https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A1_%D7%91פרשני:בבלי:שבת ס ב - היסטוריית גרסאות2026-04-07T22:58:52Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A1_%D7%91&diff=140430&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T13:40:52Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:40, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l102">שורה 102:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 102:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת שבת (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-97931:rev-140430:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A1_%D7%91&diff=97931&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T10:05:09Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:05, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: אם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>ביום טוב לישתרי</b> לצאת בסנדל המסומר, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלמה תנן</b> במסכת ביצה: <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>אבל לא</b> משלחין ביום טוב איש לרעהו דורון אלא דברים שהם לצורך יום טוב. ומשום כך אין משלחין <b style='font-size:20px; color:black;'>סנדל המסומר, ולא מנעל שאינו תפור</b>, משום שאינם ראויים לשימוש ביום טוב <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;87&nbsp;</b>. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: אם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>ביום טוב לישתרי</b> לצאת בסנדל המסומר, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלמה תנן</b> במסכת ביצה: <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>אבל לא</b> משלחין ביום טוב איש לרעהו דורון אלא דברים שהם לצורך יום טוב. ומשום כך אין משלחין <b style='font-size:20px; color:black;'>סנדל המסומר, ולא מנעל שאינו תפור</b>, משום שאינם ראויים לשימוש ביום טוב <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;87&nbsp;</b>. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;87.&nbsp;</b> הקשו <b>התוספות</b> (ס, א) הרי מסקנת הגמרא בביצה שכל מה שאפשר להשתמש בו <b>ביום חול</b> מותר לשלוח אותו מתנה ביום טוב, (מפני ששמחים ביום טוב מקבלת המתנה) ומדוע אסור לשלוח סנדל המסומר ביום טוב? ותירצו שהגמרא שם מדברת רק על שאר הדברים שמוזכרים במשנה בביצה (כגון סנדל שאינו תפור) אבל סנדל מסומר אסרו באופן מיוחד לשולחו ביום טוב משום שהוא גרם לתקלה ואין בנתינתו הוספת שמחה אלא הזכרת הצער והצרה. אולם <b>רש"י</b> בביצה (טו, א) סובר שהגמרא שם מדברת רק על דברים שאינם <b>צורך</b> יום טוב וכיון שמשתמשים בהם בחול מותר לשלוח אותם מתנה ביום טוב, אבל דברים <b>שאסור</b> להשתמש בהם ביום טוב אין משלחים אותו ביום טוב כדי שלא יבואו לנעול אותו ולהשתמש בו ביום טוב.</span> </span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;87.&nbsp;</b> הקשו <b>התוספות</b> (ס, א) הרי מסקנת הגמרא בביצה שכל מה שאפשר להשתמש בו <b>ביום חול</b> מותר לשלוח אותו מתנה ביום טוב, (מפני ששמחים ביום טוב מקבלת המתנה) ומדוע אסור לשלוח סנדל המסומר ביום טוב? ותירצו שהגמרא שם מדברת רק על שאר הדברים שמוזכרים במשנה בביצה (כגון סנדל שאינו תפור) אבל סנדל מסומר אסרו באופן מיוחד לשולחו ביום טוב משום שהוא גרם לתקלה ואין בנתינתו הוספת שמחה אלא הזכרת הצער והצרה. אולם <b>רש"י</b> בביצה (טו, א) סובר שהגמרא שם מדברת רק על דברים שאינם <b>צורך</b> יום טוב וכיון שמשתמשים בהם בחול מותר לשלוח אותם מתנה ביום טוב, אבל דברים <b>שאסור</b> להשתמש בהם ביום טוב אין משלחים אותו ביום טוב כדי שלא יבואו לנעול אותו ולהשתמש בו ביום טוב.</span> </span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-92730:rev-97931:php=table -->
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A1_%D7%91&diff=92730&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:08:22Z<p>Automatic page editing</p>
<a href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A1_%D7%91&diff=92730&oldid=92486">הצגת שינויים</a>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A1_%D7%91&diff=92486&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T12:45:24Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|שבת ס ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: אם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>ביום טוב לישתרי</b> לצאת בסנדל המסומר, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלמה תנן</b> במסכת ביצה: <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>אבל לא</b> משלחין ביום טוב איש לרעהו דורון אלא דברים שהם לצורך יום טוב. ומשום כך אין משלחין <b style='font-size:20px; color:black;'>סנדל המסומר, ולא מנעל שאינו תפור</b>, משום שאינם ראויים לשימוש ביום טוב <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;87&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;87.&nbsp;</b> הקשו <b>התוספות</b> [ס, א] הרי מסקנת הגמרא בביצה שכל מה שאפשר להשתמש בו <b>ביום חול</b> מותר לשלוח אותו מתנה ביום טוב, [מפני ששמחים ביום טוב מקבלת המתנה] ומדוע אסור לשלוח סנדל המסומר ביום טוב? ותירצו שהגמרא שם מדברת רק על שאר הדברים שמוזכרים במשנה בביצה [כגון סנדל שאינו תפור] אבל סנדל מסומר אסרו באופן מיוחד לשולחו ביום טוב משום שהוא גרם לתקלה ואין בנתינתו הוספת שמחה אלא הזכרת הצער והצרה. אולם <b>רש"י</b> בביצה [טו, א] סובר שהגמרא שם מדברת רק על דברים שאינם <b>צורך</b> יום טוב וכיון שמשתמשים בהם בחול מותר לשלוח אותם מתנה ביום טוב, אבל דברים <b>שאסור</b> להשתמש בהם ביום טוב אין משלחים אותו ביום טוב כדי שלא יבואו לנעול אותו ולהשתמש בו ביום טוב.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולמדנו מכאן שגזירת סנדל המסומר היא אף ביום טוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>בשבת מאי טעמא</b> גזרו - משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דאיכא כינופיא</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;88&nbsp;</b>, שבטלים העם ממלאכה ונקבצים לבתי כנסיות ובתי מדרשות. וכשם שמעשה שהרגו איש ברעהו היה כשנקבצו קהל יחדיו, הוא היה בשבת כשנקבצים, ומשום כך <b style='font-size:20px; color:black;'>ביום טוב נמי</b> גזרו משום ד<b style='font-size:20px; color:black;'>איכא כינופיא</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;88.&nbsp;</b> שהמעשה שגרם לצרה היה גם מחמת אסיפת אנשים רבים והדוחק שהיה במקום. <b>והר"ן</b> מוסיף את הטעם הנ"ל [<b>מהריטב"א</b>] שבזמן אסיפת העם בזמן שמחה ואיסור מלאכה [כדלהלן בגמרא] יש סיבה נוספת לאסור כדי שלא להשבית שמחה ועונג על ידי מה שמזכיר את הצרה. ולפי הטעם של <b>הירושלמי</b> [הנ"ל] מפרש <b>הר"ן</b> שגזרו דוקא בשבת, משום שבאותו זמן ובאותה התכנסות כמו במעשה שהיה, קול הסנדל גורם לפחד גדול והיו הנשים מפילות מהפחד.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: אם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>תענית ציבור</b> שגם כן <b style='font-size:20px; color:black;'>איכא כינופיא</b> בתפילה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ליתסר</b> בגזירת סנדל?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מעשה</b> דהריגה בסנדל <b style='font-size:20px; color:black;'>כי הוה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בכינופיא דאיסורא</b>, בזמן שאסורין במלאכה היה, ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא</b>, בתענית ציבור, <b style='font-size:20px; color:black;'>כינופיא דהתירא הוה</b> ואינו דומה למעשה שהיה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;89&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;89.&nbsp;</b> העיר <b>רבי עקיבא איגר</b> דאף שבתעניות על גשמים אסור לעשות מלאכה, מכל מקום בלילה מותר לעשות מלאכה ואינו דומה לשבת. [ולפי <b>הריטב"א והר"ן</b> הנ"ל יש חילוק נוסף שבשבת ההתכנסות היא שעת שמחה ועונג].</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>הגזירה שגזרו גם ביום טוב היא <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו לרבי חנינא בן עקיבא, דאמר</b> על גזירת חכמים שגזרו לא לשאת בספינה מי חטאת בגלל מעשה שהיה [שנשאו מי חטאת בספינה ונמצא כזית מן המת תחוב בקרקעית הספינה ונטמאו המים], וסבר רבי חנינא ש<b style='font-size:20px; color:black;'>לא אסרו אלא בירדן ובספינה וכמעשה שהיה</b>. מכל מקום מודה רבי חנינא כאן, בגזירת סנדל, שגזרו גם על יום טוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>משום שיש לחלק, <b style='font-size:20px; color:black;'>הני מילי ירדן</b> שגזרו דוקא עליו, <b style='font-size:20px; color:black;'>משום דשאני</b> ברוחב או בעומקו משאר נהרות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל יום טוב ושבת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כי הדדי נינהו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>הא <b style='font-size:20px; color:black;'>תנן</b> במסכת מגילה: <b style='font-size:20px; color:black;'>אין בין יום טוב לשבת אלא</b> היתר מלאכות עבור <b style='font-size:20px; color:black;'>אוכל נפש בלבד</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה אמר שמואל</b>: כיון שגזרו חכמים רק כעין המאורע שמחמתו באו לגזור, אם כן יש לחלק בגזירת סנדל: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא שנו</b> במתניתין שאין יוצאין <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> בסנדל שיש בו מסמרים העשויין <b style='font-size:20px; color:black;'>לחזק</b> את העקב. כי כך היה המעשה כשנהרגו על ידי הסנדל. <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> מסמרים העשויים <b style='font-size:20px; color:black;'>לנוי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר</b> לצאת בסנדל זה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכמה</b> מסמרים יהיו בסנדל <b style='font-size:20px; color:black;'>לנוי</b> שמותר לצאת בו? נחלקו בזה אמוראים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוחנן אמר: חמש בזה וחמש בזה</b> בכל סנדל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי חנינא אמר: שבע בזה ושבע בזה</b> - בכל סנדל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רבי יוחנן לרב שמן בר אבא: אסברא לך</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לדידי</b>, חמש מסמרים בסנדל היכן הם עשויים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שתים מכאן</b> לצד חיצון - אחד על יד האצבעות ואחד על יד העקב. <b style='font-size:20px; color:black;'>ושתים מכאן</b> לצד הפנימי לעבר בין הרגלים. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואחת בתרסיותיו</b>, ברצועות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>לרבי חנינא</b> הסובר שאפשר לצאת בסנדל שיש בו שבעה מסמרים בכל סנדל - <b style='font-size:20px; color:black;'>שלושה מכאן</b> כלפי חוץ, <b style='font-size:20px; color:black;'>ושלושה מכאן</b> כלפי פנים, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואחת בתרסיותיו</b> ברצועות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מיתיבי</b> להקשות על רבי יוחנן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>תניא בברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>סנדל הנוטה</b> שאין העובי שוה בכל הסנדל וצריך להגביהו שיהא שוה בכולו - <b style='font-size:20px; color:black;'>עושה לו שבע</b> מסמרים, <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי רבי נתן</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי מתיר בשלושה עשר</b> מסמרים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ויש להקשות: <b style='font-size:20px; color:black;'>בשלמא לרבי חנינא, הוא דאמר</b> שבע מסמרים <b style='font-size:20px; color:black;'>כרבי נתן</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא רבי יוחנן, דאמר</b> חמש מסמרים - <b style='font-size:20px; color:black;'>כמאן</b> הוא פוסק?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא</b>, רבי יוחנן - <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר כרבי נהוראי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: רבי נהוראי אומר: חמש</b> מסמרים <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר ושבע אסור</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה איפה</b> [כך היה שמו] <b style='font-size:20px; color:black;'>לרבה בר בר חנה: אתון, תלמידי רבי יוחנן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>עבידו</b> חמש <b style='font-size:20px; color:black;'>כרבי יוחנן. אנן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>נעביד</b> שבע <b style='font-size:20px; color:black;'>כרבי</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>חנינא</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;90&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;90.&nbsp;</b> כתב <b>הר"ח</b> שהוא סובר שעיקר ההלכה היא כרבי חנינא ומשום שהוא היה רבו של רבי יוחנן ואין הלכה כתלמיד במקום הרב, אלא שבמקומו של רבי יוחנן התקבלה הוראתו לחומרא ונהגו על פיו צריכים בני מקומו ותלמידיו להחמיר, ש"דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור אי אתה רשאי להתירם בפניהם".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בעא מינה רב הונא מרב אשי</b>: לרבי חנינא <b style='font-size:20px; color:black;'>חמש</b> מסמרים בסנדל - <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו</b> שיצא בו בשבת?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה: אפילו שבע</b> מסמרים <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר</b> וכל שכן חמש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עוד בעא מיניה: <b style='font-size:20px; color:black;'>תשע</b> מסמרים <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי</b> לצאת בו? אמר ליה: <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו שמונה אסור</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;91&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;91.&nbsp;</b> <b>הרמב"ם</b> [יט, ס] אוסר לנעול סנדל המסומר, אבל הוא השמיט את כל פרטי צורתו שבסוגיא וכן את מספר המסמרים. וכתב <b>המגיד</b> <b>משנה</b> שהוא סובר שאין לנו היום סנדל ששמים בו מסמרים לנוי, וכל המסמרים בסנדלים שלנו עשויים לחזק ולכן הם אסורים בכל אופן. וראה להלן.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בעא מיניה ההוא רצענא מרבי אמי: תפרו</b> לסנדל <b style='font-size:20px; color:black;'>מבפנים</b> במנעל של עור - <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו</b> לתת בו מסמרים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> שמעתי מרבי יוחנן שבאופן כזה <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא ידענא מאי טעמא</b> התיר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רב אשי: ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>לא ידע מר מאי טעמא</b> התיר רבי יוחנן?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>טעם ההיתר הוא: <b style='font-size:20px; color:black;'>כיון דתפרו</b> לסנדל <b style='font-size:20px; color:black;'>מבפנים הוי ליה מנעל</b>. ורק <b style='font-size:20px; color:black;'>בסנדל גזרו ביה רבנן</b> דומיא דמעשה שהיה, אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>במנעל לא גזרו ביה רבנן</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בעא מיניה רבי אבא בר זבדא מרבי אבא בר אבינא: עשאו</b> למסמר <b style='font-size:20px; color:black;'>כמין כלבוס</b> - שכופף את שני ראשיו ונועץ את שניהם בסנדל - <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו</b> לצאת בו בשבת?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה: מותר</b> הואיל ונשתנה משאר המסמרים אינו דומה למעשה שהיה ולא גזרו עליו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איתמר נמי: אמר רבי יוסי ברבי חנינא: עשאו כמין כלבוס מותר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב ששת: חיפהו</b> את הסנדל <b style='font-size:20px; color:black;'>כולו</b> מלמטה <b style='font-size:20px; color:black;'>במסמרות כדי שלא תהא קרקע אוכלתו</b> לסנדל - <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא כוותיה דרב ששת: לא יצא האיש בסנדל המסומר, ולא יטייל</b> בסנדל <b style='font-size:20px; color:black;'>מבית לבית</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;92&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;92.&nbsp;</b> כאן מבואר בברייתא שאסרו סנדל המסומר אפילו בבית, וצריך לומר כי מה שהמשנה אומרת <b>לא יצא</b> נאמר על תכשיטים ונקטו לשון זה בסנדל אגב תכשיטים. וראה לעיל במשנה <b>שהרמב"ם</b> פסק שאסור <b>לצאת</b> בו, וביאור שיטתו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולא עוד אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו ממטה למטה</b> בתוך הבית אסור לנעול סנדל זה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל מטלטלין אותו לכסות בו את הכלי ולסמוך בו כרעי המטה</b> ואין בו משום איסור מוקצה משום שהוא "כלי".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי אליעזר ברבי שמעון אוסר</b> לטלטלו לצורך שימוש כל שהוא - גזירה שמא יבוא לנעול אותו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נשרו רוב ממסמרותיו, ונשתייר בו ד' או ה'</b> מסמרים - <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר</b>. [ויתבאר לקמן].</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי מתיר</b> אפילו אם נשתיירו <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שבע</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חיפהו בעור מלמטה וקבע לו מסמרות מלמעלה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר</b> שאינו כעין אותו סנדל שהיה במאורע שמחמתו גזרו רבנן גזירת סנדל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עשאו כמין כלבוס, או כמין טס, או כמין</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>יתד, או שחיפהו כולו במסמרות כדי שלא תהא קרקע אוכלתו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>הא גופה</b> דברייתא <b style='font-size:20px; color:black;'>קשיא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרת: נשרו רוב מסמרותיו</b> מותר, ומשמע שבכל מקרה שנשארו רק "מיעוט" המסמרים מותר <b style='font-size:20px; color:black;'>אף על גב דנשתיירו ביה</b> מסמרים <b style='font-size:20px; color:black;'>טובא</b> יותר מארבע או חמש. <b style='font-size:20px; color:black;'>והדר תני</b> שדוקא אם נשתיירו <b style='font-size:20px; color:black;'>ארבע או חמש</b> מותר, ומשמע שאם נשתיירו <b style='font-size:20px; color:black;'>טפי, לא</b> התירו רבנן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב ששת: לא קשיא</b>,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b> שהתירו אם נשרו רוב המסמרים - <b style='font-size:20px; color:black;'>כשנגממו</b> - נקטע רוב המסמר בחלקו העליון, והתירו לפי שלא נשארו המסמרים בצורתם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b> - שאסרו אם נשארו יותר מחמש מסמרים - כ<b style='font-size:20px; color:black;'>שנעקרו</b> המסמרים ממקומם ואין ניכר עתה שהיו עוד מסמרים מקודם, וכל שאין השינוי ניכר דינו כסנדל שעשו בו לכתחילה מסמרים, שלא התירו יותר מחמש <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;93&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;93.&nbsp;</b> <b>רש"י</b>. בשם רבו וסיים: ולשון חבירו איפכא. וכונתו שיש פירוש נוסף מחבירו של רבו [של רש"י] שפירש להיפך שנעקרו מותר ונגממו אסור. ופירוש זה הובא <b>בריטב"א</b>. והקשה <b>השפת אמת</b> מה החידוש שאם נעקרו ונשארו חמש מותר, הרי הרואה יחשוב שמלכתחילה היה חמש מסמרים ואת זה הרי לא אסרו לכולי עלמא? ותירץ, שהתירו חמש מסמרים כשנעשו לנוי, וכאן שנעשו לשם חיזוק ונעקרו ונשארו חמש מסמרים [לחיזוק] גם מותר. ועוד תירץ, שהכונה כאן שמותר אפילו כשהחמש לא נשארו בצורה שהגמרא מתירה לעיל - שנים מכאן ושנים מכאן ואחת בתרסיותיו. וראה להלן [והובא לעיל <b>שהמגיד</b> <b>משנה</b> כתב שאם שמים מסמרים לחיזוק הם אסורים בכל אופן].</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו בברייתא: נשתיירו בו <b style='font-size:20px; color:black;'>ארבע או חמש</b> מסמרים - <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>השתא חמש</b> מסמרים <b style='font-size:20px; color:black;'>שרי, ארבע מיבעיא</b>, ומה החידוש בברייתא שמותר ארבע? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;94&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;94.&nbsp;</b> <b>התוספות</b> העירו שבהרבה מקומות יש לשון כזה של שני מספרים שנאמרו להדגשת החידוש, והגמרא לא מדייקת מדוע נקטו את המספר שהוא פחות חידוש מהשני? ותירצו שבדרך כלל לשון כזה משמעותו היא אפילו שני מספרים אלו ואפילו <b>יותר</b> מהם הרבה, אבל כאן שאי אפשר לפרש שהכונה היא אפילו ליותר מחמש, שואלת הגמרא אם כן מדוע כתבה הברייתא ארבע.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב חסדא</b>: נשתיירו <b style='font-size:20px; color:black;'>ארבע</b> מסמרים <b style='font-size:20px; color:black;'>מסנדל קטן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>וחמש מסנדל גדול</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;95&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;95.&nbsp;</b> <b>רבי אלעזר משה הורביץ</b> מפרש שהחילוק בין גדול לקטן הוא - שסנדל גדול הגמרא אמרה לעיל ששמים שנים מכל צד ואחד ברצועות, ובסנדל קטן אין צורך שישאר מסמר ברצועותיו. [ומבואר מדבריו שהוא נקט שגם בסנדל שהיה מכוסה כולו במסמרים ונשרו רובם, צריך שהארבע וחמש הנותרים יהיו קבועים בסנדל בצורה כזו כמו ששמים חמש מסמרים מלכתחילה לנוי הסנדל. וראה לעיל בשם <b>השפת אמת</b>].</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו בברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי מתיר עד שבע</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וקשיא: <b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא</b> בברייתא לעיל סנדל הנוטה: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי מתיר עד שלוש עשרה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: סנדל <b style='font-size:20px; color:black;'>נוטה</b> שהמסמרים עשויים בו כדי לישרו ולא כדי לחזק - <b style='font-size:20px; color:black;'>שאני</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>השתא דאתית להכי</b> שיש חילוק בין סנדל רגיל לסנדל נוטה, <b style='font-size:20px; color:black;'>לרבי יוחנן נמי לא קשיא</b> קושיית הגמרא לעיל: רבי יוחנן כמאן? לא כרבי ולא כרבי נתן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומעתה יש ליישב שרבי יוחנן שאמר רק בחמש מסמרים התירו דיבר על סנדל רגיל, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>נוטה שאני</b> שהתיר בו רבי נתן עד שבע <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;96&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;96.&nbsp;</b> <b>השו"ע</b> לא הזכיר בכלל את הדין של סנדל המסומר בשבת, והסיבה לכך משום <b>שהרא"ש</b> כתב שמהסוגיא מבואר "שגזרו רק על אותו סנדל שאירע בו המעשה, וצורתו נעלמה ממנו". אלא שהיו מקומות [ובזמן הראשונים] שנהגו שלא לצאת בשבת בסנדל שיש בו מסמרים, <b>וכתב הרשב"א</b> [בתשובה ג, רסו הובא בבית יוסף שא] שהוא מותר מצד הדין אלא שאין ראוי להתיר דבר שנהגו בו איסור, <b>והר"ן</b> כתב שהסיבה שנהגו איסור בסנדל הוא מחשש שהוא יפול מהרגל ויבא לטלטלו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב מתנה, ואמרי לה אמר רב אחדבוי בר מתנה אמר רב מתנה: אין הלכה כרבי אלעזר ברבי שמעון</b> שגזרו איסור טלטול על סנדל המסומר שמא יבוא לנועלו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>פשיטא</b> שאין הלכה כמותו, שהרי נחלקו עליו חכמים, והלכה פשוטה היא ש<b style='font-size:20px; color:black;'>יחיד ורבים הלכה כרבים!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו דתימא</b> שכאן כיון <b style='font-size:20px; color:black;'>דמסתברא טעמא דרבי אלעזר ברבי שמעון</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בהא</b> הלכה כמותו. <b style='font-size:20px; color:black;'>קא משמע לן</b> שגם כאן הלכה כרבים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי חייא: אי לאו דקרו לי</b> בני ארץ ישראל, בכינוי <b style='font-size:20px; color:black;'>"בבלאי שרי איסורי</b>" לפי שרבי חייא היה מבבל, <b style='font-size:20px; color:black;'>שרינא ביה</b> בסנדל - מסמרים <b style='font-size:20px; color:black;'>טובא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכמה</b> היה מתיר רבי חייא? בהיותו <b style='font-size:20px; color:black;'>בפומבדיתא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרין: עשרין וארבע</b> מסמרים - מותר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בהיותו <b style='font-size:20px; color:black;'>בסורא</b> בדרך לארץ ישראל - <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרין: עשרין ותרתין</b> מסמרים מותר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב נחמן בר יצחק: וסימניך</b> של מנין המסמרים שהתיר רבי חייא: <b style='font-size:20px; color:black;'>עד דאתא מפומבדיתא לסורא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>חסר תרתי</b>. שבדרכו לארץ ישראל בין פומבדיתא לסורא נשרו שני מסמרים מסנדלו <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;97&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;97.&nbsp;</b> <b>רש"י</b>. והוסיף: <b>לסורא חסר</b>, דומה אצל דומה, ופירש <b>הרש"ש</b> שכונתו היא שיש סימן נוסף לזכור שבסורא התירו בפחות שני מסמרים, שהמלה סורא דומה למלה חסר. [והוא סימן לזכור בין שני הערים באיזו הוסיפו ובאיזו חיסרו].</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>תנן במתניתין: <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא</b> יצא <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>סנדל <b style='font-size:20px; color:black;'>יחיד בזמן שאין ברגלו מכה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שני טעמים נאמרו באיסור שלא לצאת במנעל יחיד בשבת:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>א</b>. שלא יחשדוהו חבריו שסנדלו השני נמצא בידו ועובר על איסור הוצאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>. שמא יחייכו עליו חבריו שיוצא בסנדל יחיד, ויבוא לשלוף את הסנדל היחיד ולהוציאו בידיו [רש"י לעיל במשנה דף ס' עמוד א'].</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0123_L2"></nowiki><nowiki name="דףBסאB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div>Micropedia bot