, ובמידה והם רצים אחריו, הוא חוזר אתם למוכס עצמו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבא אמר: מוכס גדול ומוכס קטן איכא בינייהו</b>. שלפעמים יש שני מוכסים. המוכס הגדול, שאינו עומד בעצמו על הגשר, אלא ממנה מוכס קטן במקומו. והעובר מראה בתחילה את הקשר למוכס הגדול. וסבר רבי יהודה שעדיין הוא שומרו להראותו גם למוכס הקטן כדי שיתן לו לעבור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו תנא קמא סבר שאין לו צורך בו עוד, לפי שהמוכס הגדול מוסר ביד העובר סימן דברים שיאמר למוכס הקטן, ויתן לו לעבור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב אשי אמר</b>: ב<b style='font-size:20px; color:black;'>חד מוכס איכא בינייהו</b>. דסבר רבי יהודה שהוא שומרו <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני שצריך לו להראות למוכס שני</b> במעבר אחר, ולא כדי להיפטר שם מהמכס, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר ליה: חזי גברא דמוכס אנא!</b> איש נאמן וחשוב אני ואינני מבריח את המכס. כדי שלא יעליל עליו לאחר מכן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: המוציא שטר חוב</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עד שלא פרעו, חייב</b> על הוצאתו, שהרי הוא צריך לו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>משפרעו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>פטור</b> על הוצאתו לפי ששוב אין בו שימוש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה אומר: אף משפרעו חייב, מפני שצריך לו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי בינייהו?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יוסף</b>: האם <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור לשהות שטר פרוע</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>איכא בינייהו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבנן סברי: אסור</b> למלוה <b style='font-size:20px; color:black;'>לשהות שטר פרוע</b> בידו שנאמר "אל תשכן באהליך עולה" (שמא יחזור ויתבענו, סמ"ע חו"מ רס"י נ"ז).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכמו כן הלוה אינו משהה את השטר הפרוע אצלו מחשש שמא יגיע לידי המלוה, ויחזור ויתבענו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, בין אם המלוה ובין אם הלוה הוציאהו אינם חייבים עליו. ואפילו אם יש בו שימוש כדי לצור עפ"י הצלוחית אין הוא נחשב, כיון שהם אינם משהים את השטר בידם. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> הקשה <b>רע"א</b> בגליון הש"ס, הרי מכל מקום הם יכולים למחוק את השטר ולהשתמש בו לצור עפ"י צלוחיתו? וה<b>רש"ש</b> תירץ, כיון שהוא חסר תיקון של מחיקה, אינו חייב עליו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יהודה סבר: מותר</b> למלוה <b style='font-size:20px; color:black;'>לשהות שטר פרוע</b>. הילכך אם הוציאו המלוה חייב עליו, שהרי הוא צריך לו לצור עפ"י צלוחיתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אביי אמר: דכולי עלמא</b> סברי כי <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור לשהות שטר פרוע</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והכא, במודה</b> הלוה <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>נכונותו של <b style='font-size:20px; color:black;'>שטר</b> היוצא מתחת ידי המלוה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ש</b>אכן הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>כתבו</b>, וחתימות העדים על השטר הן נכונות, אלא שטוען הלוה שהוא כבר פרע את החוב -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האם בכל זאת <b style='font-size:20px; color:black;'>צריך</b> המלוה <b style='font-size:20px; color:black;'>לקיימו</b>, להוכיח בעצמו את נכונות החתימות, שאינן מזויפות על ידו (על ידי הבאת עדים המכירים את החתימות, או על ידי השואת החתימות לחתימתם של העדים בשטרות אחרים), ובלעדי קיום חתימות העדים על ידו יהיה הלוה נאמן לטעון פרוע,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בכך <b style='font-size:20px; color:black;'>קמיפלגי</b> רבנן ורבי יהודה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> <b>רש"י</b> מפרש כאן אחרת ממה שפירש בכל הש"ס, שבכל מקום פירש ד"צריך לקיימו" קאי אמלוה, שצריך המלוה להביא עדי קיום, ואז לא יוכל הלוה לטעון פרעתי. אבל אם לא קיימו המלוה, נאמן הלוה לטעון פרעתי מכח הפה שאסר הפה שהתיר. ואילו כאן מפרש רש"י, שצריך הלוה לקיימו באמירת "לא פרעתי", ואם לא יאמר זאת, ולא יהיה למלוה עדים לקיים את החתימות, אין השטר שוה לו מאומה, ואז הוא יהיה פטור על הוצאתו. ומה שאומר תנא קמא בברייתא "משפרעו פטור", כוונתו משיאמר הלוה פרעתי.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנא קמא סבר</b>: לווה ה<b style='font-size:20px; color:black;'>מודה בשטר ש</b>אכן הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>כתבו</b> - עדיין <b style='font-size:20px; color:black;'>צריך</b> המלוה <b style='font-size:20px; color:black;'>לקיימו</b>. ואם הלוה מקיימו אלא טוען פרעתי את ההלואה שבשטר החוב הוא נאמן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שרק אם יהיה השטר מקויים ע"י שני עדים המכירים חתימת ידי העדים לא יהיה הלוה נאמן לומר פרעתי, כי המלוה יטעון "שטרא בידא מאי בעי", אם פרעת מה עושה השטר בידי?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל כאשר הלוה הוא המקיים את השטר בהודאתו, הוא נאמן גם לומר עליו שהחוב פרוע, מכח "הפה שאסר - הוא הפה שהתיר".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יהודה סבר: מודה בשטר שכתבו אין צריך לקיימו</b>. כי מאחר שהלוה מודה שאינו מזוייף הרי השטר אמיתי, ושוב אין הלוה נאמן לומר פרעתי, כל עוד השטר ביד המלוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי השטר שביד המלוה, לאחר קיומו, כוחו כעדות של שני עדים, ושום נאמנות אינה נחשבת כנגד שני עדים, אפילו לא נאמנות של "הפה שאסר הוא הפה שהתיר".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומאי "עד שלא פרעו" ו"משפרעו"</b> דקתני בברייתא?</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0160_L2"></nowiki><nowiki name="דףBעטB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div>Micropedia bot