https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A2%D7%93_%D7%91פרשני:בבלי:שבת עד ב - היסטוריית גרסאות2026-04-07T17:09:35Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A2%D7%93_%D7%91&diff=140458&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T13:44:21Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:44, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l100">שורה 100:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 100:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת שבת (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-97945:rev-140458:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A2%D7%93_%D7%91&diff=97945&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T10:05:33Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:05, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>שאני תורמסין</b>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>דשלקי ליה שבע זימני</b>, שמבשלים אותם שבע פעמים עד שנעשים מתוקים. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואי לא שקלי ליה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מסרח</b>. שמתוך שנתרככו ביותר ע"י הבישול, אם ישארו התורמוסים שם הם יתקלקלו.</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>שאני תורמסין</b>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>דשלקי ליה שבע זימני</b>, שמבשלים אותם שבע פעמים עד שנעשים מתוקים. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואי לא שקלי ליה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מסרח</b>. שמתוך שנתרככו ביותר ע"י הבישול, אם ישארו התורמוסים שם הם יתקלקלו.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, גם התורמוסין עצמן נחשבים עתה, לפני שהוצאו מתוך הפסולת, כפסולת. וכשבורר אותם מתוך הקליפה - <b style='font-size:20px; color:black;'>כ</b>בורר <b style='font-size:20px; color:black;'>פסולת מתוך אוכל דמי!</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, גם התורמוסין עצמן נחשבים עתה, לפני שהוצאו מתוך הפסולת, כפסולת. וכשבורר אותם מתוך הקליפה - <b style='font-size:20px; color:black;'>כ</b>בורר <b style='font-size:20px; color:black;'>פסולת מתוך אוכל דמי!</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-92758:rev-97945:php=table -->
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A2%D7%93_%D7%91&diff=92758&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:09:16Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|שבת עד ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>שאני תורמסין</b>, <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>דשלקי ליה שבע זימני</b>, שמבשלים אותם שבע פעמים עד שנעשים מתוקים. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואי לא שקלי ליה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מסרח</b>. שמתוך שנתרככו ביותר ע"י הבישול, אם ישארו התורמוסים שם הם יתקלקלו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, גם התורמוסין עצמן נחשבים עתה, לפני שהוצאו מתוך הפסולת, כפסולת. וכשבורר אותם מתוך הקליפה - <b style='font-size:20px; color:black;'>כ</b>בורר <b style='font-size:20px; color:black;'>פסולת מתוך אוכל דמי!</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> מדקאמר סתמא, משמע דאפילו לאלתר חייב בפסולת מתוך האוכל (ואפילו ביד). והטעם, משום דעיקר בורר היינו פסולת מתוך האוכל. <b>ר"ן</b> בשם <b>ר"ח</b> (וכן נפסק ב<b>שו"ע</b>).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(הר"ן מפרש דהקליפה עצמה אינה מסרחת גם אם ישאירו אותה. הילכך התורמוסים נחשבים כפסולת מתוך האוכל. אך מרש"י משמע ששניהם נחשבים כפסולת. וצ"ע).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>פירוש אחר אומר רש"י, שהתורמוסין מעורבים בהם מינים אחרים גרועים מהם, ואותם מינים מתבשלים בפעם אחת או שתים, ואילו התורמוסים צריך לבשלם שבע פעמים. ואם לאחר כמה בישולים הוא בורר את התורמוסים מתוך שאר המינים, הרי אעפ"י שלכאורה הוא בורר אוכל מתוך פסולת, מכל מקום, כיון <b style='font-size:20px; color:black;'>דאי לא שלקי ליה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מסרח</b>, שהרי אם לא יוסיף לבשל את התורמוסים הם יתקלקלו, ואילו שאר המינים שכבר גמרו להתבשל לא יתקלקלו. הילכך כשנוטל את התורמוסים מתוך התערובת - <b style='font-size:20px; color:black;'>כ</b>בורר <b style='font-size:20px; color:black;'>פסולת מתוך אוכל דמי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עוד פירוש הביא רש"י, דגרסינן <b style='font-size:20px; color:black;'>ואי שקילי ליה מסרח</b> שכל מה שהוא נוטל בידו נימוח בין אצבעותיו ונמאס. הילכך הוא נחשב כפסולת לעומת הנשאר, שהוא עדיין אוכל, עד שיטלנו בידיו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>והטוחן!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב פפא: האי מאן דפרים סילקא</b> חותכו דק דק <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב משום טוחן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב מנשה: האי מאן דסלית סילתי</b> חותך עצים דק דק כדי להבעיר בהם אש - <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב משום טוחן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב אשי: אי קפיד אמשחתא</b> מקפיד לחתוך העצים במדה - <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב משום מחתך</b>, שהוא אחד מאבות מלאכות, שחותך את העור במדה מדויקת כדי לעשות ממנו רצועות וסנדלים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>והלש והאופה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב פפא</b>: קשיא לי: אמאי <b style='font-size:20px; color:black;'>שבק תנא דידן</b> את מלאכת <b style='font-size:20px; color:black;'>בישול סממנים, דהוה במשכן, ונקט אופה</b>, למרות שלא היתה אפיה במלאכת המשכן?! <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> כתב בפתיחה לספר <b>אגלי טל</b>: לכאורה מכאן ראיה דלא ילפינן לענין שבת אלא ממלאכות שהיו לצורך המשכן עצמו ולא ממה שהיה לצורך הקרבנות שהוקרבו במשכן (וכן משמע ברש"י במתניתין דאבות מלאכות ארבעים חסר אחת). דאם לא כן, מאי פריך הגמרא? והרי היתה אפיה בלחם הפנים וחביתין. אלא שדעת <b>רב האי גאון</b> דילפינן גם מהקרבנות, ועיי"ש שיישב סוגייתנו לדעתו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>תנא דידן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>סידורא דפת נקט</b>. שהתנא העדיף למנות את סדר המלאכות כפי שהן נוהגות בפת (כי הוא שכיח. ר"ן), הילכך נקט האופה במקום מבשל, והאפיה היא בישול הפת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב אחא בר רב עוירא: האי מאן דשדי סיכתא לאתונא</b>, שזרק יתד עץ לח לתוך תנור חם כדי שיתייבש ויתקשה - <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב משום מבשל.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>פשיטא?!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו דתימא, לשרורי</b> לחזק ולהקשות <b style='font-size:20px; color:black;'>מנא</b>, את היתד, הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>קא מכוין</b>, וזה ההיפך מבישול, שהיא פעולה לריכוך הדבר - <b style='font-size:20px; color:black;'>קמשמע לן דמירפא רפי</b>, שבתחילה הוא מתרכך מהחום, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>רק <b style='font-size:20px; color:black;'>הדר קמיט</b>, שבשלב לאחר מכן, כשהלחות יוצאת ממנו, הוא מתקשה. והחיוב משום מבשל הוא על השלב הראשון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבה בר רב הונא: האי מאן דארתח כופרא</b>, התיך זפת - <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב משום מבשל.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>פשיטא?!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו דתימא, כיון דהדר ואיקושא</b>, שהזפת לאחר שהותך דרכו לחזור ולהתקשות, <b style='font-size:20px; color:black;'>אימא לא</b> יתחייב משום בישול - <b style='font-size:20px; color:black;'>קמשמע לן</b> דחייב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא: האי מאן דעבד חביתא</b> חבית של חרס <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב משום שבע חטאות</b>. ואלו הן:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. טוחן. שטוחן את רגבי העפר עד דק.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. בורר. בורר מהעפר הדק את הצרורות הגסות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. מרקד. מנפה את העפר בנפה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד. לש. לש את העפר ועושה אותו טיט.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ה. ממחק. ממרח (מחליק) את טיט שעשויה ממנו החבית, כדי שתהיה החבית חלקה. וממרח הוא תולדה דממחק.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו. מבעיר. מדליק אש בכבשן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ז. מבשל. מכניס את החבית לכבשן כדי לצרפה בו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(רש"י מבאר שעל מלאכת חופר אינו חייב שהרי אינו צריך את הגומא אלא צריך רק את עפרה כדלעיל עג ב).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומאן דעבד <b style='font-size:20px; color:black;'>תנורא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב משום שמונה חטאות</b>. שיש כאן מלאכה הנוספת על שבע המלאכות שבחבית, כי לאחר שהוא מוציא את התנור מהכבשן הוא מורח עליו טיט, לעבות אותו, כדי שהחום שבתנור יישמר. ובזה נגמרה מלאכתו וחייב עליו משום מכה בפטיש, שהיא מלאכת "גימור הכלי".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(אבל על עשיית חבית לא שייך לחייב משום "מכה בפטיש", כי מלאכת גימור שהיא מהות ההגדרה של "מכה בפטיש", צריכה להעשות כמלאכה בפני עצמה, ורק אז היא מוגדרת כמלאכת "גימור". ואילו נתינת החבית לכבשן אינה פעולת "גימור" אלא פעולת צירוף, ומה שנגמרת מלאכת עשיית החבית מאליה בכבשן אינה מוגדרת כפעולת גימור. כך נראה ממשמעות דברי רש"י. אך יש הסוברים שדעת רש"י היא לומר, שאין חייבים על מכה בפטיש אלא אם עושים זאת בידים).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר אביי: האי מאן דעבד חלתא</b>, כוורת ארוגה מקנים - <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב אחת עשרה חטאות</b>. ואלו הן:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. נוטע. זומר את הקנים, וזמירה תולדה דנוטע.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. קוצר. הזומר וצריך לעצים חייב גם משום קוצר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. מעמר. אוסף את הקנים יחד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד. בורר. בורר את הקנים הטובים מהגרועים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ה. ממחק. מחליק את פני הקנים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו. טוחן. חותך את הקנים לשנים ולשלשה ועושה אותם דקים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ז. מחתך. שהחיתוך הוא במדה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ח. מיסך. מעמיד את קני השתי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ט. עושה שתי בתי נירין. אורג קנה אחד של ערב למעלה בתוך השתי ואחד למטה כדי להעמיד את האריגה. (רש"י במשנה להלן קה א מבאר שאין כאן ממש נירין ומ"מ בכלל מלאכת העושה שתי בתי נירין הוא, הגהות הב"ח).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>י. אורג. שממשיך באריגת הכוורת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>יא. מכה בפטיש. חותך את קצות הקנים כדי להשוותם וזו גמר מלאכת הכוורת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי חייטיה לפומיה</b>, שעשה שפה לפי הכוורת על ידי כפיפת ראשי הקנים פנימה - <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב שלש עשרה חטאות</b>. שנוספו בכך עוד שתי מלאכות, והן:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>התופר. שתפר את השפה לכוורת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והקושר. שהתפירה אינה מתקיימת ללא קשירה אחריה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(רש"י מבאר שאין לחייבו משום מלאכת בונה לא בחבית ולא בתנור וכוורת, כי אין בנין בכלים. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> ו<b>תוס'</b> הקשו על זה, דמשמע בגמרא דהא דאין בנין בכלים הוא דוקא בחיבור פרקים של כלי, אבל אם עושה לגמרי כל הכלי חייב משום בונה. וב<b>ריטב"א</b> כתב, דלכן צריך להוציא אחת מהמלאכות שמנה רש"י, ולהכניס במקומה מלאכת בונה. ומסתבר להוציא את מלאכת מבעיר, כי אין זה בגוף עשיית התנור, שהרי אפשר לעשות התנור בכבשן שהיה בו אש מלפני כן. ולגבי עשיית כוורת דלקמן, צריך לומר דאין למנות שם "בונה", שכיון שמונה את מלאכת האורג והמסיך - זהו בנינו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועוד כתב שיש מפרשים שהטוחן בכוורת הוא בכך שקודח חורים בעץ לתחוב בתוכם את ראשי הקנים של שתי. והקשה, הרי הטחינה הזאת היא מלאכה שאינה צריכה לגופה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>הגוזז את הצמר, והמלבנו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: הטווה צמר שעל גבי בהמה בשבת חייב שלש חטאות</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אחת משום גוזז</b>, שגוזז את הצמר מהבהמה לאחר הטוויה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ואחת משום מנפץ</b>, שסרק את הצמר קודם הטוויה. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> <b>הגר"א</b> מפרש שהטוויה עצמה כמו גוזז, מחמת שלא יגדל עוד. ולכן אמרו שאין דרך גזיזה בכך. הגר"א על הרמב"ם פ"ט ה"ז מהדורת פרנקל.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואחת משום טווה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב כהנא אמר: אין דרך גזיזה בכך</b> לגזוז צמר טווי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואין דרך מנפץ בכך</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואין דרך טווי בכך</b> לנפץ ולטוות את הצמר בעודו מחובר לבהמה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> הוי דרך טווי בכך?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא משמיה דרבי נחמיה</b>: נאמר במלאכת המשכן "וכל הנשים אשר נשא לבן אותנה בחכמה טוו את העזים" משמע <b style='font-size:20px; color:black;'>שטוף בעזים וטוו בעזים</b> כשהצמר על העזים שטפו וטוו אותו <b style='font-size:20px; color:black;'>אלמא טוויה על גבי בהמה שמה טוויה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>חכמה יתירה שאני!</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> שהיו חכמות לב ודרכן לטוות כך אבל הדיוט אין דרכו בכך והוי כלאחר יד. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> וגם הן אינן חייבות על כך בשבת, דבטלה דעתן אצל כל אדם. <b>תוס</b>' ד"ה חכמה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: התולש את הכנף</b> נוצה גדולה מכנף העוף, <b style='font-size:20px; color:black;'>והקוטמו</b> חותך את הקצה הדק של הנוצה שהוא ראוי להשתמש בו כך להכניסו לכר וכסת <b style='font-size:20px; color:black;'>והמורטו</b> יתר הנוצה הוא מורט את השערות משני הצדדים ומשליך את הקנה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b> ומשתמש בשערות לכר וכסת <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב שלש חטאות.</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> הקשה ה<b>ריטב"א</b>: אם כן למה חייב על הקנה משום ממחק? הא הוי מלאכה שאינה צריכה לגופה. וכתב דהנכון הוא כמו שפירש רש"י לקמן, שגם בקנה משתמש לעשיית כובעים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי שמעון בן לקיש</b>: אלו הן שלש החטאות: <b style='font-size:20px; color:black;'>תולש</b> את הכנף - <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב משום גוזז, קוטם</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב משום מחתך</b> שהוא מקפיד לחתוך במדה כי הוא משתמש גם בצד העבה של הנוצה לאריגת כובעים. <b style='font-size:20px; color:black;'>ממרט</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב משום ממחק</b> שמחליק את הנוצה ע"י הסרת השערות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>הקושר והמתיר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>קשירה במשכן היכא הוי?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא: שכן</b> היו <b style='font-size:20px; color:black;'>קושרין ביתדות</b> הנעוצות בארץ את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>אהלים</b> יריעות המשכן על ידי מיתרים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ההוא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>קושר על מנת להתיר</b> בפירוק המשכן <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא,</b> והוי ליה קשר שאינו של קיימא שלא חייבין עליו בשבת?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, אמר אביי: שכן אורגי יריעות</b> המשכן <b style='font-size:20px; color:black;'>שנפסקה להן נימא</b> באמצע האריגה <b style='font-size:20px; color:black;'>קושרים אותה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רבא: תרצת "קושר"</b> אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>"מתיר" מאי איכא למימר</b> היכן היה "מתיר" במשכן? <b style='font-size:20px; color:black;'>וכי תימא דאי מתרמי ליה תרי חוטי קטרי בהדי הדדי</b> שני חוטים סמוכים שבכל אחד מהם נעשה קשר האחד ליד השני ומשום שהדבר בולט ואינו נאה <b style='font-size:20px; color:black;'>שרי חד</b> מתיר אחד מהקשרים <b style='font-size:20px; color:black;'>וקטיר חד</b> ואת השני משאיר קשור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אי אפשר לומר כן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>השתא, לפני מלך בשר ודם אין עושין כן, לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>עושין?!</b> שהרי אם יתיר אחד מהקשרים ישאר שם חלל, כי החוטים הם עבים, שכל חוט היה שזור מששה חוטים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא, כשנקרע החוט ליד קשר סמוך, היו מושכים את שני חלקי החוט הקרוע מכאן ומכאן ובאמצע מכניסים חוט חדש, וקושרים אותו לשני הקצוות, כדי שלא יווצרו שני קשרים סמוכים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, אמר רבא ואיתימא רבי עילאי</b>: מלאכות קושר ומתיר היו במשכן, <b style='font-size:20px; color:black;'>שכן צדי חלזון</b>, אשר מדמו היו צובעים את התכלת, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;7&nbsp;</b> היו <b style='font-size:20px; color:black;'>קושרין ומתירין</b>. שהרשת עשויה קשרים קשרים, ולפעמים מתיר את הקשר ברשת אחת ומעביר חוטים לרשת אחרת, וקושרם ברשת שניה. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;7.&nbsp;</b> הקשה ה<b>שפת אמת</b>: למה היו צריכים לצוד חלזון? הרי נצטוו להביא תכלת וכל אחד הביא מאשר נמצא בידו, כדכתיב "וכל אשר נמצא אתו תכלת - הביאו".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>והתופר שתי תפירות.</b> והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>והא לא קיימא!</b> והרי שתי תפירות בלבד אינן מתקיימות אלא סופן להיפרם, ולא הוי מלאכה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: והוא שקשרן</b> את שני ראשי החוט כדי שהתפירה תתקיים. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;8&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;8.&nbsp;</b> הקשו הראשונים: אם כן, יתחייב נמי משום קושר? ותירצו, שאינו קושר אלא קשר אחד בלבד לקיים את התפירה. ומכאן ראיה דקושר אינו חייב אלא בקשר על גבי קשר. ועוד תירצו, כי קושר על מנת להתיר - משום קשירה אינו חייב, אבל משום תפירה חייב, כיון דמתקיימת עכשיו. ועוד תירצו, כיון שאין הקשירה אלא כדי להעמיד התפירה חשבינן ליה רק משום תופר. ועוד תירצו, ש"קשרן" - לאו דוקא, אלא ששזר ראשו החוטין זה עם זה כדי לקיים התפירה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>הקורע על מנת לתפור.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>קריעה במשכן מי הוה?!</b></span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0152_L2"></nowiki><nowiki name="דףBעהB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div>Micropedia bot