https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A2%D7%95_%D7%90פרשני:בבלי:שבת עו א - היסטוריית גרסאות2026-04-25T07:50:50Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A2%D7%95_%D7%90&diff=140461&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T13:44:43Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:44, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l71">שורה 71:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 71:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת שבת (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-92761:rev-140461:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A2%D7%95_%D7%90&diff=92761&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:09:21Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|שבת עו א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי אלעזר: הא</b> מתניתין - <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא כרבי שמעון בן אלעזר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: כלל אמר רבי שמעון בן אלעזר: כל</b> דבר <b style='font-size:20px; color:black;'>שאינו כשר</b> חשוב <b style='font-size:20px; color:black;'>להצניעו, ואין מצניעין כמוהו</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>והוכשר לזה,</b> לאדם אחד שהחשיבו <b style='font-size:20px; color:black;'>והצניעו</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ובא אחר והוציאו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>נתחייב זה במחשבה של זה!</b> שבגלל אותו אדם שהחשיבו והצניעו, חייבין כולם על הוצאתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו מתניתין קתני שרק המצניעו חייב עליו, ואילו שאר בני אדם פטורין.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>המשנה מתחילה לבאר את השיעור של דברים שונים לענין חיוב הוצאה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>המוציא תבן</b>, שיעורו הוא - <b style='font-size:20px; color:black;'>כמלא פי פרה</b>. כי תבן הוא מאכל פרה, ולפיכך שיערו בה, שאינו חייב עד שיוציא תבן כשיעור שהפרה יכולה למלא את פיה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>המוציא <b style='font-size:20px; color:black;'>עצה</b>, שהוא תבן של מיני קיטניות, שיעורו הוא - <b style='font-size:20px; color:black;'>כמלא פי גמל</b>. שהוא גדול יותר מפי פרה. אבל המוציא עצה כמלא פי פרה אינו חייב, לפי שאינה ראויה למאכל פרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>המוציא <b style='font-size:20px; color:black;'>עמיר</b>, קש של שבלים (עיין תוס' ריש פרק כירה ההבדל בין קש לתבן) - <b style='font-size:20px; color:black;'>כמלא פי טלה</b>, שהוא גדול יותר מפי הגדי (דלהלן). כי העמיר אינו ראוי למאכל הגדי, ולכן משערין בטלה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עשבים</b>, שהם רכים יותר, וראויים בין לטלה ובין לגדי, חייבים עליהם אפילו בשיעור הקטן של <b style='font-size:20px; color:black;'>כמלא פי גדי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עלי שום ועלי בצלים</b>, אם הם <b style='font-size:20px; color:black;'>לחים</b> שראויים רק למאכל אדם <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> שיעורם - <b style='font-size:20px; color:black;'>כגרוגרת</b> (תאנה יבשה). שכך הוא השיעור של כל מאכל אדם לכל מלאכות שבת. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> <b>רש"י</b>. ו<b>הריטב"א</b> מפרש דלחים חזי נמי לגדי, ומכל מקום משערינן באדם, לפי שכל דבר הראוי לאדם ולבהמה משערינן באדם ואפילו לקולא, כיון ששכיח יותר להאכילו לאדם (וצ"ל לשיטתו דיבשים ראויים רק לגדי).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם הם <b style='font-size:20px; color:black;'>יבשים</b>, שראויים אף למאכל גדי שיעורם - <b style='font-size:20px; color:black;'>כמלא פי הגדי</b> שהוא פחות מכגרוגרת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כל אלו, <b style='font-size:20px; color:black;'>אין מצטרפין זה עם זה</b> לשיעור שלם. כגון, אם הוציא תבן פחות ממלא פי פרה והעצה משלימה את השיעור החסר, אינו חייב, <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני שלא שוו בשיעוריהן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובגמרא מבואר שרק העצה, ששיעורה גדול מהתבן, אינה מצטרפת להשלים לתבן לשיעור מלא פי פרה. אבל להיפך, התבן, ששיעורו קטן מהעצה, משלים לעצה לשיעור מלא פי גמל.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי עצה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה: תבן של מיני קטניות.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי אתא רב דימי אמר</b>: נחלקו אמוראי באדם <b style='font-size:20px; color:black;'>המוציא תבן כמלא פי פרה</b>, על מנת להאכילו <b style='font-size:20px; color:black;'>לגמל</b>. ששיעור זה אינו מספיק למלאות את פי הגמל:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוחנן אמר: חייב</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ריש לקיש אמר: פטור.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>באורתא</b>, בערב, <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוחנן הכי</b> דחייב. אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>לצפרא</b> בבוקר <b style='font-size:20px; color:black;'>הדר ביה</b>, חזר בו ממה שחייבו, ואמר שהוא פטור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יוסף: שפיר עבד</b> רבי יוחנן <b style='font-size:20px; color:black;'>דהדר</b>, שחזר בו ממה שחייבו. <b style='font-size:20px; color:black;'>דהא לא חזי</b>, לא ראוי השיעור הזה של מלא פי פרה <b style='font-size:20px; color:black;'>לגמל.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה אביי: אדרבה, כדמעיקרא</b>, כמו שאמר רבי יוחנן תחילה שהוא חייב <b style='font-size:20px; color:black;'>מסתברא</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>דהא חזי</b> הכמות שהוציא <b style='font-size:20px; color:black;'>לפרה</b>. והרי הוא שיעור חשוב. ואף שהוציאו לצורך גמל לא נפקע שיעורו בשל כך! <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, כי אתא רבין, אמר: המוציא תבן כמלא פי פרה ל</b>צורך <b style='font-size:20px; color:black;'>גמל</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דכולי עלמא לא פליגי דחייב</b>. כי, כאמור, יש בו שיעור, והרי הוא בכלל "הכשר להצניע ומצניעין כמוהו".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי פליגי</b> רבי יוחנן וריש לקיש, <b style='font-size:20px; color:black;'>במוציא עצה כמלא פי פרה</b> כדי להאכיל <b style='font-size:20px; color:black;'>לפרה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואיפכא איתמר: רבי יוחנן אמר: פטור</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ריש לקיש אומר: חייב.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוחנן אמר פטור</b>, כי העצה אינה ראויה לאכילת פרה אלא ע"י הדחק, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואכילה ע"י הדחק לא שמה אכילה</b>. ולכן אי אפשר לשער בשיעור של אכילת פרה, אעפ"י שהוציאה לצורך הפרה, אלא צריך לשער בשיעור אכילת גמל, שדרכו לאכול עצה, ובפחות מכמלא פי גמל פטור. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> ואפילו אם הצניעו לפני כן כדי להאכילו לפרה לא אמרינן דשיעורו בכל שהוא ככל מצניע, שזה דוקא אם דרך בני אדם להצניעו לאותו צורך שהוא הצניעו. אבל כאן אין מצניעין בשיעור כזה. שהרי אינו ראוי לא לפרה ולא לגמל, ובטלה דעתו אצל כל אדם. <b>חי' הר"ן</b>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>ריש לקיש אמר חייב</b>, ד<b style='font-size:20px; color:black;'>אכילה ע"י הדחק שמה אכילה</b>. הילכך, אעפ"י שאם הוציא את העצה בסתמא צריך שיעור של אכילת גמל כיון שעיקרה עומדת לגמל, אבל מאחר שהוציאה לצורך פרה די באכילת פרה, שהרי נאכלת ע"י הדחק לפרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>עמיר כמלא פי טלה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא</b>: עמיר <b style='font-size:20px; color:black;'>כגרוגרת?</b> ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אידי ואידי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>חד שיעורא הוא</b>. שמלא פי טלה הוא כגרוגרת. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> והא דנקט כמלא פי טלה ולא נקט כגרוגרת, משום דבעי לאשמעינן למה נתנו חכמים שיעור זה הואיל והוא מאכל הטלה. <b>תוד"ה</b> אידי.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>עלי שום ועלי בצלים, לחים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כגרוגרת, ויבשים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כמלא פי הגדי</b>,, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין מצטרפין זה עם זה מפני שלא שוו בשיעוריהן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוסי בר חנינא: אין מצטרפין לחמור שבהן</b>. דבר אשר שיעורו גדול, שהוא הקל, אינו מצטרף להשלים את החמור, דהיינו את מי ששיעורו קטן ממנו, שהרי הוא (הקל) פחות חשוב ממנו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כגון, העצה אינה מצטרפת עם התבן להשלים למלא פי פרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל מצטרפין לקל שבהן</b>. שהדבר החמור, אשר הוא חשוב יותר, מצטרף להשלים את הקל, החשוב פחות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכגון, התבן החמור מצטרף עם העצה הקל להשלים למלא פי גמל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>כל</b> הדברים <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא שוו בשיעורייהו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מי מצטרפין</b> כלל? והרי אפילו חמור לקל לא מצטרפים היכא שאינם שווים בשיעורם?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והראיה: <b style='font-size:20px; color:black;'>והתנן</b> במסכת כלים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הבגד</b> - מטמא טומאת מדרס כשיש בו <b style='font-size:20px; color:black;'>שלשה</b> טפחים <b style='font-size:20px; color:black;'>על שלשה</b> טפחים, שאז הוא ראוי למשכב, אם יחדו למשכב ושכב עליו הזב הרי הוא נעשה אב הטומאה משום טומאת מדרס (ובפחות מזה אין בו אלא טומאת מגע, כל שיש בו שלש אצבעות על שלש אצבעות).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והשק</b>, שעשוי מנוצה של עזים - שיעורו לטמא (בין טומאת מדרס ובין כל טומאה אחרת, וכן כל השנויים להלן), ב<b style='font-size:20px; color:black;'>ארבעה על ארבעה</b> טפחים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והעור</b> - ב<b style='font-size:20px; color:black;'>חמשה על חמשה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והמפץ</b> אריג עשוי מקנים - ב<b style='font-size:20px; color:black;'>ששה על ששה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ותני עלה: הבגד</b> ששיעורו בשלשה טפחים <b style='font-size:20px; color:black;'>והשק</b> ששיעורו בארבעה מצטרפין. שהבגד משלים את שיעור השק, שאם יש משניהם יחד ארבעה טפחים, הוא מקבל טומאה (ולא להיפוך, שהשק אינו מצטרף להשלים לבגד לשלשה טפחים, שרק החמור מצטרף לקל ולא הקל לחמור).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכמו כן <b style='font-size:20px; color:black;'>השק והעור,</b> וכן <b style='font-size:20px; color:black;'>העור והמפץ</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מצטרפין זה עם זה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודוקא בסדר האמור, כיון שהם דומים במהותם וראויים להתחבר זה עם זה. אבל הבגד והעור והשק והמפץ אינם מצטרפין זה עם זה, לפי שאינם ראויים להתחבר יחד, והמחברן בטלה דעתו אצל כל אדם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רבי שמעון: מה טעם</b> מצטרפין? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דראויין ליטמא מושב</b>. שאם קיצץ משנים (כסדר האמור) וחיברם יחד כדי לעשות מהם טלאי למרדעת החמור, הרי חתיכה זו מקבלת טומאת מדרס אם יש בה טפח על טפח, כאילו היה מכל מין בלבד טפח על טפח (שזהו השיעור ביחדו לטלאי). <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> לענין טומאת מדרס לא צריך טעם למה מצטרפין, שהרי כיון שחיברן יחד וראוי לישב עליו דין הוא שיקבל טומאת מדרס, ככל דבר המיוחד לישיבה. דהא אפילו גוש שאור שיחדו לישיבה טמא מדרס. אלא, שאלת רבי שמעון היא לענין טומאת מת, וקאי אשק ועור, שבהם השיעור האמור במשנה הוא נמי לענין שאר טומאות והיכא דלא יחדן למדרס, ועל זה קבעי למה מצטרפין. <b>תוס</b>' ד"ה ואמר.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וטעמו של דבר, כיון שאנשים אינם מקפידים בכך שהטלאי מורכב משני מינים. ומאחר שמצינו ששני מינים משמשים יחד לאותה מטרה, לכן הם מצטרפים לטומאת מדרס (עפ"י מהר"ם). <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> הקשו ב<b>תוס</b>' ד"ה הואיל, למה צריך להביא ראיה על כך שיש להם שימוש ביחד? והרי כאן גופא הם ראויים יחד למדרס, שהרי לכן נקט דוקא בסדר הזה דבגד ושק, ושק עור, לפי שהן ראויין להתחבר יחד ולשמש למדרס, ובמה עדיף צירוף לגבי טלאי מצירוף לגבי מדרס? וביארו כונת רבי שמעון באופן אחר: שהואיל ולענין טומאת מושב שוים כולן בשיעוריהן, דהיינו שאם יקצע מכל אחד מהם בנפרד כדי לעשות טלאי למרדעת חמור יהא שיעורו בטפח, הילכך אעפ"י שכאן לגבי טומאת מת (עיין הערה קודמת לדעת תוס' דהכא מיירי לענין טומאת מת) אין שיעוריהן שוין, מכל מקום הם מצטרפין, כיון שמצינו במקום אחד ששיעורן שוה. וכן הא דקאמר רבא דהכא נמי חזי לדוגמא, היינו שמצינו במקום אחד ששיעורן שוה, שכל אחד מהם אם הצניעו לדוגמא חייב עליו בכל שהוא. וכדתנן בריש פרק המצניע. הילכך, מצטרפין אפילו במקום שאינם שוים בשיעורם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודייקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>טעמא</b> דמצטרפין, משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דראויין ליטמא</b> ביחד <b style='font-size:20px; color:black;'>מושב</b>. שיכולים לשמש ביחד כמרדעת לחמור הטמאה בטומאת מושב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> אם <b style='font-size:20px; color:black;'>אין ראוי ליטמא</b> ביחד בטומאת <b style='font-size:20px; color:black;'>מושב</b>, כלומר, לולי הטעם הזה, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> היו מצטרפין, ואפילו לא חמור לקל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, כיצד אמר רבי יוסי בר חנינא לענין שבת דמצטרפין? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> הקושיא היא מצירוף של עלי שום לחים ויבשים שאינם משמשים ביחד. דיבשים לא חזי לאדם, ולחים הואיל וראויים לאדם הרי הם עומדים לכך, וכאילו אין ראויים לבהמה. <b>חי'</b> <b>הר"ן</b> (אבל משאר המנויים במשנתנו לא קשיא. שכולם ראויים ביחד לצורך איזו בהמה).</span> </span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0155_L2"></nowiki><nowiki name="דףBעוB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div>Micropedia bot