https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A2%D7%93_%D7%90
פרשני:בבלי:שבת עד א - היסטוריית גרסאות
2026-05-12T02:23:20Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A2%D7%93_%D7%90&diff=140457&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-06T13:44:13Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:44, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l105">שורה 105:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 105:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת שבת (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td></tr>
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A2%D7%93_%D7%90&diff=97944&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:05:31Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:05, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אביי ורבא דאמרי תרוייהו: כל מילתא דהויא במשכן</b>, הרי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>אף על גב דאיכא</b> מלאכה אחרת <b style='font-size:20px; color:black;'>דדמיא ליה</b> במהותה, וכבר מנה התנא את המלאכה האחרת הדומה לה בין האבות, בכל זאת - <b style='font-size:20px; color:black;'>חשיב לה</b> למלאכה הזאת כאב בפני עצמו, כיון שהיא היתה במשכן.</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אביי ורבא דאמרי תרוייהו: כל מילתא דהויא במשכן</b>, הרי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>אף על גב דאיכא</b> מלאכה אחרת <b style='font-size:20px; color:black;'>דדמיא ליה</b> במהותה, וכבר מנה התנא את המלאכה האחרת הדומה לה בין האבות, בכל זאת - <b style='font-size:20px; color:black;'>חשיב לה</b> למלאכה הזאת כאב בפני עצמו, כיון שהיא היתה במשכן.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכל אלו, הזורה והבורר והמרקד, היו במשכן, בהכנת הסממנים לצביעה, ולכן נמנו כל אחת כמלאכה בפני עצמה.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכל אלו, הזורה והבורר והמרקד, היו במשכן, בהכנת הסממנים לצביעה, ולכן נמנו כל אחת כמלאכה בפני עצמה.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: אי הכי, דכל מלאכה שהיתה במשכן נקראת אב - <b style='font-size:20px; color:black;'>וליחשב נמי כותש</b> את החטים במכתשת כדי להסיר מהם את הקליפה, שיהא גם הוא אב מלאכה בפני עצמו, שהרי כתשו במשכן את הסממנים במכתשת.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: אי הכי, דכל מלאכה שהיתה במשכן נקראת אב - <b style='font-size:20px; color:black;'>וליחשב נמי כותש</b> את החטים במכתשת כדי להסיר מהם את הקליפה, שיהא גם הוא אב מלאכה בפני עצמו, שהרי כתשו במשכן את הסממנים במכתשת.</span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-92757:rev-97944:php=table -->
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A2%D7%93_%D7%90&diff=92757&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-06-30T13:09:15Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|שבת עד א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אביי ורבא דאמרי תרוייהו: כל מילתא דהויא במשכן</b>, הרי <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>אף על גב דאיכא</b> מלאכה אחרת <b style='font-size:20px; color:black;'>דדמיא ליה</b> במהותה, וכבר מנה התנא את המלאכה האחרת הדומה לה בין האבות, בכל זאת - <b style='font-size:20px; color:black;'>חשיב לה</b> למלאכה הזאת כאב בפני עצמו, כיון שהיא היתה במשכן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכל אלו, הזורה והבורר והמרקד, היו במשכן, בהכנת הסממנים לצביעה, ולכן נמנו כל אחת כמלאכה בפני עצמה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: אי הכי, דכל מלאכה שהיתה במשכן נקראת אב - <b style='font-size:20px; color:black;'>וליחשב נמי כותש</b> את החטים במכתשת כדי להסיר מהם את הקליפה, שיהא גם הוא אב מלאכה בפני עצמו, שהרי כתשו במשכן את הסממנים במכתשת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא, ודאי כיון שכותש דומה לדש, שמפרק את הגרעין מהשיבולת, לכן לא נחשב כאב בפני עצמו, על אף שהיה במשכן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, תיקשי, למה זורה ובורר ומרקד נמנים כל אחד בתורת אב בפני עצמו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר אביי</b>: לפיכך לא נחשב כותש אב בפני עצמו - <b style='font-size:20px; color:black;'>שכן עני אוכל פתו בלא כתישה</b>, שאינו טורח להסיר את הקליפה מהחטים, אלא רק העשירים עושים כן כדי לקבל סלת נקיה. הילכך, אעפ"י שהכותש אכן אב מלאכה הוא ולא תולדה, אינו חשוב דיו כדי למנותו כאב בפני עצמו, אלא בכלל דש הוא, ואב מלאכה הוא כמותו. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> הקשו <b>תוס</b>' בד"ה שכן, דמכל מקום יש למנות את הכתישה שהיתה במשכן, דהיינו כותש סממנים שהיא מלאכה חשובה שאף העניים עושים אותה, ותירצו דלאו דוקא נקט עני אוכל פתו אלא דהוא הדין שהעני צובע סממניו בלא כתישה. וב<b>ריטב"א</b> מפרש בדעת <b>רש"י</b>, שבאמת כתישת סממנים הוי אב בפני עצמו. אלא מכיון שמתניתין איירי במלאכות שהיו בפת, כמבואר לקמן בע"ב, וכתישת חטין לא הוי אב אלא רק כתישת סממנים, הילכך לא תני במשנתינו כותש. וכעין זה כתב ב<b>מהר"ם</b>, שאפשר דלרש"י אם כתש ודש חייב שתי חטאות. והקשה <b>הריטב"א</b>, אם כן יש יותר מל"ט אבות מלאכות, והרי לעיל אמר רבי יוחנן דלכך תני מנינא להשמיענו שאין יותר מל"ט חטאות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>רבא אמר: <b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> תנא דמתניתין <b style='font-size:20px; color:black;'>מני</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי היא, דאמר: אבות מלאכות ארבעים חסר אחת</b> הן, ודריש ליה מקרא שזהו מנינם ולא יותר. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואי חשיב</b> נמי <b style='font-size:20px; color:black;'>"כותש"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הויא ליה ארבעים</b> אבות מלאכות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן לתירוצו של רבא: <b style='font-size:20px; color:black;'>וליפוק</b>, שיוציא התנא ממנין המלאכות שבמשנה, <b style='font-size:20px; color:black;'>חדא מהנך</b>, אב מלאכה אחד מאותן שלשת המלאכות הדומות, זורה בורר ומרקד, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולעייל כותש</b> במקומו, שעדיף למנות שתי צורות של מלאכת בורר ושתי צורות של מלאכת מפרק, מאשר למנות שלשה אבות של ברירה ואחד של פירוק?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, מחוורתא כ</b>תירוצו <b style='font-size:20px; color:black;'>דאביי!</b></span><br />
<BR><div style='-webkit-border-radius:10px; -moz-border-radius:10px; -ms-border-radius:10px; -o-border-radius:10px; border-radius:10px; background-color:RGB(255,255,233); border-style:solid; border-width:1px; padding-right:32px; padding-left:32px; '><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0150_L2"></nowiki><nowiki name="סוגיתBבורר"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
<br />
<B><U><span style='color:RGB(34,80,136);'>סוגית בורר</span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מהותה של מלאכת ברירה היא תיקון האוכל, על ידי הוצאת הפסולת ממנו, במטרה לשומרו באוצר, כשהוא נקי מפסולת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מלאכה זאת נחשבת כמלאכה רק אם היא משמשת כהכנה לשימור האוכל באוצר, אך אם היא נעשית לצורך סעודה סמוכה - אין היא נחשבת כמלאכה, אלא כהכנת אוכל לסעודה, שהיא דבר המותר לעשותו בשבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך יחד עם זאת, קבעו חכמים, שהמוציא את הפסולת מתוך האוכל הרי גם אם הוא עושה זאת סמוך לסעודה הוא נעשה כ"בורר לאוצר", וחייב חטאת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בשעת האכילה עצמה נחלקו הראשונים והאחרונים (עד לזמנינו) אם הוצאת הפסולת מתוך האוכל נחשבת למלאכה, או שהיא נחשבת חלק ממעשה האכילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כמו כן דנו האחרונים האם מיון חפצים המצויים בתערובת, כגון בגדים או כלים, נחשב כברירה, או שמיון דברים אינו שייך כלל לברירה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בסוגיה זאת מובאת בתחילה ברייתא שנאמרו בה שלש הלכות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הראשונה - צורה של ברירה המותרת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>השניה - צורה של ברירה האסורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והשלישית - אימתי חייבים חטאת על מלאכת ברירה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בסוגיה שלפנינו נחלקו כמה אמוראים בביאור שלשת ההלכות שנאמרו בברייתא. ואילו הלכה למעשה אנו מתחשבים בדעת כולם, לחומרא.</span><br />
<BR><br>&nbsp;</div><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: היו לפניו מיני אוכלין</b>, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> ובכל אחד מהם מעורבת פסולת: <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> <b>תוס</b>' בד"ה היו, גורסים שני מיני אוכלין, שגם באוכל מתוך אוכל שייך ברירה. שאותו המין שאינו רוצה עתה לאכלו נחשב כפסולת ביחס להמין שרוצה לאכלו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>בורר</b> לעצמו <b style='font-size:20px; color:black;'>ואוכל, בורר</b> לאחרים <b style='font-size:20px; color:black;'>ומניח</b> לפניהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא יברור</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואם בירר חייב חטאת.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי קאמר?</b> הא מעיקרא אמר "בורר ואוכל", ואחר כך אמר "ולא יברור".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר עולא: הכי קאמר</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>בורר</b> את הפסולת מהאוכל לעצמו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואוכל</b> אותו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומותר לו לברור אפילו כשמכין את האוכל כדי שיאכלנו לאחר זמן, ובלבד שיכין אותו <b style='font-size:20px; color:black;'>לבו ביום</b>, לצורך אכילתו ביום השבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כמו כן <b style='font-size:20px; color:black;'>בורר ומניח</b> עבור אנשים אחרים <b style='font-size:20px; color:black;'>לבו ביום</b>, כדי צרכם ליום השבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>לצורך יום <b style='font-size:20px; color:black;'>מחר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא יברור</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואם בירר</b> לצורך יום המחר - <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב חטאת.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מתקיף לה רב חסדא: וכי מותר לאפות לבו ביום?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>וכי מותר לבשל לבו ביום?!</b> והרי אם אתה מחייבו חטאת כשבירר לצורך מחר, הרי שהבורר הוא אב מלאכה. ואם כן, מה ההיתר לברור לבו ביום?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, אמר רב חסדא</b>: הכי קאמר:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>בורר ואוכל</b> בעצמו <b style='font-size:20px; color:black;'>פחות מכשיעור</b> של מלאכת ברירה, שהוא כגרוגרת אוכלין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן <b style='font-size:20px; color:black;'>בורר ומניח</b> עבור אנשים אחרים <b style='font-size:20px; color:black;'>פחות מכשיעור.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>וכשיעור</b> ברירה שהוא בכגרוגרת - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא יברור</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואם בירר</b> כשיעור - <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב חטאת.</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>מתקיף לה רב יוסף: וכי מותר לאפות</b> בשבת <b style='font-size:20px; color:black;'>פחות מכשיעור?!</b> והרי אמנם פחות מכשיעור אין עליו חיוב חטאת, אבל לכתחילה אסור, דקיימא לן "חצי שיעור - אסור מן התורה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, אמר רב יוסף</b>: הכי קאמר:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>בורר ואוכל ביד</b>, ואוכל. <b style='font-size:20px; color:black;'>בורר ומניח</b> לאחרים <b style='font-size:20px; color:black;'>ביד</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>בקנון ותמחוי</b> שהם כלים שניתן לברור בהם אך הם אינם מיועדים לברירה - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא יברור</b> לכתחילה, כי זה דומה לברירה, שעיקרה בנפה וכברה (מה שאין כן ביד, דלא דמי כלל לברירה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם בירר</b> בקנון ובתמחוי - <b style='font-size:20px; color:black;'>פטור</b> מחטאת, כיון שאין זה דרך ברירה, והוי כלאחר יד. <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל אסור</b> לעשות כן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>ובנפה ובכברה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא יברור. ואם</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>בירר</b> בנפה ובכברה - <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב חטאת.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מתקיף לה רב המנונא: מידי</b> האם <b style='font-size:20px; color:black;'>קנון ותמחוי קתני</b> הוזכרו בברייתא?! (וכמו כן קשה דלא קתני נפה וכברה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, אמר רב המנונא: הכי קאמר</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>בורר ואוכל</b> את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>אוכל מתוך הפסולת, בורר ומניח אוכל מתוך הפסולת</b>, כי אין זו דרך ברירה, אלא אם כן בורר את הפסולת מתוך האוכל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. אבל את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>פסולת מתוך</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>אוכל לא יברור</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואם בירר</b> פסולת מתוך אוכל - <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב חט את.</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>מתקיף לה אביי: מידי "אוכל מתוך פסולת" קתני</b> בברייתא?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, אמר אביי</b>: הכי קאמר:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>בורר ואוכל</b> כשהאכילה היא <b style='font-size:20px; color:black;'>לאלתר, ובורר ומניח</b> לאחרים כדי שיאכלו <b style='font-size:20px; color:black;'>לאלתר</b>, כי אין דרך ברירה בכך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כדי לאכול <b style='font-size:20px; color:black;'>בו ביום</b> (אבל לא לאלתר) - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא יברור</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואם בירר, נעשה כבורר לאוצר</b>, לאחסן לזמן רב, <b style='font-size:20px; color:black;'>וחייב חטאת.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרוה</b> רבנן להא דאביי <b style='font-size:20px; color:black;'>קמיה דרבא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> רבא: <b style='font-size:20px; color:black;'>שפיר אמר נחמני!</b> (אביי נקרא נחמני).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה מביאה הגמרא ברייתא נוספת באותו ענין, שנחלקו אמוראים כיצד לשנותה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>תנו רבנן: <b style='font-size:20px; color:black;'>היו לפניו שני מיני אוכלין, ובירר</b> את האחד מהשני (ויש להתייחס לברירת שני אוכלין כברירת פסולת מאוכל, כאשר את המין האחד הוא מעונין לאכול ואת השני איננו מעונין), <b style='font-size:20px; color:black;'>ואכל</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ובירר והניח</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב אשי מתני</b> בברייתא: הרי זה <b style='font-size:20px; color:black;'>פטור</b> מקרבן, אבל אסור לעשות כן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי ירמיה מדפתי מתני</b>: הרי זה <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב</b> בקרבן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: כיצד <b style='font-size:20px; color:black;'>רב אשי מתני</b>, גורס בברייתא השניה <b style='font-size:20px; color:black;'>"פטור</b>" אבל אסור?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי לפי גירסא זו של רב אשי בברייתא השניה, ולפיה הבורר פטור אבל אסור, קשה ממה נפשך: אם רב אשי מתכוון להעמידה בבורר לאלתר - הרי מותר לו לעשות כן לכתחילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם רב אשי מעמיד את הברייתא בבורר לאחר זמן, הרי הוא חייב חטאת, ומדוע שונה רב אשי את לשון הברייתא שהוא פטור?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא תני</b> במפורש בברייתא דלעיל (לפי האוקימתא דאביי), שהבורר לאחר זמן - <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב</b> חטאת!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולא קתני כלל בברייתא דלעיל (אליבא דאוקימתא של אביי) אופן שפטור אבל אסור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא קשיא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בשתי הברייתות מדובר שבורר לאחר זמן, כי לאלתר מותר. אלא כך יש לחלק ביניהן:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b>, הברייתא השניה, שגרס בה רב אשי שפטור אבל אסור - מדובר בה כשבורר <b style='font-size:20px; color:black;'>בקנון ותמחוי</b>, שאינם כלים המיועדים לברירה. ולכן אפילו בבורר לאחר זמן אינו חייב חטאת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b>, הברייתא הקודמת ששנינו בה שהבורר חייב חטאת - המדובר בה שבורר <b style='font-size:20px; color:black;'>בנפה וכברה</b>, שאז חייב חטאת כשבירר לאחר זמן. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> טקסט חסר &nbsp; ... וכברה ומתירה לאלתר). ו<b>התוס</b>' בד"ה והתניא, הוכיחו מהגמרא במסכת ביצה שבנפה וכברה אסור בכל אופן. ולכן הם מפרשים דקושית הגמרא "והתניא חייב" אינה מברייתא דסוגיין, אלא מברייתא אחרת, שמדברת אפילו בבורר לאלתר, ועליה מתרצינן שדוקא בנפה וכברה חייב. ואילו ברייתא דידן מיירי אפילו בבורר ביד. ויוצא אם כן להלכה (וכן נפסק בשו"ע) דבלאלתר יש שלשה דינים: א. בנפה וכברה חייב (הברייתא האחרת). ב. בקנון ותמחוי פטור (רב אשי). ג. בידו מותר (ברייתא דידן). ולבו ביום חייב אפילו כשבירר ביד (ברייתא דידן). (וכל זה דוקא כשבירר אוכל מתוך הפסולת, כמבואר לקמן בע"ב הערה 1).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומביאה הגמרא מעשה שאירע, וממנו אנו יכולים ללמוד יסוד נוסף במלאכת ברירה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי אתא רב דימי, אמר</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מעשה שהיה, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>שבתא דרב ביבי הואי</b>. שהגיע תורו של רב ביבי להיות עומד ומשמש את התלמידים ביום השבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואיקלעו</b> ונקלעו לאותו מקום <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אמי ורבי אסי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שדא</b>, השליך ושטח לפניהם רב ביבי <b style='font-size:20px; color:black;'>קמייהו כלכלה</b>, סלסלה <b style='font-size:20px; color:black;'>דפירי</b>. ובצורה הזאת התפזרו הפירות, ונפרדו מאליהם מן העלים שהיו מעורבים בהם בתוך הסלסלה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוסיף רב דימי: <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא ידענא</b> מדוע העדיף רב ביבי לשטוח לפניהם את כל הפירות בצורה שכזאת, ולא הפריד את הפירות מן העלים בהיותם בסלסלה, ולא הגישם לפני האורחים לאלתר, לפני כל אחד מהם:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי משום</b> שלא רצה לברור את הפירות מהעלין אפילו כדי להגישם לאורחים לאלתר, משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דסבר</b> כי לברור <b style='font-size:20px; color:black;'>אוכל מתוך פסולת</b>, אפילו לאלתר נמי <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> מ<b>רש"י</b> משמע שרב דימי נסתפק שמא רב ביבי אוסר לברור אוכל מתוך פסולת אפילו לאלתר. ו<b>התוס</b>' בד"ה ולא, כתבו שהספק היה על כך שלא בירר לפני שהביא לפניהם. אבל בשעת אכילה ודאי היה יכול לברור להם אוכל מתוך פסולת, כמבואר לעיל. אלא דלאו אורח ארעא שימתינו עד שיברור, ולכן שטח לפניהם את כל הכלכלה (עפ"י <b>מהרש"א ומהר"ם</b>).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי משום "עין יפה" הוא דמכוין</b>, וזו היא הסיבה ששטח בפניהם את כל פירות הסלסלה ביחד, ולא משום איסור ברירה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובכל ענין, מוכח מדברי רב דימי שמלאכת ברירה היא רק כשנוטל דבר מתוך דבר, ולא כאשר הוא מפזר את התערובת, ובכך נפרדים מאליהם האוכל והפסולת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומותר לעשות כן לכתחילה, לפזר את התערובת וליטול את האוכל או את הפסולת, כיון שלאחר הפיזור אין הם מעורבים ביחד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(ויש שהסתפקו בכך, ומסוגיתנו משמע להדיא שמותר לכתחילה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומביאה הגמרא ענין נוסף, ובו מתבאר כי יתכן והאוכל ייחשב לפסולת ביחס לענין ברירה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חזקיה אמר: הבורר תורמוסים</b> מין קטניות <b style='font-size:20px; color:black;'>מתוך פסולת שלהן</b>, שלאחר הבישול הוא בורר את האוכל מתוך הקליפה - <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>לימא קסבר חזקיה</b> דאפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>אוכל מתוך פסולת אסור?!</b></span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0151_L2"></nowiki><nowiki name="דףBעדB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div>
Micropedia bot